יום ירושלים
יום ירושלים הוא יום חג לאומי הנחגג בישראל בכ"ח באייר לציון איחוד העיר ירושלים תחת ריבונות ישראלית בכ"ח באייר ה'תשכ"ז, לאחר הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים. היום נקבע על ידי הכנסת ב"חוק יום ירושלים". בנוסף לשמו הרשמי, יש המכנים אותו יום שחרור ירושלים, יום חרות ירושלים או יום איחוד ירושלים, מתוך תפיסה הרואה בכינון הריבונות הישראלית בעיר העתיקה ובמזרח ירושלים שחרור מעול כיבוש זר. השקפה זו קיבלה רוח גבית בחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל.
 | |
| צעדת ריקוד דגלים בכניסה לשער שכם לכבוד יום ירושלים תשע"ו | |
| שמות נוספים | יום חירות ירושלים, יום שחרור ירושלים |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| סוג | חג לאומי |
| סיבה | איחוד ירושלים תחת ריבונות ישראלית בעקבות מלחמת ששת הימים |
| חגיגות | ריקוד דגלים |
| מתקשר עם | יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, יום העצמאות, יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל |
| מועד | |
| תאריך |
כ"ח באייר |
ביום ירושלים נערכים טקסים חגיגיים בירושלים ומחוצה לה. האירוע הבולט ביותר הוא מצעד "ריקוד דגלים" המתקיים ברחובות ירושלים, סביב חומות העיר העתיקה ובתוכה, ומסתיים ברחבת הכותל המערבי בעצרת תפילה חגיגית. במקביל נערכים טקסי זיכרון ממלכתיים לחללים שנלחמו בירושלים במלחמת ששת הימים.
באותו יום מצוין גם יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל, בשל מסירות הנפש שהפגינו בכיסופיהם לציון.
תהליך מיסוד החג
עריכה
בראש חודש סיון ה'תשכ"ז, יומיים לאחר סיום הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים, החליטה מועצת הרבנות הראשית לקיים בשבת הסמוכה תפילת הודיה חגיגית, ולדון בקרוב ב”קביעת יום חג לדורות”. בי"א בכסלו ה'תשכ"ח (13 בדצמבר 1967), בכינוס רבני הפועל המזרחי, קראו הרבנים לרבנות הראשית לקבוע את כ"ח באייר כחג הודיה על שחרור ירושלים[1]. בח' בטבת החליטה המועצה: ”לקבוע את יום כ"ח אייר כיום הודיה להקב"ה על הנסים שקרו, ושבאותו היום גם שוחררה ירושלים”[2][3].
בתחילת מרץ 1968 כינסה הרבנות הראשית כנס רבנים כדי לדון בצורה של יום ההודיה ובתפילה הראויה בו. הרב שלמה יוסף זוין הציע לומר הלל בלי ברכה; הרב טכורש והרב שאול ישראלי הציעו לומר הלל בברכה. בכינוס דנו הרבנים גם בתאריך החגיגות. כמה רבנים ציינו ששני ימי חג בחודש אייר הם עומס גדול מדי, והרב משה לוין הציע להעביר את יום העצמאות לכ"ח באייר[4].
ב-12 במאי 1968 קבעה הממשלה את כ"ח באייר כיום חגה של ירושלים[5]. באותה שנה ביקשו צעירי המפד"ל לערוך לכבוד יום ירושלים הראשון עצרת גדולה ברחבת הכותל המערבי, אך נתקלו בהתנגדות של הממשלה[3]. בסופו של דבר העצרת התקיימה בסמוך לעיר העתיקה, בהשתתפות הרב הראשי לישראל, איסר יהודה אונטרמן, ומשתתפים רבים.
השם "יום ירושלים" שאול ממזמור תהילים קל"ז ("על נהרות בבל"), שם הוא מופיע בהקשר הפוך, ככינוי ליום שבו חרבה העיר: ”זְכֹר ה' לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלִִָם, הָאֹמְרִים: עָרוּ, עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ” (תהילים, קל"ז, ז').
