Thursday, July 08, 2010

R. Chaim Vital and his Unknown Work Sefer ha-Pe'ulot:

A Work on Science, Medicine, Alchemy and Practical Magic.
by: Eliezer Brodt

‫ תלט עמודים כולל מבוא ומפתחות‬,‫ תש"ע‬,‫ספר הפעולות רבי חיים ויטאל‬

A few years back, in a post at the Seforim blog discussing the history of plant known as
baladur, I mentioned a sefer, Refuah Ma'asiyot le-Rav Chaim Vital. At the time, I only
briefly touched upon this work. What follows is a more detailed discussion of the recently
published edition as well as the history and substance of the work. The author is R. Chaim
Vital, the most famous student of the Arizal. This work was virtually unknown, and is a
collection of science, medicine, alchemy and kabbalah ma'asiyot (practical magic). In
2007, Professors Amar and Buchman published a part of this manuscript, entitled Refuah
Ma'asios L’Rav Chaim Vital. A few months ago, someone printed the whole manuscript
and provided a different title, Sefer ha-Pe'ulot.

As mentioned above, the author is R. Chaim Vital (1543- 1620). R. Vital is most well-
known in the realm of kabbalah, and, specifically, as being the primary student of the Arizal
entrusted with disseminating the Arizal's works. R. Vital's reputation, however, wasn't
confined to the Arizal's teachings and kabbalah. R. Vital was well-represented in the niglah
(revealed Torah) arena. R. Vital studied niglah with R. Moshe Alschich and R. Vital
received (real) semikha during the time when such semikha was being given in Sefat.[1]
Unfortunately, we do not have much of his writings in niglah with the few exception where
his son quotes R. Vital in his son's various works. For example, five responsa of R. Vital
appear in Shu"t Baer Mayim Chaim (82-86) and the various pesakim scattered in his son's
works Chochmas Nashim, Chaim Shnayim Yeshalayim, and some of R. Vital's other
statements appear in Tosetos Chaim on Rashi. [2].

In Sefer ha-Chezyonot, R. Vital records R. Karo's admonition to R. Alschich regarding R.

Vital's study in niglah:

‫צוה מהר"ר יוסף קארו ז"ל למורי הר' משה אלשיך בשם המלאך המגיד הדובר בו שיזהר מאוד ללמדני בכל‬
.(‫ג‬:‫ כי אני הוא העתיד לישאר אחריו בדור ההוא ממלא מקומו של מהרי"ק )חזינות א‬,‫יכלתו‬

M. Benayhu in his work Toldos ha-Ari quotes R. Chaim Hakohen, a student of R. Vital,
regarding R. Vital:

1
‫ והי' אומר‬.‫וגם היה מקפיד מאוד שלא לכתוב קמיעות גם בתפילה לא הי' מאריך כל כך רק אמר מלה במלה‬
‫ והי' לומד כל היום וכל‬.‫ וגם לא כאותן שמתפללין כל היום‬,‫שאני רוצה ללמוד בשעה שאני זו שאני מאריך‬
(243 '‫ עמ‬,‫הלילה )ספר תולדות האר"י‬

For all the Kabbalah aspects related to R. Vital see Y. Avivi work's Binyan Ariel, which
caused great controversy, and his more recent three volume masterpiece Kabbalat ha-Ari.
See also Lawrence Fine, Physicians of the Soul, Healers of the Cosmos.

Much has been written about Vital's famous autobiography, Sefer ha-Chezyonot, (see here
and here) G. Scholem sums up some of the history of the work:
:‫ ירושלים מוסד הרב קוק ג' שלום כתב‬.‫ספר החזיונות יצא לאור מתוך כתב יד המחבר על ידי אהרן זאב אשכולי‬
‫ וביניהם‬,‫אחרי הופעת הספר מיחו כמה רבנים בפני מוסד הרב קוק על שלא גנזו ספר זה וגרמו בזיון לתורה‬
‫ראובן מרגליות מת"א שכתב להם שכתב היד בוודאי מזוויף מן האחרונים! )ספריית גרשום שלום בתורת הסוד‬
(#4331 ,‫ א‬,‫היהודית‬

Returning to the Sefer ha-Pe'ulot, it was first mentioned in brief by Gershon Scholem in
Alchemie und Kabbala [recently translated into English by Klaus Ottman]. The alchemy
section of this book was discussed by Raphael Patai in his book, Jewish Alchemists. Meir
Benayahu discusses it in various places in his writings (amongst them in his book on the
Ari and in two articles in Korot (9:3-17,9:91-111). Gerrit Boss, wrote an extensive article
on this book called "Hayyim Vital’s Practical kabbalah and Alchemy; a 17 th Century book
of secrets" in the Journal of Jewish Thought and Philosophy, Volume 4, pp. 54-112. In this
article Boss reorders the book, as the book, as it is appears in the manuscript isn't a model
of clarity, doing an excellent job of putting each remedy into its proper categories. [Boss
also criticizes the discussion of Patai on the topic of alchemy in relation to this work.].
Yosef Avivi briefly discusses in his catalog of the Musayif collection (Ohel Shem, pp.191-
93) as that it where this manuscript came from. The whereabouts of the actual manuscript
today are a mystery, rumors are that it is sold page by page for a segulah, and each page
fetches a large sum of money.

More recently, Prof. Zohar Amar and Yael Buchman in published two articles in Sinai
(121:231-38 and 125:202-215) they focus upon the various halachic aspects discussed in
this work. Buchman also wrote her doctorate on this work of R. Vital, Aspects of Material
Culture, Realia and Medicine in the works of Rabbi Hayyim Vital (1543-1620), Bar Ilan
Univ., (Heb). Buchman's main focus is not the kabbalah parts but rather the science and
medical aspects of this work. She demonstrates, at length, that this is an excellent document
to give us a picture of the medical world during that time period. She also has an additional
article about this work based on her doctorate in Katedra (99:48-64). In 2007, Buchman
and Amar printed part of this book, Refuah Ma'asiyot le-Rav Chaim Vital. But, they printed

2
only the medical portion. This edition, however, is very useful in understanding the medical
aspects of the sefer. They note that a volume on the realia part is being prepared.

What makes Sefer ha-Pe'olot especially interesting is that we see R’ Chaim Vital in a
different light than previously known. In the first part of this work we see him as a doctor
of sorts. He provides remedies to people for all kinds of illnesses, in all areas of health,
asthma, infertility, headaches, toothaches and much more. Much of the advice was based
on Segulos or the like. In this work he shows a familiarity with real medical procedures
from that time period. He quotes various pieces of medical advice that he had had read in
various medical works.

We already were aware of Vital's interest in science as he wrote a work called Sefer ha-
Techuna related to astronomy. But, in Sefer ha-Pe'olot aside from showing him to be very
involved in medicine we also see him interested in other things. For example, Vital
provides in-depth descriptions of how to make wine, various milk products and the making
of honey. He has a lengthy discussions of how to remove stains from clothes, how to dye
garments, how to make ink and reeds for writing. These discussions are a gold mind of
information for those studying realia of various time periods of Eretz Yisroel. Realia is a
prime topic of interest for Professor Amar and Bochman and they deal with that in their
excellent introduction to Refuah Ma'asiyot le-Rav Chaim Vital. This is also the main focus
of Bochman's previously mentioned doctorate. As Bochman writes in her doctorate ”this
manuscript… is the sole Hebrew source originating in 16 th century EY still known today,
which discusses directly and in detail different aspects of material culture, realia and
medicine. He thus provides a rare insight into the daily routine of the Jewish community
in EY during this period, of the problems it faced and the ways in which those problems
were solved.” Gerit Bos in his above cited article (pp. 59-62) also touches a bit on this
aspect of realia.

Bochman suggest an interesting reason for R. Vital interest in writing about all these
practical things such as wine making dyeing, cheese making etc. ”R. Chaim Vital’s purpose
in writing about everyday issues is in fact a reflection of his Halachic world view. A study
of his Halachic and practical teachings confirms that R. Vital preferred to make the goods
he needed himself rather than buying them from gentiles. In order to do so he had to find
ways of simplifying the manufacturing process of many products. He succeeded, and thus
avoided the Halachic problems raised as a result form purchasing from foreign sources.”

Other Ideas Discussed in Sefer ha-Pe'olot

Another large section of this work is segulos and kabbalah masiyot. This section contains
many parts, many of which R. Vital writes he tested and used successfully, other recipes
he tested and they did not work and yet others which he heard from reliable sources that
they worked but he had not independently tested. All these sections, however, are not in

3
any order. He returns to the same topic than goes to another and comes back to it again and
again. Bos in his previously mentioned article does a nice job of organizing some of it into
topics. There are methods for all kinds of things just to list a few: methods preventing Ayin
Hara, bones stuck in a throat, finding out which woman one will marry, talking to dead
people, how to deal with plagues, ways to track down thieves, dealing with enemies and
help having children. I will discuss a few of these 'recipes 'and a little about them in other
sources.

She'elot Chalom - Asking Questions via Dreams

He includes many methods to find out information via dreams (pp. 11-12, 193, 250-51,
265, 276). We find many methods and instances for performing a dream question and
answer from the Geonic period into the Middle Ages the process is generally referred to as
‫שאלת חלום‬. One of the most famous works which was written utilizing this method is the
Shu"t Min ha-Shamyim. Much has been written on this topic in general, as the use of such
a procedure appears to run afoul of Rabbinic rule that Torah is not in heaven (Torah lav
ba-shamayim). A nice collection of material on this topic has been collected by A. Heschel
in a classic article printed in the Sefer Hayovel Lekovod Alexander Marx (see especially
pp. 183-186, 195-208). R. Reven Margolis in his edition of Shu"t Min ha-Shamayim also
does a great job of putting together the material on the topic. One should also read the
introduction of R. Aron Marcus to his edition of Shut Min Ha-shmayim. Recently this topic
has been dealt with in a doctorate by M. Goldstein called Histayos Begormim Min
Hasmayim Be Hachras Halacha. See also the forthcoming article on this topic from
Professor Kanarfogel called ”’For its not in heaven’: Dreams as a Determinant of Jewish
Law and Practice in Northern Europe During the High Middle Ages”. See also Hagar
Kahana-Smilansky, "Aristotle on Sleep and Wakefulness: A Medieval Hebrew Adaptation
of an Unknown Latin Treatise," Aleph 10:1 (2010): 67-118; (especially at the end of the
piece); A. Kuyt, Hasidut Askenaz on the Angel of Dreams, in Creation and Re-creation in
Jewish Thought. Yuval Harrari, “‘The Opening of the Heart’: Magical Practices for
Gaining Knowledge, Understanding and Good Memory in Judaism of Late Antiquity and
Early Middle Ages,” in Shefa Tal: Studies in Jewish Thought and Culture presented to
Bracha Sack, eds., Z. Gries, H. Kreisel, and B. Huss (Beer Sheva, 2004), 336-344. See
also. M. Idel, Mekubulim Shel Leiylah. See also the manuscript of a sefer Segulot from
Italy available here p. 8,12,14,19,21,24 (of the PDF).

Shadal writes about his father:

‫ומה תאמר אם אגיד לך כי גם אדוני אבי זצ"ל היה עושה לעת הצורך שאלת חלום על פי חכמת קבלה מתות מה‬
,‫ והשיג לפעמים חלומות צודקים כוללים הגדת עתידות שנתקיימו )ויכוח על חכמת הקבלה‬,‫שלמד בס' הברית‬
.([ 19'‫ פרקי חיים )שולוואס( עמ‬:‫ ]על אביו וספר הברית ראה‬125 '‫עמ‬

Interestingly to note while looking for early sources that mention the Beshet, G. Scholem
(The Latest Phase, (Heb.), p. 119) found one from the Shages Aryeh where he said:

4
 .‫ואמר כל מה שהבעל שם טוב ידע היה הכל על ידי שאלת חלום בכל לילה‬

And one quoted from manuscript by S. Dubnov:

‫זכרתי בהיות הרב המפורסם הבקי בחכמת אלקות מוה' ישראל בעל שם זצ"ל עשה שאלת חלום והראו לו‬
‫ ובעבור שלא חבור הרב אלפסי בסדר קדשים בא אדמ"ו לתקן זה‬,‫שנשמת אבי מו רי ז"ל נשמת רב אלפס‬
.(484 '‫ עמ‬,‫)תולדות החסידות‬

Just for bibliographical purposes G. Scholem got the exact sources wrong it was the Gra
who said it and not the Shages Aryeh - he misread the source. It says:

‫גם אמר שהגאון אמר על השאגת אריה שהוא מרבה אחר הפלפול והשאגת אריה אמר על הגאון זצ"ל שהוא‬
‫ ועוד אמר שהבעל שם טוב מה שידע הי' על ידי שאלות חלום בכל לילה‬.‫מרבה בפשטות‬

This is from a list of statements that R. Chaim Volzhiner told a student of his printed in the
Tosfos Maseh Rav (p.18b, #113). Scholem understood that the whole statement was from
the Shages Aryeh, as R. Chaim Volzhiner also studied with him. But, the statement
following the period is really a new piece and is going back to the Gra which is what most
of the sefer is material R. Chaim heard from the Gra. Today we have other manuscripts
which contain this statement and confirm that this statement was made by the Gra and not
by the Shages Aryeh, see Keser Rosh, (last chapter #13); Eliach, Kol Hakosev Lechaim, p.
239. Be that as it may it is clear the Gra held that the Beshet used this method often. But,
R. A. Kemlar in his work Dor De'ah (p. 29) writes that Beshet was very anti using such
methods. The source for R. Kemlar was probably R. Aron Marcus who makes this claim
in his Keses Hasofer on Shut Min Ha-shmayim (p.8) and he used his works extensively.

There is another possible source of the Besht using dreams and that is regards to eating
Chadash:

‫ וענו לו שלאחר פטירת הב"ח צ"ל ציינו את‬.‫וסיפר שהבעל שם טוב שאל בחלומו על חדש בזמן הזה איך הדין‬
‫ ובבוקר עמד הבעל שם טוב זצ"ל ושלח להביא שכר‬.‫הגהינם ארבעים יום מחמת שהיה צריך זה לכבוד הב"ח‬
.(‫ דף יב ע"א אות יא‬,‫ פיעטרקוב תרנב‬,‫ ואמר כדאי הב"ח שמתיר לסמוך עליו )זכרון טוב‬.‫מחדש ושתהו‬

This story is very famous and has been dealt with at length by Y. Mondshine here. I will
quote two sources from Mondshine's article as this leads us into this next topic. He shows
that how the story developed and to when this piece of the Besht and a dream was added
to it. See also Pardes Yosef, Vayikra, p. 274; R. G. Oberlander, Minhag Avosenu Beyadnu,
2, pp. 512-24.

Even if The Besht did not use dreams he used other methods such as ‫ השבעת עליית הנשמה‬as
it is clear from the famous document ‫אגרת עליית הנשמה‬. For the sources on this see Y.
Mondshine, Shivhei ha-Besht, pp. 233-39; Shivhei ha-Besht (Rubenstein ed.), pp. 92-3; M.

