Flavius Aetius

Battle of the Catalaunian Plains The last victory of the Romans. By Ziv Yoffe.

אחרי שהשפיל את קונסטנטינופול והמזרח בשנת 449 , אטילה ההוני החל להביט לכיוון מערב. ניצחונותיו
הרבים והפחד שזרע ברחבי שתי האימפריות נתנו לו כבר בשלב זה את האפשרות לבוא בדרישות גם
כלפי האימפריה המערבית. במהלך הזמן אטילה הלך והגדיל את דרישותיו עד לשלב בו ביקש את
השליטה על מחצית מהאימפריה המערבית. בקשה זו באה עקב קשריו עם הונוריה ) Honoria (, אחותו
המרדנית של האימפראטור ואלנטניאנוס ) Valentinian ( ה- 3 , אשר ביקשה להתחתן עם אטילה במקום
הסנטור שאליו הייתה מאורסת כנגד רצונה, ובכך לתת לבעלה ההוני חזקה על מחצית האימפריה. אולם,
בשנת 450 פחתה השפעתם של ההונים על אירופה עקב מדיניותו הלוחמנית של מרקיאנוס ) Marcian ,)
האימפראטור החדש של המזרח, אשר ביקש להפסיק את התשלומים לאטילה, ועקב עלייתה של מדיניות
אנטי הונית במערב. השלטונות המערביים הודיעו לאטילה שלא יוכל להתחתן עם הונוריה ולקבל את -
השליטה אותה ביקש להשיג, וכן החלו להיווצר בריתות אנטי הונית עם שבטים גרמניים שונים. כתוצאה -
מכך, פתח אטילה במערכה צבאית, אותה כנראה היה מבצע בכל מקרה. מסיבה שאינה ברורה, ושעליה
ישנן השערות רבות אותן לא נוכל לפרט כאן, המערכה הופנתה דווקא כנגד האימפריה המערבית ולא
כנגד מרקיאנוס. בתחילת 451 יצאו ההונים מפָנוֹניה, חצו את הדנובה, ומסיבה שגם היא אינה מובנת,
פלשו לגאליה ולא לאיטליה. מול אטילה עמד פלאביוס אטיוס ) Aëtius (, המפקד העליון ) magister militum ( של הצבאות הרומיים באימפריה המערבית, אשר עד לשלב זה הפגין תמיד יחס חיובי להונים.
אטיוס חשד שהמטרה האולטימטיבית של אטילה היא כל מערב אירופה ולא רק גאליה או הויזגותים, או
שפחד מאפשרות של ברית ויזגותית הונית, ולכן יצא לטולוז על מנת להגיע להסכם עם תאודוריק - -
( Theodoric, Theodorid ( הראשון, מלך הויזגותים. למרות יחסי האיבה בין השניים, אשר התקיימו
עשרות שנים, הצליחו הרומאים בסופו של דבר לשכנע את תאודוריק לשתף איתם פעולה ולא לעמוד לבד
מול הפולשים. בינתיים, כבר הספיק אטילה לשרוף לא מעט ערים גאליות ופשט על בלגיה. בתחילת
אפריל בזזו ההונים את מ ץ ואחר כך את ריימס. ייתכן שההונים גם הגיעו להסכם עם סנגיבנוס -
( Sangibanus (, מלך האלאנים, כדי שיבגוד באטיוס וייתן לאטילה את השליטה על אורליאן במידה ויבוא
לכבוש אותה, אך הדבר אינו ברור. כך או כך, בסוף אפריל או תחילת מאי הטיל אטילה מצור על
אורליאן. אטיוס התעכב באיטליה עקב רעב כבד שפקד את האזור, רעב אשר השאיר אותו עם כמה חילות
עזר בלבד. בסופו של דבר, הרומאים חצו את האלפים, נפגשו עם תאודוריק ויצאו להציל את אורליאן.
כנראה שההונים כבר היו בתוך העיר כאשר הרומאים והויזגותים הגיעו, אך, בדרך שאינה מובנת, הכוחות
המערביים הצליחו לגרש את הפולשים מהעיר. כוחותיו של אטילה נסוגו כ- 150 קילומטרים לכיוון צפון-
מערב, לאזור "השדות הקאטאלאוניים" ) Catalaunian (, שם נפגשו עם כוחותיו של אטיוס, וניהלו את
הקרב ההיסטורי.

This is a complex analysis of the Battle of the Catalaunian Fields. It utilizes the latest in research on the Late Roman Period, as well as research in Roman, Germanic, and Steppe tactics, to reconstruct the campaign and battle as accurately as possible, while proposing new theories and acknowledging alternative proposals. One of the most important issues it addresses is the complex historiography of the sources who write on the battle (particularly Jordanes and Priscus), how they relate to each other, and what reliable details they actually preserve. lt will also propose a location for the battle based on topography and the primary sources. Included will be an analysis of the Notitia Dignitatum used for Roman force estimates.

