שלמה פישר
הרב שלמה יהונתן יהודה פישר (כ"ט בשבט תרצ"ב, 6 בפברואר 1932 – י"ד בכסלו ה'תשפ"ב, 18 בנובמבר 2021) היה ראש ישיבת איתרי, דיין ואב בית דין בבית הדין הרבני בירושלים. זוכה פרס הרב קוק לספרות תורנית לשנת תשמ"ח[1], וזוכה פרס ירושלים לספרות תורנית על ספרו "דרשות בית ישי" לשנת ה'תשס"א[2].
 | |
| הרב שלמה פישר (מימין) עם בנו הרב מאיר פישר | |
| לידה |
6 בפברואר 1932 כ"ט בשבט ה'תרצ"ב ירושלים, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
18 בנובמבר 2021 (בגיל 89) י"ד בכסלו ה'תשפ"ב |
| מדינה |
ישראל |
| מקום פעילות | ירושלים |
| תקופת הפעילות |
? – 18 בנובמבר 2021 |
| השתייכות | חרדים ליטאים |
| תחומי עיסוק | ראש ישיבת איתרי וישיבת הנגב ואב בבית הדין הרבני בירושלים |
| רבותיו | הרב אליעזר יהודה פינקל, הרב מרדכי שרעבי |
| תלמידיו | הרב יצחק יוסף, הרב משה מרדכי פרבשטיין, הרב אריאב עוזר, הרב דוד חי אבוחצירא, הרב שג"ר, פרופ' דוד הנשקה, הרב רפאל שמואלביץ, אורי צבי בן נון |
| חיבוריו | בית ישי - דרשות, בית ישי - חידושים וביאורי סוגיות, פירוש "אהלי שם" על כתבי הגר"א |
| צאצאים |
חנה קהת |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
ביוגרפיה
עריכהנולד בירושלים לדבורה ואהרן פישר. סבו הרב שלמה פישר, היה רבה של אלבה יוליה. אביו היה מאנשי ה"פרושים" בירושלים. לאחר פטירת האב נפוצו שמועות שהוא ירה במנהיג ההמון הערבי שבא לפרוע ביהודים במאורעות תרפ"ט, אך יש המפקפקים בשמועות אלה[3]. בהיוולדו נקרא "יהונתן יהודה", אך לאחר מספר חודשים נפטר אבי אביו רבי שלמה פישר, רב קהילת הסטטוס קוו אנטה של קרלסבורג ותלמידם של הכתב סופר ורבי יצחק דב במברגר, ולכן נוסף לו השם "שלמה" על שם סבו.
התייתם מאב בגיל צעיר. בהקדמה לספריו הוא מציין לטובה את הרב יחיאל מתתיהו דייוויס שגידל אותו ואת אחיו וטיפל בהם במסירות[4]. למד בישיבת מיר בירושלים, אצל הרב אליעזר יהודה פינקל[5].
כיהן כדיין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים באותו הרכב עם הרב זלמן נחמיה גולדברג איתו היה בידידות קרובה. כיהן כשנה כראש ישיבה בישיבתו של משה הירש ולאחר מכן בישיבת ויז'ניץ (נדחי ישראל), לאחר מכן כיהן כר"מ בישיבת הנגב בין השנים תשכ"ה לתשל"א. באלול תשל"א מינה אותו הרב מרדכי אליפנט, מייסד ישיבת איתרי, לר"מ בישיבה, ובהמשך מינהו לראש הישיבה. בשנת 2000 פרש מתפקידו כדיין והמשיך לכהן בתפקיד ראש ישיבה. במקביל, למד בחברותא משך רוב שעות היממה עם אישים שונים, בהם תלמידי הישיבה ושאינם כאלו.
שיטת לימודו ודעותיו
עריכהדרכו הייתה מבוססת על בירור של מושגי יסוד, על בקיאות רחבה ועל ביקורתיות. זיהה עצמו כתלמיד מובהק למשנתו התלמודית של הרב אברהם ישעיהו קרליץ. הוא גם המליץ על עיון מרובה בספרי האחרונים. הוא הרבה לעסוק בספרי בעל קצות החושן הנודע ביהודה ורבי עקיבא איגר, ואף מסר בביתו שיעור שבועי בספריהם. הוא היה בקיא בפילוסופיה היהודית, וההדיר את ספרו של רבי חסדאי קרשקש, "אור השם".