5
Rosman in Founder of Hasidism: A Quest for the Historical Ba'al Shem Tov pp. 99-113;
E. Etkes, Baal Shem, (heb.), pp. 292-301.

[Completely off topic but in light of tumult of two hundred and fiftieth Yarzheit of Beshet,
Scholem in the earlier quoted lecture missed another early source about the Besht- in the
Shem Hagedolim the Chida writes:

‫ ושמענו כי עתה בפולוניא הם מחשבים אותו הרבה ונדפס עוד שני פעמים ונתעורר זה על ידי‬...‫אור החיים‬
.(‫ ערך אור החיים‬,‫שהרב החסיד קדוש מהרר"י הגיד גדלות נשמת מהר"ח הנזכר )שם הגדולים‬

How To: Exorcisms

R. Vital brings methods to remove dybukim, shedim and/or reuach rah that may attach
themselves to people (pp. 176, 208, 222, 258-59). For recent discussion, on this topic see:
J.H. Chajes, Between Worlds Dybbuks, Exorcists and Early Modern Judaism. See also J.H.
Chajes, Jewish Exorcism: Early Modern Traditions and Transformations, pp.386-398, in
Judaism in Practice, Ed. L. Fine; D. Ruderman, Kabbalah, Magic and Science, pp. 55-58;
G. Nagel, Sipurei Dybuk Besafrus Yisroel; Dybbuk and Maggid: Two Cultural Patterned
of Altered Consciousness in Judaism, AJS Review, 21:2(1996):341-366; Nishmat Chaim,
3:10; Ish ha-Emunah, p.45; C. Hamberger, Three Worlds, (heb.), 3:69-70. There is even a
story of the Gra and a Dybbuk, see Ha-goan, pp. 499-502. For an additional story with a
Dybuk in Lita, see Y. Kotick, What I saw,(Heb.), ed. D. Assaf (end of chapter eight); Etkes,
Baal Shem, (heb.), p. 290; See also Emet le-Ya'akov, p.264. On the Chasam Sofer and a
Dybuk see Chut ha-Mishulash, pp. 38a-38b. See also this great article from Y. Mondshine
here.

Some other well-known sources on dybukim:

‫וכבר שמענו בזמננו זה מפי מגידי אמת הגדה מפורסמת שיקרה לאנשים נופלים נרדמים בבטול חושיהם‬
.‫ומפיהם יצא עתק לדבר ולהשיב ושפותותיהם בלתי נעות וקול דברים יוצא מגרונם שואלים ומשיבים כענין‬
‫וכן ראיתי כתב בא מצפת תוב"ב בשנה הזאת שנת ש"ס לפ"ק לענין אשה שהיתה נופלת כן )מעשי ה' מעשה‬
.(. ‫ עמ' יב‬,‫בראשית פרק ב‬

The Simchas Hanefesh writes:

‫ והוא עצמו לא ידע מאי‬,‫ואני הכרתי בק"ק טשאכטשב ילד בן שלש שניים שהיה דובר סודות התורה גדולים‬
‫ גם בק"ק ליסא היתה בתולה אחת שהיתה מגדת סודות התורה ואחר כך הוברר הדבר שהיה זה‬.‫קאמר‬
‫אחת שדבק השד ימים כלילות ולבסוף‬c ‫ באשה‬,‫ ובהיותי מתגורר במדינות פולין אירע שם מעשה כזה‬...‫קליפה‬
.(‫נג‬-‫ עמ' נב‬,‫הרג את ילדיה )שמחת הנפש‬
Earlier I cited a story of the Ba'al Shem and his dream in relationship to the Bach and
eating Chadash. I quoted that Y. Mondshine has demonstrated that this is not the exact
story and as tends to happen stories they get additions and undergo changes over time.
The Chida in Shem Hagedolim writes:

6
 ‫ דרוח אחד נתגלה באיש אחד והרוח בתוך דבריו‬...‫ בהקדמתו‬...‫ראיתי להרב מהר"ר רפאל בספרו תוס' שבת‬
‫היה מסיח לפי תומו דכאשר עלה לשמים הרב ב"ח כרוזא קרי בחיל פנו מקום לר' יואל מקרקא )שם‬
.(‫ ערך הרב הגאון גדול בדורו מהר"ר יואל סירקי"ס‬,‫הגדולים‬
Rav A. Landau brings:
‫ מהכבוד הנעשה לרבינו‬...‫וקבלתי מישישים בשם צדיקים קדושים זי"ע דהמעשה שהביא בשם הגדולים‬
.(‫ עמ' תריט‬,‫ ב‬,‫ היה בשביל היתר החדש שהמציא הוא ז"ל )צלותא דאברהם‬...‫הב"ח‬
Segulot for Better Memory-Petihat Lev

Another group of ideas mentioned in this work are methods related to helping ones memory
(pp. 270, 299). Some of which are for Petihat Lev (pp. 270, 329, 348). One of the methods
he mentions is eating baladur (p. 348, 343) which has been the subject of its own post:

‫ ונקרא בלאדור‬...‫פתיחת לב לחכמי צרפת וכך הי ו נוהגים לעשות לבניהם וכך היו נותנין להם בכל בוקר‬
(‫ )עמ' שמח‬...‫קטן‬

The subject of Petihat Lev has been discussed much in recent literature. This concept of
Petihat Lev is found in many different sources where people used to do all kinds of things
to help with memory and understanding Torah enabling one to understand and recall the
Torah effortlessly. One example something done for Petihat Lev of this are the customs
relating to the educational initiation ceremony of young boys still done today in many
circles.

Professor Y. Ta Shema printed a piece from manuscript (included in his Kneset Mechkarim
1:154) from a work written in 1294 called Sefer Hamaskil which gives us a little insight
into this Petihat Lev it says:

‫ שהוא רוח מעורבב מטוב‬,‫ומאותו היום שאכלו אדם הראשון ניתנו לו חדרדים בלבו לקבל כוח רוח עץ הדעת‬
...‫ חדר זה ממונה על מלאכת החרש‬,‫ כל חדר ממונה על ממשלת חכמה אחת‬,‫ ויש לו לאדם כמה חדרים בליבו‬,‫ורע‬
‫ נסתם חדר אחר או‬.‫ובאמצעית הלב יש חדר גדול המקבל רוח שכל עץ הדעת ושותין ממנו שאר חדרים כולו‬
‫ כאשר אתה רואה קצת בני אדם שהם סכלים בחכמות העולם והם חכמים גדולים‬,‫שנים נסתמים ממונים עליהם‬
."‫ ואין הרוח יכול להתפשט מתמלא המוח עשן ומשתטה‬,‫ ובזמן שהחדר האמצעי כולו סתום‬.‫בחכמת המלאכים‬

Some general sources on Petihat Lev can be found in: Ephraim Kanarfogel, in his Peering
through the Lattices, Mystical, Magical and Pietistic Dimensions in the Tosafist Period
(pp. 140-41,156, 237), Ivan G. Marcus, Rituals of Childhood, Jewish Acculturation in
Medieval Europe (p. 28), and in the excellent article by Yuval Harrari, “‘The Opening of
the Heart’: Magical Practices for Gaining Knowledge, Understanding and Good Memory
in Judaism of Late Antiquity and Early Middle Ages,” in Shefa Tal: Studies in Jewish
Thought and Culture presented to Bracha Sack, eds., Z. Gries, H. Kreisel, and B. Huss
(Beer Sheva, 2004), 303–347 (available here). See also in his recent book Ha-Kishuf ha-
Yehudi ha-Kodom picture 20 (at the end of the book) and the very recent Yeruschatanu
4:48. See also the manuscript of a sefer Segulot from Italy available here pp. 7,20, 30 (of
the PDF).

7
Remedies Against Lilith

Another batch of remedies discussed by R. Vital are ways to prevent Lilith (p. 203, 140,
216). R. Vital writes that he used one particular procedure over two thousand times:

"...‫ הנה פעמים רבות לאין קץ יותר מאלפים פעמים כתבתי אותם‬...‫בענין לילות‬

During the sixteenth century, many were concerned about Lilith. For example, R. Eliyahu
Bocher [Elias Levita] (1469-1549) writes in his classic work Sefer Ha-Tishbi, in his entry
for Lilith:

‫ שאותן מאה ושלושים שנה שהיה אדם פרוש מחוה באו שדים ונתחממו ממנו והוליד שדין‬,‫ נמצא כתוב‬...‫לילת‬
‫ ובספר בן‬...‫ לילית ונעמה ואוגרת ומחלת‬,‫ ובמקום אחר מצאתי ארבע נשים הם אמות השדים‬.‫ורוחין ומזיקין‬
‫ וזה לשונו מפני מה הבנים מתים כשהם בני שמונה ימים? אמר‬,‫סירה בשאלה הששית ששאל נבוכדנצאר אותו‬
‫ אך מנהג פשוט בינינו‬,‫ וקצתי לכותבם כי אינני מאמין בהם‬,‫ והאריך שם הרבה‬,‫ מפני שלילית הורגת אותם‬,‫לו‬
‫האשכנזים שעושין עגול סביב כותלי החדר ששוכבת בה היולדת עם נתר או גחלים וכותבין בכל כותל אדם חוה‬
‫ כמו שהמסרה להם לילית בעצמה בשעה‬...‫ ובפתח החדר מפנים כותבין שמות שלשה מלאכים אלו‬,‫חוץ לילית‬
‫ )ספר‬.‫ יעיין שם מי שמאמין בו‬,‫ כל זה מבואר היטב בספר בן סירה‬,‫שרצו המלאכים האלו להטביע אותה בים‬
.(‫ ערך לילית‬,‫התשבי‬

A little later R. Chaim Me-Friedberg (c. 1520-88), the Maharal's brother, writes:

‫ וכל‬,‫ כדי שלא ישלוט בהם רוחין ולילין‬,‫"וכן המנהג לעגל את החיות בעת לידתם אחר שם שכובים על המטה‬
.(‫ ספר חיים טובים פרק ח‬,‫כן כותבים לילית חוץ בהזכרת שלשה שמות של המלאכים )ספר החיים‬

R. Zev Rabinowitz offers a very different perspective on this custom, after quoting the
words of the Tishbi, R. Rabinowitz writes:

‫ והמנהג למהר‬.‫"ועוד בזמננו מצוי בינינו קמיע זה נדפס על נייר ותולין אותו למעלה מכל דלת שבבית היולדת‬
‫ וב"ה כי בטלתי קמיע זה )אשר לא ממקור‬.‫לתלותו תיכף אח ר הלידה מפני חשש סכנה לדעת ההמון וגדוליו‬
‫ כי שומר ישראל ישמור מכל רע את כל הבוטח בו‬,‫ והיולדת ובניה היו שלמים ובריאים‬...‫טהור נובע( מביתי‬
(498 '‫ עמ‬,‫ תמיה תהיה עם ה' )שערי תורת בבל‬,‫בלי שום כלי סגולה‬

There are many articles devoted to the topic of Lilith see for example R. Reven Margolis
in his Malechei Elyon. Additionally, Gershom Scholem wrote a few essays in which he
collected a lot of the material on the topic and for recent updated versions of these essays
see his work Shedim Ruchos and Neshmos edited by E. Leibes pp. 61-102 [also printed in
his Mechkrei Kabalah, pp. 201-24] Although Scholem quotes many excellent sources
including many from manuscript and he was aware of the manuscript Sefer ha-Pe'olot (as
mentioned earlier) of R. Vital he does not quote with regard to Lilith. He also does not
quote the source from Sefer ha-Chaim. See Mivchar Kitvei Mordechai Gimpel Shnaver,
pp.4-6; Y. Stal notes to his edition of R. Y. Hachassid’s Amaros Tehoros. pp. 176-77; N.
Rubin, Reshis ha-Chaim, pp. 56-59. See also D. Sperber, The Jewish Life Cycle, pp. 26-

8
31; C. Hamberger, Three Worlds, (heb.), 3:7-9; Y. Dan, Toldot Torat ha-Sod ha-Ivrit,
2:532-37. See also this recent work which is devoted to the topic available here.

Bibliomancy

Another interesting method found in this sefer is the method of gorel using a Chumash to
find out what to do:

‫ואני הצעיר הכותב קבלתי שצריך לעשות הגורל הנז' בחומש מכתיבת יד שאין בו כי אם חמשה חומשי תורה‬
'‫ )עמ‬...‫ ומן שער החמישים יוצא כזה השלך ז' עלין‬,‫ והשלך שבעה שביעיות שהם מט‬.‫ואפילו לא הפטרות‬
(‫קפט‬

This concept has been used by many and is more recently the subject of two books, Gorel
Hagra and Hegyon ha-Gorel from E. Martzbach. See also Bromberg's book, Me-Gedolei
ha-Torah veha-Chasidut on the Marsham, pp. 129,144; Eliach in his book Ha-Goan, pp.
1110-1127; Alei Tamar, Shabbat, pp.83-4; R. Reuven Margolis, Mekor Chesed, p.214.

How To: Kefisot ha-Derech

R. Vital provides a method for 'Kefisios haderech' (p.278), or traveling at hight speed
(before the advent of the Concorde). Additional methods for kefisiot ha-derekh can be
found in many different early documents. In the collection Teshuvos ha-Geonim ha-
Chadoshot we find a teshuva to Rav Hai Goan about this topic which says:

‫ודבר ברור ומפורסם לאנשי ספרד ומסורת בידם מאבותיהם כי מר נטרונאי גאון ז"ל בקפיצת הדרך בא אליהם‬
‫ וכמה ספרים מצויין אצלינו כתוב בהם מהשמות‬.‫מ בבל ורבץ תורה וחזר וכי לא הלך בשיירא ולא נראה בדרך‬
‫וכמה שמות מלאכים וצורת חותמות ואומ' הרוצה לעשות כך והרוצה להגיע לכך יכתוב כך וכך כמו זה על כך‬
.(125 '‫ עמ‬,‫ מהד' עמנואל סי' קטו‬,‫וכך ויעשה כך ויתקיים לו המעשה )תשובות הגאונים החדשות‬

This Teshuva has been printed earlier in a few places amongst them in Perush le-Sefer
Yetzirah Li-Ha-Ri Barcelona (p.103). It is worth reading the most complete version of this
teshuva in S. Emanuel edition as it is the most comprehensive discussion of magic etc. in
a Rabbinic source from that time period. Especially, as always it is worth reading,
Emanuel's excellent notes there (pp.121-46). See also R. Brody, The Geonim of Babylonia
and the Shaping of Medieval Jewish Culture, Yale University Press 1998, pp.142-147 and
Tzemichat ha-Kehillah ha-Yihudit be-Artzot ha-Islam 275-78; Yuval Harrari, Ha-Kishuf
ha-Yehudi ha-Kodom, pp. 258-61; J.Tractenberg, Jewish Magic And Superstition: A Study
In Folk Religion, p. 88; Louis Jacobs, Theology in The Responsa, pp. 18-21; Y. Dan, Toldos
Torat ha-Sod he-Ivrit, 3:154-72. Another early source where we find kefisiot ha-derekh
mentioned is in Megilat Achimatz (pp. 20-21). A later source for kefisiot ha-derekh can be
found in R. Katzenelenbogen's Yeish me-Nechlin, p. 65, 96. See also the manuscript of a
sefer Segulot from Italy available here p. 13 (of the PDF). See also R. Margolis in the back
of his edition of Sefer Chasidim pp. 586-89 and G. Nigal, Magic Mysticism and Hasidism,

