משה הררי
הרב משה הררי (נולד בט"ו באב תשט"ו, 3 באוגוסט 1955) הוא רב, פוסק ציוני דתי, אברך ותיק בישיבת מרכז הרב ומחבר סדרת הספרים מקראי קודש בהלכות חגי ישראל, קדושת השבת בהלכות חשמל בשבת, וקדושת השביעית בהלכות השמיטה.
 | |
| לידה |
3 באוגוסט 1955 (בן 69) ט"ו באב תשט"ו חולון |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| השכלה | |
| מקום פעילות | ירושלים |
| השתייכות | ציונות דתית |
| תחומי עיסוק |
הלכה, מועדים, חשמל בשבת |
| רבותיו |
הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב אברהם שפירא, הרב שאול ישראלי והרב מרדכי אליהו |
| חיבוריו |
מקראי קודש, קדושת השבת, קדושת השביעית |
|
mikraeikodesh | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהנולד ליעקב ושרה הררי בחולון. סבו, הרב משה איררה, מחכמי סלוניקי, היה בסוף ימיו אב בית הדין הרבני בתל אביב-יפו[1]. למד בישיבה התיכונית נחלים, ולאחר שירות בנח"ל החל ללמוד בישיבת מרכז הרב, שבה הוא לומד עד היום כאברך, ועוסק בכתיבת ספרים, בעיקר בנושא חגי ישראל ומועדיו. בשנת ה'תשנ"ב היה ממחדשי ההתיישבות היהודית בעיר דוד[2]. בשנת ה'תשס"ה היה בחומש בין מתנגדי יישום תוכנית ההתנתקות[3].
נשוי לעפרה (לבית אלבה) ולזוג 9 ילדים[4]. הרב זאב קרוב (נפטר בשנת התשע"ח) והרב עידוא אלבה הם גיסיו. בן דודו הוא תא"ל במיל' אמנון הררי.
"מקראי קודש"
עריכהמקראי קודש היא סדרת ספרי הלכה בנושא חגי ישראל ומועדיו שחיבר הרב הררי ונפוצה בעשרות אלפי עותקים, בעיקר בציבור הדתי לאומי.
הסדרה מתאפיינת בפירוט רב של מקרים ובציטוט אלפי שאלות ששאל המחבר (בכתב ובעל פה) רבנים ששימש אותם בהוראה או היה איתם בקשר הלכתי קרוב, ביניהם: הרב שלום משאש, הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב שלמה זלמן מן ההר, הרב שאול ישראלי, הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, הרב מרדכי אליהו, הרב יוסף שלום אלישיב, הרב עובדיה יוסף, הרב שלמה גורן, הרב שריה דבליצקי, הרב חיים קניבסקי, הרב אברהם יצחק אולמן, הרב אביגדר נבנצל, הרב דב ליאור, הרב יעקב אריאל ואחרים.
לאחר יישום תוכנית ההתנתקות הוסיף הרב הררי בספריו נספח הנושא את הכותרת "לא נשכח ולא נסלח", ובו מתאר הרב הררי את תחושותיו ביחס לפינוי התושבים. הנספח כולל את יומנו האישי בעת שהותו בחומש שבצפון השומרון, ערב הפינוי.
בראשית שנת ה'תשפ"ג, הועלתה אפליקציה חינמית הכוללת את סדרת הספרים לחנות האפליקציות של גוגל[5].
לקראת ראש השנה תשפ״ד עלה אתר אינטרנט שנועד להציג את כל ספרי הרב הררי.[6]
נושאי הספרים
עריכה
הכרכים שראו אור[7]:
- מקראי קודש - הלכות חנוכה. למהדורה החדשה של הספר מצורף נספח בן כ-30 עמ' העוסק בליקוטי הנהגות והלכות שראה אצל הרב עובדיה יוסף.
- מקראי קודש - הלכות פורים. הספר עוסק, בין השאר, בשאלת הגדרת יישובים שונים, (בפרט בישראל) כערים מוקפות או פרוזות.
- מקראי קודש - הלכות ליל הסדר. בסוף הספר נספח על שיעור כזית.
- מקראי קודש - הלכות ראש השנה. ספר זה נכתב (בחלקו) בהיותו עצור עקב הגירוש מצפון השומרון. בסוף הספר נספח בנושא מי כשר להיות שליח ציבור.
- מקראי קודש - הלכות יום הכיפורים. בסוף הספר נספח על ברכות השחר.
- מקראי קודש - הלכות סוכות. בסוף הספר נספח בנושא שיעורי מידות האורך (טפח, אמה וכו').
- מקראי קודש - הלכות סוכות: ארבעת המינים. בסוף הספר למעלה מ-100 ציורים תלת־ממדיים שמדגימים הלכות רבות. מהדורה ראשונה יצאה בתשע"ו[8].
