Hebrew Zehu 'that's it' in Modern Israeli Hebrew.pdf

‫הצירוף "זהו" בעברית הישראלית המדוברת‬ ‫רותי ברדנשטיין‪ ,‬לאון שור ואנה ענבר‬ ‫‪ .1‬הקדמה‬ ‫כינויי הרמז בשפות רבות הם קטגוריית מקור פורה לתהליך ההידקדקות (גרמטיקליזציה) שיכול‬ ‫להוביל להיווצרותם של יסודות דקדוקיים מגוונים‪ ,‬וביניהם כינויי גוף שלישי‪ַ ,‬ק ָּׁשרים‪ ,‬תוויות‬ ‫מיידעות‪ ,‬אוגדים‪ ,‬סמני פוקוס ועוד (דיסל ‪ ,9111‬עמ' ‪ ;911‬היינה וקוטבה ‪ ,0220‬עמ' ‪.)002-091‬‬ ‫הצירוף זהו מורכב מכינוי הרמז זה ומכינוי גוף אנקליטי לנסתר‪ ,‬והשימוש בו בעברית הישראלית‬ ‫המדוברת הוא דוגמה לתהליך זה‪ .‬בעברית הישראלית הלא‪-‬פורמלית‪ ,‬ובייחוד בלשון המדוברת‬ ‫היום‪-‬יומית‪ ,‬הצירוף זהו הוא סמן שיח בעל תפקידים פרוצדורליים מגוונים‪ 1.‬במאמר זה נציג את‬ ‫התפקידים האלה‪ ,‬נדון בקשר ביניהם ובקשר בין התפקידים האלה למקור הסמנטי של הצירוף‬ ‫תוך השוואה ליסודות מקבילים בשפות השונות‪.‬‬ ‫‪" .2‬זהו" בעברית הישראלית‬ ‫בעברית הישראלית לצירוף זהו תפקידים שונים המתאפיינים בהבחנה משלבית‪ .‬במשלב הלשון‬ ‫הפורמלי‪ ,‬או הפורמלי למחצה‪ ,‬אחד התפקידים של הצירוף להציג רפרנט (ממין דקדוקי זכר)‬ ‫הנמצא בהקשר הנסיבתי‪ .‬הדוגמה ‪ 9.9‬מציגה שימוש זה‪.‬‬ ‫(‪" )9.9‬מאוורר התקרה פועל במהירות המרבית‪ ,‬אבל בחדר אין חלון‪ ,‬והאוויר מחניק‪ .‬החום עולה‬ ‫מהקירות הלבנים הבוהקים ונלכד בתקרת העץ הנמוכה‪ .‬קורה ארוכה וצרה חוצה את החדר לשני‬ ‫חלקים שווים‪ .‬החדר ריק מלבד שולחן חלוד במרכזו‪ ,‬שלושה כיסאות מסביב ואהיל מתכת‬ ‫שמשתלשל מקורת העץ ממש מעל השולחן‪ .‬גודבול מציג אותי לפני האיש הלבן כמו שמנהל קרקס‬ ‫מציג לראווה את אריה השעשועים שלו‪' .‬זהו ראם מוחמד תומס‪ ,‬אדוני'"‪.‬‬ ‫(‪)QAndA_VikasSwarup:15‬‬ ‫בדוגמה ‪ ,9.9‬הלקוחה מתוך רומן מתורגם‪ ,‬הצירוף זהו מתפקד כנושא התחבירי במשפט ומפנה את‬ ‫תשומת לבו של הנמען לרפרנט אנושי שנמצא בסביבת הדוברים‪ .‬הנשוא התחבירי "ראם מוחמד‬ ‫תומס" מוסיף מידע על רפרנט זה‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬הצירוף זהו יכול לתפקד ככינוי רמז בתפקיד "דאיקסיס של שיח" ( ‪discourse‬‬ ‫‪ .)deixis‬הוא מצביע על מקטע השיח הרלוונטי בהקשר (לפנים או לאחור)‪ ,‬ומחייב את הנמען ליצור‬ ‫רפרנט חדש שלא היה קיים בתודעתם של משתתפי השיחה‪ ,‬תוך התבססות על מידע הנמסר‬ ‫במקטע זה‪ ,‬ולעיתים גם על ידע המשותף לדוברים (וובר ‪ ,9119‬עמ' ‪ ,990-999‬קורניש ‪ ,0299‬עמ'‬ ‫‪ .)169-162‬בדוגמה ‪ 9.0‬זהו מצביע לפנים‪:‬‬ ‫(‪" )9.0‬מוכנים? זהו הצבע שישלוט ב‪"0292-‬‬ ‫‪ 1‬התפתחות של סמני שיח כרוכה לרוב בשינוי של פריט לקסיקלי‪/‬דקדוקי לפריט שיחי‪ .‬טיב ההתפתחות‬ ‫הזאת שנוי במחלוקת בקרב חוקרי סמני שיח‪ :‬חוקרים מסוימים רואים בתהליך זה גרמטיקליזציה‪ ,‬ואילו‬ ‫אחרים רואים בו פרגמטיקליזציה (דגאן ואוורס‪-‬וורמל ‪ .)0291‬במאמר זה אין אנו נוקטים עמדה באשר‬ ‫לטיב התהליך‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫)‪)https://www.calcalist.co.il/consumer/articles/0,7340,L-3727003,00.html‬‬ ‫בדוגמה ‪ ,9.0‬הלקוחה מכותרת בעיתון מקוון‪ ,‬הצירוף זהו מתפקד כנושא התחבירי במשפט ומפנה‬ ‫את תשומת לבו של הקורא לרפרנט שעתיד להתפענח רק לאחר קריאת הכתבה העוקבת‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫בטרם הרפרנט מתפענח‪ ,‬הנשוא התחבירי "הצבע שישלוט ב‪ "0292-‬מספק מידע המאפיין את‬ ‫הרפרנט‪.‬‬ ‫כאשר זהו מצביע לאחור‪ ,‬תשומת לבו של הנמען מופנית אל מקטע שיח שכבר הופק‪:‬‬ ‫(‪" )9.0‬שמש בגבעון דום‪ :‬זהו הליקוי המתועד הכי קדום"‬ ‫(‪)http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5036432,00.html‬‬ ‫בדוגמה ‪ ,9.0‬הלקוחה מכותרת בעיתון מקוון‪ ,‬הצירוף זהו מתפקד כנושא התחבירי במשפט ומפנה‬ ‫את תשומת לבו של הקורא לחלקו הקודם של המשפט – "שמש בגבעון דום" – הלקוח מן המקרא‬ ‫(יהושע‪ ,‬י‪ ,‬יב)‪ .‬קריאת מקטע זה‪ ,‬תוך הסתמכות על ידיעת הפסוק המקראי‪ ,‬מובילה את הקורא‬ ‫ליצירת הרפרנט שניתן לנסחו בקירוב כ"האירוע השמימי שהוזכר בספר יהושע‪ ,‬פרק י"‪ .‬בשלוש‬ ‫הדוגמאות לעיל הרפרנטים לא היו קיימים במודל השיח של הנמען טרם האזכור‪ ,‬אלא נוצרו על‬ ‫ידי ההצבעה באמצעות הצירוף זהו‪.‬‬ ‫לשימוש בצירוף זהו במשלב הפורמלי מגבלות תחביריות אחדות‪ .‬ראשית‪ ,‬מופעיו‬ ‫מוגבלים לעמדת הנושא במשפטים לא‪-‬פועליים‪ .‬שנית‪ ,‬הנשוא התחבירי במשפט הוא צירוף שמני‬ ‫המופיע אחרי זהו‪ .‬אפשר לומר כי מבחינה פרגמטית משפטים אלו מציגים רפרנט מסוים‬ ‫ומאפיינים אותו על ידי צירוף שמני עוקב‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬מוצאו של הצירוף זהו בחיבור בין כינוי הרמז זה לכינוי הגוף הוא‪ .‬שני כינויים‬ ‫אלה מופיעים זה לצד זה פעמים אחדות בלשון המקרא‪ .‬במופעים אלה הכינויים זה והוא מציגים‬ ‫ֹּאמר ָּׁדוִ יד זֶה הּוא בֵּ ית יְ הוָּׁה‬ ‫ישויות שיח חדשות במשפטים לא‪-‬פועליים‪ ,‬כך למשל בפסוק "וַ י ֶ‬ ‫ֹלהים וְ זֶ ה‪ִ -‬מזְ בֵּ חַ ְלעֹּלָּׁ ה ְלי ְִש ָּׁר ֵּאל" (דברי הימים א‪ ,‬כב‪ ,‬א)‪ .‬בתקופת המשנה והתלמוד שני‬ ‫הָּׁ אֱ ִ‬ ‫הכינויים החלו להופיע כצירוף‪" :‬והפשרו זהו בשולו" (תלמוד בבלי‪ ,‬שבת‪ ,‬א‪ ,‬דף מ‪ ,‬ב) או "זו תורה‬ ‫וזה שכרה‪ .‬זהו הלשון שהיה מוציא דברי תורה כתיקנן‪ .‬זה הוא הלשון שהיה יגיע בתורה כל ימיו"‬ ‫(תלמוד ירושלמי‪ ,‬חגיגה‪ ,‬ב‪ ,‬א)‪ .‬נראה כי תפקידיו של זהו במשלב הפורמלי‪ ,‬או הפורמלי למחצה‪,‬‬ ‫של העברית הישראלית דומים לתפקידיו בלשון המשנה והתלמוד‪ .‬גם בלשון ימי הביניים הצירוף‬ ‫זהו מציג רפרנט חדש אל תוך השיח‪" :‬אמרו חכמים‪ ,‬אפילו לא נתגרשה אלא מאישה‪ ,‬ולא הותרה‬ ‫לכול‪ ,‬נאסרה לכהונה‪--‬וזהו ריח הגט‪ ,‬שפוסל בכהונה מדבריהן‪( ".‬משנה תורה לרמב"ם‪ ,‬נשים‪,‬‬ ‫גירושין‪ ,‬י‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫מנגד‪ ,‬בעברית הישראלית הלא‪-‬פורמלית‪ ,‬ובייחוד בלשון המדוברת היום‪-‬יומית‪,‬‬ ‫השימושים שהוזכרו לעיל כמעט אינם מצויים‪ 2.‬בלשון זו הצירוף זהו הוא סמן שיח בעל תפקידים‬ ‫פרוצדורליים מגוונים‪ ,‬ולרוב מתממש כמבע עצמאי מבחינה פרוזודית‪ .‬קטגוריית סמני שיח כוללת‬ ‫יסודות לשוניים ופרא‪-‬לשוניים המתפקדים במישור המטא‪-‬לשוני של השיחה‪ .‬יסודות אלו‬ ‫מתאפיינים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בצמצום פונולוגי‪ ,‬במיקום בעמדה תחילית‪ ,‬בעצמאות תחבירית ופרוזודית‪,‬‬ ‫‪ 2‬בקורפוס מעמ"ד (‪ )http://cosih.com‬הצירוף זהו משמש כסמן שיח בכל היקרויותיו (לתיאור הקורפוס‬ ‫ראו סעיף ‪ .)0‬בקורפוס הסרטים באתר ‪( http://hebrewcorpus.nmelrc.org‬הכולל כ‪ 62-‬סרטים מארבעים‬ ‫השנים האחרונות)‪ ,‬הצירוף זהו משמש כסמן שיח ברובן המוחלט של היקרויותיו (‪.)921/020‬‬ ‫‪2‬‬ ‫בתוכן סמנטי מועט ובריבוי פונקציות (מילר ‪ ,0221‬עמ' ‪ ;2–4‬פישר ‪ ,0294‬עמ' ‪ .)011‬דוגמה לסמן‬ ‫שיח הממלא את מרבית התנאים הללו הוא סמן השיח הבין‪-‬אישי נו‪ .‬משלר (‪ ,0221‬עמ' ‪)12–49‬‬ ‫מצאה כי בשיח היום‪-‬יומי הדבור למילה נו ארבע פונקציות‪ :‬האצת קידומו של נושא עיקרי‪,‬‬ ‫האצת פעולה בלתי מילולית‪ ,‬מתן רשות לביצוע פעולה והקניית נימה‪ .‬הוא נוטה להופיע בעמדה‬ ‫תחילית ובחילופי דוברים‪ ,‬ועצמאותו הפרוזודית תלויה בפונקציה שלו – נו המשמש להאצת‬ ‫הנמען נוטה להתממש כמבע פרוזודי עצמאי‪ ,‬ואילו נו המשמש להקניית נימה מלווה לרוב בדיבור‬ ‫נוסף‪ ,‬המופק לרוב באותה יחידת אינטונציה (משלר ‪ ,0221‬עמ' ‪.)092‬‬ ‫סמני שיח הם מעין "תמרורים לשוניים" הנוגעים לאופן הפירוש של תוכן המבע הקודם‬ ‫או העוקב ולדרכי פענוח המסר בשיח‪ .‬הם מאזכרים את מבנה השיח‪ ,‬את האינטרקציה בין‬ ‫המשתתפים בו ואת התהליכים הקוגניטיביים המתרחשים במוחותיהם במהלך הדיבור (משלר‬ ‫‪ .)0221‬קיימות אף גישות אחרות המכלילות בקטגוריית סמני השיח ביטויים שאינם בהכרח‬ ‫עצמאיים מבחינה תחבירית או פרוזודית‪ ,‬וכן ביטויים התורמים למשמעות הפרופוזיציונית של‬ ‫המבע (רדקר ‪ ,0226‬עמ' ‪.)040-049‬‬ ‫שימושים בצירוף זהו כסמן שיח אפשר למצוא כבר בספרות התחייה בלשון הדיבור של‬ ‫הדמויות בסיפור‪ 3.