דרכו באגדה דומה לדרכו בהלכה. בדרשותיו הוא ליבן את משמעותם של רעיונות יסוד תוך שימוש במקורות מגוונים, לרבות תורת הקבלה, אותה למד מפי הרב מרדכי שרעבי[דרוש מקור], ובתורת החסידות בהשראתם עשה שימוש רב בתורת הרמז (ראשי תיבות, סופי תיבות וגימטריאות). בדרשותיו ניכרו ידיעותיו בפילוסופיה, בתולדות עם ישראל ובהיסטוריה כללית. הרב פישר התבטא על סגנונו זה, שהוא על פי דרך הדרש שבתורה.
יצא נגד הרב שלמה אבינר, על רקע הקלות במראות דם נידה שפסק לנשים, וכתב על אודותיו "הרשע אבינר מכשיל בנות ישראל באיסורי כריתות" וקרא לנדותו[7].
משפחתו
עריכהבשנת 1953 נשא לאישה את לאה (נפטרה בב' בטבת ה'תשע"ז), בת הרב אליעזר דוד ברנד, מחברי מערכת אוצר הפוסקים ומראשי מפעל הש"ס. לזוג נולדו שמונה ילדים. ביניהם:
- הרב מאיר פישר, רב בישיבת גאון יעקב.
- חיה הנשואה לרב חיים קוק, ראש ישיבת "תורת רפאל" בירושלים.
- חנה קהת היא מייסדת ארגון קולך, ובעלה, הרב ד"ר ברוך קהת, הוא ר"מ בישיבת מחניים.
אחיו הרב ישראל יעקב פישר, היה ראב"ד העדה החרדית בירושלים. אחיו הרב אליעזר משה, רב שכונת כנסת ישראל. ואחיו הרב מאיר צבי, מו"ץ בשכונת הר נוף.
תלמידיו
עריכה
על תלמידיו נמנים:
- הרב רפאל שמואלביץ, שהיה מראשי ישיבת מיר.
- הרב אליהו ברוך פינקל.
- הרב אריאב עוזר, שמונה לצדו כראש ישיבת איתרי.
- הרב שמואל אליעזר שטרן.
- האדמו"ר מסלאנים (בני ברק).
- הרב משה צדקה, ראש ישיבת פורת יוסף.
- הרב יצחק יוסף, הראשון לציון והרב הראשי לישראל.
- הרב משה שיינברגר, רב קהילת קהל עדת ירושלים, בביתר עילית.
- האדמו"ר מדז'יקוב ויז'ניץ.
- הרב שלמה זעפראני.
- הרב משה פטרובר.
- הרב שג"ר.
- הרב מנחם פרומן.
- פרופ' דוד הנשקה.
- הרב משה מרדכי פרבשטין[8] ראב"ד ירושלים.
- הרב מרדכי רבינוביץ.
- הרב יצחק שילת.
- הרב אריה קורן, ממייסדי ורבני תלמוד התורה והישיבה "מורשה".
- הרב מרדכי רלב"ג.
- הרב יואל בן-נון.
- הרב גרשון באס, רב בישיבת מרכז הרב.
גם בעלי רקע תורני מועט השתתפו בשיעוריו ופנו אליו בשאלות הלכתיות. אף על פי שאורח חייו של הרב פישר חרדי, באו לשיעוריו גם דתיים לאומיים והוא נתן שיעורים בישיבות דתיות-לאומיות. ואף השתתף בחגיגת יום ירושלים ה'תש"ן בישיבת מרכז הרב ונשא דברים על חשיבותה של ירושלים, אלו נדפסו בהמשך בספרו "בית ישי".
