Harun al-Rashid in the Hammam

‫תאופיק דעאדלה‬ ‫הארוּן אל־רשיד בין הדלת לסוגר והתנור‬ ‫כתבי יד פרסיים רבים בנויים משתי שפות שונות העומדות זו לצד זו‪ ,‬שלכל‬ ‫אחת הרכבה‪ ,‬כלליה והגיונה שלה‪ .‬האחת היא השירה הפרסית‪ ,‬המורכבת מבתי‬ ‫שיר המחולקים לדלת וסוגר העונים למקצב מוגדר ועשירים במטאפורות‬ ‫ותיאורים צבעוניים של העולם ומה שמעבר לו‪ .‬לצד האותיות שנמשחו בדיו‬ ‫שחורה‪ ,‬עומדים הציורים העשויים משיכות מכחול צבעוניות‪ .‬לרוב‪ ,‬הציורים‬ ‫שלצד המילים באים לאייר סצנות מסוימות המתוארות בטקסט‪ .‬הגדרה זו נכונה‬ ‫לרוב – אך המעניין לא נמצא תחת הגדרת הרוב‪ ,‬אלא בחריגים‪ .‬החריגים הם‬ ‫כתבי יד שבהם הציורים אינם עוד איור או ביאור בקוו וצבע לסצנות שתוארו‬ ‫במילים‪ ,‬אלא הם בגדר פרשנות של הצייר לטקסט שאליו הוא מצרף את‬ ‫האיורים‪ .‬בכתבי היד הללו הצייר השתמש בטקסט כבסיס לכתיבת סיפור חדש‬ ‫באמצעות הציור‪.‬‬ ‫ציירים שהקנו פרשנות לטקסט פעלו תחת שושלות שונות ששלטו בעולם‬ ‫הפרסי‪ .‬כאן אתמקד בציור אחד מתוך אסכולת הציור הטימורית המאוחרת‬ ‫שהתקיימה בעיר הֵ ָראת‪ ,‬באפגניסטאן של ימינו‪ ,‬במהלך המחצית השנייה של‬ ‫המאה החמש־עשרה‪ .‬בהראת‪ ,‬שהייתה לבירת השלטון של יורשי טימור לנג‬ ‫(נפטר בשנת ‪ ,)1405‬נוסדה אסכולת ציור בשנות העשרים של המאה‬ ‫החמש־עשרה‪ .‬למשך כמעט מאה שלמה התקיימה בעיר אסכולה‪ ,‬ייתכן אף יותר‬ ‫מאחת‪ ,‬שהלכה והתפתחה עד שהגיעה לשיאה לקראת נעילת המאה‪ .‬בעשורים‬ ‫האחרונים של המאה ותחת פטרונותו של השליט סולטאן חוסיין ביקארא ואנשי‬ ‫חצרו‪ ,‬נוצרו מספר כתבי יד מאוירים‪ ,‬שרבים מציוריהם מהווים פרשנות של‬ ‫הציורים לטקסטים השונים‪ .‬מרבית הטקסטים שנבחרו לאיור נשאו ממד מיסטי‬ ‫או צוּפי‪ ,‬תפיסה שרווחה בהראת של אותה תקופה וקנתה לה אוהדים גם בחצר‬ ‫השליט שהיה מקורב לשיח'ים הצוּפים ובראשם המשורר עבד אל־רחמאן ג'אמי‪.‬‬ ‫בציור הארון אל־רשיד בחמאם מתגלם המפגש בין השירה לציור הפרסי מצד‬ ‫אחד‪ ,‬ונגלה הממד המיסטי־סופי מהצד השני‪ .‬ציור זה מתוך עותק כתב יד מאויר‬ ‫של הח'מסה מאת המשורר נט'אמי גנג'אוי (נפטר בשנת ‪ )1208‬הועתק וצויר‬ ‫בעבור הסולטאן חוסיין באיקרא (נפטר בשנת ‪ 1.)1506‬הציור מתאר לילה מחייו‬ ‫של אחד הח'ליפים המוסלמים הבולטים‪ ,‬אשר המשורר מתאר את ימיו כימי‬ ‫השיא של בית עבאס שאליו השתייך הח'ליף‪ .‬והנה‪ ,‬לילה אחד נאלץ הח'ליף‬ ‫העשיר והנהנתן לגלות פן אחר באישיותו‪.‬‬ ‫באותו לילה ירד הח'ליף ממיטתו ופנה לבית המרחץ‪ ,‬החמאם‪ .‬בחמאם קיבל‬ ‫את פניו גלב חרוץ שהחל לגלח את ראשו בצורה מוקפדת‪ ,‬כיאה לח'ליף‪ .