‬למשל בקטע הבא‪:‬‬ ‫‪4‬‬ ‫(‪" )9.4‬מן המושבה הקרובה באים שני פועלים עברים רוכבים על חמורים ומטפחות לבנות על ראשיהם‪,‬‬ ‫מטפחות חבושות באופן משונה‪ ,‬מקומיי‪" .‬ז'אנר"! רגע אחד נדמה לי‪ :‬זהו! עולם חדש! אולם עד‬ ‫שאני עומד ושמח‪ ,‬התנפלה עלינו מאותם המשעולים המאוסים חבורת "שקצים" ערביים בקלסה"‬ ‫(יוסף חיים ברנר‪ ,9199 ,‬מכאן ומכאן‪ ,‬עמ' ‪)04-02 ,19‬‬ ‫בקטע שלעיל הצירוף זהו הוא מבע עצמאי‪ .‬גם רובינשטיין (תשכ"ט‪ ,‬עמ' ‪ )11‬מביא דוגמאות‬ ‫אחדות מטקסטים ספרותיים שבהם זהו מתממש כמבע עצמאי‪ .‬משפטים מסוג זה‪ ,‬לטענת‬ ‫רובינשטיין‪ ,‬מופיעים בטקסטים רק כשהם מושמים בפי הדמויות‪.‬‬ ‫שימושים אחדים של זהו כסמן שיח מתועדים במילוני העברית השונים‪ ,‬אולם לרוב‬ ‫כקיצור של הביטוי זהו זה‪ .‬ספן (‪ ,9160‬עמ' ‪ ,)04-00‬למשל‪ ,‬מציין כי הביטוי זהו זה‪ ,‬או בקיצור‬ ‫זהו‪ ,‬משמש בסלנג העברי כנוסחה כללית ביותר בעלת המשמעויות הבאות‪" :‬זה המצב"‪" ,‬זה‬ ‫הכל"‪" ,‬זהו מה שנעשה‪ ,‬הוחלט‪ ,‬הוכרע וכיו"ב" ו"זהו המצופה‪ ,‬בשימוש אימפרסונאלי או סתמי"‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬ספן משווה את זהו זה לביטויים מקבילים בשפות אחדות‪ ,‬כגון דאס איז דאס ביידיש‪,‬‬ ‫‪ that’s that‬באנגלית‪ ,‬והאד'א הו בערבית‪ .‬במילון העולמי לעברית המדוברת (בן אמוץ ובן יהודה‬ ‫‪ )9110‬הצירוף זהו מופיע תחת שני ערכים‪ )9( :‬וזהו! המוגדר כ"מילה הבאה בסוף המשפט‬ ‫במשמעות‪ :‬וחסל! ובזאת אני מסיים! קבעתי עובדה ואין יותר טעם לוויכוח!"; (‪ )0‬זהו‪-‬זה!‬ ‫המוגדר כ"ביטוי שמשמעותו‪ :‬קבעתי עובדה ושמתי סוף לוויכוח!" במילון רב‪-‬מילים (שוויקה‬ ‫תשנ"ז‪ ,‬עמ' ‪ ,)110-119‬למשל‪ ,‬מתוארות שתי משמעויות של זהו ‪ -‬כ"מילה שמשתמשים בה כדי‬ ‫להביע הסכמה או אישור למה שנאמר או נעשה זה עתה" או כ"מילת קריאה המחליפה לעיתים‬ ‫‪ 3‬במאגר המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית מתועדות כ‪ 122-‬היקרויות של זהו מתוך חיבורים‬ ‫מתקופת ההשכלה ומתקופת התחייה של הלשון העברית‪.‬‬ ‫(‪.)http://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?koderekh=100930&page=1‬‬ ‫‪ 4‬ניתן למצוא קטע זה בקישור הבא‪:‬‬ ‫‪http://maagarim.hebrew‬‬‫‪academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur=1021108&mm15=000000000071020‬‬ ‫‪3‬‬ ‫את הצירוף זהו זה"‪ .‬גם משלר (‪ ,0221‬עמ' ‪ ;00‬תשס"ט‪ ,‬עמ' ‪ )994‬מציינת כי זהו יכול לשמש סמן‬ ‫שיח מבני שתפקידו להצביע על "סיום פעולה"‪ .‬תיאורים אלה אמנם מספקים הצצה לשימושים‬ ‫הפרוצדורליים של הצירוף זהו‪ ,‬אך מדובר בתיאור חלקי בלבד‪.‬‬ ‫במאמר זה נבקש להראות כי במרבית היקרויותיו של זהו בעברית המדוברת היום‪-‬יומית‪,‬‬ ‫כפי שמשתקף בקורפוס מעמ"ד‪ ,‬הצירוף הוא סמן שיח בעל פונקציות הקשורות זו בזו – במישור‬ ‫התוכן‪ ,‬במישור המבנה ובמישור הבין‪-‬אישי‪ .‬נדון בקשר בין הפונקציות השונות של הצירוף זהו‬ ‫בשיח ובקשר בין פונקציות אלה למקור הסמנטי של הצירוף תוך השוואה ליסודות מקבילים‬ ‫בשפות השונות‪.‬‬ ‫‪ .3‬מתודולוגיה‬ ‫‪ 3.1‬מסגרת תיאורטית ומינוח‬ ‫לפי הגישה המחקרית העומדת בבסיס עבודה זו‪ ,‬שלושת המישורים – התחביר‪ ,‬מבנה השיח‬ ‫והפרוזודיה – אינם פועלים במנותק‪ ,‬אלא משתלבים זה בזה לשם יצירת מבעים קוהרנטיים‪.‬‬ ‫ממשק זה מתבטא בכך שיחידות פרוזודיות חופפות ליחידות שיח ומגדירות את גבולותיהן‪ ,‬ואלו‬ ‫מכילות יחידות תחביריות (יזרעאל ‪ ,0291‬תשע"וא‪ ,‬תשע"וב)‪ .‬כידוע‪ ,‬הלשון המדוברת אינה מופקת‬ ‫ברצף אחיד‪ ,‬אלא במקטעי דיבור הניתנים לתיחום באמצעות סמנים פרוזודיים שונים (דו‪-‬בואה‬ ‫ושותפים ‪ ,9110‬צ'ייף ‪ ,9114‬יזרעאל ומטושי ‪ .)0291‬היחידה המינימלית של הלשון המדוברת היא‬ ‫הקבוצה הפרוזודית המוגדרת כתוואי הנגנה קוהרנטי‪ ,‬והדיבר מוגדר כרצף סגמנטלי שהקבוצה‬ ‫הפרוזודית אוצרת (תשע"וב‪.)911–916 :‬‬ ‫לקבוצה הפרוזודית שני סוגים עיקריים של גבולות‪ :‬גבול ראשי המאפיין סיום וגבול משני‬ ‫המאפיין המשכיות‪ .‬המבע הוא יחידה מרמה היררכית גבוהה יותר המורכבת מדיבר אחד או‬ ‫מרצף דיברים‪ ,‬והאחרון בהם מסתיים בגבול פרוזודי ראשי‪ 5.‬באמצעות גבול פרוזודי ראשי מסמן‬ ‫הדובר כי סיים לממש יחידת תוכן קוהרנטית כלשהי (צ'ייף ‪ ,9114‬עמ' ‪6.)940‬‬ ‫‪ 3.2‬שיטת המחקר וריכוז התוצאות‬ ‫כדי להתחקות על התפקידים של הצירוף זהו בעברית המדוברת נקטנו גישה מּונעת‪-‬קורפוס‬ ‫(‪( )corpus-based‬טוניני‪-‬בונלי ‪ )0229‬ובחנו את מגוון שימושיו הן מצד הפונקציה הן מצד הצורה‪.‬‬ ‫מבחינה צורנית בחנו את עצמאותו הפרוזודית של הצירוף‪ .‬העבודה התבססה על מאגר העברית‬ ‫המדוברת בישראל (מעמ"ד)‪ 7.‬המאגר כולל שיחות יום‪-‬יומיות מוקלטות‪ ,‬מתומללות ומחולקות‬ ‫ליחידות פרוזודיות‪ .‬שיחות אלה הוקלטו על ידי מתנדבים שנשאו מכשירי הקלטה ותיעדו את‬ ‫השיחות שהשתתפו בהן במשך מספר שעות‪ .‬לצורך מחקר זה השתמשנו בשיחות שאורכן הכולל‬ ‫הוא כעשר שעות – מתוכן כחמש שעות של שיחות המוגשות בקול ובתמליל בקובצי ‪,ELAN‬‬ ‫‪ 5‬המונח מבע כפי שהוגדר כאן הוא מונח ליחידת שיח בעלת גבולות מוגדרים‪ ,‬זאת לעומת משמעותו‬ ‫הרחבה יותר בבלשנות הכללית כ"יחידת דיבור בעלת משמעות או הביצוע המילולי של משפט" (רודריג‪-‬‬ ‫שורצולד וסוקולוף תשנ"ב‪ ,‬עמ' ‪.)001‬‬ ‫‪ 6‬השוו ליחידות דומות בגישות מחקריות אחרות‪ ,‬כגון ‪( période‬ברנדונה ‪ ,0299/0‬עמ' ‪ )21–24‬ו‪utterance -‬‬ ‫(מונלייה וראסו ‪ ,0294‬עמ' ‪.)461‬‬ ‫‪ 7‬ראו אתר מעמ"ד (‪ .)http://cosih.com‬לצד קריאת הדוגמאות המתומללות במאמר אפשר להאזין‬ ‫לקובצי השמע שלהן הנמצאים בקישור הבא‪https://telaviv.academia.edu/LeonShor :‬‬ ‫‪4‬‬ ‫וכחמש שעות של שיחות אשר שימשו חלק מקורפוס המחקר של נורית דקל לעבודת הדוקטור‬ ‫שלה (דקל ‪ )0292‬המוגשים בקול ובקובצי ‪.PDF‬‬ ‫בקורפוס נמצאו ‪ 64‬היקרויות של הצירוף זהו ובכולן הוא מתפקד כסמן שיח‪ .‬בהיקרויות‬ ‫אלה זהו משקף אינטרפרטציה מטא‪-‬לשונית ומצביע על אופן פירוש התוכן המועבר (פונקציה‬ ‫תוכנית)‪ ,‬על מבנה השיח (פונקציה מבנית) ועל יחסי מוען‪-‬נמען (פונקציה בין‪-‬אישית)‪ .‬טבלה ‪9‬‬ ‫להלן מציגה את התפלגות הפונקציות של הצירוף זהו בשיח‪ ,‬ואפשר לראות כי שלוש הפונקציות‬ ‫שכיחות באותה מידה‪.‬‬ ‫טבלה ‪ – 1‬התפלגות הפונקציות של הצירוף "זהו" בשיח‬ ‫סעיף‬ ‫תמניות‬ ‫פונקציה‬ ‫תוכנית (התייחסות לתוכן המועבר)‬ ‫‪4.9‬‬ ‫‪02‬‬ ‫מבנית (התייחסות למבנה השיח)‬ ‫‪4.0‬‬ ‫‪91‬‬ ‫בין‪-‬אישית (הבעת עמדה אפיסטמית)‬ ‫‪4.0‬‬ ‫‪01‬‬ ‫‪46‬‬ ‫סך הכול‬ ‫בנוסף‪ ,‬נמצא כי במרבית היקרויותיו בקורפוס הפגין הצירוף זהו עצמאות פרוזודית‪,‬‬ ‫כלומר הצירוף התממש בתוך יחידה פרוזודית הכוללת רק אותו‪ .‬ב‪ 40-‬מן ההיקרויות התממש‬ ‫הצירוף זהו כמבע הכולל דיבר אחד‪ ,‬וב‪ 92-‬מן ההיקרויות – כדיבר שהוא חלק ממבע‪ .‬בטבלה ‪0‬‬ ‫מוצגת ההתפלגות לפי דרגת העצמאות‪:‬‬ ‫טבלה ‪ – 2‬התפלגות לפי דרגת העצמאות‬ ‫דרגת העצמאות‬ ‫תמניות‬ ‫עצמאי (מבע הכולל דיבר אחד)‬ ‫עצמאי (דיבר המהווה חלק ממבע)‬ ‫לא‪-‬עצמאי‬ ‫סך הכול‬ ‫‪43‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪64‬‬ ‫בסעיפים הבאים נפרט את הפונקציות של הצירוף זהו בשיח (סעיף ‪ )4‬ונדון בקשר בין הפונקציות‬ ‫השונות של הצירוף (סעיף ‪.)1‬‬ ‫‪ .4‬הפונקציות של הצירוף "זהו" בשיח‬ ‫‪ 4.1‬פונקציה תוכנית‬ ‫כאמור‪ ,‬סמני שיח בעלי פונקציה תוכנית תורמים למשמעות הפרופוזיציונית של מבע (רדקר ‪,0226‬‬ ‫עמ' ‪ .)040-049‬הצירוף זהו הפועל במישור התוכן יכול לציין את סיומו של תהליך או של מצב‬ ‫מסוים הנידונים בשיח‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫הדוגמה הבאה לקוחה משיחה בין שתי חברות על הטיול המתוכנן שלהן‬ ‫(‪1 )4.9‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫א‪:‬‬ ‫ב‪:‬‬ ‫א‪:‬‬ ‫לתאילנד‪8:‬‬ ‫הראש שלי כבר שם ||‬ ‫(‪ )9.1‬העבודה כבר הגיעה לי | לא עד כאן ||‬ ‫עד כאן ||‬ ‫<צחקוק> יש לך עוד קצת כאילו ||‬ ‫(‪ )2.6‬אין ||‬ ‫אין ||‬ ‫לא | היום זה כבר היה המבחן הגדול האחרון ||‬ ‫זהו ||‬ ‫(‪ )2.4‬הכול מאחורינו ||‬ ‫(‪ )2.4‬שני ורביעי זה פינאטס ||‬ ‫(‪)Y32_sp1_049-059, sp2_085-086‬‬ ‫בדוגמה ז ו דוברת א אומרת כי מבחינתה היא כבר נמצאת בתאילנד ומנמקת הלך רוח זה על ידי‬ ‫תיאור של תחושת המיאוס שלה מהעבודה תוך שימוש בצביר מבעים המביע הגזמה "העבודה כבר‬ ‫הגיעה לי לא עד כאן‪ ,‬עד כאן" (שורות ‪ .)0–9‬לאחר שדוברת ב מזכירה לדוברת א כי היא טרם‬ ‫סיימה לעבוד (שורה ‪ ,)4‬דוברת א מגיבה בשלילה נמרצת ומסבירה לה כי מבחינתה תקופת‬ ‫העבודה הסתיימה כי ביום שבו התקיימה השיחה נערך המבחן הגדול האחרון (שורות ‪.)1–1‬‬ ‫הדוברת אינה מסתפקת בכך ומבליטה את סיום תקופת העבודה באמצעים נוספים – סמן השיח‬ ‫זהו‪ ,‬המבע המטפורי "הכול מאחורינו" והקטנה של שני ימי העבודה האחרונים תוך תיאורם‬ ‫כ"פינאטס" (שורות ‪ .)92–2‬בדוגמה זו‪ ,‬אם כן‪ ,‬סמן השיח זהו חובר לאמצעים לשוניים אחרים‬ ‫להעצמה של סיום תקופת העבודה בהקשר של אי‪-‬הסכמה גלויה‪.