ספריו
עריכה- בית ישי - דרשות על התורה, ירושלים, ה'תשס"ד. מהדורה חדשה ה'תשע"ז
- בית ישי - חידושים וביאורי סוגיות, ירושלים, ה'תשס"ה
- פירוש "אהלי שם" על כתבי הגר"א בענייני סדר המזלות ותורת הקבלה, בתוך הספר "ליקוטי הגר"א"
כמו כן ההדיר את הספרים הבאים:
- ספר "אור השם" של רבי חסדאי קרשקש
- "ביאור הגר"א לסיפרא דצניעותא" (מהדורה שונה מהדפוס הרגיל)
- "ביאור הגר"א על תורת כהנים"
וערך את הבאים:
- "קובץ ביאורים" ו"קובץ שמועות" (בתוך: קובץ שיעורים חלק ב') משיעורי הרב אלחנן וסרמן (תחת הכינוי ישי"ש)
- "מתת מלך" מהרב יחיאל מתתיהו דייוויס
- "נחלת יצחק" מהרב יצחק (זיידל) סמיאטיצקי
- "נתיבות המוסר" מהרב אברהם שמואל פינקל, לבקשת רבו הרב אליעזר יהודה פינקל
החל משנת ה'תשע"ח מוציאים תלמידיו מדי שנה את הקובץ "אהל לאה" ובו דברי תורתו, לרגל יום הזיכרון לפטירת אשתו.
קישורים חיצוניים
עריכה
משיעורי הרב שלמה פישר, לצפייה באתר בינינו- הספדים על הרב שלמה פישר זצ"ל, לצפייה באתר בינינו
שלמה יהונתן יהודה בן אהרן פישר (1932-2021), דף שער בספרייה הלאומית- אודות הרב פישר(הקישור אינו פעיל) באתר ישיבת איתרי
- הספר אור ה' לרבי חסדאי קרשקש, מהדורת הרב שלמה פישר
- שיעורי הרב שלמה פישר שהועברו בישיבת בית אל, באתר ישיבה
- שיעורי הרב שלמה פישר באתר "קול הלשון"
- מנחם פינס, הגאון המקורי, באתר עיתון משפחה, כ"ד כסלו התשפ"ב, אוקטובר 2021
- דביר עמר, רצוי לרוב אחיו-ילדיו ותלמידיו מספרים, באתר בשבע
- לדרכו של ר' שלמה פישר - בפורום אוצר החכמה
- ישראל שפירא, המנהג שהרב פישר סבר שהוא 'רע ומטופש' באתר כיכר השבת,
- רן שריד, ותרב חכמת שלמה, באתר קרוב אליך.
- קובצי אהל לאה לקריאה והורדה.
- שיעורים בספר דרשות בית ישי ביוטיוב (מפי בנו הרב אברהם ישעיהו פישר)
הערות שוליים
עריכה- ^ הזוכים בפרס הרב קוק לספרות תורנית מקורית עד כה, באתר עיריית תל אביב-יפו
- ^ זוכי פרס ירושלים לספרות תורנית לשנת התשס"א, באתר עיריית ירושלים
- ^ הסיפור מופיע אצל שלמה זלמן זוננפלד, האיש על החומה, כרך ג' עמ' 315–316. וראה דיון בשמועה זו ובשמועות סותרות בספרו של הלל כהן, תרפ"ט - שנת האפס בסכסוך היהודי-ערבי, ירושלים: הוצאת כתר, 2013.[דרושה הבהרה] בניו מאשרים את נכונות השמועות[דרוש מקור].
- ^ בית ישי - דרשות, עמוד 8.
- ^ דביר עמר, חנה קהת סופדת לאבא הרב שלמה פישר "גיבה תמך ועזר עד כמה שיכל עד סוף הדרך שלו, באתר ערוץ בשבע, 2021\12 1
- ^ משה ויסברג, אבל בעולם הישיבות: הגאון רבי שלמה פישר זצ"ל ראש ישיבת איתרי, י"ד כסלו תשפ"ב, באתר בחדרי חרדים
- ^ מכתבו בנושא
- ^ עין הדעת ח"ב סי' ל'.