‬אך‬ ‫הגלב היה חרוץ מדי באותו לילה‪ ,‬שכן הוא פתח בשיחה עם הח'ליף בלי משים‬ ‫לב להבדל במעמדות ביניהם‪ .‬הגלב לא הסתפק בשיחת חולין אלא העז וביקש‬ ‫את יד הנסיכה בת הח'ליף‪ .‬הח'ליף שאוזניו מיאנו לשמוע את אשר הדהד מפיו‬ ‫של הגלב‪ ,‬חשב בלבו שחום החמאם בלבל את הגלב לכן חס עליו ולא השיב‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫כתב היד ‪ Or.6810‬שמור בספריה הבריטית בלונדון וניתן לדפדף בו באתר הספרייה‪,‬‬ ‫‪http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.aspx?ref=or_6810_f003v‬‬ ‫‪68‬‬ ‫בלילה אחר חזר הח'ליף לבית המרחץ‪ ,‬התיישב ושב והפקיד את ראשו בידי‬ ‫הגלב בעל התער החד‪ .‬גם הפעם פצח הגלב בדיבור וביקש את ידה של הנסיכה‪.‬‬ ‫למרות שגם הפעם חס עליו הח'ליף‪ ,‬הוא ניגש עם צאתו מהחמאם לשאול‬ ‫לחוכמת יועציו‪ .‬אלה יעצו לו לשנות את מיקום ישיבתו בחמאם‪ ,‬והוסיפו שאם‬ ‫הגלב יחזור על אותה בקשה גם במיקום הישיבה החדש‪ ,‬אז על הח'ליף לפקוד כי‬ ‫יתיזו את ראשו‪ .‬וכך עשה הח'ליף‪ .‬בחוזרו אל החמאם בשלישית‪ ,‬הוא בחר‬ ‫בפינת ישיבה שונ ה בתוך החדר החם‪ .‬הגלב ניגש לח'ליף ובעבור מספר דקות‬ ‫סיים את מלאכתו בלי שפצה את פיו‪ .‬כהמשך לדברי יועציו‪ ,‬פקד הח'ליף על‬ ‫עוזריו לכרות בור במקום בו עמד הגלב בתחילה‪ .‬והנה‪ ,‬בתחתית הבור נתגלה‬ ‫אוצר‪ ,‬כפי שחזו היועצים החכמים‪ .‬נט'אמי מסכם את האירוע בבתי השיר‪:‬‬ ‫ָכל עוד היו רגליו על מטמון‪,‬‬ ‫נשקפה דמותו במראה כאילו היה שאה‪.‬‬ ‫זה אשר עומד על מטמון‪,‬‬ ‫חושף מטמון בדיבורו‪.‬‬ ‫המטמון של נט'אמי אשר פותר נסתרות‪,‬‬ ‫הוּא לב טהור ונפש מוארת‪2.‬‬ ‫הצייר בנה קומפוזיציה והטמיע בתוכה את הפרשנות שלו לסיפור‪ .‬ראשית הוא‬ ‫העמיד שני חדרי מרחץ שאליהם מובילה כניסה החורגת ממסגרת הדף‪ .‬את‬ ‫הח'ליף הוא הושיב בחדר החם ולראשו העמיד את הגלב ולמרגלותיו שני‬ ‫מתרחצים‪ ,‬או משרתים‪ ,‬המחזיקים דליי רחצה‪ .‬אותם הוא העמיד בסימטריה‬ ‫שמבליטה את מיקום הח'ליף בחדר‪ .‬במלתחה הוא הציב מספר דמויות סביב‬ ‫לבריכה הכרויה ברצפת החדר‪ .‬אחד עסו ק בהורדת בגדיו‪ ,‬השני נעזר בשרת‬ ‫המגיש לו מגבת ועוד שני שרתים טרודים בכביסת מגבות ותלייתן לייבוש‪ .‬עוד‬ ‫במלתחה יושב בפינה גבר מזוקן שאינו נוטל כל חלק בפעולת הרחצה וההכנה‬ ‫לקראתה‪.‬‬ ‫התנועה המרכזית במלתחה נוצרת בעזרת האלכסון הנמתח ממוט התליה‪,‬‬ ‫שאחד מעובדי בית המרחץ תולה באמצעותו את המגבות על חבלים המתוחים‬ ‫קרוב לתקרה‪ .‬אלכסון נוסף המוביל אל המגבות נוצר על ידי מבט הגבר המזוקן‬ ‫היושב בצד המלתחה‪ .