‬‬ ‫בדוגמה הבאה הדובר מתאר כיצד אחותו נוהגת לצאת עם גברים‪:‬‬ ‫(‪1 )4.0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫א‪:‬‬ ‫היא | היא יצאה | היה לה איזה שלוש ארבע שהיא יצאה איתם חצי שנה | אבל הם לא‬ ‫בחורים בשלים לחתונה ||‬ ‫אתה מבין \‬ ‫(‪( )2.1‬הם עדיין) רוצים לטעום מהחיים | הם עדיין רוצים זה | בחורים בני עשרים ושתיים |‬ ‫עשרים ושלוש | אתה מבין \‬ ‫זה רוצה ללמוד | זה רוצה פה | זה רוצה שם | עם כולם עד עכשיו עדיין היא הייתה בקשר ||‬ ‫מתים לצאת איתה עוד פעם | ועוד פעם (החוזר) | ועוד פעם זה אבל | (‪ )2.2‬אין ||‬ ‫היא | אתה מבין היא <חריקה> | (‪ )2.2‬היא חותכת ||‬ ‫זהו ||‬ ‫היא חותכת ||‬ ‫מה אני יכול לעשות ||‬ ‫‪ 8‬להלן הסימונים המשמשים במאמר זה‪ = | :‬גבול פרוזודי משני (טון ממשיך); || = גבול פרוזודי ראשי (טון‬ ‫מפסיק); \ = גבול פרוזודי ראשי המסמן פנייה (בדרך כלל בשאלות כן‪-‬לא‪ ,‬ובתנאים מסוימים גם בשאלות‬ ‫תוכן); ‪ = --‬קבוצה פרוזודית קטועה; ‪ = -‬מילה קטועה; (‪ = )...‬תמליל משוער; <‪ = >...‬יסודות לא‬ ‫מילוליים בדיבור; (הפסק נתון בשניות) = פסק ארוך של יותר מ‪ 2.0-‬שניות; [‪ = ]...‬חפיפה‪.‬‬ ‫בהפניות מופיע סימון הטקסט (למשל ‪ ,)C711_2‬סימון הדובר (למשל ‪ )sp2‬ומספריהן של הקבוצות‬ ‫הפרוזודיות המצוטטות‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫(‪)P423_2_sp1_ 257-280‬‬ ‫בדוגמה זו הדובר מתאר את אחותו כאישה שמחפשת זוגיות מתוך מטרה ברורה להתחתן‪ ,‬ואילו‬ ‫הגברים שהיא יוצאת איתם אינם בשלים לחתונה ורוצים עדיין ליהנות מהחיים (שורות ‪.)1–9‬‬ ‫לטענת הדובר‪ ,‬אחותו "חותכת" את הקשר עם הגברים ברגע שהיא רואה שהקשר לא מוביל‬ ‫לחתונה (שורה ‪ .)6‬בנוסף‪ ,‬הדובר משתמש בסמן השיח זהו כדי להדגיש את הסופיות שבניתוק‬ ‫הקשר של אחותו מן הגברים שיצאה איתם‪ .‬בדומה לדוגמה ‪ ,4.9‬סמן השיח זהו מצטרף לאמצעים‬ ‫לשוניים אחרים לשם העצמת ניתוק הקשר‪ :‬שימוש חזרתי בפועל המטפורי "חותכת" (שורה ‪)2 ,6‬‬ ‫ושימוש במבע "מה אני יכול לעשות" המרמז על דרגת החלטיות גבוהה של אחותו המונעת ממנו‬ ‫כל אפשרות לשנותה (שורה ‪ .)92‬כל אלה מעצימים את ניסיון השכנוע של הדובר כי אינו יכול‬ ‫להתערב ותורמים להצגה דרמטית של הסיפור המתואר‪.‬‬ ‫בהקשרים מסוימים מתלווה להעצמת הסופיות משמעות של צמצום או בלעדיות‪ ,‬שאפשר‬ ‫לנסחה כ"זה הכול ולא יותר" או "רק זה ולא יותר"‪.‬‬ ‫(‪)4.0‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫א‪:‬‬ ‫נשאר לך עוד פחות מ | נשאר לך עוד כמה חודשים | ותסיים את ה ‪--‬‬ ‫תיתן את מה שאתה יכול | תסיים | תלך | וזהו | ו | ותעבור את הסיוט הזה |‬ ‫ו | <שאיפה> ותנסה לנהל חיים נורמליים |‬ ‫(‪)P931_1_sp1_063-074‬‬ ‫הדובר בדוגמה זו הוא חייל המנסה להשתחרר מהצבא עקב בעיות אישיות‪ .‬בקטע זה (הבנוי‬ ‫כדיאלוג עצמי מובנה) מציג הדובר את זמן השירות שנותר לו כתקופה קצרה כדי לגייס כוחות‬ ‫נפשיים להישאר בצבא‪ .‬הוא עושה זאת בשני אמצעים – באמצעות תיאור אובייקטיבי של אורך‬ ‫התקופה (שורה ‪ )9‬ובאמצעות רשימה של פעולות המייצגות את התקופה מבחינתו (שורה ‪.)0‬‬ ‫רשימה זו כוללת שלושה רכיבים – הרכיב הראשון מתייחס לפעולות שעל החייל לבצע במהלך‬ ‫תקופת השירות שנותרה‪ ,‬הרכיב השני מציין את סיום התקופה והרכיב השלישי מציין את המעבר‬ ‫מחוץ לתקופה‪ .‬מכאן‪ ,‬אמנם סיום התקופה מצוין באופן מפורש על ידי הרכיב השני והשלישי‬ ‫שברשימה‪ ,‬הוספת הצירוף זהו כרכיב סוגר תורמת להעצמת הסופיות של התקופה ובמקביל‬ ‫להבלטת משכה הקצר‪.‬‬ ‫המשמעות של "זה הכו ל ולא יותר" או "רק זה ולא יותר" בולטת במיוחד כאשר הצירוף‬ ‫זהו מתייחס לאירוע בודד שאינו חלק מתהליך רב‪-‬שלבי‪ .‬בדוגמה הבאה‪ ,‬למשל‪ ,‬באמצעות סמן‬ ‫השיח זהו הדוברת מדגישה את הבלבדיות של האירוע שתיארה קודם לכן‪:‬‬ ‫(‪1 )4.4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫א‪:‬‬ ‫ב‪:‬‬ ‫א‪:‬‬ ‫ב‪:‬‬ ‫א‪:‬‬ ‫וחוץ מטיפולי עשרת אלפים | וטסט | אין ||‬ ‫כן ||‬ ‫באוטו כלום ||‬ ‫גם אני ככה ||‬ ‫טפו טפו טפו ||‬ ‫כלום ||‬ ‫פעם אחת היה לי | שהמפתח | ראיתי שהוא נ‪ -‬לפעמים נתקע | אמרתי | אני לא צריכה‬ ‫להגיע למצב שהוא ייתקע ואני לא יכולה להזיז את האוטו | הלכתי החלפתי צילינדר ||‬ ‫‪7‬‬ ‫זהו ||‬ ‫טיפולי | עשרת אלפים | אני בודקת כל הזמן שמן מים | אין צורך להוסיף בכלל ||‬ ‫הוא לא אוכל כלום ||‬ ‫(‪)Y34_sp1_416-433, sp2_145-146‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫בדוגמה זו דוברת א משבחת את המכונית שלה ומנסה להציגה כמכונית איכותית‪ .‬היא מבססת‬ ‫את טענתה באמצעות העובדה שהיא לא נזקקה לטיפולים מלבד טיפולי עשרת אלפים וטסט‬ ‫(שורה ‪ .)6–9‬מיד לאחר מכן הדוברת נזכרת שביצעה תיקון אחד‪ ,‬אך מציגה תיקון זה כחריג שלא‬ ‫גורע מתוקף טענתה – הן מכיוון שהיה מונע‪ ,‬וכן כי לא היו תיקונים נוספים מלבדו (שורה ‪ .)1‬היא‬ ‫משתמשת בסמן השיח זהו כדי להדגיש שמדובר רק במקרה הזה‪ ,‬וכי לא היו תיקונים אחרים‪.‬‬ ‫במילים אחרות‪ ,‬התיקון המדובר מוצג כיוצא דופן‪ ,‬ואין בו כדי לגרוע מטענת הדוברת ביחס‬ ‫לאיכות הגבוהה של מכוניתה‪ .‬הדוברת אינה מסתפקת בכך וממשיכה לבסס את טענתה באמצעות‬ ‫תיאור הצריכה הנמוכה של שמן ומים (שורה ‪ .)92–1‬בדוגמה זו סמן השיח זהו תורם למהלך‬ ‫הטיעוני של הדוברת על ידי צמצום ותיחום של אירוע שעשוי היה להחליש את טענתה‪.‬‬ ‫אין זה מפתיע‪ ,‬אם כן‪ ,‬שסמן השיח זהו בתפקידו המצמצם נמצא לעיתים במבנה של‬ ‫ויתור הכולל שלושה רכיבים‪:‬‬ ‫‪ .1‬טענה א;‬ ‫‪ .2‬טענה ב הדוחה השתמעות אפשרית מטענה א‪ ,‬ובכך מצמצמת את תחולתה;‬ ‫‪ .3‬סמן השיח זהו המחזק את הצמצום הגלום בטענה ב‬ ‫שתי הדוגמות הבאות מציגות דפוס זה‪:‬‬ ‫(‪1 )4.5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫א‪:‬‬ ‫אבל אה אני מאמינה שאני אפגש איתה | אבל כמה ימים אה ||‬ ‫וזהו ||‬ ‫(‪)Y32_sp2_227-229‬‬ ‫(‪1 )4.6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫א‪:‬‬ ‫ב‪:‬‬ ‫בהתחלה הייתם חברים טובים | כאילו מהתחלה חשבתם \ או שסתם אה |‬ ‫היינו חברים מהתחלה ||‬ ‫אבל | לא יצאנו הרבה ||‬ ‫ממש לא ||‬ ‫אולי פעם בחודש | יצאנו לאיזה סרט או משהו ||‬ ‫זהו ||‬ ‫לא | כלום ||‬ ‫היינו כל הזמן בבית | לומדים ||‬ ‫(‪)P423aND, lines 1032-1045‬‬ ‫בדוגמה ‪ 4.5‬הדוברת מציינת כי היא מתכננת לפגוש חברה מסוימת במהלך טיולה בתאילנד‪ ,‬אך‬ ‫מיד תוחמת את משך הפגישה המשוער שלהן לכדי כמה ימים (שורה ‪ .)9‬תיחום זה מובלט‬ ‫באמצעות המבע העוקב "וזהו" (שורה ‪ ,)0‬המתפרש במקרה זה כ"לא יותר משלושה ימים"‪.‬‬ ‫בדוגמה ‪ 4.6‬השיחה נסבה על מערכת יחסים של דובר ב‪ .‬קודם לקטע המובא בדוגמה‪ ,‬דובר ב‬ ‫הדגיש כמה חשוב היה לו שבת זוגו תקבל תעודת בגרות וסיפר כיצד עזר לה‪ .‬בתגובה לשאלתו של‬ ‫‪8‬‬ ‫דובר א (שורה ‪ , )9‬דובר ב מספר כי כבר בתחילת ההיכרות שלהם הפכו לזוג‪ ,‬אך מיד דוחה‬ ‫השתמעות אפשרית מדבריו שנהגו לצאת הרבה (שורות ‪ .)0–0‬נראה כי באמצעות הסתייגות זו‬ ‫הדובר ממשיך להציג את עצמו כגבר רציני שהשכלתה של בת זוגו היא בראש מעייניו‪ .