9
‫‪Heb. ,pp. 33-42,170-77. The Chida even brings in Shem Hagedolim (entry on R. Vital) a‬‬
‫‪story of R. Vital himself doing kefisiot ha-derekh.‬‬

‫‪For an amusing yet unsuccessful account of an attempt to do 'Kefisios haderech' see A. Ber‬‬
‫‪Gotliber, Zikhronot u-Maseot, p. 120:‬‬

‫אני וחברי אמרנו ננסה הפעם אחת מנפלאותינו הנה נא ידענו לעשות קמיע על קפיצת הדרך מה לנו לשבת‬
‫בעגלה רתומה לסוסים נלכה ברגלנו והקמיע על צווארנו‪ ,‬ונראה מה יהיה‪ ,‬ונעש כן‪ ...‬ויהי העם רצים בסוסים‬
‫אחרי מרכבת הרב‪ ,‬ואנחנו‪ ,‬אני ויעקב יוסף‪ ,‬רודפים אחריהם ברגל‪ ,‬כגיבור ששנו לרוץ אורח ברגלינו‪ ,‬לא‬
‫הלכנו עוד כל ימי חיינ‪ ...‬ימים רבים הייתי כלוא אחר כך בביתי ולא יכולתי צאת ובוא כי רגלי בצקו‪ ,‬והכאב‬
‫גדול מאוד‪ ,‬כי לא נוסיתי באלה‪,‬‬

‫‪R. Yakov Emden writes about kefisiot ha-derekh:‬‬

‫מן המקרא נראה שאפילו הנביאים לא היו משתמשים בשם ללכת בקפיצה שהרי אליהו הנביא הגדול‬
‫שבנביאים אחרי משה רבינו הלך נבוך במדבר ארבעים יום‪) ...‬הגהות על עירובין דף מג ע"א(‪.‬‬
‫‪Automatic Writing‬‬

‫‪R. Vital brings a method for 'automatic writing' which basically via using a Shem so that‬‬
‫‪the pen writes itself (p.175).‬‬

‫‪The Chida writes in his travels that the Shach was able to perform this feat:‬‬

‫עוד סיפור שהש"ך היה יודע שם הכותב והוא היה מדבר והקולמוס כותב מאליו ומשו"ה כתב כמה ספרים‬
‫)מעל טוב השלם‪ ,‬עמ' ‪(144‬‬

‫‪R. Luria writes about his uncle the Radal (printed in the introduction of many editions of‬‬
‫‪the Radal's Pirkei De R'Eliezer) who writes:‬‬

‫כח מהירת הכתיבה אשר חחנו הש"י הי' מפליא עיני כל רואי עד שהיה כמפורסם לכל שזכה להשבעת‬
‫הקולמוס‪ ,‬ובפרט כי היה נמצא בכתב יד במגלת סתרים שלו סדר השבעת הקולמוס‪.‬‬

‫‪On automatic writing see also, M. Benayhu, Ha-Chida pp. 292, 563-68, and the‬‬
‫‪important comments of Y. Tishbi, in Mishichut be-Dor Gerush Sefard u-Purtchagal,‬‬
‫‪pp.55-56.‬‬

‫‪10‬‬
‫‪There is even a story with the Chida and 'automatic writing' see Sefer Ha-Chida p.191‬‬
‫‪where he was in Paris and he saved the King's son from drowning and as the story goes‬‬
‫‪the queen asked him what he wanted as a reward:‬‬

‫שתבקשי מהמלך שיתן לי רשות כדי שנוכל ליכנס ולראות הספריה של פאריס המפורסמת בכל העולם‪ .‬אשת‬
‫המלך עשתה רצונו מפני הטובה שקדם ועשה לה התחיה את בנה‪ ,‬ביקשה מבעלה ונתן לו רשות לזמן קצר‪,‬‬
‫דהיינו שלושה ימים‪ ,‬כל יום שתי שעות‪ ,‬מפני שהדבר קשה עליו בפרט לאיש יהודי‪ .‬לפיכך הוצרך החיד"א‬
‫להשתמש בשבעות הקולמוס‪ ,‬כלומר שהיה משביע את הקולמוס בשמות הקדוש שיכתוב מאליו כל מה שירצה‬
‫בקלות מרובה ובזמן מועט‪ .‬בשלושה ימים אלה בלבד הספיק כמעט להעתיק כל מה שרצה בקיצור‪ ,‬ואחר כך‬
‫התחיל ללמוד ולהתבונן בהם כראוי והוציא מהם כמה דברים חדשים ויקרים שהאיר את העולם בהם‪.‬‬

‫‪Evil Eye‬‬

‫‪This work is full of methods to remove the evil eye see pp. 175, 194, 241, 298-99.‬‬

‫‪Torat Chaim writes‬‬

‫שענין עין הרע הוא ניצוץ ושפע רע ומזיק היוצא מן העין ומגיע דבר הנראה אליו ונדבק בו‪) ...‬תורת חיים‪,‬‬
‫ב"מ‪ ,‬דף פד ד"ה מה דגים(‪.‬‬
‫‪C. Hamberger, Three Worlds, (2:145) in his excellent chapter on the Torat Chesed writes‬‬
‫‪regarding the Torat Chaim:‬‬
‫הרב חשש מאוד לעין הרע‪ ,,‬לבד שלא אמר הח"י פרק משנה בפני כל איש‪ ,‬עוד כשבא אליו איש שלא נתיישר‬
‫בעיניו‪ ,‬כשהלך האיש‪ ,‬אמר הרב פלוני הביט עלי עין הרע‪ ,‬ונכנס למטבח והקיא‪ ,‬לפיכך בכל לילה כשהלכו כל‬
‫האנשים הוצרכו שנים ממכיריו לאמר לפניו את הלחש לעין הרע של החיד"א בשמו‪) ...‬שלשה עולמות‪ ,‬ב‪,‬‬
‫עמ' קמה(‬
‫‪Chazon Ish writes:‬‬
‫מסודות הבריאה כי האד ם במחשבתו הוא מניע גורמים נסתרים בעולם המעשה ומחשבתו הקלה תוכל לשמש‬
‫גורם להרבה ולחרבן של גשמים מוצקים‪ ,‬וכדאמר פסחים נ' ב' כיון דנפיש אפחזייהו שלטא בהו עינא‪...‬‬
‫ובשעה שבני אדם מתפעלים על מציאות מוצלחה‪ ,‬מעמידים את מציאות זו בסכנה‪ ,‬ומ"מ הכל בידי שמים וכל‬
‫שלא נ גזר עלי' בדין שמים לאבדן הדבר ניצל‪ ,‬אבל שכנגזר הדבר לאבד‪ ,‬מתגלגל הדבר לפעמים על ידי שמת‬
‫עין תמהון על הדבר ועל ידי זה הוא כלה‪) ...‬חזון איש‪ ,‬הערות מסכות ב"ב סי' כא‪ ,‬עמ' רנה ע"א(‬
‫‪R. Gedalih Nadel writes:‬‬
‫שיש מציאות של עין הרע‪ -‬זה דבר ברור‪ .‬זה לא מעשה שדים וכשפים‪ ,‬אלא זהו רגש של קנאה‪ ,‬ומסירת דין‬
‫לשמים‪) ...‬בתורתו של ר' גדליה‪ ,‬עמ' קס‪-‬קסא(‪.‬‬
‫‪R. Y. Kamentsky writes‬‬
‫ענין עין הרע שיכול להזיק‪ ,‬הוא מציאות גמורה‪ ,‬וכמו שמצינו כן בדברי חז"ל‪ ,‬ומכל מקום מזיק רק למי‬
‫שחושש לעין הרע‪ ,‬ולמי שאינו חושש אינו מזיק‪) ...‬במחיצת רבנו‪ ,‬עמ' רכט‪-‬רל(‪.‬‬
‫‪For some additional sources on evil eye. See: Nishmat Chaim, 3:27; R. David de Silva,‬‬
‫‪Pri Megadim p.50; R. Yosef Zecariah Stern, Maymar Talchoet ha-Aggadot, p.13; R.‬‬
‫‪Eliyahu Gutmacher, Sukkat Sholom, pp.84-85; Seder Eliyahu, p. 21; Shu"t Kol Mevaser,‬‬
‫‪2:7; S. Ashkenazi, Avnei Chain, pp. 221-253; C. Hamberger, Three Worlds, 3:7-10; Ish‬‬
‫‪HaEmunah, p. 81. See also Yuval Harrari, Ha- Kishuf ha-Yehudi ha-Kodom, pp. 298-302‬‬
‫‪and his piece in The Literature of the Sages (pp. 534-36).‬‬

‫‪11‬‬
It is worth quoting about this from the satirical work Ketav Yosher:

‫ ולא יאמין אדוני שלמדית חלילה חכמה הזאת בספרי הגוי' ובכנסיה‬...‫ויש לי ידיעות גם כן בחכמת הרפוא‬
‫ שמו שיעשו פריצי בני עמונו חלילה! האם אין ספרי רפואות הרבה מאוד כמו מפעלות אלדים ושער‬,‫שלהם‬
,‫אפרים מלאים סגולות ורפואות שאין בכל חכמי הגוים השגה לדעת דבר מהם לפי שהם למעלה מן הטבע‬
.(‫ דף ח ע"א‬,‫ וכיוצא באלה )כתב יושר‬...‫ואנכי ידעתי להסיר עין הרע בלחש‬
On this work see M. Pelli, ‘Saul Berlin's Ktav Yosher: The Beginning of Satire in Modern
Hebrew Literature of the Haskalah in Germany,’’ in Leo Baeck Institute Year Book, XX
(1975), pp. 109-127 see also this recent post [strangley enough KY is not listed in the
classic work Parody in Jewish Literature].
Segulah of the Afikomon

Many people have the custom to save a piece of the afikomon after Pesach for various
reasons R. Vital writes:

.(‫ )עמ' רמא‬...‫לשתוק הים מזעפו כזית מצה שמורה מן האפקומין תשליך לד' רוחות הספינה‬

This custom of saving the afikomon has been dealt with by many, most recently by
Bentcy Eichorn in his Simchat Zion (73 pps.). The earliest source he found at the time
mentioning this segulah was from the Tur Brekes a talmid of R. Chaim Vital. In this work
we have R. Vital himself recording this custom. One famous personality who actually
used this segulah was Sir Moses Montefiore. See Cecil Roth, Personalities and Events in
Jewish History, p. 85. See also Abigail Green, Moses Montefiore: Jewish Liberator,
Imperial Hero (Cambridge, Mass.: Harvard University Press, 2010, pp. 83 and 447
n.104. [Thanks to Menachem Butler for this last source]. See also Gamliel Ben Pedahzur,
The Book of Religion, Ceremonies and Prayers of the Jews, London 1738, p. 78 where he
says it is used to prevent Evil Eye. [On this work see Cecil Roth, Personalities and
Events in Jewish History, p.87-90, David B Ruderman, Jewish Enlightenment in an
English Key, pp. 242-49]. See also See also D. Sperber, The Jewish Life Cycle, p. 585.
Another source (not cited by B. Eichorn) is found in the rare book from R. Dovid
Askenazi called Beis Dovid (available here) p. 46b. This work is quoted often by H.
Pollack in his Jewish Folkways in Germanic Lands (1648-1806).

Miscellaneous How Tos

Another method which R. Vital brings in this collection is how to have a angel visit you to
teach you Torah (p. 299). The most famous person to have had this experience was R.
Yosef Karo. For the most extensive discussion on this see J.Z. Werblowsky, Joseph Karo:
Lawyer and Mystic. I hope to return to this topic shortly. For an earlier source of somone
who had a angel visit him see R. Aron Marcus in his Ha-chasidut (p.242).

12
Another rather strange method found in this work is how to kill one's enemy (p. 209) but
later on he says:
‫ודע כי אין זה מותר אלא להורג שונא גוי אבל לשונא ישראל אסור אם משום לא תקלל חרש ואם מפני‬
.(‫ )עמ' רסח‬...‫ששופך דמו והורגו‬

R. Vital brings the known Segulah of saying Eliyhua Hanavi on Motzei Shabbat:
‫ בכל מוצאי שבת כשאומר ההבדלה יאמר שבעים פעמים אליהו הנביא לא‬.‫להרוויח פרנסתו בלי צער ויגיעה‬
.(‫ )עמ' רעו‬...‫פחות ולא יותר ואחר כך יכווין בלבו שם‬

Interestingly enough when mentioning a segulah for ‫ שאלת חלום‬on Motzei Shabbas he
also mixes in Eliyhua Hanavi.
.(‫ )עמ' שנג‬...‫שאלת ח לום במוצאי שבת כשירצה ליישון ירחץ פניו וידיו ויאמר אליהו הנביא אליהו הנביא‬
Much has been written on the origins of this minhag of saying Eliyhua Hanavi on Motzei
Shabbat see: R. Yosef Zecariah Stern, Ma'amar Talchoet ha-Aggadot, p. 14a; Y.
Goldhaver, Minhagei Kehilot, 1:268-273 and my article in Yeruschnu, 2:209.

In this sefer we have another source in Lurianic Kabbalah for the accepted minhag to say
Le-dovid Mizmar on Rosh Hashnah night after Mariv as a segulah for Parnasah as R.
Vital writes:
...‫ יאמר מזמור זה בליל ראשונה של ראש השנה ובליל יום הכיפורים קודם קדיש בתרא‬...'‫לדוד מזמור לה‬
.(‫ )עמ' שכה‬...‫ולא יחסרו לו כל ממזונותיו כל השנה ההיא‬
On this topic see: R. Yosef Toemim (Pri Megadim) in Noam Megadim, 14b; the sources
in Y. Goldhaver, Minhaghei Kehilot, 2:31; A. Brover, Zicronot Av u-Beno, p. 353, and
my article in Yeruschnu 2:211.

This work has a few methods for one to use to determine the gender of a fetus (p. 214,
349, 357). R. Vital's apparent permissive view on learning the gender of a fetus may
provide support for the position which allows for one, today, to ask their doctor what one
is having - as I had heard some people felt it is problematic.