‬גבר זה לבוש בגלימה שלה שרוולים ארוכים המכסים את‬ ‫כף ידו האחת‪ ,‬לראשו טורבן וזקנו לבן‪ .‬האטריבוטים הללו מעידים על היות גבר‬ ‫זה צוּפי או שיח' סופי‪ ,‬שכן בציורים בני התקופה‪ ,‬סופים ושיח'ים סופים עוטים‬ ‫גלימות דומות ולהם זקנים וטורבנים זהים‪.‬‬ ‫הגבר המזוקן היושב בצד המלתחה נועד להעניק לסיפור פרשנות סופית‪.‬‬ ‫לדמות זו יש תפקיד הדומה לתפקיד הממקד בתוך נרטיב סיפורי‪ .‬ברומן המודרני‬ ‫נועד הממקד לספק לקורא נקודת מבט משלו על המתרחש בחלל מסוים או‬ ‫במקום שרק לו יש הגישה אליו‪ .‬בנרטיבים הללו נחשף הקורא לפרקים בעלילה‬ ‫דרך השקפתו של הממקד‪ 3.‬בנוסף לרב המחבר מעניק לממקד תכונות מסוימות‬ ‫הצובעות בתורן את ההתרחשות המסופרת מפיו בצבע שלו‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אם‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫נט'אמי‪ ,‬מח'זן אל‪-‬אסראר‪ ,‬עמ' ‪.248-250‬‬ ‫באל‪ ,‬נרטולוגיה‪ ,‬עמ' ‪.103‬‬ ‫‪69‬‬ ‫הממקד מספר אודות זוג אוהבים הסועד במסעדה לאור נר רומנטי אך הוא חפץ‬ ‫לצבוע את האווירה בצבעים של מריבה‪ ,‬הוא ישמיט את הנר ובמקומו ימקם זר‬ ‫קוצים יבש ויתקע בידי בני הזוג מזלג וסכין שלופים בתנוחות מאימות‪ .‬הקורא‪,‬‬ ‫שאינו רואה מבעד לקיר מה מתרחש סביב השולחן‪ ,‬נאלץ לקבל את גרסתו של‬ ‫הממקד‪ .‬כך בציור ממקד סופי יצבע את ההתרחשות באור סופי‪ ,‬ויציג לצופה‬ ‫את ההתרחשות דרך עיניו‪ ,‬או יותר נכון דרך המשקפת שלו‪ .‬אם צבעה ירוק אז‬ ‫נראה את הסיפור באור ירוק ואם צהוב אז צללית הצהוב תשלוט בכל‪.‬‬ ‫הצייר שביקש להעביר את הפרשנות המיסטית של הסיפור‪ ,‬הציב את הסופי‬ ‫או המיסטיקן כמרכיב ראשי בתוך בית המרחץ ובכך הוביל את הצופה לחוות את‬ ‫הציור מנ קודת מבטו או לפי השקפתו המיסטית‪ .‬המגבות שאליהן מביט הסופי‬ ‫מסמלות את הניקיון והטהרה‪ ,‬תנאים הכרחיים להכרת העצמי לפי המפורסם‬ ‫מאבות המסדרים הסופים מולאנא ג'לאל אל־דין רומי‪ ,‬עליו מסופר שלעיתים‬ ‫נהג לשהות שעות רבות באמבט בית המרחץ בכדי לסלק מעליו את זוהמת‬ ‫העולם הגשמי שדבקה בו‪ .‬כך שעל האדם לנקות את הגוף בכדי שהטהרה‬ ‫תחלחל אל הנשמה והמגבות והבגדים הנקיים הם חלק ממסע ההיטהרות‪.‬‬ ‫רמז למשמעות הסופית או המיסטית של הסצנה מוטמע בשירת נט'אמי‪ ,‬שכן‬ ‫בהתייחסו לאוצר שנגלה מתחת לרגלי הגלב הוא אומר‪:‬‬ ‫המטמון של נט'אמי אשר פותר נסתרות‪,‬‬ ‫הוא לב טהור ונפש מוארת‪.‬‬ ‫כלומר אין המשורר חפץ באבני חן‪ ,‬פנינים ויהלומים שמקורם מהעולם הגשמי‪,‬‬ ‫להפך‪ ,‬הוא בז להבלי עולם אלה באומרו‪:‬‬ ‫המדבר השחור הזה (העולם) הוא גיהינום של גופרית מבעבעת‪,‬‬ ‫כמה שמח הוא מי אשר חוצה אותו במהירות‪.