חוק יום ירושלים
עריכהבשנת 1998 העניקה הכנסת למועד זה מעמד בחקיקה, באמצעות חוק יום ירושלים, ה`תשנ"ח-1998[6], שנחקק על פי הצעת החוק של חבר הכנסת חנן פורת (מפד"ל). בדברי ההסבר להצעה נאמר:
עם מלאת 30 שנה לשחרורה ואיחודה מחדש של ירושלים בירת ישראל, יש מקום לציין זאת באופן ממלכתי כיום חג לאומי. את מהות ירושלים, רום התקוות ופסגת השאיפות, שאותה אנו מעלים על ראש שמחתנו, יש לציין ולייחד ביום המסמל את מרכזיותה בחיי עם ישראל אשר שב לארצו, הקים את מדינתו והכריז על ירושלים כבירתו הנצחית. יום מיוחד זה, יחזור וידגיש את אחדות כל העם והמדינה סביב ירושלים
— הצעת חוק יום ירושלים, התשנ"ז-1997, ה"ח 2625 מ-17 ביוני 1997
רעיון דומה של קביעת היום בחוק העלה כבר בשנת 1979 עו"ד שמואל להיס, מנכ"ל הסוכנות היהודית, בפני ההנהלה הציונית[7].
אירועי החג
עריכה
בעבר, יום או יומיים לפני החג התקיימה מדי שנה צעדה גדולה תחת הכותרת "ההתיישבות מצדיעה לירושלים" ובה השתתפו אלפי צועדים, רובם אנשי ההתיישבות העובדת והחינוך ההתיישבותי[8].
ביום ירושלים מתקיימת מדי שנה עצרת הודיה גדולה בישיבת מרכז הרב, בהשתתפות רבנים רבים מחוגי הציבור הדתי לאומי ואישי ציבור. פעמים רבות מגיעים הרבנים הראשיים לישראל, נשיא המדינה, ראש הממשלה, שרים, ראש עיריית ירושלים, חברי כנסת והרמטכ"ל לעצרת זו. בעבר התקיימה עצרת זו בליל יום ירושלים ולאחר חצות הלילה התקיימה צעדה מהישיבה אל הכותל המערבי. כיום, העצרת מתקיימת ביום ירושלים אחר הצהריים, העצרת מתחילה סמוך לשקיעה ונמשכת אל תוך הלילה. בשנים בהם יום ירושלים חל ביום שישי, העצרת מתקיימת בליל יום ירושלים, כבעבר.
החל משנת 2011 מתקיימת תפילת שחרית בכותל המערבי בהשתתפות אלפים רבים מבחורי הישיבות הגבוהות, ישיבות ההסדר, ישיבות קטנות וישיבות תיכוניות מהציונות הדתית. את התפילה יזם וארגן הרב אלישע אבינר. בדרך כלל משתתפים גם רבים מרבני הציונות הדתית והרבנים הראשיים לישראל[9].
האירוע המרכזי של היום הוא ריקוד דגלים, שמתקיים בשעות אחר הצהריים. במהלך אירוע זה, מגיעים לירושלים עשרות אלפי אנשים, רובם בני נוער מן הציונות הדתית. החוגגים מקיימים תהלוכה גדולה מלווה בשירים, ריקודים ודגלים. התהלוכה יוצאת ממרכז העיר (גן סאקר וגן העצמאות), נכנסת אל העיר העתיקה משעריה ומסתיימת בכותל המערבי לתפילה המונית.
אירועי היום כוללים טקס ממלכתי בגבעת התחמושת, שהייתה מאתרי הלחימה הקשים בקרבות בירושלים. עיריית ירושלים עורכת ביום זה את טקס חלוקת אותות יקיר ירושלים. עוד מתקיימים בבירה סיורים, הופעות ותערוכות[10].
האגודה החרדית "קדושת ציון" מקיימת ביום זה או בסמוך לו את הוועידה השנתית שלה, שבו היא עוסקת בחזונה ובתכנון פעילותה. באירוע משתתפים מאות חרדים, בהם רבנים ואישי ציבור.
מנהגים דתיים
עריכהבבתי הכנסת הדתיים לאומיים נחגג היום באמירת הלל. בקרב היהדות החרדית היו דעות שונות בעניין[11]. כיום היום אינו מצוין ברוב הקהילות החרדיות[12].