‬כדי להבליט‬ ‫את מיעוט הבילויים המשותפים שלו ושל בת זוגו דובר ב מציין את התדירות הנמוכה שלהם‬ ‫ומדגיש באמצעות סמן השיח זהו שמדובר רק בבילויים הללו וכי לא היו בילויים אחרים (שורות‬ ‫‪ .)6–1‬הפונקציה המצמצמת של זהו מחוזקת על ידי מילות השלילה לא ו‪-‬כלום‪ ,‬השוללות‪ ,‬כפי‬ ‫הנראה‪ ,‬את קיומם של בילויים נוספים‪ ,‬מלבד אלו שהדובר ציין‪ .‬מעניין לציין כי בשתי הדוגמות‬ ‫האחרונות‪ ,‬רעיון צמצום יכול היה להיות מובע באמצעות הוספת המילה רק – *"אבל רק כמה‬ ‫ימים" או *"רק פעם בחודש"‪ .‬ואולם‪ ,‬היתרון בשימוש בזהו להבעת צמצום גלום בכך שהוא‬ ‫מאפשר לדובר להביע את רעיון הצמצום בדיעבד‪ ,‬זאת בניגוד למילית רק המחייבת תכנון מוקדם‪,‬‬ ‫שכן מילית זו קודמת לרוב לרכיב שאליו היא מתייחסת‪.‬‬ ‫אפשר להבין את הקשר בין הבעת סופיות להבעת צמצום באופן הבא‪ :‬הצגת אירוע כגמור‬ ‫מַ בנה אותו כיחידה שלמה שסך מרכיביה אינו מהותי‪ ,‬ולא כאוסף של תתי‪-‬האירוע‪ .‬מעניין לציין‬ ‫כי בלשונות העולם מבחינה דיאכרונית קיים קשר הדוק בין מילים המציינות בלעדיות או צמצום‬ ‫(המקבילות ל‪-‬רק או ל‪-‬בלבד) לבין מילים הקשורות הן למושג האחידות (‪ only, alone‬באנגלית‪,‬‬ ‫‪ ,einzig, allein, erst‬בגרמנית ו‪ viens, viena -‬בלאטבית) הן למושג השלילה (‪ne...que‬‬ ‫בצרפתית‪ non...che ,‬באיטלקית ו‪ nur-‬בגרמנית) (קניג ‪.)911 :9119‬‬ ‫יש לציין שמשמעות של "סיום" הופכת במקרים מסוימים למשמעות הדומיננטית של‬ ‫הצירוף זהו‪ ,‬כמו בדוגמה הבאה שבה הצירוף זהו משמש פרדיקט במשפט דו‪-‬איברי (יזרעאל‬ ‫תשע"ג)‪ .‬שימוש זה מצביע על התפתחות מאוחרת שבה משמעות פרוצדורלית הופכת למשמעות‬ ‫לקסיקלית‪:‬‬ ‫(‪9 )4.7‬‬ ‫א‪:‬‬ ‫את באה סיגל לעבודה \‬ ‫‪0‬‬ ‫ב‪:‬‬ ‫אה לא || מחר \‬ ‫‪0‬‬ ‫(‪ )2.6‬אני כבר | זהו ||‬ ‫‪4‬‬ ‫מותק || לא תורמת | (‪ )2.1‬שנייה לעבודה הזאת ||‬ ‫‪1‬‬ ‫(‪ )9.0‬כולם על הזין שלי בעבודה הזאת ||‬ ‫(‪)OCD_1_sp1_044, sp2_062-069‬‬ ‫בדוגמה שלעיל דוברת ב מביעה את מיאוסה ממקום עבודתה וכן את חוסר הרצון שלה להשקיע‬ ‫בו‪ .‬היא מתחילה את דברי התלונה באמצעות המשפט "אני זהו"‪ ,‬ובו זהו משמש פרדיקט המציין‬ ‫סיום (שורה ‪ .)0‬המבעים העוקבים מבהירים כי הדוברת מפסיקה להשקיע במקום עבודתה לאור‬ ‫תחושותיה הקשות ביחס לעובדים האחרים (שורות ‪.)1–4‬‬ ‫‪ 4.2‬פונקציה מבנית‬ ‫הפונקציה המבנית של סמני השיח משקפת ראייה מטא‪-‬לשונית של מבנה השיח‪ ,‬כלומר האופן‬ ‫שבו פעולות שיחה מתקשרות זו לזו מבחינת הסדר וההיררכיה (משלר ‪ ,0221‬עמ' ‪ .)00‬סמני שיח‬ ‫המתפקדים במישור זה עשויים לסמן‪ ,‬בין היתר‪ ,‬הצגת פעולת דיבור‪ ,‬ארגון סדר פעולות‪ ,‬חזרה‬ ‫לפעולה העיקרית‪ ,‬סיום פעולה וסטייה מפעולה ראשית (משלר תשע"ט‪ ,‬עמ' ‪ .)994‬סמן השיח זהו‬ ‫‪9‬‬ ‫יכול לציין סיום גם כשהוא פועל במישור המבנה ולהתייחס לפעולות דיבור עצמן‪ .‬כאשר הצירוף‬ ‫זהו מתייחס לפעולת הדיבור הוא יכול לסמן את סיומה בשלמותה או של חלק ממנה‪.‬‬ ‫בדוגמה הבאה דוברת א מסיימת להדריך קבוצת מתנדבים של המשמר האזרחי לאחר‬ ‫שהסבירה להם באלו רחובות הם צריכים לעבור‪:‬‬ ‫(‪1 )4.8‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫א‪:‬‬ ‫ב‪:‬‬ ‫א‪:‬‬ ‫ב‪:‬‬ ‫א‪:‬‬ ‫אם שואלים אותכם | בביקורת | מה שאתם באבטחה היקפית ||‬ ‫בסדר ||‬ ‫זהו ||‬ ‫שמעתם \‬ ‫אנחנו אבטחה היקפית |‬ ‫אני אהיה אתכם בקשר במהלך הערב ||‬ ‫(‪)P311_2_sp4_073-077, sp1_317-319‬‬ ‫דוברת א מציינת את סיום ההדרכה באמצעות סמן השיח זהו המתממש כמבע עצמאי (שורה ‪.)0‬‬ ‫מדובר בסיום פעולת ההדרכה בכללותה‪ ,‬שכן אחריה הדוברים עוברים לדבר על נושאים אחרים‪.‬‬ ‫סגירתו של חלק בפעולה שיחתית ומעבר לחלק הבא בולטים במיוחד בדוגמה הבאה‬ ‫הלקוחה מהרצאה בנושא חשבונאות‪:‬‬ ‫(‪)4.9‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ב‪:‬‬ ‫מה אמרנו ביציאה מאיחוד \‬ ‫קודם כל | עד למועד היציאה מאיחוד | אני מטפל | בחברה בת | כרגיל | (‪ )9.0‬נכון \‬ ‫דהיינו | רוש‪ -‬עושה טבלת עזר | פורט את קרן ההון |‬ ‫(‪ )0.4‬לגבי היציאה מאיחוד | מוציא את הנכסים וההתחייבויות לפי מסלול ישראל ||‬ ‫(‪ )9.1‬זהו ||‬ ‫זה למעשה | שלושת השלבים | הראשונים שדיברנו עליהם | הגענו עכשיו למצב | ארבע ||‬ ‫(‪)D932_sp2_180-195‬‬ ‫קטע זה הוא חלק מפעולה שיחתית רחבה של הרצאה בנושא תרגום של דוחות כספיים ממטבע זר‬ ‫למטבע ישראלי‪ .‬קודם לקטע המובא בדוגמה ‪ 4.9‬דובר ב (המרצה) תיאר שלושה היבטים מובחנים‬ ‫של התהליך המצריכים התייחסות שונה מבחינת החשבונאות‪ .‬בקטע זה הדובר מסיים לתאר את‬ ‫ההיבט השלישי (שורות ‪ ,)4–9‬ולאחר מכן תוחם את כלל החומר שלימד עד נקודה זו באמצעות זהו‬ ‫(שורה ‪ .)1‬הדובר אף מתייחס אל המעבר בין היחידות באופן מטא‪-‬לשוני במבע העוקב ומציין‬ ‫שיחידת השיח הקודמת עסקה בשלושת השלבים הראשונים‪ ,‬ואילו יחידת השיח הבאה תעסוק‬ ‫בשלב הרביעי‪.‬‬ ‫בדוגמה הבאה דוברת א מתארת בפני דוברת ב את הנסיבות שהובילו לכך שהיא מקליטה‬ ‫את השיחה שלהן‪:‬‬ ‫(‪9 )4.10‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪6‬‬ ‫א‪:‬‬ ‫ב‪:‬‬ ‫א‪:‬‬ ‫אה | ניסוי של אוניברסיטת תל אביב | הם רוצים לשים עלייך אמ | רמקולים ||‬ ‫כאילו לשי‪ -‬להקליט אותך במשך שתים עשרה שעות | לשמוע | איך בן אדם חי בישראל ||‬ ‫בקיצור | אסור לנו לספר סודות ||‬ ‫<צחוק>‬ ‫מ כן ||‬ ‫מזל שאנחנו עובדות במחשבים ||‬ ‫‪11‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪92‬‬ ‫‪99‬‬ ‫ב‪:‬‬ ‫א‪:‬‬ ‫אפשר | <צחקוק> <שאיפה> לשלוח מיילים ||‬ ‫(‪ )2.1‬זהו ||‬ ‫זה | אנונימי | כמובן |‬ ‫[ (‪ )2.2‬איזה קטעים ||‬ ‫[ (‪ )2.2‬אמ | כן ||‬ ‫(‪)C514_1_sp1_029-047, sp2_020-022‬‬ ‫בקטע שלפנינו דוברת א מתארת את מהלך הניסוי שהיא משתתפת בו ואת מטרתו (שורות ‪.)0–9‬‬ ‫דוברת ב מסיקה באופן הומוריסטי כי כעת אסור להן לספר סודות אחת לשנייה‪ ,‬מה שמסיט את‬ ‫נושא השיחה העיקרי לחילופי דברים מבדחים (שורות ‪ .)1–0‬לאחר הסטייה דוברת א מחליטה‬ ‫לחזור לנושא השיחה העיקרי‪ .‬באמצעות סמן השיח זהו היא חותמת את הסטייה ומציינת מעבר‬ ‫לנושא השיחה העיקרי (שורה ‪ – )2‬תיאור ניסוי ההקלטה שהיא משתתפת בו‪.‬‬ ‫הדוגמה הבאה לקוחה מתוך נרטיב על חוויית הלידה של מכרה משותפת של הדוברות‪ .‬גם‬ ‫בדוגמה הזאת הצירוף זהו מצביע על מעבר מתת‪-‬נושא אחד לאחר‪.‬‬ ‫(‪9 )4.11‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪92‬‬ ‫‪99‬‬ ‫‪90‬‬ ‫א‪:‬‬ ‫ב‪:‬‬ ‫א‪:‬‬ ‫ב‪:‬‬ ‫א‪:‬‬ ‫ב‪:‬‬ ‫א‪:‬‬ ‫ב‪:‬‬ ‫הערכת משקל שלו לפני יומיים הייתה שלוש שלוש מאות או שלוש ארבע מאות |‬ ‫והראש שלו באמת כזה ענק \‬ ‫היא אמרה שהוא יצא בול גדעון ||‬ ‫<בצחוק> אני לא יודעת [ מה זה אומר ||‬ ‫[ <צחוק>‬ ‫<צחוק>‬ ‫[ איזה קטעים ||‬ ‫[ זהו ||‬ ‫היא ילדה בשבוע שלושים ושמונה | שלושים ושבע ||‬ ‫סליחה ||‬ ‫שלושים ושבע | תוך שש שעות התינוק היה בחוץ ||‬ ‫איזה יופי ||‬ ‫(‪)C514_1_sp2_065-074, sp1_077-080‬‬ ‫שיחה זו נסבה על מהלך הלידה של חברה משותפת של הדוברות‪ .‬בתחילת הקטע נידונים משקלו‬ ‫של התינוק ומראהו החיצוני (שורות ‪ .)4–9‬לאחר צחוק משותף וחילופי מבעים מעריכים (שורות‬ ‫‪ 9)1–1‬המאותתים על דעיכת נושא השיחה‪ ,‬דוברת א חותמת תת‪-‬נושא זה באמצעות סמן השיח‬ ‫זהו ועוברת לתיאור הלידה עצמה‪ :‬דוברת א מוסיפה מידע רקע לגבי עיתוי הלידה וכן חוזרת על‬ ‫כך שמשך הלידה היה קצר במיוחד‪.‬‬ ‫התפתחות דומה אפשר לראות בביטויים פרזנטטיביים בשפות אחרות הדומים בתפקודם‬ ‫ל‪-‬זהו‪ ,‬למשל ‪ vot‬ברוסית ו‪ voilà-‬בצרפתית‪ .‬תפקידם הבסיסי של ביטויים אלה להפנות תשומת‬ ‫לב לאובייקט בהקשר הנסיבתי של השיחה‪ .‬ואולם ביטויים אלה פיתחו תפקידים פרגמטיים‬ ‫מגוונים‪ .