‬‬ ‫השלך הכול במיומנות‪,‬‬ ‫כדי שלא תהיה בעלים של מאומה וכדי שתהיה חופשי‪.‬‬ ‫קלל את העולם הזה אשר שורף את הלב‪,‬‬ ‫‪4‬‬ ‫השלך אבן לעבר קנקן הזכוכית המלא בדם (הגוף)‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬הארון אל־רשיד מגלה אוצר שחושף אותו לאמת במובנה המיסטי‪ ,‬קרי‬ ‫האמת על חשיבות העולם הבא ולא על העולם הגשמי שבו הוא חי‪ .‬הח'ליף‪,‬‬ ‫שהוא סמל הגשמיות על כל העושר שאליו הגיעה אימפריית בית עבאס בימיו‪,‬‬ ‫נאלץ לוותר על הכל ובמיוחד למחול על הפגיעה במעמדו בכדי לגלות את‬ ‫האמת‪ .‬גילוי זה מתרחש‪ ,‬כאמור‪ ,‬בין כותלי בית המרחץ‪ ,‬שהרי בית המרחץ הוא‬ ‫מרחב שבו על המתרחצים להשיל מעליהם את בגדיהם ואת סימני המעמד‬ ‫שלהם‪ .‬כך גם הח'ליף נאלץ להוריד את בגדיו‪ ,‬ובמיוחד את הכתר שהיה על‬ ‫ראשו‪ ,‬ולהשאירם במלתחה‪ .‬בבית המרחץ הח'ליף עוטה מגבת כחולה למתניו‬ ‫כשאר המתרחצים‪ ,‬והוא דומה גם למשרתיו שגם למותניהם מגבות‪.‬‬ ‫עוד באשר לחמאם‪ .‬בזמן שהגלב התחצף ודרש את ידה של הנסיכה‪ ,‬חשב‬ ‫הח'ליף שחום החמאם השפיע עליו והפר את האיזון בשכלו וכתוצאה גם את‬ ‫‪4‬‬ ‫‪70‬‬ ‫נט'אמי‪ ,‬מח'זן אל‪-‬אסראר‪ ,‬עמ' ‪.243‬‬ ‫הבדלי המעמדות שביניהם‪ .‬מסתבר כי החמאם הוא מרחב שמתקיימים בו‬ ‫תנאים שונים מן העולם שמחוץ לו‪ .‬הוא מוגף וחסר חלונות‪ ,‬הוא שקוע יחסית‬ ‫לסביבתו וקירותיו עבים‪ ,‬תכונות ומרכיבים שנועדו לשמר את החום בתוכו‪ .‬אך‬ ‫אותם מרכיבים גורמים גם לבידוד השוהים בו מן העולם החיצון‪ .‬קור וחום‪ ,‬אור‬ ‫וחושך‪ ,‬צהריים או ערב‪ ,‬עשיר או עני‪ ,‬כל מאפייני היום יום משתנים בתוך‬ ‫החמאם‪ .‬אי לכך ניתן להחשיב את החמאם כמרחב לימינלי אשר נמצא בין‬ ‫זמנים שונים והשוהים בו מתנסים בחוויה שאופייה גבולי וביניימי‪ .‬לבסוף‪,‬‬ ‫המתרחצים בחמאם נוגעים במים הרותחים היוצאים מהתנור החם והם עלולים‬ ‫להיחנק מהאדים המהבילים – התנסות אשר מזכירה את התנאים השוררים‬ ‫בגיהינום‪ .‬אי לכך‪ ,‬אם קיים מרחב שבו אפשר לעבור לא רק שינוי גופני של‬ ‫הטהרות‪ ,‬אלה גם שינוי תודעתי‪ ,‬זהו החמאם‪.‬‬ ‫הצייר לא הסתפק בממד הפרשנות המיסטי־סופי‪ ,‬אלא חיבר ממד זה לחצר‬ ‫השליט ההיסטורי שתחת פטרונותו הופקו רבים מכתבי היד המאוירים‪ .‬פניו של‬ ‫הארון אל־רשיד בציור הן למעשה פניו של סולטאן חוסיין‪ ,‬כפי שמאפייניהם‬ ‫השתמרו בפורטרט שלו מאותה תקופה‪ .‬כלומר‪ ,‬הצייר לא הסתפק במסר מיסטי‬ ‫כללי‪ ,‬אלא כיוון אותו לפטרון או לאיש שאליו יועד כתב היד‪ ,‬הלא הוא סולטאן‬ ‫חוסין ביקארא‪ .