בישיבות מועצת הרבנות הראשית מי"ז באדר תשכ"ח (17 במרץ 1968) הוחלט לקבל את הצעתו של הרב איסר יהודה אונטרמן שבה נאמר:
- ”נקבע יום כ"ח באייר כיום הודיה ושמחה... בפסוקי דזמרא יאמר הצבור את שירת הים (מן ויושע ה' – עד ה' ימלוך לעולם ועד) פסוק בפסוק בהטעמה, אחרי תפילת שמונה עשרה כרגיל יאמרו הלל שלם בברכה... אחרי תפלת עלינו אומרים פרק ק"ז בתהילים המדבר מקבוץ גלויות ומסדרים בבית סעודת משתה ושמחה”, וכן: ”אין לנהוג באותו יום הגבלות של ספירה, אחרי שבכמה קהילות בישראל לא נוהגים בהגבלות אחרי ל"ג בעומר, וכל שכן שזה נדחה עתה מפני חשיבות הנס שעשה הקב"ה לעמו ישראל בנצחונם על אויביהם ושחרורה של ירושלים עיר הקודש.”[13]
כאשר חל כ"ח באייר ביום שישי, מוקדמים הטקסים ליום חמישי, כ"ז באייר, כדי להימנע מחילול שבת, אבל החלק הדתי של היום (אמירת ההלל ומזמורי התודה) ממשיך להיערך ביום שישי, כ"ח באייר[14]. כמו כן, לפי החלטת הרבנות הראשית משנת 2012 (ה'תשע"ב), כאשר כ"ח באייר חל ביום ראשון נדחים האירועים ממוצאי שבת למחרת היום[15][16].
נכתבו גרסאות מיוחדות לתפילת על הנסים עבור יום זה[17], אך אף אחת מהן לא התקבלה בציבור הרחב.
תמיכה והתנגדות פוליטית
עריכה
ביום ירושלים ה'תשנ"ב (1992) נחתמה אמנת ירושלים, הצהרת אמונים של מדינת ישראל לעיר, במשכן הנשיא.
ביום ירושלים ה'תשנ"ה (1995) בטקס בגבעת התחמושת, ראש הממשלה יצחק רבין, הרמטכ"ל במלחמת ששת הימים, הביע אמונים לירושלים מאוחדת, בהצהרה שבאה כתגובה לטענות הימין על כך שתוכנית אוסלו תביא לחלוקת ירושלים ושסלילת כביש 1 בחלקו הטבעתי לאורך קו התפר ובין מזרח העיר למערבה, היא למעשה הצהרת כוונות של הממשלה לקבוע שם את הגבול.
חלק מהשמאל ומהציבור הערבי במדינת ישראל רואים ביום ירושלים יום המציין את כיבושם של יהודה והשומרון וחבל עזה, על הכוחנות הכרוכה בכך לדעתם[18]. בשנת 2014 הגישה סיעת מרצ הצעת חוק לביטול חוק יום ירושלים[19]. כמו כן ישנה התנגדות לריקוד הדגלים עקב גילויי אלימות וגזענות במצעד, וקיימת מחלוקת על עצם קיומו ועל נתיב מסלולו.
ביום ירושלים ה'תשפ"א (10 במאי 2021) במהלך ריקוד הדגלים, שיגר ארגון הטרור חמאס כעשר רקטות לאזור ירושלים מרצועת עזה. הדבר הוביל לפתיחת מבצע שומר החומות, וכן לדחיית חגיגות צעדת הדגלים בעיר העתיקה ליום ה-15 ביוני 2021-ה' בתמוז ה'תשפ"א יום השלישי בשבוע, שאכן נחגג בשנית בתהלוכה גדולה[20].
הציבור העיקרי החוגג את יום ירושלים הוא בני הציונות הדתית. רבים מהם אומרים הלל ביום זה, בדומה ליום העצמאות[21].