‬הביטוי הפרזנטטיבי הרוסי ‪ vot‬מתפקד באחד משימושיו כסמן גבול המאותת על סיום‬ ‫יחידת שיח‪ ,‬לעיתים קרובות כחלק מצביר סמני שיח ‪( vot tak‬גרנובל ‪ ,9112‬עמ' ‪ ,920‬עמ' בולדן‬ ‫‪ ,0291‬עמ' ‪ .)042‬גם הביטוי הפרזנטטיבי הצרפתי ‪ voilà‬מתפקד כסמן של סיום יחידת שיח המרמז‬ ‫‪ 9‬אסטרטגיות אלו ואחרות מופיעות תדיר בנקודות בשיח שבהן נושא השיחה דועך ומתבצע מעבר לנושא‬ ‫אחר (סוונביג ‪ ,9111‬עמ' ‪ ,914-922‬שגלוף ‪ ,0221‬עמ' ‪ ,921-926‬סוברן תשע"ו‪ ,‬עמ' ‪.)469‬‬ ‫‪11‬‬ ‫כי כל המידע הרלוונטי לנושא הנדון הוצג וניתן לראות ביחידת שיח זו יחידה שהושלמה (גרנובל‬ ‫וריילי ‪ ,9116‬עמ' ‪.)201‬‬ ‫גם יסודות דאיקטיים מסוגים אחרים‪ ,‬כגון כינויי רמז לאופן‪ ,‬עשויים לשמש לקיטוע של‬ ‫השיח ולסימון מעבר בין פעולות שיחתיות שונות‪ .‬בשפת ג'אווה‪ ,‬למשל‪ ,‬כינויי רמז לאופן‬ ‫שמשמעותם "כך‪ ,‬באופן זה" יכולים לאותת על סופו האפשרי של תור הדיבור (יואינג ‪ ,0294‬עמ'‬ ‫‪ .)62-12‬כינויי הרמז לאופן האסטוניים ‪ nii‬ו‪ soo-‬יכולים לסמן מעבר בין פעולות שיחתיות‬ ‫(קיבליק ‪0292 ,0221‬א‪0292 ,‬ב)‪ .‬קיבליק מציינת כי באמצעות הודעה מפורשת על סיום הפעולה‬ ‫יכול הדובר לחזור לנושא שיחה קודם או למשוך את תשומת לבם של הנמענים למעבר (קיבליק‬ ‫‪0292‬א‪ ,‬עמ' ‪ .)062‬קיבליק מראה שגם בשפות אחרות כינויי רמז לאופן (וביניהם ‪ so‬בגרמנית‪så ,‬‬ ‫בשוודית ו‪ sate -‬ביפנית) הם מקור שכיח להתפתחות של סמני קיטוע ומעבר בין פעולות שיחתיות‪.‬‬ ‫גם בעברית הישראלית המדוברת נמצא כי כינוי הרמז לאופן ככה יכול להציג פעולה שיחתית‬ ‫חדשה (משלר ‪ ,0221‬עמ' ‪ ;00‬שור ‪ ,0291‬עמ' ‪.)58‬‬ ‫‪ 4.3‬פונקציה בין‪-‬אישית‬ ‫הפונקציה הבין‪-‬אישית של סמני השיח נוגעת לאינטרקציה בין משתתפי השיחה (מילר ‪ ,0221‬עמ'‬ ‫‪ ;1‬משלר ‪ ,0221‬עמ' ‪ ;91‬איימר ‪ ,0290‬עמ' ‪ .)91‬סמני השיח בתפקיד זה מאפשרים לדוברים לבצע‬ ‫מעקב הדדי אחר תשומת הלב ואחר ההבנה ההדדית‪ ,‬וכן להביע עמדה ביחס למסר (באצאנלה‬ ‫‪ ,0226‬עמ' ‪ .)411‬כסמן שיח בין‪-‬אישי הצירוף זהו יכול לרמז על עמדת הדובר כלפי המסר שנמסר‬ ‫לו זה עתה על ידי דובר אחר (‪ ,)4.0.9‬כלפי המסר שהדובר מסר בעצמו (‪ )4.0.0‬או כלפי המסר‬ ‫שהדובר עומד להעביר (‪.)4.0.0‬‬ ‫‪4.3.1‬‬ ‫עצמאות אפיסטמית (‪)epistemic independence‬‬ ‫המושג "עצמאות אפיסטמית" מתייחס למצבים שבהם דובר אחד מאותת על היותו בעל גישה‬ ‫עצמאית לפריט מידע מסוים ללא תלות בדובר השני‪ ,‬אף על פי שהדובר השני הוא זה שמסר את‬ ‫המידע ראשון (הריטג' ‪ ,0220‬עמ' ‪ .)029‬בדוגמה הבאה הלקוחה משיחה בין אב לבנו אודות הטיול‬ ‫של הבן לסין ולמונגוליה‪ ,‬לצירוף זהו פונקציה בין‪-‬אישית הקשורה להבעת עמדה אפיסטמית‪:‬‬ ‫(‪9 )4.12‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪6‬‬ ‫א‪:‬‬ ‫ב‪:‬‬ ‫א‪:‬‬ ‫רגע ||‬ ‫והאוטובוס | כמו מה נראה \‬ ‫(‪ )9.9‬האוטובוס | כמו | (‪ )9.0‬כמו מה שהיה בשנות הארבעים ||‬ ‫כזה ||‬ ‫זהו ||‬ ‫(‪ )9.4‬עם כזה אף ||‬ ‫(‪)OCh_sp2_067-071, sp1_194-197‬‬ ‫בדוגמה שלעיל האב (דובר א) שואל את בנו לגבי מראה האוטובוס שבו נסע הבן במונגוליה (שורות‬ ‫‪ .)0–9‬הבן עונה כי האוטובוס נראה כמו שנראו אוטובוסים בשנות הארבעים (שורות ‪ .)4–0‬בתגובה‬ ‫באמצעות המבע זהו‪ ,‬המסתיים בגבול פרוזודי ראשי‪ ,‬מביע האב את עצמאותו האפיסטמית בנושא‬ ‫הנ דון‪ ,‬כאילו הייתה לו השערה מסוימת בדבר המראה של האוטובוסים במונגוליה ותשובתו של‬ ‫‪12‬‬ ‫הבן איששה השערה זאת; כלומר המידע שנמסר על ידי דובר ב היה ידוע לדובר א מראש‪ ,‬ומסיבה‬ ‫כלשהי לא היה נגיש לו ברגע זה בשיחה (שורה ‪ .)1‬פרשנות זו מחוזקת על ידי דברי האב במבע‬ ‫העוקב ובו הוא מתאר מאפיין חיצוני של האוטובוסים בשנות הארבעים (שורה ‪.)6‬‬ ‫השימוש ב‪-‬זהו לשם סימון העצמאות האפיסטמית בולט גם בדוגמה הבאה הלקוחה‬ ‫משיחה בין שתי חברות אודות מצבו הבריאותי של אביה של דוברת ב‪:‬‬ ‫(‪9 )4.13‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫א‪:‬‬ ‫ב‪:‬‬ ‫א‪:‬‬ ‫ב‪:‬‬ ‫א‪:‬‬ ‫ב‪:‬‬ ‫אז מה הוא עושה בשביל לשחרר את זה \‬ ‫אני לא יודעת ||‬ ‫יש אה | כל מיני | דברים ||‬ ‫יש גם כל מיני כדורים | כל מיני |‬ ‫יש משחה | בן ג'‪ -- -‬הבן גיי הזאתי ||‬ ‫[ של ה | ספורטאים ||‬ ‫[ זהו ||‬ ‫את זה אמא שלי מורחת ||‬ ‫זה אמא שלי מורחת לו ||‬ ‫(‪)Y33_sp1_151-159, sp2_206-210‬‬ ‫לאחר שדוברת א שואלת את חברתה כיצד מטפל אביה בגבו התפוס‪ ,‬דוברת ב עונה שאינה זוכרת‬ ‫במדויק מה הוא עושה (שורות ‪ .)0–9‬רק לאחר שדוברת א מזכירה את שם המשחה "בן גיי" (שורות‬ ‫‪ ,)6–1‬דוברת ב נזכרת שאביה משתמש במשחה זו ומאותתת על כך באמצעות סמן השיח זהו‬ ‫המתממש כמבע המסתיים בגבול פרוזודי ראשי (שורה ‪ .)1‬השימוש ב‪-‬זהו מרמז על עמדתה‬ ‫האפיסטמית של דוברת ב כלפי המסר שנמסר לה‪ ,‬כלומר‪ ,‬שם המשחה היה ידוע לה קודם לכן‪,‬‬ ‫ודבריה של דוברת א רק עזרו לה להיזכר בו‪ .‬פרשנות זו מחוזקת גם על ידי המבעים העוקבים את‬ ‫זהו‪ ,‬ובהם דוברת ב מציינת באופן מפורש כי זו המשחה שאביה משתמש בה (שורות ‪.)1–2‬‬ ‫גם בדוגמה הבאה הלקוחה משיחה בין זוג חברים המתכננים טיול סקי‪ ,‬באמצעות סמן‬ ‫השיח זהו דובר א מאותת כי המידע שנמסר לו על ידי הדובר הקודם אינו חדש מבחינתו‪:‬‬ ‫(‪9 )4.14‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪1‬‬ ‫א‪:‬‬ ‫ב‪:‬‬ ‫א‪:‬‬ ‫אתם תהיו בדולומיטים \‬ ‫לא ||‬ ‫נהיה בצד השני ||‬ ‫באלפים ||‬ ‫כי זה על גבול צרפת ||‬ ‫(‪ָּׁ )2.4‬אה ||‬ ‫זהו ||‬ ‫(‪)D142_sp3_105-107, sp1_208-211‬‬ ‫לאחר שדוברת א מפנה לדובר ב שאלת כן‪-‬לא בדבר יעד נסיעה אפשרי שלו (שורה ‪ ,)9‬דובר ב עונה‬ ‫בשלילה ודוחה את היעד שדוברת א הציעה ‪" -‬דולומיטים" ‪ -‬לטובת יעד אחר "אלפים" (שורות ‪–0‬‬ ‫‪ .)1‬דוברת א מגיבה בצביר סמני השיח ָאה ו‪-‬זהו‪ .‬באמצעות סמן השיח זהו דוברת א מעידה על כך‬ ‫שכנראה ידעה את התשובה לשאלה‪ ,‬אך היא לא הייתה נגישה לה באופן זמני‪ .‬הפונקציה‬ ‫האפיסטמית של זהו מחוזקת באמצעות סמן השיח ָאה המציין שינוי מצב (‪,)change of state‬‬ ‫בדומה לסמן השיח ‪ oh‬באנגלית (משלר ‪ ,0221‬עמ' ‪ .)91‬הריטג' (‪ )0220‬הראה כי המילה ‪oh‬‬ ‫‪13‬‬ ‫המתפקדת כסמן של שינוי מצב‪ ,‬מאותתת שקליטת המבע שהופק על ידי הדובר הקודם גרמה‬ ‫לדובר הנוכחי להיזכר במשהו‪ ,‬כלומר לשלוף מחדש פריט מידע שידע פעם בעצמו ללא תלות בדובר‬ ‫הקודם (שם‪ ,‬עמ' ‪ .)029‬נראה כי בשפות שונות משתמשים הדוברים בדפוסים דומים כדי לאותת על‬ ‫היזכרות במידע שנשכח לרגע ובעקיפין על גישה עצמאית למידע זה‪ oh that’s right :‬באנגלית‬ ‫(הריטג' ‪ ,9124‬עמ' ‪ ai nii(n) ,)001-002‬בפינית (קויוויסטו ‪ ,0290‬עמ' ‪ achja ,)012‬בגרמנית (בץ‬ ‫וגולטו ‪ ,0222‬עמ' ‪ nåja ,)61-69‬בדנית (אמרטסן והיינמן ‪ ,0292‬עמ' ‪.)994‬‬ ‫‪ 4.3.2‬עליונות טיעונית‬ ‫בהקשרים מסוימים הדוברים יכולים להשתמש בצירוף זהו כדי להעיד על תקפות מה שנאמר‬ ‫קודם‪ .‬דוגמה לכך נראה בקטע הבא‪:‬‬ ‫(‪9 )4.15‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪92‬‬ ‫‪99‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪94‬‬ ‫א‪:‬‬ ‫ב‪:‬‬ ‫א‪:‬‬ ‫ב‪:‬‬ ‫א‪:‬‬ ‫מקומיים ||‬ ‫אין שם אה | [ בתי מלון ||‬ ‫[ לא לא לא לא ||‬ ‫יש יש ||‬ ‫מלונות למקומ‪ -‬לתיירים ||‬ ‫תיירים מקומיים ||‬ ‫(‪ )2.1‬יש תיירות | [ בסין היא |‬ ‫[ מקומית ||‬ ‫זה מה שאני שואל ||‬ ‫אבל לא מערביים באים לשם ||‬ ‫לא ||‬ ‫לא לא ||‬ ‫מעט מאוד ||‬ ‫זהו ||‬ ‫(‪)OCh_sp2_253-260, sp1_889-897‬‬ ‫בתחילת הקטע דובר א (האב) משער כי המלונות בסין שבנו נהג ללון בהם הם מלונות שנועדו‬ ‫למקומיים ואין שם בתי מלון לתיירים (שורות ‪ .)0–9‬כיוון שהניסוח שלו לא היה ברור דיו – "אין‬ ‫שם אה‪ ...‬בתי מלון"‪ ,‬דובר ב (הבן) מתנגד לדברי אביו ומסביר שיש מלונות לתיירים מקומיים‬ ‫(שורות ‪ .)1–0‬באמצעות השלמת המבע של הבן שיש תיירות בסין והיא "מקומית" האב מצביע על‬ ‫כך שטענתו של הבן שוות ערך למעשה לטענתו המקורית (גרנובל ‪ ,0290‬עמ' ‪ .)04‬האב אף מציין‬ ‫זאת באופן מפורש באמצעות המבע המטא‪-‬לשוני "זה מה שאני שואל" ומנסח מחדש את טענתו‬ ‫במבע העוקב (שורות ‪ .)92–1‬לאחר שהבן מסכים עם הניסוח החדש של הטענה (שורות ‪,)90–99‬‬ ‫האב מגיב באמצעות סמן השיח זהו ומציין באמצעותו שהוא צדק כי זאת הייתה כוונתו המקורית‬ ‫(שורה ‪ .)94‬כך‪ ,‬הצירוף זהו מביע את העליונות הטיעונית של האב ובעקיפין מאותת על סיום הדיון‬ ‫בנושא זה‪.