‬רוצה לומר‪ ,‬שהחוויה של הגילוי בחמאם היא נחלתו של‬ ‫הסולטאן‪ ,‬והוא זה שמגלה את האוצר וחווה התגלות מיסטית בחמאם‪.‬‬ ‫גם בציורים נוספים מאותו כתב יד הסולטאן מתואר כדמות הראשית‪ .‬כך ניתן‬ ‫לראות את סולטאן חוסין מוצב כאסכנדר‪ ,‬אלכסנדר מוקדון שהשתלב‬ ‫במיתולוגיה הפרסית ואשר נט'אמי כתב פואמה שלמה המתארת את חייו‬ ‫כגיבור‪ ,‬כובש עולם ומחפש אמת‪ .‬בשילוב השליט ההיסטורי עם דמותו של‬ ‫אסכנדר‪ ,‬מקנה לו הצייר את התכונות של אותו גיבור‪ .‬בציורים ממחזור חיי‬ ‫אסכנדר מתואר גם בנו של הסולטאן המתלווה לאביו בסצנות גבורה ובחוויות‬ ‫מיסטיות‪ .‬במעמדי גבורה הבן צמוד לאביו אך באירועים בעלי אופי מיסטי הוא‬ ‫מורחק ממנו (למשל בציור אסכנדר והפילוסופים‪ 5).‬בציורים מהסוג השני בין‬ ‫האב לבן יש הבדל במעמד הרוחני‪ .‬האב נמצא קרוב יותר לגילוי האמת ואילו‬ ‫הבן מוצב מחוץ למעגל או למרחב שבו אביו שוהה ובכך אינו נחשף לאמת‪.‬‬ ‫בבית המרחץ הסולטאן האב המתואר בדמותו של הארון אל־רשיד‪ ,‬יושב‬ ‫בחדר החם הפנימי ביותר בבית המרחץ‪ .‬הצעיר שפושט גלימה ירוקה ונעזר‬ ‫בשרת המגיש לו מגבת כחולה כשאר המתרחצים‪ ,‬הוא ככל הנראה יורש העצר‪,‬‬ ‫בדיע אל־זמאן‪ .‬מלבד היות האב והבן בחדרי רחצה שונים‪ ,‬ביניהם מפרידה גם‬ ‫מחיצה בדמות וילון כחול‪ .‬האב שכבר פשט את גלימתו והותיר מאחור את‬ ‫כתרו‪ ,‬עבר את המחיצה החוצצת בין המלתחה לחדר החם‪ .‬סביר אף שהאב עבר‬ ‫סדרה של חדרים לפני שהתיישב בחדר החם ביותר‪ ,‬שכן בבתי מרחץ המעבר‬ ‫מהחדר הפושר לחדר החם ביותר מתבצע בהדרגה‪ ,‬וזאת מטעמי בריאות‪ ,‬מאחר‬ ‫שעל המתרחץ להרגיל את גופו לטמפרטורה המשתנה או לחום העולה‪.‬‬ ‫התקדמות הדרגתית היא גם חלק מדרכו של הסופי או הדרוויש החפץ לגעת‬ ‫באמת‪ .‬עליו לעבור מספר מדורים או תחנות בכדי להתקדם בסולם הרוחני‪.‬‬ ‫כחלק מהדגשת המעברים הצייר אף החריג את דלת הכניסה לחמאם מחוץ‬ ‫‪5‬‬ ‫להרחבה על אודות ציור זה ראה‪ ,‬דעאדלה‪" ,‬התנערות ממנעמי החיים‪.24-17 ",‬‬ ‫‪71‬‬ ‫למסגרת האיור‪ ,‬והיא פורצת ל שוליים‪ .‬בכך נוצרת אשליה שיש מרחב נוסף‬ ‫מעבר לשני החדרים שהיה על המתרחצים‪ ,‬ובמיוחד על הארון אל־רשיד‪ ,‬לחצות‪.‬‬ ‫האוצר נגלה לאב המתואר כהארון אל־רשיד‪ ,‬לאחר שהוא וויתר על מעמדו‬ ‫בפשיטת הבגדים‪ ,‬היטהר גשמית ורוחנית‪ ,‬וספג את ההשפלות של הגלב‪ .‬הבן‬ ‫עדיין רחוק מכל אלה ואף ייתכן שהוא לא יזכה כלל לגילוי כמו אביו‪ .‬הבן אומנם‬ ‫מוריד את בגדיו אך נראה שגם אם הוא מתכופף ומוותר על זקיפותו‪ ,‬מולו‬ ‫מתכופף שרת שמגיש לו מגבת‪ .