אימהות יוצרות עם געגועים לפשטות של פעם




אימהות יוצרות עם
געגועים – לפשטות של פעם



יום חמישי, 25 באפריל 2013

לב מתנת יומולדת

לפני מספר שבועות היה לי יומולדת  וכן יובל כבר במשך אותו שבוע שמע על כך מאביו וממני שלאימא ביום שישי תהיה יומולדת. כשהגיע לגן הוא סיפר לגננת שלו רחל והיא ביחד אתו הכינו לי הפתעה. הכינו לי את ברכת היומולדת הכי שווה שיש זאת כמובן הברכה הראשונה שיובל מביא לי....מקווה שעד יהיו רבות אחריה.

בכל אופן זאת הייתה הברכה:













מכיוון שלא יכולתי להפסיק להסתכל עליה ולהתפעל ממנה, תודו שהיא יפה :), חשבתי איך אפשר להציג אותה בצורה יפה ברחבי הבית ולתת לה את הכבוד שמגיע לה.

אז ככה, רעיון נחמד לכל דבר שאתם רוצים להנציח ולא סתם לשמור בקופסת זיכרונות הוא להדביק אותו על בד קנבס כזה שציירים מצירים עליו.  ניתן לצבוע את הקנבס בצבעי אקריליק שמתאימים לצבעי הברכה/ציור שאתם רוצים להדביק על הקנבס.


בשלב ראשון  בכדי לתת גימור יפה יותר לברכה ובכדי לשמר אותה יותר טוב עשיתי למינציה בחנות צילום.

בשלב השני את התמונה עצמה של הקנבס צבעתי בצבע רקע תכלת ואחרי שהצבע התייבש הצמדתי את הלב על הקנבס וסימנתי בעיפרון את המסגרת, עכשיו אפשר לצייר לפי הסימון מסגרת לב בצבע אדום.



בשלב השלישי לאחר שהכל התייבש (צבעי אקריליק מתייבשים יחסית מהר בין רבע שעה לשעה תלוי בכמות השכבה של הצבע) אפשר להדביק עם דבק פלסטי את הברכה.

וזהו אפשר לחפש קיר מרכזי בבית או בחדר שינה איפה שרוצים ומתאים ותולים.


 שיהיה לכם שבוע קריר ונעים!

יום רביעי, 10 באפריל 2013

אבא דגל, אמא דגל ודיגלוני

שבוע הבא יום העצמאות וגם אנחנו התארגנו לכבוד האירוע. החלטנו להכין את משפחת דגלוני מגלילי נייר טואלט.

אז איך מכינים:

לוקחים שלושה גלילי נייר טואלט ואחד חותכים באמצע עם מספרים או סכין יפנית, זה יהיה דגלוני.



צובעים בצבע אקריליק לבן את הגלילים.


מציירים בצבע מים/אקריליק עם מכחול את הדמות, בגדים ואביזרים ומסביב עושים פסים בצבע כחול כמו לדגל.




























גוזרים עגול ביצתי מקרטון דק (למשל של קופסת נעליים) וגם אותו צובעים בלבן.




מציירים פנים בכחול.




מכינים שערות מחוט תפירה יחסית עבה ומדביקים עם דבק חם. אני לא אהבתי את הפרצוף של דגלוני הקטן ולכן צבעתי אותו שוב בלבן וציירתי שוב.


מדביקים את הראש לגליל עם דבק חם.

                                                    מיימין לשמואל:  אימא דגל, אבא דגל ודגלוני








עכשיו מכינים ידיים עם מנקה מקטרות. בעזרת מספרים או פצירה יוצרים חור מכל צד ומעבירים את המנקה מקטרות. מקפלים את הקצה שלו מכל צד ובכך יוצרים כף יד.








הבת שלי, סיוון נהנתה מאוד לשחק עם הידיים של הבובות ולמשוך אותן מצד לצד :)

חוץ ממשפחת דגלוני, הכנתי לסיוון גם דגל מבד פליס:

חותכים מלבן בצבע לבן ושתי רצועות בצבע כחול.