R. Vital explains that reciting Parshas ha-Akieda helps for many things:

(‫להנצל מגנבים או לכל צרה תאמר כל פרשת העקידה בכונה שלימה )עמ' קעו‬

Elsewhere in this work R. Vital writes a method to help one stay up:

(‫ )עמ' רלז‬...‫להקיץ בלילה ולא יאנוס אותך השינה אומר‬

13
‫‪Bos already points out that this probably has to do with the custom of Tikun Chatzos and‬‬
‫‪staying up afterwords. See also Elliott Horowitz, "Coffee, Coffeehouses, and the‬‬
‫‪Nocturnal Rituals of Early Modern Jewry," AJS Review 14:1 (Spring 1989): 17-46.‬‬

‫‪Eating olives‬‬

‫‪About eating olives R. Vital writes:‬‬

‫ראיתי במופת כי הרגיל לאכול זיתים הרבה‪ ...‬מביא שכחה גדולה לאדם ההוא )עמ' כא(‪.‬‬

‫‪R. David de Silva (son of the Pri Chodosh) writes in his work Pri Megadim:‬‬

‫הזית עצמו עם היות שאמרו רז"ל בגנותו שהוא מטמטם את הלב‪ ,‬עכ"ז האוכל מעט מהם עם מזון בתוך‬
‫הסעודה מחזק האיצטומכא וגורם תאות המאכל )פרי מגדים‪ ,‬עמ' ‪.(123‬‬

‫‪On eating olives see: Zecher Aseh, pp. 406-09 and Shmirat Ha-guf Ve-Hanefesh pp. 38-‬‬
‫‪41. On olives in general see Z. Amar, Agriculture Produce in the Land of Israel in the‬‬
‫‪Middle Ages, (heb.), pp.136-64.‬‬

‫‪About raising doves R. Vital writes:‬‬

‫יונים‪ ...‬המגדלים בתוך ביתו הוא בהכרח שימותו אחד או שנים מאנשי הבית בשנה ההיא‪ .‬גם שאר היונים‬
‫שמעתי שאינן סימן טוב לגדלם בבית לא לסבת הבנים ולא לסבת מיעוט ההצלחה בממון‪ .‬ולכן טוב להתרחק‬
‫גם מלגדל תורים‪) ...‬עמ' שיח(‬

‫‪There is a nice comment from the Netziv on this topic:‬‬

‫יש להתבונן למה שלח שני עופות הללו דווקא ערב ויונה‪ .‬והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם‪ .‬ותו‬
‫מאין היה רשות לנח להוציאם מן התבה לפני הזמן היציאה לכולם על כן היה נראה לפי הפשט דעורב ויונה‬
‫הללו לא היו מן הזוגות שנכנסו להחיות זרע בדבר ה'‪ .‬אלא בשביל שהיה נח לפני מי המבול כאחד מן השרים‬
‫שמנהגם הי' גם אז לגדל עורבים ויונים‪ .‬כדאיתא בפ' מפנין ונכנסו גם המה בכלל וכל ביתך כמ"ש לעיל והי'‬
‫מנהג העורב הגדל בבית שלא לשלחו במרחקים משא"כ יונה היא מלומדת לכך לשאת מכתבים למרחוק‬
‫ולהביא דבר בפיה‪) ...‬העמק דבר‪ ,‬נח‪ ,‬ח‪:‬ז(‪.‬‬

‫‪On this topic in general see: Tzar Balei Hachaim p. 237-40; R. Lerner in Shmirat Ha-guf‬‬
‫‪Ve-Hanefesh pp. 709-11; Kovetz Eitz Chaim, 5:334-349.‬‬

‫‪R.Vital quotes about being a sandek at a Bris Milah:‬‬

‫‪14‬‬
 ‫גם מי שהוא סנדקוס לנימול אחד לא יהיה פעם אחרת סנדקות בשנה ההיא כי ח"ו א' משני הנמולים ימות‬
‫ אבל צוואת רבינו יהודה החסיד ז"ל היא שלא יהיה אדם א' סנדקות לשני ילדים אחים בני איש‬.‫בשנה ההיא‬
.(‫אחד )עמ' קמד‬

We see in this piece he was aware of the famous Tzavah of R. Yehudah Hachassid yet he
disagreed with it.

Sources of this work

As mentioned much of the material from this book is collected from many different sources
one such source is R. Yeuhdah Aryeh Modena work Sod Yesharim first published in 1595.
This work of Modena as described by Howard E. Adelman in “Success and Failure in the
Seventeenth-Century Ghetto of Venice: The Life and Thought of Leon Modena, 1571-
1648,” (PhD dissertation, Brandeis University, 1985), (p. 334) as a collection of "cures
remedies and magic... was collected from Galen, a second century Greek Physician, Italian
folklore and popular Italian books . . . These show no relation to Talmudic or medical
rabbinic traditions." What is a bit interesting regarding R. Vital use of this source is aside
from much of Modena's work being sourced from non-Jewish works, Modena was very
anti-Kabbalah and even against the teachings of the Arizal and still R. Chaim Vital quotes
a large part of this work. See also Z. Gries, Safrut Ha-Hanhagot, p.95.

Rashi and Kabbalah

R. Chaim Vital brings a method from Rashi saying certain shemot (p. 223). This would
be an addition source to show that Rashi was familiar with kabbalah. For more on this see
my Bein Kesseh Leassur, p.177. For additional sources on this see: Chasdei Dovid, Sotah
159a; A. Berliner, Ketavim Nevcharim, vol. 2, p. 212; Zunz, Toldot Rashi, p. 25b; M.
Idel, Kabblah, New perspectives, p. 238; Shadal, Vechuach Hakabalah, p.8; Maznei
Zedek, p.239. See also R. Yitchack Dimin Akko who writes:

‫ואילו היה רש"י ז"ל מקובל בסודות התורה לא היה שותק מלומר דברי כוונת רז"ל במאמר זה ובמקומות רבים‬
‫ ואע"פ שהאיר עיני הגולה בתורה שבכתב ותורה שבעל פה וכל רז ממנו לא נעלם זכרו לחיי עולם‬,‫ששתק‬
.(‫ עמ' רכט‬,‫ פרשת בהר‬,‫)מאירת עינים‬

Maharam Me-Rutenberg and Kabbalah

Another person R. Chaim Vital brings a method from is Maharam Me-Rutenberg saying
certain shemot (p. 222). M. Gudeman in Ha-Torah ve-Hachaim (1:135) writes that the
Maharam had nothing to do with kabbalah. But, R. Aron Marcus in his Ha-chasidut (p.242)
demonstrates that Gudeman was wrong. More recently, Ephraim Kanarfogel, in his
Peering through the Lattices, Mystical, Magical and Pietistic Dimensions in the Tosafist
Period (pp. 115-24) demonstrates quite conclusively that Maharam had plenty to do with
Kabbalah.

15
Another person R Chaim Vital brings (p.96) a method for someone having difficulty
giving birth, is from the Marash Serlov. Marash Serlov was famous from his work on
Mishnayois printed in many editions of Yachen Uboez called Melakhet Shlomo. But until
now we did not have any sources connecting him to these kind of things.[Bos already
point this out in his article (p.84)]

What Rashi and Arizal were learning when they died

A rather interesting historical statement found in this work is:

‫גם כל רב ישיבה שלומד בישיבתו אחד מג' מסכתות אלו והם יבמות ונדה ובבא בתרא הוא מסוכן שימות טרם‬
‫ ורש"י ז"ל נפטר במסכת בתרא ומורי זלה"ה נפטר בהיותו קורא מסכת יבמות דרך‬.‫ישלים אותה לקרותה‬
.(‫בקיאות עם תלמידיו )עמ' קמד‬

There are a few points of interest here one, he lists only these three volumes, Yevamot,
Niddah, and Babba Batra are dangerous omitting the ones that other earlier sources list as
being dangerous like Chulin and Moed Koton. Two, he brings the well-known legend that
Rashi died while writing on Bava Basra. Three, he records something which had been
unknown until now that the Arizal died while teaching Yevomos. Fourth, why is it
considered dangerous to learn because they died during these Mesectos other great Gedolim
died while learning other ones so are they dangerous to learn to?

On Rashi dying while writing on Bava Basra Koreh Hadores brings the famous question
that many ask (he brings it from R. Shlomo Algazi): if Rashi died in middle of writing his
work on Baba Batra, how is it that others say he died while working on Makot? R.
Conforte's seemingly obvious answer is that Rashi must have been working on both at the
same time (p.56).

Another point about Rashi dying while working on Baba Batra is made by the Sredei
Eish:

‫ אנשי‬,‫ והנה‬,‫במסכת בברא בתרא בפרק חזקת הבתים כתוב כאן מת רש"י ואחר כך מתחיל פירוש רשב"ם‬
‫ החוקרים‬,‫ האם זה בטרויש או בוורמש‬,‫ הם לא מצאו אותו‬,‫המדע עמלו ולא גילו עד היום את הקבר של רש"י‬
‫ וכך נאמר על משה רבינו‬.‫ הוא מת בתוך הגמרא‬,‫אינם יודעים אבל הלומדים יודעים! במסכת בבא בתרא נפטר‬
‫ ואת‬,‫ הקב"ה כתב לו במצבה ולא קם עוד בישראל כמשה‬.‫ולא ידע איש את קבורתו אבל הוא מת בתוך התורה‬
‫ זהו‬,‫ לא צריך לחפש קברו פה הוא חי ופה הוא מת‬,‫ הוא מת במסכת בבא בתרא‬,‫הזכות הזו היתה גם לרש"י‬
.(‫ עמ' תר‬,‫ )לפרקים‬."‫האידיאל של תלמיד חכם אמיתי‬

A different version of the story is:

16
‫ בדף כט ע"א באמצע העמוד נפסק פירוש רש"י ובמקומו בא עד סוף‬:‫ כאשר התחילו ללמוד מסכת בבא בתרא‬,
‫ כשלאחר סיום דברי רש"י מופיע משפט בשתי גירסאות א' עד כאן פירוש רש"י‬,‫המסכת פירוש נכדו הרשב"ם‬
‫ "רש"י לא מת הוא עדיין‬:‫ שרק הגירסא הראשונה נכונה‬,‫ ואמר הגר"י זצ"ל בתקיפתו‬.‫זצ"ל וב' כאן מת רש"י‬
‫ כי אנחנו עוסקים במשנתו ובפרשנותו ומתפללים בדבריו ומתייגעים בכל עת ובכל‬,‫חי ויוסיף לחיות בתוכנו‬
(58 '‫ עמ‬,‫שעה! )לפרקים‬
For more on this topic of Rashi and when he died see: A. Berliner, Le-Toldos Pirushei
Rashi, pp.194-195 who deals with if Rashi literally died here while writing. See also Y.
Epstein, Tarbitz, 4:183,185; E. E. Auerbach, Bal'e Hatosfos, p. 39, 50; A. Grossman, The
Early Sages of France, (Heb.), p.217; R. Y. Sofer, Menuchot Sholom, 4:104-105.

About this piece missing in the Pesaro edition printed by Soncino See R. N. Rabinovitz,
Mamar Al ha-Dfasot ha-Talmud, p. 21; Marvin Heller, Printing the Talmud, p.119.

Influence of this work on Chida

This work clearly had an influence on the Chida as one can see in his travels, Magel Tov
he writes:

.(47 '‫ )עמ‬...‫ולזה הוצרכתי להזכר שם קודש משמירת הדרך‬

Elsewhere in the Magel Tov he writes:

.(59 '‫ )עמ‬...‫ובתוכם ראיתי ספר מופלא מכ" י מהרח"ו זצ"ל בקבלה מעשית וחכמת הצירוף וענינים אחרים‬

We find him using Kabblah Maasios in his travels (p. 91), performing pidyonis (p.75,87)
gorel (p.70) and ‫( שאלת חלום‬p.116). We have a whole collection of his ‫ שאלת חלומות‬printed
in Ha- Chida (pp. 556-563) For more on the Chida and Kabblah Maasios see Ha-Chida
pp. 134-140. It is unclear why the editor of this new edition does not assume, as many
others do, that the Chida had the Sefer ha-Pe'ulot. A possible proof (but not a strong one)
to the opinion of the editor of this new Sefer ha-Pe'ulot could be is that in his travels the
Chida brings a segulah to prevent someone from going off the derech (p.121, p. 76). But,
although Vital, in Sefer ha-Peulot, (p. 188), records one segulah for this problem, the
Chida's is different from, Chida's is from the Rema Mepano. Now it could very well be
because he knew this one worked and not because he was not aware of the one in the Sefer
ha-Pe'ulot.

Alchemy
Alchemy in Jewish Sources
A large part of this work is about alchemy (pp. 98-132). For a general background on this
topic See Richard Kieckhefer, Magic in the Middle Ages, pp.133-39. Steinschneider
argued [as quoted by Tractenberg (Jewish Magic And Superstition: A Study In Folk
Religion, University of Pennsylvania Press 2004; p.356] that alchemy is really a non-
Jewish topic and only much after its inception did Jews pick it up. However, after reading

17
Gershon Scholem study on the topic Alchemie und Kabbala, which was recently translated
into English by Klaus Ottman, I would disagree with Steinschneider. [Thanks to
Menachem Butler to alerting me to this translation]. More recently R. Patai has written a
complete work on the topic called The Jewish Alchemist, this book is composed of most of
the material on the topic in print and in manuscript form. Just to mention a few sources on
the topic. See also Gershon Scholem, Shedim Ruchos and Neshmos edited by E. Leibes pp.
183-85.

For other sources on Jewish alchemists some of which are cited in the works of Scholem
and Patai some not.

The Kuzari writes:

‫ ואל תשיבני ממה‬.‫כבר ראינו חרפת כל מי שהשתדל בדבר מהדרכים האלה מבעלי הכמי"א ובעלי הרוחניות‬
‫ כי זה איננו‬,‫ והיתושים מהיין‬,‫שיכולים עליו האנשים מבריאת בעלי חיים בעשות הדבורים מבשר הבקר‬
‫ ואין לאדם בה יותר‬,‫ כאשר מצאו המשגל יהיה ממנו הולד‬,‫ אבל הוא מנסיונות שמצאום‬,‫משעורם וחכמתם‬
‫ שהיא מזומנת לקבולו ולהצלחתו בה ושעור הערכים שראויה להם הצורה האנושית‬,‫מהנחת הזרע באדמה‬
‫ איננו כי אם לאלהים‬,‫ וכן שעו ר האומה החיה הראויה לחול הענין האלהי בינה‬.‫איננו כי אם ליוצרה יתברך‬
‫ אין חכמה ואין תבונה‬:‫ כמו שאמר‬,‫ ואל יתחכם אדם על דברו‬,‫ וצריך לשמוע אותו השעור והערך ממנו‬,‫לבדו‬
‫ ואיך אתה רואה התחבולה שנתדמה לאבותינו ללכת אחריהם ולא נתחכם אנחנו בתורה‬.'‫ואין עצה לנגד ה‬
‫ הכמיים חשבו שישערו האש הטבעית‬.‫ כמו זה טעו בעלי הכמי"א והרוחניים‬....(‫ מאמר ג אות כג‬,‫)כוזרי‬
‫ כאשר תעשה אש החום הטבעי בחיים אשר יהפך‬,‫ ותהפך להם העצמים‬,‫במשקליהם עד שיהיה להם מה שירצו‬
‫ והתעו אותם נסיונות שמצאו אותם‬.‫ וטורחים למצוא כאש הזאת‬,‫המזון לדם ובשר ועצם ושאר האיברים‬
.(‫ אות נג‬,‫במקרה לא משעורם )שם‬

In the Cheshek Shlomo on the Kuzari (recently printed from manuscript) he writes that this
passage is referring to alchemy and he then goes on describe the process (p. 312-313). See
also the Kol Yehudah in both places in his work on the Kuzari.