‬היחס בינו לבין השרת מצביע על הבדלי‬ ‫המעמדות ביניהם‪ .‬אומנם נראה שבמספר ציורים יש הבדל במעמד הרוחני בין‬ ‫האב לבן‪ ,‬וייתכן כי ציורים אלה נועדו להדריך את הבן לדרך האמת‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫בציורים אלה טמון היה רובד דידקטי ולפיו הבן אמור להתבונן בציורים וללמוד‬ ‫מהם את הדרך הנכונה‪ ,‬כפי שאביו נהג כחלק משלטונו הצודק‪ .‬בסוף תהליך‬ ‫קריאת השירה מצד אחד‪ ,‬והבנת הציור או הציורים מהצד השני‪ ,‬הייתה בידי‬ ‫יורש העצר ההזדמנות ללמוד על הדרך הצודקת וערכים אחרים‪ ,‬שאביו שאף‬ ‫אליהם כחלק מחיפוש האמת והחתירה לשלטון צדק‪.‬‬ ‫לס יכום ניתן לראות שלצד השירה‪ ,‬שלה שורשים עתיקים בעולם הערבי ולאחר‬ ‫מכן הפרסי‪ ,‬התפתח גם הציור שלרב אייר סצנות שעלו מתוך הפואמות‪ .‬חלק‬ ‫מהפואמות נהפכו לשגורות כמעט בפי כל וחלקים נרחבים מהן שוננו על ידי‬ ‫המלומדים והשכבה השלטת‪ ,‬כך שלמעשה קוראים אלה לא ממש הזדקקו‬ ‫לעותק מהשירה בכדי לקרוא את השיר או את הפואמה‪ .‬גם הציירים היו חלק מן‬ ‫השכבה המלומדת‪ ,‬שכן בכדי לאייר את הרבדים השונים של הטקסט היה על‬ ‫הצייר להבינם תחילה‪ .‬כאן התפתח הצייר־הפרשן שאינו מסתפק באילוסטרציה‬ ‫לדברי המשורר‪ ,‬אלא הוא‪ ,‬הצייר‪ ,‬כותב פרשנות משלו לטקסט‪ .‬הפרשנות הזו‬ ‫איננה מנותקת מדברי המשורר והיא נשענת ומתבססת על הטקסט‪ ,‬ולכן‬ ‫המתבונן נדרש להיות בקיא בטקסט או בשיר שהאיור מתלווה אליו‪ ,‬בכדי להבין‬ ‫את אשר כיוון אליו הצייר‪ .‬מרגע שהצייר יצא מהטקסט הוא העמיד לו משמעות‬ ‫חדשה שרק המבין בשירה ובשפת הציור יוכל לעמוד על משמעותה ולפרק את‬ ‫רמזיה‪ .‬בכך למעשה העניק הצייר חיים חדשים לטקסט שהמילים קבעוהו‬ ‫לתבניות מוגדרות ושחררו אל אופקי פרשנות חדשים‪6.‬‬ ‫מקורות‪:‬‬ ‫דעאדלה‪ ,‬ת'‪" .‬התנערות ממנעמי החיים כסמל של שלטון צודק – סולטאן חוסין באיקרא‬ ‫והסופים‪ ".‬מותר ‪.17-24 :)2015( 22-23‬‬ ‫‪Bal M. 1985. Narratology: Introduction to the Theory of Narrative. Translated by‬‬ ‫‪Christine van Boheemen. Toronto.‬‬ ‫‪Daʿadli T. 2019. Esoteric Images, Decoding the late Herat School of Painting.‬‬ ‫‪Leiden and Boston.‬‬ ‫‪Niẓāmī, Ganjavi. 1984. Makhzan al-Asrār . Ed. Bihruz Sarvatian. Tehran‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪72‬‬ ‫לדיון בח'מסה שמתוכו נלקח ציור הארון אל־רשיד ראה‪ ,‬דעאדלה‪ ,‬דימויים‬ ‫אזוטריים‪.‬‬ ‫הארון אל־רשיד בחמאם‪ ,‬ח'מסה‪ ,‬הספרייה הבריטית ‪ ,OR.6810‬פוליו ‪.V27‬‬