מדביקים משני הקצוות של המלבן הלבן את הרצועות הכחולות עם דבק חם.
ממנקה מקטרות יוצרים מגן דויד, וגם אותו מדביקים עם דבק חם.



מדביקים מקל שיפוד של מנגל מיום העצמאות ןמלפפים עליו את הדגל מכל צד.

 
 
צד אחד בשביל שיהיה אפשר להחזיק ביד וצד שני בכדי שזה ייצב את הדגל ולא יצנח למטה כאשר מחזיקים אותו ביד.



במקום שיפוד אפשר להשתמש בענף, כך שהמוט יהיה חזק ויציב יותר.

חג יום עצמאות שמח!

 

שולחן שהופך למיטה מקופסת נעלים

כבר ציינתי שלסיוון נולדה אחות קטנה לא מזמן. מאז ומתמיד היא אהבה לשחק עם הבובות שלה ולהשכיב אותן לישון, לחתל ולהאכיל אותן. בבית אין לה מיטה ייעודית או שולחן אוכל כזה. כשהייתה משחקת הייתה משכיבה אותן על השטיח בסלון או מאכילה בעגלה שגם זה בסדר גמור. אבל פתאום עלה לי רעיון להכין לה משהו כזה.

 

המצרכים הדרושים:


קופסת נעליים יחסית מקרטון עבה או קופסה אחרת תלוי בגודל שאתם רוצים

טפט שאתם אוהבים

סול (ניתן להשיג בחנות יצירה ובקרביץ)

לבד (ניתן להשיג בחנות יצירה ובקרביץ)

דבק פלסטי

נייר דבק

סכין יפנית

 

אופן הכנה:


בשלב ראשון גוזרים משני חלקי הקופסה (מהחלק הרחב שלה) שני טרפזים ארוכים.
בכדי שזה יהיה אחיד, סימנתי על נייר A4 את הגודל שאני רוצה לגזור וככה שמתי על כל צד של הקופסה וסימנתי עם עט.
גוזרים עם מספריים. לאחר מכן חיזקתי את הקופסה עם מספר ליפופים עם נייר דבק בכדי שיעמוד בעומסים של ילדה בת שנתיים וחצי שעדיין חסרה לה העדינות לפעמים.

בשלב שני עוטפים את הקופסה מכל הכיוונים בטפט שאתם מעוניינים בו. גם בשלב זה אפשר לצפות קצת בנייר דבק בנקודת טורפה של קצות הטפט בכדי שלא יהיה ניתן להוציא אותו החוצה בקלות.

עכשיו ניתן לקשט את המיטה/שולחן אוכל. כמובן שאפשר לעשות משהו דומה למה שאני או משהו אחר לגמרי לפי פרי דמיונכם. אני גזרתי לבבות מסול, הדבקתי בקצוות המיטה וגזרתי עיגולים מלבד בגדלים שונים. הידקתי את כולם יחד לקופסה ובכדי שלא יראו את סיכת המהדק את העיגול האחרון הדבקתי. שוב תלוי לאיזה גיל של ילד עושים את זה. אני מכירה את הבת שלי והיא אוהבת תמיד לבדוק דברים......:).

זהו מה שנשאר עכשיו זה לאכול וללכת לישון....





קישוט הלבד מקרוב




כאן רואים גם הספר שהכנתי (הסבר בקטנה אחת למטה)




 

קטנה אחת:


הכנתי לסיוון מעיין סיפרון מלבד שיהיה הספר של הבובות שלה והיא תוכל להקריא להן סיפור. אז איך מכינים ספר כזה. פשוט מאוד: גוזרים פיסות לבד בגודל של 8X5.5 סמ' בכל "דף" תופרים צורה אחרת, שוב ניתן גם להדביק למי שאין סבלנות לתפור אבל אני יותר אוהבת את איך שזה נראה כשזה תפור. לאחר שמסיימים לתפור לכל "דף" את הצורה שלו, מאחדים את כל הדפים יחד ותופרים בצד למעיין ספר.






 

לילה טוב,
שלי