Another early source on the topic is the Ibn Ezra:

,‫ ואחרים אמרו רמז לעושים זהב מנחושת ואלה דברי רוח )אבן עזרא‬.‫ והגאון אמר צורף זהב‬.‫ כן שמו‬.‫מי זהב‬
.(‫לט‬:‫ לו‬,‫וישלח‬

Elsewhere he writes:

‫ וזה דבר מנוסה ואמת הוא‬.‫ ולעולם לא ישוב זהב‬,‫ ומיד ישרף ויהיה שחור‬,‫כי יש דבר שיושם באש עם הזהב‬
(‫כ‬:‫ לב‬,‫ כי תשא‬,‫)אבן עזרא‬

The Tzfnos Paneiach and Ohel Yosef (both commentaries on Ibn Ezra) understand these
places to be refering to alchemy (see also the Michokei Yehudah). Mendelson in his Biur
- Nesivot Sholom writes (Shemot):

18
 ‫ ואמרו שכשתערב מלח טר"טרי עם גפרית תוכל לפרר‬,‫וכן עמדו בעל החימ"יא הדור האחרון על הנסיון הזה‬
.‫את הזהב באש עד אשר דק כעפר‬

In the Middle Ages there was a manuscript that was supposedly authored by the Rambam
containing methods to do alchemy. Scholem, in his work on alchemy (p. 18) and in his
famous article on the Rambam becoming a Mekubal (Mechkarei Kabalah, p. 195) explains
that it is incorrect to associate the Rambam with this manuscript. See also Y. Shilat, Igres
HaRambam 2:693. But, Vital, in Sefer ha-Pe'olot (p. 345) references a method for alchemy
that he attributes to the Rambam.

R. Yosef Kaspi writes:

,‫ עד שהיודעה הנה תחת הנחשת יביא זהב )משנה כסף‬,‫כי אין ספר שמלאכת אלכימיאה היא מלאכה אמתית‬
(18 '‫עמ‬

R. Eliezer Ashkenazi in his Maasei Hashem writes (Thanks to my friend Zev Schonbrun
for this source):

‫ ידיעת האלהיות‬,‫ ושנית‬,‫ אחת ידיעת הטבעיות‬,‫ שכל הידיעות נכללו תחת שני סוגים עליונים‬.‫הצעה שביעית‬
‫ כמ"ש‬,‫ ואמנם הידיעה באלהיות כאשר תושג על אמתותה היא אין בה רק טוב‬.‫אשר המה למעלה מן הטבעיות‬
‫ אבל הידיעה בטבעיות אפילו שתשיג אותה על אמתותה בין שתדע מצד החכמה‬,‫ ה( לא יגורך רע‬,‫)תה לים ה‬
‫ וכן כאשר תדע לעשות באלכימיי"א‬,‫הטבעית להחריב עיר אחת או שתדע לבנותה ולהעמידה הכל יקרא ידיעה‬
,‫ פרק טז‬,‫ מעשה בראשית‬,'‫מהנחשת זהב או מהזהב נחשת עם היותו רע תקראנה ידיעה בטבעיות )מעשה ה‬
.(49 '‫עמ‬

One of the more famous people involved with alchemy was R. Yehudah Aryeh Modena
as he writes in his autobiography. See The Autobiography of a Seventeenth Century
Venetian Rabbi, Leon Modena's Life of Judah at p. 102. Modena describes how he got
involved with alchemy and spent much money on it. Additionally, in his Midbar Yehuda
Modena writes:

‫ יסוד דק אשר בכח אש‬,‫ יודעים כי הטביע ה' בטבע המתחכות בפרט‬,‫חושבי מחשבות לעשות בזהב ובכסף‬
‫ דרשה‬,‫ ונשאר המעט מחזק את המרבה ומתקיים זמן רב בלי הפסד )מדבר יהודה‬,‫אולאנביקו יוציאוהו מהם‬
.(‫טז‬

See also his Arei Noam, p. 30 And His Iggerot, p. 98. For more about Modena on this
topic see Howard E. Adelman in “Success and Failure in the Seventeenth-Century Ghetto
of Venice: The Life and Thought of Leon Modena, 1571-1648,” (PhD dissertation,
Brandeis University, 1985), (pp. 231-32, 328-29).

R. Delmedigo writes:

19
 ‫ומשבח אני אמציאים איזו מלאכה לתעולת הרבים‪ ,‬ועסקי בעלי מהפכת המתכות חכמי פילוסופי הארלקימיאה‬
‫המארים לעין אמתות התפלספותם )מצרף לחכמה‪ ,‬פרק ז(‪.‬‬

‫‪R. Emden on Alchemy‬‬

‫‪R. Yakov Emden discusses alchemy in a few places in his writings:‬‬

‫גם מדוע החריש ממלאכת האלקימיא הנכבדת‪ ,‬אשר יש בה ברכה‪ ,‬גם למי שלא עמד בסודה התכליתי‪ ,‬תועלתה‬
‫רב בחלק הנגלה ממנה‪ ,‬ממנה תוצאות רפואות הרבה‪ ,‬חיים ומות בקרבה‪ ,‬ואוהביה יאכל פריה )מטפחת‬
‫ספרים‪ ,‬פרק ט‪ ,‬עמ' קה(‪.‬‬

‫‪Elsewhere he writes:‬‬

‫על החלק העלם שבחכמת הטבע הנקרא אלקומיא שהיא חלק המעשי שבה להכיר ולידע הפרדת היסודות‪...‬‬
‫שמא היינו מודים שהיא ססעיף ממעשה בראשית )מגדל עוז‪ ,‬אוצר הטוב‪ ,‬מוסר ד‪ ,‬אות י‪ ,‬דף כה ע"א(‬

‫‪Additonally he writes:‬‬

‫הרואה חכמי או"ה‪ ...‬ראוי לברך ברכה זו‪...‬ואפילו הגיעו למדרגה שיוכלו לשנות העצמים ממיני המתכות‪ ,‬כמו‬
‫שאומרים בעלי האלקימיאה‪ ,‬מכל מקום היא מלאכה‪ ,‬ויוכל אדם לקבלה במסורת מבלי עיון‪ .‬אמנם אשר השיג‬
‫אותה על פי עיון ולימוד‪ ,‬שהעמיק להתחכם באותו מלאכה‪ ...‬כדומה שיתכן להקרא חכם )מור וקציעה‪ ,‬סי'‬
‫רכ"ד(‪.‬‬

‫‪In another place he writes:‬‬

‫דוגמת זה מה שהפליגו בעלי האלקימיא לספר בשבח עוצם מעלת רפואה תעלת כללית‪ .‬שאם אמת נכון הדבר‬
‫בפיהם לדעתי היא באה מספר רפואות של שלמה המלך‪ ...‬ונראים הדברים שרבותינו חכמי המשנה והתלמוד‬
‫היו בקיאין באותו חכמה וממנה נתעשרו כל העושר העצום המפולג ראב"ח‪ ...‬ראב"ע‪ ,‬ור"ע ורבי נכדו‪ ...‬וכיוצא‬
‫בהם רבים שזכו לעושר שיעור שלא יאומן כי יספור על מלכי ארץ )אגרת בקורות‪ ,‬דף כו ע"א(‪.‬‬

‫‪See also his Shu"t Sheliot Yavetz (1:41, at the end). I was rather surprised to find no real‬‬
‫"‪discussion of this topic in Jacob J. Schacter, "Rabbi Jacob Emden: Life and Major Works,‬‬
‫‪(PhD dissertation, Harvard University, 1988). In R. Patai, The Jewish Alchemist he has a‬‬
‫‪chapter on R. Emden but it is missing most of the above quoted sources.‬‬

‫‪Sefer ha-Brit writes:‬‬

‫לכן‪ ...‬שאסור להשתמש בקבלה מעשיית כי הקליפות מתדבקים מאד באדם העוסק‪ ...‬ולכן מפתין אותו ומטין‬
‫אותו לדרכים לא טובים ומגלים לו ממשלת שדים ועניני הבל עולם הזה במלאכת האלכימיה‪) ...‬ספר הברית‪,‬‬
‫חלק ב‪ ,‬מאמר יא פרק א(‬

‫‪R. Dov Ber Torish writes:‬‬

‫‪20‬‬
‫ ועד היום לחט חרב הסכלות מתהפכת בעולם ועצומים הרוגיה‬,‫אך הכה המחקר באלפיו והסכלות ברבבותיה‬
.(79 '‫ עמ‬,‫)גנזי המלך‬

Another intresting person who was involved in alchemy was Mordechai Levison as he
helped A. Nordeskjold translate his work A Plain System of Alchemy into English. See D.
Ruderman in Jewish Thought and Scientific Discovery in Early Modern Europe, pp.345-
357 esp. p. 348. See also this work Mivchar Kisvei Mordechai Gimpel Shnaver put out by
S. Sprecher p. 7. See also, Moshe Pelli, Mordechai Gumpel Schnaber, "The First Religious
Reform Theoretician of the Hebrew Haskalah in Germany," JQR, New Series, Vol.64,
No.4, (Apr.1974), pp.289-313; Moshe Graupe Heinz, "Mordechai Gumpel Shnaber-
Levison The Life, Works and Thought of a Haskalah Outsider," Leo Baeck Institute Year
Book, 41 (1996) 3-20. Thanks to on the main line for these last two sources. See also here.

R. Samuel Falk, aka "The Ba'al Shem of London," who was a very colorful character was
also a student of alchemy (his portait apears on the cover of Patai's book-it is him and not
the founder of Hassidut as been errouneously attributed). The Chida writes about him:
‫וסיפרו על בעל שם מלונדריס שמואל פולאק בן הרב יהושע פלאק נפלאות ולובש בגד זהב ואותיות חקוקות‬
‫ וכל עסקו ביערים ובשפת הים בהתבודדות והוא היה אומר שמתעסק‬,‫בו מעשה ידיו ויש לו חרב שפורחת‬
‫לטובת העולם והוא משבט יהודה ומעשיו לא נתעסק אדם זה ת' שנה והוא מלך על ארץ תבל שהלך הוא‬
‫ והנגלה הוא שיש לו ממון‬,‫ וכיוצא בזה שאר שטיות שהולך ביער שהוא מששת ימי בראשית‬...‫בשבילי הים‬
[3] .(155 '‫ עמ‬,‫הרבה )מעגל טוב‬
Recently an entire book came out on the subject of gold from R. Yisroel Dandorovitz called
Ha-Nechmadim me-Zahav. This book is twenty three chapters of different aspects related
to gold. He uses many seforim, including many obscure sources, and puts together many
nice original ideas. Chapter eleven is devoted to the subject of alchemy. [This chapter first
appeared in the Eitz Chaim Journal (Vol. 8, 288-309)]. He brings many sources on the
subject. Just to point out a few small minor points with this chapter. When discussing both
Modena and R. Emden although he brings some of the sources I mentioned he does not
bring all of them. When disucssing Ibn Ezra he brings the Pirish Nisvos Olam not realizing
that this is Mendelssohn as he is quoting this from a secondary source. He also was not
aware of neither Scholem or Patai's work on the subject. A few additional sources worth
noting that Dandorovitz didn't include: Mekor Baruch (3:1224) where R. Epstein has a
amusing story about the subject. According to the story he was going to go into partnership
with someone to make gold based on a recipe he found in an old sefer. See also Pardes
Yosef (2:331); Shliti Giborim, p. 399; Meor ha-Chaim, (Drashos of the Or Hachaim
Hakodosh), p. 82.
Vital and Alchemy As Reflected in Sefer ha-Pe'olot

As is clear from R. Vital's works, he was very involved with alchemy. For example, in
his Sefer ha-Chizyonot he writes:

21
 ‫ כי בהיותך בן כ"ד שנה יבאו הרהורים רבים‬,‫וחכם גדול בשרטוטי כף היד הביט בשרטוטי כפות ידי וא"ל דע‬
.(‫ב‬:‫ א‬,‫בלבך להתבטל מעסק התורה על כרחך שתי שנה ומחצה )ספר החזינות‬

But, regarding the Arizal he writes:

‫גם א"ל שראה כתב במצחי פסוק לחשוב מחשבות לעשות בזהב וכו' לרמוז על עון ביטול זמן שביטלתי בחכמת‬
.(‫טז‬:‫ ד‬,‫האלקימייא )ספר החזינות‬

Scholem already notes (ibid. p.49) that this piece is lacking in the Eshkoli edition of the
Sefer ha-Chizyonot. But, it is unclear why this statement was removed. While it is clear
that R. Vital engaged in the study of alchemy and that due to the Arizal's negative views
towards the topic abandoned it, it is unclear if Vital picked alchemy back up after the
Arizal's death. This newly published work, which was penned after the Arizal's death
suggests that Vital still showed an interest in alchemy even after the Arizal died. But, the
editor of the Sefer ha-Pe'ulot suggests (p.1) that while R. Vital may have remained
interested in the subject after the Arizal told him to stop he never returned to actually
practicing it.
Kabbalah Masiyot
I would just like to point out one last very important issue about kabbalah masiyot (practical
kabbalah) in general. Some feel that this sefer, Sefer ha-Pe'olot, is full of silly stuff - all
kinds of weird and wacky segulos and it is even an embarrassment to R. Chaim Vital to
print this work. The truth is this is not so at all and it is not an embarrassment to him at all.
Furthermore, as I will demonstrate the printing of this sefer is very important. I will
elaborate why and in the process give some insight into this kind of genre of seforim.
In the late 1600's - early 1700's we find an explosion of segulah type seforim being printed.
Some of these works appeared in over seven or eight editions demonstrating great
popularity. Titles of these works include: Sefer Shem Tov Koton, Amtacat Binyomin, Sefer
Zechirah, Mifolot Elohyim and Tolodot Adam. These books were the subject of an excellent
docotrate by C. Martus, Sefer Segulotum ve-Refuot be-Ivrit, Tachnetam u-Mekorotum,
Heb, (hopefully it will be in book form shortly). Zev Gries also deals with this books in his
excellent work Safrut Ha-Hanhagot. Even more recently worth mentioning is the sefer
Segulot Yisroel this work is a collection full of segulot from many seforim and it is full of
many nice haskomot first printed in 1905 and since than has been printed many times.
All of these seforim are full of segulot for all kinds of things, many of which were based
on using methods of Kabblah Maasiot. Kabblah Maasiot is done through various
methods some with saying certain shemios others using kemyios.
R. Eliyahu Bahur writes in his definition of kemyiot:
‫ ולפי שמשימין בקמיע פתקין קטנים עם‬,‫ שפירשו מעט‬..‫ ונראה לי שהוא לשון קימעה בדברי רבותינו‬...‫קמיע‬
‫ ערך‬,‫כתיבה מעוטה בראשי תיבות וגימטריאות של שמות קדושים והשבעות לפכיך נקרא קמיע )ספר תשבי‬
[4] .(‫קמיע‬
Many of these people were called Balei Shem as R. Dembinzer writes:

22
 ‫ולאלה אנשי מופת אשר קמו בתוך בני ישראל מן השרידים אשר רוח ה' נוססה בם לפעול ישועות בקרב‬
‫הארץ ע"י תפלתם או על פי קבלת מעשיות‪ ,‬היו רגילים לתת להם כנוי בעל נס או בעל שם )כלילת יופי‪ ,‬א‪ ,‬דף‬
‫עח ע"ב(‪.‬‬
‫‪R. Tamar writes:‬‬
‫והנה היו בעלי שם בדורות שלפנינו כמו רבי אליהו בעל שם‪ ,‬זקנו של החכם צבי שיצר גולם בכח שמות‬
‫הקדושה‪ ...‬וכמו המהר"ל מפראג‪ ...‬ואחרים בדורות שלפנינו שכולם פעלו ישעות ורפואת בכח שמות‬
‫הקדושים ומפני כן קראו להם בעל שם )עלי תמר‪ ,‬אלון שבות תשנב‪ ,‬א‪ ,‬יומא‪ ,‬עמ' שנב בסוף( ]‪[5‬‬
‫‪Now, to be sure, all these works have impressive haskamot and, as I noted above, these‬‬
‫‪works were printed many times. The problem is that of what is contained in these works‬‬
‫‪appear to run counter to the Mishna in Avot (1:13) which says:‬‬

‫"ודישתמש בתגא‪ ,‬חלף"‬

‫‪The source for this is a Mishna in Avot de Rebbe Nosson which says‬‬

‫ודאשתמש בתגא אבד ואזיל ליה כיצד שכל המשמתש בשם המפורש אין לו חלק לעולם הבא )סוף פ' יג( ]‪[6‬‬

‫‪The Semak brings from R. Yehudah Hachassid‬‬

‫וראיה מרבינו יהודה חסי ד שהזהיר לתלמידיו שלא לילך לחופה מפני לסטים שבדרך והלכו ובטחו במה שידעו‬
‫להזכיר את השם הלכו והזכירו ונצולו בחזרה אמר להם אבדתם העולם הבא אם לא תשובו בלא שום הזכרת‬
‫השם ותמסרו נפשכם להריג' והלכו ונהרגו )סמ"ק‪ ,‬מצוה ג(‪.‬‬
‫‪R. Yosef Gitilah writes‬‬
‫ואם באמת היה בי ד החכמים הראשונים שמות הקדושים מקובלים מפי הנבאים‪...‬והיו יכולים לחדש בהם‬
‫אותות ומופתים בעולם‪ .‬לא היו משתמשים בהם לצרכם רק בעת הגזירה לפי שעה או על צד קידוש השם‬
‫)שערי אורה‪ ,‬שער א‪ ,‬דף א ע"א(‪.‬‬
‫‪In order to understand this issue, it is worth quoting the words of R. Chaim Vital‬‬

‫"וזהו סוד ענין קבלה מעשית‪ ...‬ולכן אסור להשתמש בה‪ ,‬כי בהכרח יתדבק גם ברע המתדבק בטוב וחושב‬
‫לטהר נפשו ומטנפה בסבת הרע ההוא‪ .‬וגם אפילו שישיג‪ ,‬הוא אמת בתערובת שקר‪ ...‬וטומאת הקלפות‬
‫מתדבקות באדם המתקרב להשיג על ידי קבלה מעשית‪ ,‬ולכן שומר נפשו ירחק מהם‪ ...‬וקח ראיה מרבי יוסף‬
‫דילא ריינ"י ורבי שלמה מולכו שנשתמשו בקבלה מעשית ונאבדו מן העולם וכל זה לסבה הנזכר כי אין טוב‬
‫בלתי רע‪ .‬ולא עוד אלא שמכריחים אותן בעל כרחן על ידי השבעות ואז מפתים אותן ומטין אותן לדרכים לא‬
‫טובים עד שמאבדים נפשם‪ ,‬וגדולה מזו כי כל דרכי ההשבעות האלו העלימום הראשונים ואין אנו בקיאים היטב‬
‫בדרכיהן וראוי להתרחק מהם בתכלית" )שערי קדושה‪ ,‬ירושלים תשמה‪ ,‬חלק ג שער ו‪ ,‬עמ' צו (‪.‬‬

‫‪R.Yakov Emden writes pretty much the same thing:‬‬

‫"טפשים מתעתעי' כבן כוזביא‪ ...‬ר' שלמה מולכו ורא"ל וזולתם המשתמשי' בהשבעות וקבלה מעשית‪ .‬פתאום‬
‫עברו ונענשו אף על פי שהיתה כוונה לטובה )מגדל עוז‪ ,‬זיטאמיר תרלד‪ ,‬בית מדות‪ ,‬עליית הטבע‪ ,‬אות ז‪ ,‬עמ'‬
‫‪.(242‬‬

‫‪23‬‬
‫‪See also J.J. Schacter, "Rabbi Jacob Emden's Iggeret Purim," in Studies in Medieval‬‬
‫‪Jewish History,2, p. 444. A very interesting bibliographic; piece was printed by S.‬‬
‫‪Sprecher from Mordechai Levison (here) (for more on him see above):‬‬
‫בהיותי בעיר אלטונא בשנת תקטו לפ"ק כתבתי אגרת שלומים להרב מהור"ר יעקב חונה פה בעיר עמדין על‬
‫דבר הקמיעות שכתב הרב מהור"ר יהונתן‪ ...‬אתם הרעשתם את הארץ על דבר הקמיעות כאילו שוא שקר ותפל‪,‬‬
‫אמת הרמב"ם זצ"ל הכחיש השמות כולם באמרו הפתאים ראשונים בארו שקרים ובוא הספרים שחברו לידי‬
‫אנשים רכי לבב‪ ...‬נזכר בש"ס‪ ...‬רק שכחו ובימים בא אחד ליסדו‪...‬‬

‫‪R. Eliyahu Gutmacher writes‬‬

‫אבל להיות עוסק במעשה בקבלה מעשית ודאי לא‪ .‬אם לא אותן אשר הגיעו ידיעה על ידי גילו אליהו או זולת‬
‫זה ממופתים ברורים שכן הוא רצון ה' ברוך הוא שיעסקו‪ ,‬שבאו בשביל זה לעולם‪ ,‬ונשמתן מסוגל לזה‪ .‬ומזה‬
‫היה התנאים והאמוראים ואחרי זה בדורות שעסקו כך‪ .‬אבל זולת זה לא לבד שיתרחק ממעשה‪ ,‬לענ"ד גם‬
‫ממעשה‪ ,‬לענ"ד גם בדרישת הידיעה איך נעשה אין לכנס‪ ,‬כי קשה המעצר בעת הצורך מלחפש היתר )צפנת‬
‫פענח‪ ,‬מאמר ט(‪.‬‬

‫‪R. Chaim Vital explains why in the times of the Tanaim and Amoraim Kabblah Maasiot‬‬
‫‪was allowed and used:‬‬
‫"וזהו סוד שמוש פרקי היכלות שנשתמשו בו רבי נחוניא ורבי עקיבא ורבי ישמעאל ואנשי‪-‬כנסת‪-‬הגדולה‪ ,‬ואחר‪-‬‬
‫כך נשכחו גם דרכי השמושים ההם‪ .‬ועוד אחרת‪ ,‬כי נאבד טהרת אפר פרה בזמן האמוראים עד זמן אביי ורבא‪,‬‬
‫כנזכר בתלמוד‪ ,‬ולכן לא נשתמשו מאז ואילך בעלית הפרדס‪) "...‬שערי קדושה‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' צו(‪.‬‬
‫‪I elaborated on this point in my sefer Bein Kesseh Leassur (pp. 97-111) and here.‬‬
‫‪But the issue we must deal with is how did all these people write methods of kabblah‬‬
‫‪maasiot to use we do not have the efer Parah Adumah today and even more problematic it‬‬
‫‪is against the Mishna in Avot? A partial answer for this can be found in the introduction of‬‬
‫‪Mifolot Eloyhim where R. Yoel Bal Shem writes:‬‬
‫שיש שמות הקדושים מאד מאד שאין צריכם טררה כלל ע"ד הלא כה דברי כאש והפעולות שהם מגדר הזה אם‬
‫הם אמתיות בלי טעות מותר לפועל בהם בזמן הזה בלי אפר פרה ועי"ז יש קידוש השם שרואים בחוש‬
‫נפלאות השם יתברך והבקיאים בקבלה מעשיות יודעים זאת" )מפעלות אלקים‪] ,‬בתוך‪ :‬ספרים קדושים‬
‫מחכמי ספרד[‪ ,‬ברוקלין תשמ"ה‪ ,‬דף ג ע"ב‪ -‬ד ע"א(‪.‬‬

‫‪But even with this fact it still does not explain how this works out with the Mishna in‬‬
‫‪Avot which provides a blanket prohibition against any use of kabbalah maasiot.‬‬

‫‪Furthermore there is a great danger in using kabbalah maasiot. Sefer Chassdim writes,‬‬

‫אין המזיקים מתגרין אלא במי שמתגרה בהם כגון שכתבו הוא ואבותיו קמיעות או עסקו בכשפים ובהשבעות או‬
‫בשאלת חלום לכן לא יעסוק אדם בהם‪ .‬ולא יאמר אדם אעשה בשביל פקוח נפש בהשבעות וקמיע כי אין זה‬
‫חכמה כי הוא מקצר ימיו וחיי זרעו ואין דוחין נפש מפני נפש ונאמר )דברים י"ח י"ג( תמים תהיה ואין לו אלא‬
‫תפלה ותחנונים על הכל וה' ישמרנו וזרענו ואת כל אשר לנו מכל רע מעתה ועד עולם אמן ואמן )ספר חסידים‪,‬‬
‫סי' תתשע"ב(‪.‬‬

‫‪24‬‬
Indeed, in Sefer ha-Pe'ulot R. Vital brings some one who used it who got hurt (p. 188)
See also Sefer Chasdim # 211; R. Katzenelenbogen, Yeish Manchlin, pp. 88-90; Ephraim
Kanarfogel, Peering through the Lattices, Mystical, Magical and Pietistic Dimensions in
the Tosafist Period, p. 209
Additionally, Sefer ha-Brit takes a very strong stance against kabbalah ma'asiyot:
‫כי כל דרכי השבעות העלימו הראשונים ואין אנו בקיאין בהם וכל מה שנמצא כתוב בספרים מן הקבלה‬
‫ ונאמנה‬...‫המעשיות והשבעות ופעולות יהיה בכתב או בדפוס רובם ככלם משובשים הכל הבל ואין בם מועיל‬
‫תדע שכל ההשבעות ופעולות אשר תמצא כתוב בכתב יד או בדפוס ומתיחסים בשם המקובלים הראשונים‬
‫המפורסמים רובם ככולם מזוייפים ומשובשים כמה מהם נשתבשו על ידי העתקות באורך הזמן וכמה מהם‬
‫הראשונים בעצמם שבשו אותם בכוונה כדי שלא ישתמשו בהם כמו ספר ברית מנוחה וספר רזיאל וכדומה‬
.(‫ב‬-‫ פרק א‬,‫ מאמרי יא‬,‫ חלק ב‬,‫)ספר הברית‬
Another issue raised why one should not use kabbalah ma'asiyot is raised by the Matzav
ha-Yosher:
‫המה סוברים בטעות שגם בקבלה מעשיות ובפעולות השמות הקדושים יש לי גם כן איזה ידיעה אבל אין האמת‬
‫ ולא זכיתי כלל לזה ואע"פ שישנם בידי ב"ה ספרים מודפסים וכ"י מענינים כאלו‬...‫כן ולא בי הוא זה כלל‬
‫ומענייני כל מיני סוגולת ויש בידי ללקוט מהם כל מה שברצוני ולסדרם אבל לא קבלתי משום רב גדול וגאון‬
‫הזמן אם יש לסמוך עליהם דמי ומי הוא בדורנו הוא שיכיר את כ"י האר"י ותלמידו הרח"ו ואולי ידי זרים‬
‫שלטו בהם כי אני בעצמי ראיתי בהם ענינם זרים מהם שאין להם שום מבוא בשכל אנושי הפשוט וגם אין‬
.(‫ דף ט ע"ב‬,‫ ב‬,‫ )מצב הישר‬...‫להם שום מקור בדרז"ל שבש"ס ובמדרשים לכן איני מזדקק לזה כלל‬

Based on all these sources and others, R. Yakov Hillel comes out very strongly against
using kabbalah maasiot. One of his main concerns is as mentioned even if one can use
kabbalah maasiot it is very possible the texts of the various Shemios are wrong. But, R.
Hillel needs to then account for these collection of very popular seforim mentioned above,
all of which are full of kabbalah Maasiot. But, even more problematic is this sefer, Sefer
ha-Pe'olot, of R. Vital especially as mentioned above R. Vital is against using kabbalah
maasiot. For this R. Hillel answers that R. Vital collected this for himself and never
intended to print it (p.271). R. Yakov Hiller deals with this topic in his Shu"t va-Yeshev
ha-Yam (1:13) and in his very famous and popular work Tomim Teheyeh. This sefer
received numerous important haskomos and is devoted to discourage people from going to
people who claim to do all kinds of miracles. The editor of the Sefer ha-Pe'ulot echos R.
Hillel's justification (intro, p.18) although he apparently was unaware of R. Hillel's
discussion regarding Sefer ha-Pe'olot. R. Hillel claims based on his reading of the diary of
the Chida that the Chida saw Sefer ha-Pe'olot but then he immediately returned it (p. 59).
I believe this is an incorrect reading of the diary as eventually a few years later he did go
through the sefer and keep it as is clear from that very same page in the diary. But even
more importantly I am not sure R. Hillel is correct in his over all picture that he is
presenting as I will explain.
It is true that there are many sources against using kabbalah maasiot as I listed some of
them. Now I do not have a proper explanation for this at this time. However, I would like
to point out that through out our history we find many people that did all kinds of things
with kabbalah maasiot. From Chazal throught Geonim [7] Rishonim until late
Achronim.[8] As Y.Harari writes: "In recent decades nothing short of a revolution has