‬‬ ‫התפקיד של הצירוף זהו כמסמן "עליונות טיעונית" בולט גם בדוגמה הבאה‪:‬‬ ‫(‪9 )4.16‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ב‪:‬‬ ‫א‪:‬‬ ‫זה סדרי עדיפויות ||‬ ‫זה לא רק סדרי עדיפויו‪ -- -‬יכול להיות היא ‪--‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ב‪:‬‬ ‫א‪:‬‬ ‫יכול להיות שהיא מתחילה עם פחות ממני וממך ||‬ ‫כי את לימ‪ -‬שילמת חצי מהלימודים רק ||‬ ‫היא שילמה את הכול ||‬ ‫(‪ )2.6‬זה עוד שלושים אלף שקל \‬ ‫(‪ )2.1‬משהו כזה ||‬ ‫זהו ||‬ ‫(‪)Y34_sp1_252-258, sp2_068‬‬ ‫דוגמה זו לקוחה משיחה בין שתי חברות על אישה ששתיהן מכירות‪ .‬דוברת א טוענת שמצבה‬ ‫הכלכלי הגרוע של האישה נובע לא רק מסדרי העדיפויות שלה‪ ,‬כפי שטענה דוברת ב‪ ,‬אלא גם‬ ‫מההון ההתחלתי שלה ומהיעדר הסיוע מצד ההורים בתשלום שכר לימוד (שורות ‪ .)1–0‬דוברת א‬ ‫אף מחזקת את ניסיון השכנוע שלה באמצעות הפניית שאלת כן‪-‬לא מכוונת המציינת את גובה‬ ‫שכר הלימוד שאותו האישה המדוברת נאלצה לשלם מכיסה (שורה ‪ .)6‬לאחר שדוברת ב עונה‬ ‫בחיוב ומאשרת בעקיפין את טענתה של דוברת א (שורה ‪ ,)1‬דוברת ב משתמשת בסמן השיח זהו‬ ‫כדי לרמוז שאכן היא צדקה וטענתה היא הנכונה‪ .‬כלומר‪ ,‬במקרה הזה סמן השיח זהו מצביע על‬ ‫עמדתה של הדוברת ומביע "עליונות טיעונית"‪ .‬נראה שעל ידי ההצדקה של נקודת המבט של‬ ‫הדוברת סמן השיח זהו סוגר את הדיון בנושא‪.‬‬ ‫‪ 4.3.3‬עמדה מתבדלת‬ ‫סמן השיח זהו יכול להופיע בהקשרים של ניגוד ולהציג מסר המנוגד למה שנאמר במפורש על ידי‬ ‫הדובר הקודם (דוגמה ‪ )4.17‬או להציג מסר המנוגד למה שמשתמע מדברי הדובר הקודם‬ ‫(דוגמאות ‪ .)4.19, 4.18‬בשימושים האלה הצירוף זהו מציין עמדה מתבדלת של הדובר‪.‬‬ ‫בדוגמה הבאה סמן השיח זהו מציג מסר המנוגד למה שנאמר קודם במפורש‪:‬‬ ‫(‪9 )4.17‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫א‪:‬‬ ‫ב‪:‬‬ ‫אצלנו שבת בצהריים זה ארוחה מאוד גדולה ׀׀‬ ‫שישי בערב ||‬ ‫שתי ארוחות ||‬ ‫אז זהו | אז אצלנו זה שישי בערב | ושבת בערב ||‬ ‫שבת בערב עושים אה | כל אחד את הפייבוריט שלו ||‬ ‫(‪)C711_0_sp2_008-010, sp1_012-016‬‬ ‫בשיחה זו דנות שתי חברות בהרגלי האכילה של משפחותיהן בסופי שבוע‪ .‬דוברת א מספרת כי‬ ‫משפחתה נוהגת לאכול שתי ארוחות גדולות בסוף שבוע – בשישי בערב ובשבת בצהריים (שורות‬ ‫‪ .)0–9‬דובר ת ב מספרת שגם היא אוכלת שתי ארוחות גדולות‪ ,‬אך בניגוד למנהג של משפחתה של‬ ‫דוברת א‪ ,‬אחת מן הארוחות היא בשבת בערב דווקא‪ ,‬ולא בשבת בצהריים (שורה ‪ .)4‬יתרה מזאת‪,‬‬ ‫מדובר בארוחה מיוחדת שבה כל אחד מקבל את המנה האהובה עליו (שורה ‪ .)1‬דוברת ב מקדימה‬ ‫את תור הדיבור שלה בצביר סמני שיח‪ :‬סמן השיח אז הממלא פונקציה מבנית של פתיחת פעולת‬ ‫‪15‬‬ ‫דיבור של טענה (יציב ולבנת ‪ ,0226‬עמ' ‪ 10)926-921‬וסמן השיח זהו המציג מסר המנוגד למה‬ ‫שנאמר קודם‪11.‬‬ ‫שימוש דומה נראה בדוגמה הבאה‪ ,‬אך בדוגמה הזאת סמן השיח זהו מציג מסר המנוגד‬ ‫למה שמשתמע מדברי הדובר הקודם‪:‬‬ ‫(‪9 )4.18‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫א‪:‬‬ ‫ב‪:‬‬ ‫א‪:‬‬ ‫כינים | הוא דבר | אוי ||‬ ‫(‪ )9.1‬שעבדתי בבית תינוקות \‬ ‫(‪ )2.1‬מה | לתינוקות יש אצלכם כינים \‬ ‫אז זהו | היה לה | ועוד | איזה תינוקת | תינוקת בלונדינית ||‬ ‫שיש לה ארבע שערות על הראש ||‬ ‫(‪)C711_0_sp1_189-198, sp2_209-210‬‬ ‫בתחילת הדוגמה דוברת א מביעה את תחושת הגועל מכינים ומיד לאחר מכן היא מזכירה את‬ ‫התקופה שבה היא עבדה בבית תינוקות (שורות ‪ .)0–9‬כיוון שאינה מספקת מידע נוסף לגבי תקופה‬ ‫זו ועקב הסמיכות למבע הקודם שעסק בכינים‪ ,‬דוברת ב תוהה אם לתינוקות בבית התינוקות היו‬ ‫כינים (שורה ‪ .) 0‬משאלה זו משתמע שדוברת ב לא העלתה על דעתה שבמקום שחברתה עבדה בו‬ ‫היו לתינוקות כינים‪ .‬בתגובה לשאלה זו דוברת א פותחת את תור הדיבור שלה באמצעות צביר של‬ ‫סמני השיח אז זהו אשר מאותתים על מידע מפתיע ולא צפוי (בדומה לדוגמה ‪ – )4.91‬אכן היו‬ ‫כינים לתינוקת אחת וזה מקרה מיוחד מבחינתה מכיוון שמדובר בתינוקת בלונדינית ועם מעט‬ ‫שער (שורות ‪ .)1–4‬מצב העניינים המפתיע מובלט גם באמצעות סמן השיח ועוד (ברדנשטיין‬ ‫בהכנה)‪.‬‬ ‫גם בדוגמה הבאה צירוף זהו מציג מסר המנוגד למה שמשתמע מדברי הדובר הקודם‪:‬‬ ‫(‪9 )4.19‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪6‬‬ ‫א‪:‬‬ ‫ב‪:‬‬ ‫את לא יכולה לסדר לך איזה | (‪ )2.2‬משהו למטה גם \‬ ‫מין איזה חוט כזה ש |‬ ‫אז זהו ||‬ ‫דמ‪ -‬זה מה שש‪ -- -‬דיברתי עם אבא ||‬ ‫אני נ‪ -‬צריכה | אני רוצה להתייעץ עם רונית ש | אולי פשוט יורידו לי את המתג ללמטה ||‬ ‫ואז אפשר יהיה לפ‪ -‬לפ‪ -- -‬גם מלמעלה וגם מלמטה להגיע אליו ||‬ ‫(‪)C711_1_sp4_003-005, sp1_048-055‬‬ ‫בדוגמה זו השיחה נסבה על כך שדוברת ב אינה יכולה לשלוט במזגן מהקומה התחתונה ונאלצת‬ ‫לעלות לקומה השנייה כל אימת שהיא רוצה לכבות את המזגן או להדליק אותו‪ .‬דוברת א מציעה‬ ‫פתרון אפשרי כי מניחה כנראה שדוברת ב טרם פעלה בנדון (שורות ‪ .)0–9‬מתשובתה של דוברת ב‪,‬‬ ‫שנפתחת בצביר סמני שיח אז זהו‪ ,‬מתברר כי היא כבר דיברה עם אביה על הנושא ועומדת לדבר‬ ‫‪ 10‬יציב ולבנת (‪ ,0226‬עמ' ‪ )926-921‬מצביעות על הקושי להפריד בין הפונקציה הבין‪-‬אישית לבין הפונקציות‬ ‫האחרות של סמן השיח אז‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬מקרים שבהם אז פותח פעולת דיבור חדשה‪ ,‬כגון שאלה‪ ,‬בקשה או‬ ‫היענות לבקשה‪ ,‬מוגדרים על ידי החוקרות כדוגמאות לפונקציה בין‪-‬אישית‪ .‬אולם‪ ,‬ניתן לראות במקרים‬ ‫אלה דוגמה לפונקציה מבנית של סימון פתיחה של נושא חדש‪.‬‬ ‫‪ 11‬נראה כי בשימוש זה הצירוף זהו נוטה להופיע בצביר סמני שיח אז זהו‪ ,‬אולם גודל המדגם לא מאפשר‬ ‫לנו לקבוע זאת באופן מובהק‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫עם אנשים נוספים (שורות ‪ .)6–0‬מידע זה מנוגד למה שמשתמע מדברי דוברת א‪ ,‬שכן היא לא‬ ‫חשבה שחברתה כבר ניסתה לפתור את הבעיה‪.‬‬ ‫בהקשר של שימוש זה יש מקום להזכיר תבנית תחבירית בעברית המדוברת שלא נקרתה‬ ‫במעמ"ד‪( :‬אז) זהו ש‪ .‬הביטוי "אז זהו שלא" אף קיבל ראשי תיבות אז"ש ורוזנטל (‪ )0221‬ב"מילון‬ ‫הסלנג המקיף" כתב שמדובר ב"תגובת שלילה נמרצת"‪ .‬נראה כי מדובר בקונסטרוקציה שאמנם‬ ‫משמשת להבעת עמדה מנוגדת‪ ,‬אולם היא לאו דווקא כוללת את מילת השלילה לא‪ ,‬אלא יכולה‬ ‫להכיל גם יסודות לשוניים אחרים כפי שאפשר לראות בדוגמאות מן האינטרנט‪:‬‬ ‫(‪)4.20‬‬ ‫כאן זה לא יכול לקרות‪ .‬אז זהו‪ ,‬שכן‪.‬‬ ‫(‪)http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4942625,00.html‬‬ ‫(‪)4.09‬‬ ‫אין דבר כזה פרסום שלילי? אז זהו שיש‪.‬‬ ‫(‪)https://www.haaretz.co.il/blogs/thelab/1.4447076‬‬ ‫(‪)4.00‬‬ ‫ועידת ואנזה – המקום בו הוחלט על השמדתה של יהדות אירופה‪.‬‬ ‫אז זהו‪ ,‬שלא‪.‬‬ ‫מה שקרה בוועידה הזאת עוד יותר נורא‪.‬‬ ‫האם שווה להגיע למקום?‬ ‫אז זהו‪ ,‬שאולי‪.‬‬ ‫(‪)/https://www.facebook.com/orentoursberlin/videos/139536140000035‬‬ ‫מן הדוגמאות האלה עולה שתבנית תחבירית זו מופיעה בהקשרים של ניגוד ומציגה מסר המנוגד‬ ‫למה שנאמר קודם במפורש או למסר משתמע‪ .‬היא עשויה להביע התנגדות מוחלטת לעמדה‬ ‫קודמת (באמצעות כן‪ ,‬יש‪ ,‬לא)‪ ,‬או התנגדות אפשרית (באמצעות אולי)‪ .‬נראה כי מבנה זה מעיד על‬ ‫התמסדות של דפוס השיח שתיארנו בסעיף זה ואפשר להציג את ההתפתחות המשוערת באופן‬ ‫הבא‪:‬‬ ‫‪ .1‬דובר א‪ :‬טענה‪ ,‬דובר ב‪ :‬טענה מנוגדת‬ ‫‪ .2‬דובר א‪ :‬טענה‪ ,‬דובר ב‪ :‬זהו‪ ,‬טענה מנוגדת‬ ‫‪ .3‬דובר א‪ :‬טענה‪ ,‬דובר ב‪ :‬אז זהו‪ ,‬טענה מנוגדת‬ ‫‪ .4‬דובר א‪ :‬טענה‪ ,‬דובר ב‪ :‬אז זהו ש‪+‬טענה מנוגדת‬ ‫המילית 'ש' מקשרת בין סמן השיח זהו הרומז לשיח קודם ובין מסר חדש ומפתיע‪ .‬ואכן ניתן‬ ‫להוסיף את המילית 'ש' בכל הדוגמאות שהצגנו בפרק האחרון ללא שינוי במשמעות‪.