מחוות ומתנות לכבוד יום ירושלים
עריכהלכבוד יום ירושלים ה-50 (ה'תשע"ז, 2017) הכיר הפרלמנט הצ'כי בירושלים כבירתה של מדינת ישראל[22][23][24].
לקראת יום ירושלים ה-51 (ה'תשע"ח, 2018) נשיא פרגוואי הוראסיו קארטס הודיע שבכוונתו להעביר את שגרירות פרגוואי לירושלים עד סוף כהונת ממשלתו. הנשיא ופמלייתו הגיעו לישראל לטקס חנוכת השגרירות בירושלים ואז התקיים הטקס הרשמי לקביעת השגרירות בעיר[25].
ב-25 במאי 2018 כ"ח באייר ה'תשע"ח אישרה כנסת ישראל, ביוזמת שר התיירות יריב לוין את פרויקט הרכבל בירושלים, שמתעתד להיות הרכבל לכותל ועתיד לעבור בחלקיה התיירותים של ירושלים[26][27].
לקראת יום ירושלים ה-56 (ה'תשפ"ג, 2023) ב-31 במאי 2023 הוחלט בפרלמנט הקנדי של קנדה לרגל חגיגות יום השנה ה-56 לאיחודה מחדש של ירושלים, שארגון בעלות הברית של ישראל בפרלמנט הקנדי (CPIAC) יארח את אירוע יום ירושלים לראשונה בתולדות קנדה באמריקה. חברי הפרלמנט, המגיעים ממגוון מפלגות פוליטיות, צורפו למנהיגים יהודים ונוצרים בפרלמנט וציינו ביום ירושלים את אירוע מיוחד זה, בהשתתפות השר עמיחי שיקלי שהצטרף לשדולת בעלות הברית של ישראל בפרלמנט הקנדי לרגל החגיגה בהכרתם והכרזתם; כי ״ירושלים היא בירת ישראל, מזה 3000 שנה״[28].
תכנים נוספים ביום ירושלים
עריכהחג ששת הימים
עריכהיש הטוענים שחובה לחגוג, לספר את סיפורי הניצחונות ולהודות לה' בכל ששת ימי המלחמה[29]. חגי בן ארצי, מהוגי הרעיון, ייחד את ספרו "מגילת מלחמת ששת הימים" לקריאה בששת ימי החג. הוא מחלק את סיפור המלחמה, כך שבכל יום מימי החג קוראים על קרבות באזור אחר (האזור שכיבושו הושלם באותו היום):
- ביום הראשון (כ"ו באייר) - חבל עזה (באותו יום קוראים גם את סיפור מבצע מוקד).
- ביום השני (כ"ז באייר) - השומרון.
- ביום השלישי (כ"ח באייר) - ירושלים.
- ביום הרביעי (כ"ט באייר) - הרי חברון.
- ביום החמישי (א' בסיון) - סיני.
- ביום השישי (ב' בסיון) - הגולן[30].
יום שעלבים
עריכהבזמן מלחמת ששת הימים נכנס היישוב שעלבים המשתייך למועצה אזורית גזר לכוננות עליונה בשל סמיכותו לגבול עם ירדן. עם פרוץ המלחמה החלו הירדנים להפגיז את הקיבוץ באש תותחים. מגיני הקיבוץ השיבו באש מקלעים ומרגמות לעבר הירדנים במשך מספר שעות. בהמשך, לטרון נכבשה בזמן קצר על ידי כוחות צה"ל, והאיום הירדני הוסר. בתום המלחמה מסר דובר צה"ל כי במפקדת החטיבה ההאשמית הירדנית ליד רמאללה נמצאו תוכניות מבצעיות לפשיטות על יישובים ישראליים ובהם שעלבים. באחת הפקודות, מאפריל 1967, נכתב: ”מטרת מפקדת החזית המערבית לבצע התקפה על היישוב שעלבים במגמה להרוס, להרוג כל מי שישנו בו ולחסל את היחידה הנמצאת בו”[31]. בעקבות פרסום הידיעה, הייתה תחושה של נס גדול בקיבוץ ובישיבה הסמוכה לו. אנשי היישוב נוהגים לציין את יום ירושלים, כ"ח באייר, גם כ"יום שעלבים", בו מודים לאלוהי ישראל כל שנה על נס ההצלה[32].