25
taken place in the way we understand ancient Jewish magic and its place within the broad
spectrum of Jewish culture in Palestine and Babylonia, in the mishna and Talmud period."
In order to see this one just has to read through the works of: R. Thompson, Semitic-Magic
its origins and Development; J. Trachtenberg, Jewish Magic And Superstition: A Study In
Folk Religion, University Of Pennsylvania Press 2004; regardingthe use of magic during
the times of Chazal see: S. Lieberman, Greek in Jewish Palestine, pp. 97-114; J. Naveh, S.
Shaked, Magic Spells and Formulae; E. E. Auerbach, Chazal, pp. 82-88, 103-114; Y.
Gafni, Yehudi Bavel Be-Tkufos Hatalmud, p. 167-176; Y. Dan, Toldot Torat ha-Sod ha-
Ivrit, 2:474-505; E. Kanarfogel, Peering through the Lattices, Wayne State University,
2000; G. Bohak, Ancient Jewish Magic A History, Cambridge University, 2008 and H.J.
Zimmels, Magicians Theologians Doctors, New York 1952 p.35, 194. See also the recent
excellent study of Yuval Harrari, Ha-Kishuf Ha-yehudi Ha-kodom available for purchase
here. See also the articles of Yuval Harrari (p.521-564) and Michael D. Swartz (p.393-420)
in The Literature of the Sages. See also the bibliography in D. Ruderman in Jewish Thought
and Scientific Discovery in Early Modern Europe, pp. 380-82. See also the many articles
of Meir Bar Ilan some of which are avialable here see also D. Ruderman, Kabbalah, Magic
and Science, pp. 102-120. See also this excellent bibliography from Scott Noegel.
There is a very nice exhibit of this currently at the Bible Lands Museum in Jerusalem (see
here) "Angels & Demons, Jewish Magic Through The Ages," which shows the acceptance
of all this in to Jewish life. They even printed a very nice edition of this display with articles
from the top academics of the field called Angels and Demons.
Now it is true that there were frauds amongst them [9] but many of them were great people.
As I already mentioned there were many works full of kabbalah maasiot printed. These
books were very popular as we know form the many times they each were printed. Some
of them were written by big Mekubalim and many of these works have impressive
haskomot.
Recent years has seen an explosion of studies related to the Baal Shem Tov and who he
was. A while ago Professor Etkes wrote a excellent article in which he documents the
phenomena of Balei Shem who were active in Europe before the Baal Shem Tov. [This
article was than printed as the first chapter in his book on the Beshet.] This theory was
expanded upon much more by Professor Rosman in the first chapter of his excellent work
Founder of Hasidism: A Quest for the Historical Ba'al Shem Tov. The Baal Shem was
continuing with this accepted path, except that he was much more successful and famous
than of all the previous Balei Shem. In this article he shows that these people were known
as great people and that we have reliable accounts of them. There methods were based for
a large part on kabbalah maasiot and seemed to have been accepted. All this seems to show
that the use of kabbalah maasiot was common practice. This article of Etkes has been
accepted and used by most who have written on the topic. [10] Just to give one example of
this to put the significance of this in perspective. Today there is an accepted custom to
recite Ledovid during the month of Elul and Tishrei. Many groups were skeptical of this
custom saying the earliest source for this custom was the Chemdat Yomim-a highly
controversial work. However research has shown pretty conclusively that the first sources
for this custom predates the Chemdat Yomim by a while as it is found in some of these

26
segulah Seforim. More so based on a fascinating autobiography recently printed from
Manuscript from a very learned Rav at that time period we see he writes good things about
the author of the earliest source - R. Binyomin Ba'al Shem. All this shows that this minhag
was started by a very special person - R. Binyomin Ba'al Shem.
Now the printing of this work of R. Chaim Vital just gives us one more work to add to such
lists. The importance of this is that R. Vital was a great mekubal and a godol Hador in his
time, much more famous and important than all the other authors known to have written
on this subject to date. Even more so is that he obviously did not have a problem with using
kabbalah maasiot. This sefer is full of examples of kabbalah maasiot many of which he
says he himself tried and used one of which I quote earlier he used over two thousand
times!
.‫הנה פעמים רבות לאין קץ יותר מאלפים פעמים כתבתי אותם‬

Now it is quite strange that R Chaim Vital was doing this as I previously mentioned that
he was very against the use of kabbalah maasiot for a few reasons so why was he himself
using it? It is even stranger because as I brought earlier R Chaim Vital's oppsition to
Shlomo Molcho because he practiced kabblah maasiot. [See M. Idel, "Shlomo Molcho as
a Magician," Sefunot, 1985, pp. 83-119]. But, according to Sefer ha-Pe'olot R. Vital
himself also engaged in kabbalah masiyot! [As an aside in the otherwise excellent work of
R. Hamberger Mishchei Sheker Umisnagdheim he blacklists R. Molcho because of the
above statement of R. Chaim Vital. In so doing, Hamberger ignores all the rest of the
positive opinions of great people about him in light of this work it is even stranger to do
so. I hope to return to this issue in a full article in the near future]. So according to all this
even if R. Hillel is correct that the book was not meant to be published but the issue at hand
is did he practice kabbalah maasiot and the answer is from this book we see he definitely
did!

Some say that he wrote this work before he met the Arizal but that is not true simply
because he quotes the Arizal a few times in this work always in context of him being dead
already (pp.144, 148, 265) and as I quoted earlier he even mentions when the Arizal died
what he was learning (p.144). Be that as it may it is clear that his opinion on this topic
needs clarification. [Amar and Buchman also address this problem in their work Refuah
Maasiot le-Rav Chaim Vital, pp. 59-60].
Some Observations Regarding this Edition of Sefer ha-Pe'olot
Just a few words on this recent edition. The editor chose rather wisely not to bother putting
in almost any footnotes. Rather he focused on trying to print an accurate and legible version
of the complete text. On the Hyde Park forum there as a rather vicious fight about this new
edition. Someone claimed that it was full of mistakes and that he did not transcribe the text
of the manuscript properly. This is rather ironic as in the beginning of this new sefer the
editor accuses Amar and Bochman for not transcribing the manuscript accurately
(unfortunately typical of charedei work to criticize academics). The editor defended
himself rather well (in my opinion) showing that the copy of the manuscript he was
working with was very hard to read. After finding a clearer copy the editor went back and

27
fixed many words he was unsure of there proper reading. These corrections are available
from the editor. My personal opinion after carefully reading the whole fight was that the
person who was criticizing this new version had an agenada which was because he himself
was working on printing the sefer (see here). A copy of the manuscript is available on Otzar
Hachochma.
The reason I say it is wise that the editor did not even attempt to put in notes is because it
would have taken him years to decipher the basic sources for all the information mentioned
in this work. This work is huge and is full of material in all areas as I mentioned. It would
require consulting with experts in many different fields. A few years back in the journal
Mekabtziel from Mechon Ahvat Sholom printed a few pages from this work. It appeared
that they planned on printing the whole work with notes but it is unclear if they will publish
the complete work. Although I am not sure what exactly motivated the editor of this new
edition to to print this work, I thank him for it as I am sure many others do. Another thing
of note is that he did make sure to consult Yosef Avivi the noted expert on Kabbalah
especially of R Vital. He included a nice introduction and indexes. In truth the index could
have been better but it is still very helpful. He has indexes for names of people of various
shemios and of the plants brought down and the like brought in this work I do not
necessarily agree with all that he writes in the introduction. For example, he claims this is
not the work the Chida used I disagree (see above). He also writes the Arizal is only
mentioned once this also is not true he is quoted a few times just see the index of this work
which lists five times.

One rather interesting thing he writes in the beginning of the work is

‫ והעושה מפעולותיו על דעתו ובאחריותו הוא‬,‫מודעה ואזה רה ספר זה נועד לעיון בלבד ולא לשימוש מעשי‬
‫ והיה שלום‬,‫ שומר נפשו וגופו ירחק מלעשותן‬.‫עושה‬
Refuah Maasios L’Rav Chaim Vital Amar and Buchman also write this:
‫ היסטורי ומסורתי ואין להשתמש בתרופות או בטיפולים‬,‫לשימת לב הקוראים ספר זה מסכם מידע רפואי‬
‫ המחברים אינם אחראים לכל נזק שעלול להיגרם מהשימוש במידע הכלול‬.‫המוזכרים בו מבלי להיוועץ ברופא‬
.‫בספר זה ודוחים מראש כל תביעה בנושא זה‬
If one is interested in purchasing a copy of this work contact Bieleisein or the editor at
[email protected]. It is not being sold in stores and was printed in a limited edition. If
you already purchased a copy of the sefer you can get a few pages of corrections from the
editor at the same e mail address.

[1] The document that attests to R. Vital's semikha was puplished by M. Benayahu in his
article on semikha in Sefer Hayovel Leyitzchak Baer, p. 266.
[2] See my Bein Kesseh Leassur, pp. 43-47. Additionally biographical information
regarding R. Vital can be found in Koreh ha-Dorot, p. 149; D. Tamar, Eshkolot Tamar,
pp. 81-115; M. Benayahu, Tolodt ha-Ari, index under R. Hayyim Vital; A. David, Aliyah
ve-Hityashivot be-Eretz Yisrael be-Me'ah ha-T"Z, 167-69. Regarding R. Moshe Alshich
see David, id. at 195; M. Benayahu, Yosef Beherei, 233-55; M. Idel, Messianic Mystics,
pp. 165-69. See also the new edition of Eitz Hadas Tov of R. Chaim Vital where they

28
printed an extensive biography on him. For a bibliography of his works see; N. Ben
Menachen, Timron, 2, 265-334.
[3] Much has been written about him first by Hermann Adler, "The Baal Shem of
London," Transactions of the Jewish Historical Society of England 5 (1908): 148-173,
and idem, "The Baal-Shem of London," in A. Freimann and M. Hildesheimer, eds.,
Festschrift zum siebzigsten Geburtstage a. Berliner's: Gewidmet von Freunden und
Schülern (Frankfurt: J. Kaufmann, 1903), 1-9‫ ץ‬Than Cecil Roth in his article, "The King
and the Cabalist," Essays and Portraits in Anglo-Jewish History (Philadelphia: Jewish
Publication Society, 1962), 139-162 this was based on lectures he gave on the radio. Roth
had some autobiographical material about him from Falk's personal attendant's diary
which is what he based his article on. More recently Falks own autobiography has been
discovered and a Hebrew critical edition has been printed by Mosad Bialik called 'Me-
Bal Shed Le-bal Shem', edited by Michal Oron. An English translation of this work by
the Littman Library is forthcoming.

R. Yakov Emden accused him of being a secret Sabbatian. However Oren writes based
on what we have from Falk he can not find conclusive proof of this. See his Michal Oron,
"Dr. Samuel Falk and the Eibeschuetz-Emden Controversy," in Karl Erich Grozinger and
Joseph Dan, eds., Mysticism, Magic and Kabbalah in Ashkenazi Judaism: International
Symposium Held in Frankfurt a.M. 1991 (Berlin & New York, Walter de Gruyter, 1995),
243-256. See also on this point Marsha K. Schuchard, "Dr. Samuel Jacob Falk: A
Sabbatian Adventurer in the Masonic Underground," in Matt D. Goldish & Richard H.
Popkin, eds., Millenarianism and Messianism in Early Modern European Culture:
Jewish Messianism in the Early Modern World (Dordrecht: Kluwer Academic Publishers,
2001), 203-226; idem, "Yeats and the 'Unknown Superiors': Swedenborg, Falk, and
Cagliostro," in Marie Mulvey Roberts & Hugh Ormsby-Lennon, eds., Secret Texts: The
Literature of Secret Societies (New York: AMS Press, 1995), 114-168. See also David B.
Ruderman, Jewish Enlightenment in an English Key, pp.161-169 and R. Patai, The
Jewish Alchemist, p. 455-462. See also R. Hamberger Mishchei Sheker Umisnagdheim, p.
694. I would like to thank Menachem Butler with his help for some of these sources. See
also here and here.

One last side point related to the Baal Shem of London the famous Picture of the Baal
Shem is not of him but is rather a picture of the Baal Shem of London see Richard I.
Cohen, "The Rabbi as Icon," Jewish Icons: Art and Society in Modern Europe (Berkeley
and Los Angeles: University of California Press, 1998), 125-126 (figure 68) and 287n26-
27. See also G. Scholem (The Latest Phase,(heb.), p. 147, 388. See also here.

[4] ‫ ראה י' הררי‬:‫על קמיע‬, ‫הכישוף היהודי‬, ‫; שמואל וזאב ספראי‬167-179 '‫ עמ‬,‫ירושלים תשע‬, ‫משנת‬
‫ארץ ישראל‬, 222-224 '‫ עמ‬,‫ ירושלים תשסט‬,‫ א‬,‫מסכת שבת‬.

29
 ‫]‪ [ 5‬וראה‪ :‬ח' ליברמן‪ ,‬אהל רח"ל‪ ,‬א‪ ,‬ניו יורק תש"מ‪ ,‬עמ' ‪ ;5‬ז' גריס‪ ,‬ספרות הנהגות‪ ,‬עמ' ‪ ;50‬ג' נגאל‪,‬‬
‫מאגיה‪ ,‬מיסטיקה וחסידות‪ ,‬ישראל תשנ"ב‪ ,‬עמ' ‪ 13-32‬וראה הערות עמ' ו‪ ;153-170‬ר' משה דוד צ'צ'יק‪,‬‬
‫ישורון )שם‪ ,‬עמ' תרסה הערה ‪.(6‬‬

‫]‪ [ 6‬ראה בפירושו של רבינו בחיי‪ ,‬בתוך‪ :‬ר' מרדכי קצנלנבוגן‪) ,‬מהדיר( משנת ראובן‪ ,‬ירושלים תשס"ה‪ ,‬עמ'‬
‫קפד‪ ,‬ובפירוש ל ר' יעקב ב"ר שמשון‪ ,‬שם‪ .‬וראה ש' עמנואל )מהדיר(‪ ,‬תשובות הגאונים החדשות‪ ,‬ירושלים‬
‫תשנ"ה‪ ,‬עמ' ‪ . 133‬וראה בפירוש של ר' עובדיה מברטנורא שהביא דברי האבות דר' נתן בשם 'שמעתי'‪ .‬וראה‬
‫סיכום חשוב בכל זה בדברי ר' יעקב הלל‪ ,‬שו"ת וישב הים‪ ,‬ירושלים תשנ"ד‪ ,‬א‪ ,‬סי' יג; ובספרו תמים תהיה‪,‬‬
‫ירושלים תשנו; ור' ראובן מרגליות בהערותיו לשו"ת מן השמים‪ ,‬ירושלים תשמ"ח‪ ,‬עמ' נד‪-‬נו‪.‬‬

‫]‪ [7‬ראה פירש ספר יצירה לר' יהודה ברצלוני‪) ,‬מהדיר‪ :‬ש' הלברשטאם(‪ ,‬ירושלים תשל"א‪ ,‬עמ' ‪" :103‬שאלה‬
‫לרבינו האי ז"ל‪ ...‬כי ראוי פלוני אדם ידוע מבעלי השם‪ ."...‬וראה ש' עמנואל )מהדיר(‪ ,‬תשובות הגאונים‬
‫החדשות‪ ,‬ירושלים תשנ"ה‪ ,‬עמ' ‪ . 124‬וראה‪ :‬ב' קלאר‪ ,‬מגילת אחימעץ‪ ,‬ירושלים תשל"ד‪ ,‬עמ' ‪" :22‬והזכיר הרב‬
‫השם בכח היד‪ ."...‬וראה מ' בן‪-‬ששון‪ ,‬צמיחת הקהילה היהודית בארצות האסלאם קירואן‪ ,800-1057 ,‬ירושלים‬
‫תשנ"ז‪ ,‬עמ' ‪R. Brody, The Geonim of Babylonia and the Shaping of Medieval ;275-278‬‬
‫‪Jewish Culture, Yale University Press 1998,‬‬

‫‪p.142-147.‬‬

‫]‪ [8‬כמו הבעל שם טוב‪] ,‬עליו ובפרט על נקודה זה ראה‪ :‬ע' אטקס‪ ,‬בעל השם‪ ,‬ירושלים תשסב; מ' רוסמן‪,‬‬
‫הבעש"ט מחדש החסידות‪ ,‬ירושלים תש"ס[; והבעל שם ממיכלשטאט‪] ,‬עליו ראה בעל שם ממיכלשטאט‪,‬‬
‫ירושלים תשמ"ג[‪.‬‬
‫‪See also The Master of An Evil Name: Hillel Ba'al Shem and his Sefer Ha- Heshek,‬‬
‫‪Yohanan Petrovsky-Shtern,AJS Review 28:2 (2004),217-248;Moshe Idel, 'Jewish Magic‬‬
‫‪from the Renaissance period to early Hasidim, Religion Science and Magic in Concert and‬‬
‫‪Conflict, Ed. J. Neusner, E. Freichs, P. Flesher pp. 82-117.‬‬