‬‬ ‫עד כה הצגנו את התפקידים השונים של הצירוף זהו בשיח‪ .‬בסעיף הבא נציע קשר אפשרי בין‬ ‫התפקידים האלה‪.‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫הקשר בין הפונקציות הפרגמטיות של סמן השיח 'זהו'‬ ‫בפרקים הקודמים הצגנו את השימושים הפרוצדורליים המגוונים של סמן השיח זהו בעברית‬ ‫המדוברת והראינו כי סמן שיח זה מתפקד בשלושה מישורים שונים – במישור התוכן‪ ,‬במישור‬ ‫המבנה ובמישור הבין‪-‬אישי‪ .‬במישור התוכן הצירוף זהו יכול לציין סיום של תהליך או מצב‬ ‫המתואר בשיח ובהקשרים מסוימים בלעדיות או צמצום (סעיף ‪ .)4.9‬כסמן שיח מבני זהו משקף‬ ‫‪17‬‬ ‫דרגה גבוהה יותר של תהליך סובייקטיביזציה (טראוגוט ודאשר ‪ ,)0220‬שכן הדגשת הסופיות‬ ‫מועתקת ממישור התוכן למישור השיח שבו זהו מאותת על סיומן של פעולות דיבור‪ .‬בתפקיד זה‬ ‫הצירוף זהו תוחם את יחידות השיח‪ ,‬והוא יכול לציין את סיום הפעולה השיחתית בכללותה‪ ,‬סיום‬ ‫של חלק מובחן בה ומעבר לחלק הבא או סיום של סטייה מנושא השיחה הראשי (סעיף ‪.)4.0‬‬ ‫כסמן שיח בין‪-‬אישי הצירוף זהו יכול לרמז על עמדות אפיסטמיות שונות כלפי המסר‬ ‫המועבר‪ :‬עצמאות אפיסטמית ביחס למידע שנמסר לדובר אחד על ידי דובר אחר (סעיף ‪,)4.0.9‬‬ ‫עליונות טיעונית ביחס למידע שהדובר מסר בעצמו (סעיף ‪ )4.0.0‬ועמדה מתבדלת המעבירה מסר‬ ‫בלתי צפוי ומפתיע (סעיף ‪ .)4.0.0‬אפשר לשער כי מקורן של פונקציות אלה בקונוונציונליזציה של‬ ‫השתמעויות שיחתיות (גרייס ‪ .)9111‬לפי טראוגוט (‪ ,)9121‬פונקציה אפיסטמית יכולה להשתמע‬ ‫מתוך שימוש במבע מסוים בהקשר‪ ,‬וכתוצאה משימוש חוזר ונשנה של המבע בהקשרים האלה‪,‬‬ ‫ההשתמעות של הפונקציה הזאת הופכת למוסכמת ומקובלת בשפה‪.‬‬ ‫התפקידים שהצגנו לעיל מגוונים‪ ,‬אך יש בהם מן המשותף‪ .‬נדון עתה בשני ההיבטים‬ ‫הקושרים בין הפונקציות השונות של סמן השיח זהו‪ .‬ראשית‪ ,‬הטווח של סמן השיח זהו הוא‬ ‫אובייקט בעולם השיח שנוצר על ידי פעולת האצבעה‪ .‬שנית‪ ,‬בכל השימושים של הצירוף זהו כסמן‬ ‫שיח נשללות חלופות תלויות הקשר‪.‬‬ ‫‪ 5.1‬טווח ההשפעה של סמן השיח 'זהו'‬ ‫בתפקידו של הצירוף זהו בלשון הפורמלית אפשר לראות הרחבה מטפורית מהצגה של ישות‬ ‫מוחשית‪-‬ספציפית המעוגנת בהקשר הנסיבתי להצגה של ישות מסדר גבוה יותר המעוגנת בהקשר‬ ‫השיח‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬במשפט "זהו ראם מוחמד תומס" (דוגמה ‪ )9.9‬הדובר מציג אובייקט אנושי‬ ‫לנמען‪ ,‬ואילו במשפט "מוכנים? זהו הצבע שישלוט ב‪( "0292-‬דוגמה ‪ )9.0‬הדובר מציג ישות‬ ‫שעתידה להתפענח בהמשך הכתבה כגוון מסוים של סגול‪ 12.‬לעיתים זהו מאזכר ישות שיח הנגזרת‬ ‫ממידע שנאמר קודם לכן‪ ,‬למשל בשרשרת המשפטים "שמש בגבעון דום‪ :‬זהו הליקוי המתועד הכי‬ ‫קדום" (דוגמה ‪ .)9.0‬באמצעות הצירוף זהו המצביע לאחור הדובר מפנה את הנמען למקטע הקודם‬ ‫כדי ליצור מתוכו את הרפרנט "האירוע השמימי שהוזכר בספר יהושע‪ ,‬פרק י"‪ .‬שימושים אלה‪,‬‬ ‫לפי דיסל (‪ ,9111‬עמ' ‪ ,)991‬מגלמים בתוכם דרגה מסוימת של הידקדקות מכיוון שהיסוד הרומז‬ ‫אינו מפנה את תשומת הלב של הנמען לאובייקטים בהקשר הנסיבתי‪ ,‬אלא לאובייקטים בעולם‬ ‫השיח‪.‬‬ ‫קורניש (‪ )2011 ,0292‬הבחין בין שני סוגים של אזכור – דאיקסיס ואנאפורה‪ ,‬והוא מגדיר‬ ‫אותם באופן שונה מן המקובל‪ .‬לפי הגישה המקובלת‪ ,‬אנאפורה היא אזכור פנים‪-‬לשוני או פנים‪-‬‬ ‫טקסטואלי‪ ,‬ואילו דאיקסיס הוא אזכור לתחום חוץ‪-‬לשוני או חוץ‪-‬טקסטואלי‪ .‬קורניש‪ ,‬לעומת‬ ‫זאת‪ ,‬רואה בדאיקסיס ובאנאפורה פעולות רפרנציאליות‪-‬שיחיות המשמשות את הדובר ליצירה‪,‬‬ ‫לעדכון ולגישה למודל המנטלי של השיח המתפתח ככל שהשיח מתקדם בזמן (קורניש ‪ ,0292‬עמ'‬ ‫‪ .)091-092‬פעולת הדאיקסיס מערבת הפניית תשומת הלב של הנמען לישות שיח חדשה או להיבט‬ ‫חדש של ישות שיח קיימת‪ ,‬ואילו פעולת האנאפורה מסמנת לנמען להמשיך להתמקד באותה ישות‬ ‫השיח שהוא התמקד בה קודם לכן‪ .‬קורניש אף מציע כי ההבחנה בין דאיקסיס לאנאפורה היא‬ ‫הבחנה מדורגת המאפשרת את קיומה של פעולת ה"אנאדאיקסיס" – פעולה המשלבת דאיקסיס‬ ‫‪ 12‬הרפרנט מתפענח גם באמצעות הקשר מילולי עוקב וגם באמצעות הקשר ויזואלי הכולל תמונות של‬ ‫מוצרים בצבע סגול‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫ואנאפורה בדרגות שונות (קורניש ‪ ,0299‬עמ' ‪ .)111‬ביטוי מאזכר פועל באופן אנאדאיקטי כאשר‬ ‫המידע הדרוש לפענוח הרפרנט כבר קיים באופן חלקי במודל השיח של הנמען‪ ,‬אולם לא צפוי כי‬ ‫מידע זה מוגדר על ידי הנמען כישות שיח מתוחמת הנמצאת במוקד תשומת הלב שלו‪ .‬במילים‬ ‫אחרות‪ ,‬הרפרנט של פעולת הצבעה אנאדאיקטית לא קיים טרם האזכור‪ ,‬או לא נמצא במוקד‬ ‫תשומת הלב של הנמען‪ ,‬והפקתו של הביטוי המאזכר האנאדאיקטי עם המבע המכיל אותו‪,‬‬ ‫מובילה את הנמען ליצירת הרפרנט ולהתמקדות בו‪.‬‬ ‫לפי גישה זו‪ ,‬השימושים בצירוף זהו בלשון הפורמלית הם אנאדאיקטיים בדרגות שונות‪.‬‬ ‫בדוגמה ‪" – 9.0‬שמש בגבעון דום‪ :‬זהו הליקוי המתועד הכי קדום" – הצירוף זהו מצביע על מקטע‬ ‫השיח "שמש בגבעון דום"‪ ,‬וההתמקדות במקטע זה מובילה את הקורא לפענוח הרפרנט "האירוע‬ ‫השמימי שהוזכר בספר יהושע‪ ,‬פרק י"‪ ,‬תוך הסתמכות על תוכן המבע המכיל את זהו‪ ,‬וכן על‬ ‫היכרות מוקדמת עם הפסוק המקראי‪ .‬זהו‪ ,‬אם כן‪ ,‬שימוש אנאדאיקטי‪ .‬ניתן לראות בשימושים‬ ‫של הצירוף זהו כסמן שיח בעברית המדוברת הרחבה של השימוש האנאדאיקטי באמצעות הרחבת‬ ‫טווח ההשפעה מהלשון למטא‪-‬לשון וממידע מפורש למידע משתמע‪ .‬כך‪ ,‬טווח ההשפעה של‬ ‫הצירוף זהו המתפקד במישור התוכן הוא סט של שלבים‪ ,‬של פעולות או של אירועים הממוסגר‬ ‫כרשימה שהסתיימה‪ .‬טווח ההשפעה של הצירוף זהו המתפקד במישור המבנה הוא מקטע שיח‬ ‫קודם‪ .‬באמצעות ההצבעה על יחידת שיח זו הדובר תוחם אותה ומציין שהיא הסתיימה‪ .‬טווח‬ ‫ההשפעה של הצירוף זהו הפועל במישור הבין‪-‬אישי הוא עמדות הדוברים‪.‬‬ ‫כסמן שיח בין‪-‬אישי הצירוף זהו מפנה את תשומת הלב של הנמען להיבט חדש של ישות‬ ‫שיח קיימת כדי להביע עמדה כלפיו‪ .‬כאשר הצירוף זהו מציג ישות מופשטת המעוגנת בהקשר‬ ‫השיח כדי לאפיין אותה כפריט מידע שלדובר הייתה גישה עצמאית אליו‪ ,‬הדובר מביע באמצעותו‬ ‫עצמאות אפיסטמית‪ .‬כאשר הצירוף זהו מציג ישות שיח זו כפריט מידע בעל תוקף‪ ,‬הדובר מביע‬ ‫באמצעותו עליונות טיעונית‪ .‬במקרים אחרים הצירוף זהו מציג פריט מידע העומד בניגוד לציפיות‬ ‫העולות משיח קודם‪ ,‬והיסוד הרומז שבצירוף מצביע לאחור אל אובייקט בעולם השיח המעורר‬ ‫ציפיות אלה‪.‬‬ ‫‪ 5.2‬שלילת חלופות בשיח‬ ‫בשימושים השונים של סמן השיח זהו נשללת קבוצת חלופות תלוית הקשר (רות' ‪ .)9121‬במילים‬ ‫אחרות‪ ,‬נשללות החלופות לישות שעליה מצביע הצירוף זהו‪ 13.‬במישור התוכן ובמישור המבנה‬ ‫הצירוף זהו מרמז שכל פרטי המידע הרלוונטיים בשיח הוצגו וניתן לראות ביחידת שיח זו יחידה‬ ‫שהושלמה‪ .‬בהקשרים האלה נשללים כל יתר הפריטים מלבד אלה שהוזכרו‪ .‬בהקשר של הבעת‬ ‫עמדה אפיסטמית הדובר רומז כי כך הוא חשב‪ ,‬ולא אחרת‪ .‬כלומר‪ ,‬נשללות החלופות למידע שהיה‬ ‫לדובר בנושא הנדון‪ .‬בהקשר של הבעת עליונות טיעונית הדובר רומז כי טענתו היא הנכונה‪ ,‬ולא‬ ‫טענה אחרת‪ .‬כלומר‪ ,‬נשללות החלופות לדעה של הדובר‪ .‬בהקשר של הבעת עמדה מתבדלת‬ ‫הצירוף זהו מציג מסר מנוגד למה שנאמר קודם או למסר משתמע‪ .‬במקרה הזה נשללות הציפיות‬ ‫העולות מן ההקשר‪.‬‬ ‫‪ .6‬סיכום‬ ‫‪ 13‬מעניין לציין כי סמן השיח זהו מלווה לעיתים במחוות גוף המתלוות לשלילה דקדוקית מפורשת‪ .‬ראו‬ ‫ענבר ושור בהכנה‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫לשוני‬-‫במאמר זה הראינו שבעברית החדשה הבלתי פורמלית הצירוף זהו מתפקד במישור המטא‬ .‫של השיחה ומתאפיין בעיקר בעצמאות תחבירית ופרוזודית ובריבוי פונקציות הקשורות זו בזו‬ ‫הצגנו את המאפיינים הפרגמטיים של הצירוף וטענו שמאפיינים האלה מצביעים על שהצירוף זהו‬ ‫ הצענו קשר בין התפקידים השונים של הצירוף ובין המשמעות הדאיקטית של כינוי‬.‫הוא סמן שיח‬ ‫ השימושים השונים של זהו כסמן שיח הם הרחבה מטפורית של הפונקציה ההצגתית‬.