Situation politique : En l'An 451 de notre ère, tout l'Empire Romain tremble sur ses fondations, en proie à un schisme important, à la menace toujours plus forte des Germains et à la terreur d'être envahi par Attila, dont la sinistre légende précède la venue. Valentinien III (425-455) Solidus consulaire Sear V, 21268-RIC X, 2032 L'empereur, Valentinien III, ne règne plus que sur un empire morcelé, assailli de toutes parts par les peuples germaniques qui prennent de plus en plus d'importance dans la gestion et la défense de l'Imperium Romanum. En matière religieuse, Valentinien III pratique une politique d'intolérance à l'encontre des cultes païens : l'application stricte du Code théodosien le pousse à émettre trois édits de persécution générale lancés contre les païens en 435, 438 et 451. Cependant, en dépit de cette politique religieuse unificatrice, Valentinien III se montre incapable d'enrayer l'affaiblissement de l'Empire romain d'Occident. En 439, les Vandales de Genséric établissent un État indépendant en Afrique et leur flotte ravage la Sicile et les côtes orientales de la mer Méditerranée. En Hispanie et en Gaule, une bonne partie du territoire est contrôlée par les peuples germaniques plus ou moins inféodés par l'Empire (Francs, Wisigoths, Suèves, Burgondes). Empire romain en 451 La (Grande-)Bretagne a été abondonnée, l'Aquitaine est aux mains des Wisigoths, le nord de l'Espagne est occupée par les Suèves, la Gaule Belgique par les Nerviens, la Tunisie (Africa) est aux mains des Vandales, ainsi que la Sicile, la Corse et la Sardaigne.

Comprender la realidad política de los últimos años del Imperio Romano pasa por explorar la figura de Flavio Aecio. Como muchos otros antes que él, el patricius actuó en pos de la supervivencia de una realidad que parecía desvanecerse, pero sus resultados superaron con creces los de sus predecesores y marcaron un listón inalcanzable para quienes le siguieron. Por ello, con este documento tratamos de revisar su biografía y aclarar las diferentes posturas historiográficas que en torno a la figura de Aecio han podido formarse a lo largo de los años.

The article portrays late ancient figure of Sangiban, Alan king from the region around Aurelianum. This nomad chieftain joined the anti-Hunnic coalition (composed mostly of Romans and Germans under the command of the Roman general Aetius) and took part in the „ancient battle of the nations” of Catalaunian Fields of northern Gaul in 451 AD.

The article presents Goar, one of the kings of the Alans. Until the crossing of the Rhine at the beginning of 407, he was one of the allies of the German-Alan coalition, when for unknown reasons, he came down on the side of Roman and bound himself to the Roman Gaul.

ABSTRACT: The life of Flavius Aetius, a Roman general of the 5th century, has remained closely linked to the last fate of the Western Empire. His figure, recognised in
history for his victory over Attila in the decisive battle of the Catalaunian plane, is full of nuances and Aetius stands out as one of the most powerful men of his time. A great strategist, his military decisions, however, were criticised in his time and have given rise to various interpretations in modern historiography, particularly for his desire to ally himself with Rome's enemies in order to save what remained of Rome. Supported by the barbarian tribes, the Huns being his main allies, he managed to win numerous victories in Gaul, while at the same time seeking solutions to the many military and political problems that plagued the West. The aim of this Final Degree Project is to study the life and actions of Aetius from his childhood until his assassination in 454, by order of the Emperor Valentinian III, paying attention to his role in the defense of the Western Roman Empire. To do so, we will make use of ancient sources, which are relatively numerous, and of modern historiography.

RESUMEN: La vida de Flavio Aecio, general romano del s. V, se ha mantenido estrechamente ligada a los últimos éxitos del Imperio Occidental. Su figura, reconocida
en la Historia por haber obtenido la victoria frente Atila en la decisiva batalla de los Campos Cataláunicos, está llena de matices y destaca como uno de los hombres más poderosos de su tiempo. Gran estratega, sus decisiones militares, no obstante, fueron criticadas en su tiempo y han dado origen a variadas interpretaciones en la historiografía moderna; en particular por su vocación de aliarse con los enemigos de Roma para salvar lo que quedaba de ella. Apoyado en las tribus bárbaras, siendo los hunos sus principales aliados, logró obtener numerosas victorias en la Galia, a la vez que buscaba dar soluciones a los muchos problemas militares y políticos que asolaban Occidente. El objetivo de este Trabajo de Fin de Grado es estudiar la figura de Aecio desde su infancia hasta su asesinato en el 454, por orden de Valentiniano III, atendiendo en particular a su papel en la defensa del Imperio romano de Occidente. Para ello, nos valdremos de las fuentes antiguas, que son relativamente numerosas, y de la historiografía moderna.

A more detailed version of this talk can be found in my paper "Goten in Gallien. Aufstieg und Untergang des Tolosanischen Reiches", in: Zur Debatte. Themen der Katholischen Akademie in Bayern. Sonderheft zur Ausgabe 2020/4 (2020), pp. 16-19.