יום הזיכרון לנספים בעליית יהודי אתיופיה
עריכה
ערך מורחב – יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל
עדת ביתא ישראל מעולי אתיופיה נוהגים לקיים ביום ירושלים טקס לזכרם של יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לארץ ישראל וזאת בשל הסיסמה שלוותה את עלייתם ל"ירושלים". בשנת 2004 החליטה ממשלת ישראל להפוך טקס זה לטקס ממלכתי[33] המתקיים באתר ההנצחה לזכר יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל בהר הרצל.
מאז הפיכת הטקס לממלכתי, שותפו אף יהודי הפלשמורה, שעלו אחרי מבצע שלמה והתגיירו, אף על פי שכקבוצה אינם משתתפים בחג הסיגד הנחוג בערב ראש חודש כסלו בטיילת ארמון הנציב מול הר הבית[34].
לקריאה נוספת
עריכה- פרופ' נחום רקובר, הלכות יום העצמאות ויום ירושלים, ירושלים תשמ"ה.
- הרב אורי בצלאל פישר, הלכות יום העצמאות ויום ירושלים: מעבדות לחירות, ממוות לחיים, מחושך לאור גדול, ראשון לציון תשס"ח.
- ד"ר חגי בן ארצי, מגילת ששת הימים: ליום ירושלים ולששת ימי הישועה, ירושלים תשע"ד.
קישורים חיצוניים
עריכה
- חוק יום ירושלים באתר הכנסת.
- הסרט המרכזי - יובל לשחרור יום ירושלים.
- יום ירושלים, באתר "ישיבה"
- ירושלים באתר הספרייה הלאומית
- הרב שי הירש (עורך), המחזיר שכינתו לציון א-ג: מבט תורני על מלחמת ששת הימים ויום ירושלים, ירושלים תשע"ז
- ירושלים: פריטי מקור ומשאבי הוראה, באתר החינוך של הספרייה הלאומית
- שמואל כ"ץ, חג שחרור ירושלים: עיצובו של יום, מקור ראשון, מוסף "שבת", 26 במאי 2011, גיליון 720
- פיוטים ליום ירושלים מתוך הזמנה לפיוט.
- מאגר שירי יום ירושלים
- יוני קמפינסקי, ירושלים, "כל אחד מאיתנו הוא היורש של דוד המלך", באתר ערוץ 7, 17 במאי 2015
צפו: טקס איחוד ירושלים, באתר ערוץ 20, 21 במאי 2017- חזי עמיאור, ההתנגדות הגורפת ל"יום איחוד ירושלים", בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, מאי 2017
יום ירושלים, דף שער בספרייה הלאומית- הרב אליעזר מלמד, הלכות יום ירושלים, באתר פניני הלכה
הערות שוליים
עריכה- ^ "חבר הרבנים" מציע לקבוע יום כ"ח באייר חג הודייה לשחרור ירושלים, הצופה, 14 בדצמבר 1967
- ^ על פי פרוטוקולי הרבנות הראשית, בעמודים 82–86 הישיבה מח' בטבת, בעמודים 106–108 הישיבה מיום א' בסיון
- ^ 1 2 אליעזר שפר, "כיפה אחת", גיליון 5, אייר תשס"ז.
- ^ כ"ח אייר כיום הודייה על הנצחון, הצופה, 8 במרץ 1968
- ^ "והנצח זו ירושלים" - 40 שנה לירושלים המאוחדת, אתר הכנסת.