- מקראי קודש - הלכות שלש התעניות בין המצרים ותשעה באב
- מקראי קודש - קיצור הלכות המועדים חלק א' לחודשי תשרי - אדר, 331 עמ', אלול ה'תש"פ; חלק ב' לחודשי ניסן - אלול, 444 עמ', תשרי ה'תשפ"א. באלול ה'תשפ"ב יצאה לאור מהדורת כיס של הקיצור בארבעה כרכים בכריכה רכה.
- מקראי קודש - הלכות מועדי התקומה יום העצמאות ויום ירושלים, 294 עמ', ניסן ה'תשפ"ד
- שני ספרי קדושת השבת בענייני חשמל בשבת, הפעלת מחשבים, שימוש באיתורן, ועוד.
- קדושת השביעית - הלכות השמיטה, 244 עמ', אלול ה'תשפ"א. מהדורה שנייה, 403 עמ', אדר ב' ה'תשפ"ב.
חוברות
עריכה- תקציר הלכות לקניית ארבעת המינים - ירושלים, ה'תשע"ח. 32 עמ'[9].
- קיצור הלכות חנוכה - ירושלים, ה'תשע"ח. 32 עמ'[10].
- הלכות ט"ו בשבט - הלכות ט"ו בשבט, יציאה מהארץ ועלייה אליה, מצוות התלויות בארץ, ברכות הנהנין והלכות תולעים, ירושלים, ה'תשע"ח, 48 עמ'.
- תקציר הלכות ליל הסדר - ירושלים, ניסן ה'תשע"ח. 48 עמ'.
- קיצור הלכות בין המצרים ותשעה באב - ירושלים, תמוז ה'תשע"ח. 64 עמ'.
- קיצור הלכות ראש השנה יום הכיפורים וסוכה - ירושלים, אלול ה'תשע"ח, 128 עמ'.
- קיצור הלכות פורים - ירושלים, שבט ה'תשע"ט, 49 עמ'.
- קיצור הלכות יום טוב וספירת העומר, ירושלים, ניסן ה'תשע"ט, 73 עמ'.
- קיצור הלכות חול המועד ונטילת ארבעת המינים, ירושלים, אלול ה'תשע"ט, 104 עמ'.
- מהלכות חג השבועות, (כולל הלכות חג השבועות בבית המקדש והלכות בשר בחלב), ירושלים, אייר ה'תש"פ, 49 עמ'.
מדעותיו
עריכהבעד התיישבות יהודית בכל חלקי ארץ ישראל השלמה. והצטרף למחאה נגד פינוי חומש והישיבה[11].
בזמן מלחמת חרבות ברזל הציע הרב הררי להוסיף בתפילת 'מי שברך לחיילי צה"ל' השבויים היהודים, בכדי להבהיר שלא מדובר בשבויי חמאס[12]. ולאחר הההתנקשות באסמאעיל הנייה עורר על החובה הדתית להודות להשם על כך[13].
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של משה הררי- אפליקציית מקראי קודש בGoogle play
- הרב יואל קטן על ספרי מקראי קודש, באתר ישיבת שעלבים.
- הרב שלמה שפר על הספר מקראי קודש 'תחילה למקראי קודש' מתוך כתב העת צוהר
- מאמרו על פינוי בית הכנסת בגבעת זאב באתר בשבע
- הרב משה הררי, הלכות חשמל בשבת - וההשלכות המעשיות, ר"ח כסלו תשע"ט, שיעור שהעביר בישיבת מרכז הרב
- ערוץ 7, הרב משה הררי עם שיעור מיוחד ליום הכיפורים, באתר ערוץ 7, 5 באוקטובר 2019
משה בן יעקב הררי (1955-), דף שער בספרייה הלאומית- כל הכתבות על הרב משה הררי, באתר ערוץ 7
הערות שוליים
עריכה- ^ הרב הררי הוציא את ספרו של סבו, כתבי מהר"ם איררה, בשנת ה'תשס"ח.
- ^ מקראי קודש הלכות מועדי התקומה, עמ' רעג
- ^ מקראי קודש, הלכות מועדי התקומה, מבוא
- ^ מתוך האתר צאצאי האחים לעווי
- ^ יהונתן גוטליב, סדרת "מקראי קודש" הגיעה לחנות האפליקציות
- ^ אתר ספר מקראי קודש
- ^ הספרים יוצאים לאור במהדורות רבות עם תיקונים ותוספות
- ^ קריית ספר - המלצותיו של הרב יואל קטן, באתר ערוץ 7
- ^ ביקורת על החוברת מאת הרב יואל קטן, בעיתון בשבע.
- ^ ביקורת על החוברת מאת הרב יואל קטן, בעיתון בשבע
- ^ דביר עמר, מחאה ומכתב חיזוק לתלמידי ישיבת חומש, באתר ערוץ 7, י' בכסלו תשפ"א
- ^ דביר עמר, הרב הררי מציע תוספות ל'מי שברך' לחיילי צה"ל, באתר www.inn.co.il
- ^ דביר עמר, הפוסק הרב משה הררי: בעקבות החיסולים - חובה לומר מזמור לתודה, באתר www.inn.co.il