דרשת 'כפה עליהם הר כגיגית' מאתגרת את הלומדים, מקושיית רב אחא בר יעקב 'מכאן מודעא רבא לאורייתא' ועד לחוקרים בני-זמננו. הן הפרשנות המסורתית הן המחקר האקדמי ניסו לנמק את הכפייה בנחיצות הגורלית של מתן תורה ו/או בחוסר-היכולת לסמוך על עם ישראל...
moreדרשת 'כפה עליהם הר כגיגית' מאתגרת את הלומדים, מקושיית רב אחא בר יעקב 'מכאן מודעא רבא לאורייתא' ועד לחוקרים בני-זמננו. הן הפרשנות המסורתית הן המחקר האקדמי ניסו לנמק את הכפייה בנחיצות הגורלית של מתן תורה ו/או בחוסר-היכולת לסמוך על עם ישראל שיבחרו נכון. תרומה חשובה לדיון הוצעה בידי אברהם יהושע השל, אשר ראה באמירה תלמודית זו ביטוי מובהק לגישתו התאולוגית של רבי עקיבא, ובניגוד לגישת רבי ישמעאל, אך כמו במקומות אחרים הבסיס המחקרי שהציע השל לתובנה חריפה זו היה רעוע. מאמר זה מציע מבט מחודש על כפיית ההר כגיגית, הנשען על ניתוח מדוקדק של מבנה הסוגיה שבה מופיעה אמירה זו. העיצוב הספרותי של הסוגיה חושף מוטיבים מרכזיים המשליכים אור חדש על מטרתה ומשמעותה של כפיית ההר כגיגית, ומתוך כך נוכל להתבונן באופן מבוסס יותר ומעמיק יותר בזיקת אמירה זו למשנה הרעיונית של בית מדרשו של רבי עקיבא.