- ^ חוק יום ירושלים, התשנ"ח-1998, ס"ח 1663 מ-31 במרץ 1998
- ^ רעיה יגלום, קרדיט חסר, באתר הארץ, 23 במאי 2012
- ^ יום ירושלים צריך לחזור להיות היום של כולם, צריכים רק לחפש מכנה משותף | ליאורה מינקה | מעריב, באתר https://www.maariv.co.il. ההתיישבות מצדיעה לירושלים, באתר www.scooper.co.il
- ^ ישיבות ההסדר עלו לירושלים לשבת, באתר ערוץ 7, 2015-05-16. יום ירושלים: "תפילת בני הישיבות בכותל תתקיים, לפי ההנחיות", באתר www.kipa.co.il
- ^ מופעים, סיורים ותערוכות מרהיבות: שבוע ירושלים יוצא לדרך, באתר www.jerusalem.muni.il
- ^ ראו: הרב שריה דבליצקי,"קביעת יום הודיה בעקבות מלחמת ששת הימים" (מובא בספר הלכות יום העצמאות ויום ירושלים, בעריכת הרב פרופ' נחום רקובר)
- ^ אולם יש שנהגו לציינו. כך למשל בחסידות סלונים לא אומרים תחנון.
- ^ נחום רקובר, הלכות יום העצמאות ויום ירושלים, ירושלים תשל"ג, עמ' שנג.
- ^ יום ירושלים, תשובות באתר "ישיבה".
- ^ אורי פולק, הרבנות הראשית דחתה את חגיגות יום ירושלים, אתר כיפה, 16 באפריל 2012.
- ^ מכתב מזכיר מועצת הרבנות הראשית בעניין, אתר הרבנות הראשית.
- ^ ראו כאן
- ^ ישי פרידמן, סטודנטים נגד יום י-ם: "לגיטימציה לכיבוש", באתר nrg, 4 באפריל 2013
- ^
יהונתן ליס, מרצ דורשת לבטל את הגדרת יום ירושלים כ"חג לאומי", באתר הארץ, 27 במאי 2014.
נוסח הצעת החוק באתר הכנסת. - ^ אנה רייבה ברסקי, הקבינט החליט: מצעד הדגלים יתקיים בשלישי הבא במתווה שיסוכם עם המשטרה, באתר מעריב אונליין, 8.6.2021
- ^ שמואל רוזנר וקמיל פוקס, יהדות ישראלית: דיוקן של מהפכה תרבותית, כנרת זמורה ביתן, 2018
- ^ ביום ירושלים: הפרלמנט הצ’כי הכיר בעיר כבירת ישראל, ערוץ 20
- ^ איתמר אייכנר, היסטוריה בצ'כיה: הפרלמנט הכיר בירושלים כבירת ישראל, באתר ynet, 24 במאי 2017
- ^ אריאל כהנא, היסטוריה: הפרלמנט הצכי הכיר בי-ם כבירת ישראל, באתר nrg, 24 במאי 2017
- ^ איתמר אייכנר, נשיא פרגוואי יחנוך את השגרירות בירושלים, באתר ynet, 7 במאי 2018
- ^ שר התיירות אמר כי "הרכבל עתיד לשנות את פניה של ירושלים, לאפשר גישה קלה ונוחה לתיירים ולמבקרים בכותל, ולשמש אטרקציה תיירותית יוצאת דופן בחשיבותה. "אין יום חגיגי יותר לאישור ההחלטה מאשר 'יום ירושלים', ואני מברך על שלב נוסף בדרך להקמת הפרויקט החשוב הזה"
- ^ לכבוד יום ירושלים אושר פרויקט הרכבל העולה עשרות מיליוני שקלים
- ^ הפרלמנט הקנדי בהכרזת ירושלים לבירת ישראל ביום ירושלים 2023
- ^ מלחמת ששת הימים ויום ירושלים, באתר ברית יצחק
- ^ חגי בן ארצי, מגילת ששת הימים: ליום ירושלים ולששת ימי הישועה, ספריית בית אל, 2013
- ^ זאב וילנאי, שעלבים וסביבותיה, הוצאת קבוצת שעלבים, תשכ"ח, עמ' 42-47
- ^ אביאל הלוי, הפקודה שלא בוצעה: "הריסת היישוב שעלבים והריגת כל התושבים", באתר הקול היהודי, 7 במאי 2013
- ^ טקס לציון זכרם של יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל, החלטה מספר 1425 של ממשלת ישראל השלושים, משנת 2004, באתר של משרד ראש הממשלה, תמונות מטקס הזיכרון הממלכתי ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם למדינת ישראל, תפוז אנשים.
- ^ צדים את בני הפלשמורה (באתר ביתא ישראל)