‫‪Another interesting source of a great person who knew Kabblah Maasios was R. Avrhom‬‬
‫‪Simcha, the nephew of R. Chaim Volzhiner. The Netziv writes in his Hesped on R.‬‬
‫‪Avrhom:‬‬

‫אבל בפטירת הגאון מוהרא"ש זצ"ל אשר היה משיירי תלמידי הגאון אביר הרועים מוהר"ח זצ"ל והי' מקובל‬
‫ממנו כמה ענינים וסודות‪ ,‬וגם קבלה מעשית אשר היה מועיל הרבה בזה‪ ,‬רחוק שיעמיד אחר במקומו‪ ,‬באשר כי‬
‫אין בדורות אלו ממי ללמוד ומי יבוא לעסוק באלו‪) ...‬דרשות הנצי"ב‪ ,‬דרוש יח(‪.‬‬

‫‪To make this even more interesting recently a letter of the Netziv was printed about a‬‬
‫‪amulet for a woman giving birth in the letter the Netziv writes:‬‬

‫‪30‬‬
‫ודבר קמיע זו קלה וקצרה כאשר הנני שולחה לך‪ ,‬ומסודרת היא מפי הצדיק ר' אברהם שמחה צ"ל אמנם אמר‬
‫לי שאינו יודע אם תועיל ממני‪ ,‬באשר אין כל הנשמות מסגולות לכאלה‪ ,‬והיינו אתמחי גברא כמובן‪ .‬ותאמין לי‬
‫מחמדי כי עוד היום איני יודע אם היא לתועלת כאשר היתה באמנה מיד חותני זצ"ל או מיד הצדיק הנ"ל‪ .‬הן‬
‫אמת שהנשים המילדות אומרות שמועיל בכל זה איני מאמין כל כך‪ .‬ומכל מקום הנני נותנה כדי לחזק בזה לב‬
‫היולדת באשר חזוק הלב הוא דבר גדול‪) ...‬ספר זכרון תפארת רפאל‪ ,‬עמ' פו‪-‬פז(‪.‬‬

‫‪In the Matzav Hayashar he brings while discussing writing segulos:‬‬

‫וכן שמעתי אומרים על הר"ר יצחק אבד"ק וואלאזין כידוע ומפורסם עוד היום מכמה מיני מעשיות אלא שאין‬
‫דרכי להעלות בכתב סיפורי מעשיות והיינו שכוונתו היתה בזה שזכותו וזכות אביו הרב הצדיק ז"ל יגן על מותו‬
‫האדם )מצב הישר‪ ,‬ב‪ ,‬דף ט ע"ב (‪.‬‬

‫‪As an aside for an interesting piece about R. Chaim Volzhiner and his knowledge in‬‬
‫‪Kabbalah See what R. Eliyhu Rugler writes - printed by E. E. Auerbach, Meckarim‬‬
‫‪Bmadyaei Hayehadus, 1, p. 415.‬‬

‫‪R. Eliyahu Gutmacher writes:‬‬

‫ויש הכרח ממני לכתוב כאן בקיצור‪ ,‬שבל יאמר מי‪ :‬הלא נשמע כמה מעשיות אשר נעשים על ידך בעזה"י‬
‫להציל מצרות רבות‪ ,‬אין זאת רק על ידי קבלת מעשית‪ .‬וכאשר הגעתי אגרת ממרחק מחכם גדול‪ ...‬בהיותי‬
‫שאני בקי בקבלה מעשיות ארחם לעשות בבזה שנתייאש מכל הרופאים‪ .‬בקראי זאת נפלה עלי להיות חשוד‬
‫בכך‪ ...‬קודם כל אודיע כי בכל התאמצות דחיתי מעלי כל הבא‪ ,‬אבל ראיתי סיבות נפלאות שכן היה רצון ה'‪.‬‬
‫באשר שגדולי ישראל הסיעו הנדכאים עלי‪ .‬ומה היה לי לעשות אם באו אב ואם ואחד מקרוביהם והביאו לי‬
‫בנם‪ ,‬בוכים וצועקים לרחם‪ .‬ישבתי ללמוד עם בחורים בבית המדרש והובא נער מן י"א שנה בכתף אביו וצעק‬
‫לרחם עליו‪ ...‬והנער לא היה יכול לדבר מאומה‪ ...‬וקולו פעמים בנביחה ככלב ופמעים כעגל‪...‬וגם כל העוברים‬
‫דרך העיר בשמעם עניניו לביתו לראות הנפלאות‪ .‬ואני ידעתי שאין לי מאומה במה לרפאותו‪ .‬בכל זאת חשבתי‬
‫הלא ד' ברוך הוא שולחו‪ ...‬ולקחתי ספר תהילים ובמקום שנפל אמרתי‪ ,‬והבאתי לכל תיבה כוונה לענין שלפני‪.‬‬
‫וכוונתי היטב בשורש האותיות‪ ,‬ובמיוחד בהזכרת השם הקודש‪ ...‬פתאום הוציא הנער קול אשר נבהלו כולם‪,‬‬
‫והראה באצבע למקום אחד‪ .‬ואמרתי מהר לפתוח החלון‪ ,‬וכן היה ודיבר הנער ואמר יצאה אחת מן המכשפות‬
‫ממנו ופתחתי לראות בבטנו כי אמר עוד שלש מכשפות בו‪ ...‬ואמרתי כיון שיש עת רצון אתפלל עוד‪ .‬וכאשר‬
‫אמרתי שוב בערך ד' מינוטין שוב צעק בקול אשר בכל השכונה ברחוב ההוא נבהלו והחלון היה פתוח ושוב‬
‫אמר הנה כולם יצאו‪ ...‬והיה כזה עוד בכמה אשר יש לכתוב כמעט ספר מכל הענינים‪ ,‬והכל היה בעל כרחי‬
‫שהפיל עלי בכח‪ .‬ורק על ידי תפלות ובקשות ולפעמים גם סגולות השכיחות‪) ...‬עי"ש עוד דברים חשובים בזה‪,‬‬
‫צפנת פענח‪ ,‬מאמר ט(‪.‬‬

‫‪R. Eliyahu Gutmacher became a famous Baal Mofos. Eventually he published an ad in‬‬
‫‪the Ha-maggid to beg people to stop coming and sending him letters for help. See‬‬
‫‪Mechitav me-Eliyahu, pp. 89-91; See also Bromberg's book, Megedolei ha-Torah veha-‬‬

‫‪31‬‬
‫‪Chasidut on R. Gutmacher, pp. 143-152 where he prints some letters from manuscripts of‬‬
‫‪R. Gutmacher about this.‬‬

‫]‪ [9‬ר' משה חגיז במשנת חכמים‪ ,‬ירושלים תשלד‪ ,‬דף לה ע"א‪ ,‬סוף אות ר"מ כתב‪" :‬כי נשבע אני שראיתי‬
‫ודברתי עם כמה וכמה אנשים שהיו מחזיקין אותם ההמון למקובלים בעל קבלה ובעלי שם ולא היו יודעין דין‬
‫דק"ש ונטילת ידים‪ ...‬והיהו כותבין על עצמן הרב הגדול החסיד"‪ .‬ר' יעקב עמדין במור וקציעה סי' רכד כתב‪:‬‬
‫"והמודיעים חדושים בטבע על ידי קבלה מעשית‪ ...‬אבל כבר אבדה חכמה זו מבנים‪ .‬והמתפארים בה בדור זה‬
‫בארצות האלה כפי שידענו מזויפים הם רמאים‪ ,‬אוחזי עינים לפתאים‪ ,‬כמו שנתברר בימינו הרבה"‪.‬‬
‫‪It is worth quoting here the words of the Ketav Yashar which I brought earlier:‬‬
‫ויש לי ידיעות גם כן בחכמת הרפואה שהתירה התורה‪ ,‬ולא יאמין אדוני שלמדית חלילה חכמה הזאת בספרי‬
‫הגוי' ובכנסיה שלהם‪ ,‬שמו שיעשו פריצי בני עמונו חלילה! האם אין ספרי רפואות הרבה מאוד כמו מפעלות‬
‫אלדים ושער אפרים מלאים סגולות ורפואות שאין בכל חכמי הגוים השגה לדעת דבר מהם לפי שהם למעלה‬
‫מן הטבע‪ ,‬ואנכי ידעתי להסיר עין הרע בלחש‪ ...‬וכיוצא באלה )כתב יושר‪ ,‬דף ח ע"א(‪.‬‬
‫‪[10] To show further evidence to Etkes's theory my friend M. Checick showed me the‬‬
‫‪following source:‬‬

‫בשו"ת גאוני בתראי )סימן סג( ישנה תשובה מאת ר' שמשון מייזליש אב"ד זאלקווא והגליל )חתן ר' אביגדור‬
‫הורוויץ מקאמינקא חתן ר' צבי הירש מייזליש( בענין אשה שהודתה שזינתה תחת בעלה‪ .‬סיבת הודאתה היא‬
‫מגפה שפקדה את העיר‪ ,‬ואיימו על הקהל שיביאו בעל שם שיגלה בשל מי הסער הזה‪ ,‬ומתוך חששה – הודתה‪.‬‬
‫וכך מספר ר' שמשון‪" :‬אירע בימות הקיץ שעבר‪ ,‬בהיות בעו"ה מדת הדין ר"ל מתוח על העיר הזאת במיתות‬
‫הילדים ר"ל‪ .‬ועל רעיונו סליקא לשלוח לק"ק ראזדיל לכבוד הרב המאור הגדול המפורסם אב"ד נ"י אשר‬
‫מוחזק בהמון ישראל שלפעמים מגלה מצפונים של בני אדם‪ ,‬ואולי יתוודע החטא אשר כאש בערה‪ ,‬ומה‬
‫עשה ה' ככה ומה חרי האף הגדול הזה‪ .‬ושמעה אשה אחת זאת‪ ,‬ואמרה לבעלה ולפני בית חמיה‪ :‬אל ישלחו חנם‬
‫– מאיתי יצא הרע‪ ,‬שבהיותי פעם אחת ישינה בבית גיסי ובא עלי גיסי‪."...‬‬

‫ראה‪ :‬ע' אטקס‪ ,‬בעל השם‪ ,‬ירושלים תשסב‪ ,‬עמ' ‪'=] 15-53‬מקומם של המאגיה ובעלי השם בחברה האשכנזית‬
‫במפנה המאות הי"ז‪-‬הי"ח'‪ ,‬ציון‪ ,‬ס‪ ,‬תשנה‪ ,‬עמ' ‪ ;[ 04 ;[69-104‬מ' רוסמן‪ ,‬הבעש"ט מחדש החסידות‪ ,‬ירושלים‬
‫תש"ס‪ ,‬עמ' ‪ ;23-40‬מ' אורון‪ ,‬מ'בעל שד' לבעל שם‪ ,‬תל אביב תשסג‪;13-27 ,‬ח' פדיה‪,‬הדגם החברתי דתי כלכלי‬
‫בחסידות בתוך‪ :‬צדק ועדה‪ ,‬עורך‪ :‬ד' אסף‪ ,‬ירושלים תשס"א‪ ,‬עמ' ‪363-367‬‬
‫‪See also G. D. Hundret, Jews in Poland- Lithuania In The Eighteenth Century, University‬‬
‫‪of California Press 2004, pp. 142-153; G. Dynner, Men of Silk, pp. 137-147.‬‬
‫וראה‪ :‬ג' שלום השלב האחרון עמ' ‪ 100‬ועמ' ‪;110‬ז' גריס‪ ,‬ספרות ההנהגות‪ ,‬ירושלים תש"נ‪ ,‬עמ' יט ועמ' ‪;97‬‬
‫הנ"ל‪ ,‬הספר כסוכן תרבות‪ ,‬תל אביב תשס"ב‪ ,‬עמ' ‪41‬מ' פייקאז' בימי צמיחת החסידות‪ ,‬עמ' ‪] 137- 136‬וראה‬
‫על זה א' רובינשטין‪ ,‬עלי ספר‪ ,‬יד עמ' ‪184-186‬‬
‫על כל ספרים אלו והשפע על ההמון ראה‪ :‬ח' מטרס‪ ,‬ספרי סגולתם ורפואות בעברית תכנים ומקורות‪ ,‬עובדה‬
‫לשם קבלת תואר דוקטר‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים תשנ"ז‪ .‬והנ"ל‪' ,‬מבריאת אדם‪ -‬להבראתו‪ :‬עיונים‬
‫בספרי סגולת ורפואות'‪ ,‬עמ' ‪ ,147-164‬בתוך ספר היובל לכבוד י' דן‪,‬‬
‫‪Creation and Re-creation in Jewish Thought, Mohor Siebeck 2005.‬‬
‫‪H. Pollack in Jewish Folkway in Germanic lands pp.113-145‬‬
‫‪See also Nimrod Zinger, 'Natural' And 'Unnatural' Causes For Illness In The Writings Of‬‬
‫‪Ba'alei Shem, Doctors And Patients Among German Jews In The Eighteenth Century," in‬‬
‫‪Giuseppe Veltri and Maria Diemling, eds., The Jewish Body: Corporeality, Society, and‬‬

‫‪32‬‬
Identity in the Renaissance and Early Modern Period (Leiden: EJ Brill, 2008), 127-55;
Nimrod Zinger, "Our hearts and spirits were broken: The medical world from the
perspective of German-Jewish patients in the seventeenth and eighteenth centuries," Leo
Baeck Institute Yearbook 54:1 (2009): 59-9; Nimrod Zinger, "The Baal Shem and the
Doctor: Medicine in the Daily Life of German Jews, 1648-1770," (PhD dissertation, Ben-
Gurion University, 2010; Hebrew). Thanks to Menachem Butler for the last three sources.
‫ תל אביב‬,‫ הספר כסוכן תרבות‬,‫; הנ"ל‬97 '‫ עמ' יט ועמ‬,‫ ירושלים תש"נ‬,‫ ספרות ההנהגות‬,‫וראה ז' גריס‬
‫ ]='מקומם של המאגיה ובעלי השם‬15-53 '‫ עמ‬,‫ ירושלים תשסב‬,‫ בעל השם‬,‫; ע' אטקס‬41 '‫ עמ‬,‫תשס"ב‬
‫ הבעש"ט מחדש‬,‫[; מ' רוסמן‬69-104 '‫ עמ‬,‫ תשנה‬,‫ ס‬,‫ ציון‬,'‫הי"ח‬-‫בחברה האשכנזית במפנה המאות הי"ז‬
.13-27 ,‫ תל אביב תשסג‬,‫ מ'בעל שד' לבעל שם‬,‫; מ' אורון‬23-40 '‫ עמ‬,‫ ירושלים תש"ס‬,‫החסידות‬

33