‫הרמז זה‬ ‫ המשותף לכל השימושים של סמן‬.‫הטמונה בו תוך גיוס השתמעויות הגלומות בפעולת ההצגה‬ ‫ וכן‬,‫ אובייקט בעולם השיח שנוצר בעקבות פעולת ההצבעה‬- ‫השיח זהו הם טווח ההשפעה שלו‬ .‫שלילת החלופות ליחידת שיח זו בהקשר הנתון‬ ‫ביבליוגרפיה‬ K. Ajmer, Understanding Pragmatic Markers: A Variational 2102 ‫איימר‬ Pragmatic Approach, Edinburgh: University Press, 2013. S. Emmertsen, S., & T. Heinemann, “Realization as a device 2101 ‫אמרטסן והיינמן‬ for remedying problems of affiliation in interaction”, Research on Language and Social Interaction 41(1), 2010, pp. 58–98. C. Bazzanella, “Discourse Markers in Italian: towards a ‘Compositional’ Meaning”, in: K. Fischer 2114 ‫באצאנלה‬ (ed.) Approaches to Discourse Particles, Elsevier: Amsterdam, 2006, pp. 504–524. G. Bolden, “Opening up closings in Russian”, in: G. 2102 ‫בולדן‬ Raymond, G. H. Lerner & J. Heritage (eds.), Enabling human conduct: Naturalistic studies of talk-in-interaction in honor of Emanuel A. Schegloff , Amsterdam: John Benjamins, 2017, pp. 233–273. .9110 ,‫ ירושלים‬,‫ מילון עולמי לעברית מדוברת‬,‫ד' בן אמוץ ונ' בן יהודה‬ E. Betz & A. Golato, “Remembering relevant information and 0722 ‫בן אמוץ ובן יהודה‬ 2112 ‫בץ וגולטו‬ withholding relevant next actions: The German token achja.” Research on Language and Social Interaction 41(1), 2008, pp. 58–98. A. Berrendonner, “Unités syntaxiques & unités prosodiques”, 210002 ‫ברנדונה‬ Langue française 170, 2011/2, pp. 81–93 ,‫ עבודת דוקטור‬,‫ מסלולי גרמטיקליזציה של מבני המרה‬,‫ר' ברדנשטיין‬ .‫אוניברסיטת ת"א‬ 21 ‫ברדנשטיין בהכנה‬ H. P. Grice, “Logic and conversation”, in: P. Cole & J. L. 0721 ‫גרייס‬ Morgan (eds), Syntax and Semantics 3: Speech Acts, New York, 1975, pp. 41–58. L. Grenoble, Deixis and information packaging in Russian 0772 ‫גרנובל‬ discourse. Amsterdam & Philadelphia: John Benjamins, 1998. 0774 ‫גרנובל וריילי‬ L. Grenoble & M. Riley, “The role of deictics in discourse coherence: French voici/voilà and Russian vot/von”, Journal of Pragmatics 25(6), 1996, pp. 819–838. L. Degand & J. Evers-Vermeul, “Grammaticalization or 2101 ‫וורמל‬-‫דגאן ואוורס‬ pragmaticalization of discourse markers? More than a terminological issue”, Journal of Historical Pragmatics 16(1), 2015, pp. 59–85. J. W. Du Bois, S. Cumming, S. Schuetze-Coburn, & D. Paolino, Discourse transcription, Santa 0772 ‫בואה ושותפים‬-‫דו‬ Barbara: Department of Linguistics, University of California, 1992 and 0777 ‫דיסל‬ N. Dekel, A Matter of Time: Tense, Mood and Aspect in 2101 ‫דקל‬ H. Diessel, Demonstratives: Form, Function Grammaticalization, John Benjamins Publishing, 1999. Spontaneous Spoken Israeli Hebrew. PhD dissertation, The University of Amsterdam. Amsterdam: LOT, 2010. of 2112 ‫היינה וקוטבה‬ J. Heritage, “A change-of-state token and aspects of its 0726 '‫הריטג‬ B. Heine & T. Kuteva. World Lexicon Grammaticalization, Cambridge University Press, 2002. sequential placement”, in: J. M. Atkinson & J. Heritage (eds), Structures of social action: Studies in conversation analysis, Cambridge, England: Cambridge University Press, 1984, pp. 299–345. J. Heritage, “Oh-prefaced responses to assessments: a method of modifying agreement/disagreement”, in: C. Ford, B. Fox & S. Thompson (eds), The Language of Turn and Sequence, New York: Oxford University Press, 2002, pp. 196–224. 21 2112 '‫הריטג‬ A. L. Webber, 1991. Structure and ostension in the interpretation of discourse deixis. Language and Cognitive processes 6(2). 107–135. 0770 ‫וובר‬ E. Tognini-Bonelli, Elena, Corpus Linguistics at Work, 2110 ‫בונלי‬-‫טוניני‬ Amsterdam/Philadelphia: John Benjamins, 2001. 0727 ‫טראוגוט‬ E. C. Traugott, “On the rise of epistemic meanings in English: An example of subjectification in semantic change”, Language 65, 1989, pp. 31–55. E. C. Traugott, Elizabeth & R. B. Dasher, Regularity in 2112 ‫טראוגוט ודאשר‬ Semantic Change. Cambridge: Cambridge University Press, 2002. 2106 ‫יואינג‬ E. Michael, “Pragmatic Uses of Demonstratives in Cirebon Javanese Conversation”, in: A. Jukes (ed.), Deixis and Spatial Expressions in Languages of Indonesia, NUSA 56, 2014, pp. 47–63. ,"‫ "משפח או משפט? למבנה המשפט בעברית המדוברת‬,‫ש' יזרעאל‬ ‫ מחקרים‬,)‫ מ' מוצ'ניק וצ' סדן (צוגויה סאסאקי) (עורכים‬:‫בתוך‬ )‫בעברית החדשה ובלשונות היהודים מוגשים לאורה (רודריג‬ .496-011 '‫ עמ‬,‫ תשע"ג‬,‫ כרמל‬:‫ ירושלים‬,‫שורצולד‬ ‫ עינת‬:‫ בתוך‬,"‫איבריים בעברית המדוברת‬-‫ "משפטים חד‬,‫ש' יזרעאל‬ .406-499 '‫ עמ‬,‫ תשע"ו‬,‫ חוקרים עברית מדוברת‬,)‫גונן (עורכת‬ ‫ שיח‬,‫ פרוזודיה‬:‫ "יחידות הבסיס של השפה המדוברת‬,‫ש' יזרעאל‬ ,‫ תשע"ו‬,‫ חוקרים עברית מדוברת‬,)‫ עינת גונן (עורכת‬:‫ בתוך‬,"‫ותחביר‬ .920-910 '‫עמ‬ S. Izre'el, “In Search of the Units of Reference in Spontaneous ‫יזרעאל תשע"ג‬ ‫יזרעאל תשע"ו א‬ ‫ב‬ ‫יזרעאל תשע"ו‬ 2101 ‫יזרעאל‬ Spoken Language: A View from Hebrew”. Lecture at the IX LABLITA and IV LEEL International Workshop. Belo Horizonte (Brazil). UFMG (Universidade Federal de Minas Gerais). August, 3–7, 2015. https://www.academia.edu/16598581/In_Search_for_the_Unit _of_Reference_of_Spontaneous_Spoken_Language_A_Vie w_from_Hebrew> S. Izre’el & A. Mettouchi, “Representation of Speech in CorpAfroAs: Transcriptional Strategies and Prosodic Units”, in: A. Mettouchi, M. Vanhove & D. Caubet (eds.) 22 2101 ‫יזרעאל ומטושי‬ Corpus-Based Studies of Lesser-Described Languages: The CorpAfroAs Corpus of Spoken AfroAsiatic Languages, Amsterdam: Benjamins, 2015, pp. 13–41. ‫ עיון בתפקידיו של סמן‬:‫ "קוהרנטיות בשיח דבור‬,‫א' יציב וז' לבנת‬ ‫ העברית‬,)‫שחר וגדעון טורי (עורכים‬-‫ רנה בן‬:‫ בתוך‬,""‫השיח "אז‬ .921–911 '‫ עמ‬,0226 ,‫ הקיבוץ המאוחד‬:‫אביב‬-‫ תל‬,4 ‫שפה חיה‬ 2114 ‫יציב ולבנת‬ M. Moneglia & T. Raso, “Appendix: Notes on the Language 2106 ‫מונלייה וראסו‬ into Act Theory”, in: T. Raso & H. Mello (eds.) Spoken Corpora and Linguistic Studies [SLC 61], Amsterdam: John Benjamins, 2014, pp. 468–495. S. Müller, Discourse Markers in Native and Non-native English Discourse, Amsterdam/Philadelphia: 2111 ‫מילר‬ John Benjamins, 2005. ‫מעמ"ד‬ http://cosih.com Y. Maschler, Metalanguage in Interaction: Israeli-Hebrew Discourse Markers, Amsterdam: John 2117 ‫משלר‬ Benjamins Publishing, 2009. ,"‫יומית הדבורה‬-‫ "מערכת סמני השיח של העברית היום‬,‫י' משלר‬ ‫משלר תשע"ט‬ .901-11 '‫ עמ‬,‫ תשע"ט‬,60-60 ‫בלשנות עברית‬ ‫פרגמטי‬-‫ ""חוט השיחה" – קווים לתיאור המארג הסמנטי‬,‫ת' סוברן‬ ,‫ חוקרים עברית מדוברת‬,)‫ עינת גונן (עורכת‬:‫ בתוך‬,"‫של שיחות‬ .416-410 '‫ עמ‬,‫תשע"ו‬ ‫סוברן תשע"ו‬ J. Svennevig, Getting acquainted in conversation. A study of 0777 ‫סוונביג‬ initial interactions, Amsterdam: John Benjamins, 1999. .9160 ,‫ קריית ספר‬:‫ ירושלים‬,‫ דרכי הסלנג‬,‫ר' ספן‬ A. Inbar & L. Shor, “Negation in spoken Israeli Hebrew: 0742 ‫ספן‬ ‫ענבר ושור בהכנה‬ From verbal to gestural communication”. K. Fischer, “Discourse Markers”, in: K. von Schneider & A. 2106 ‫פישר‬ Barron (eds.) Pragmatics of Discourse, Berlin/New York: De Gruyter Mouton, 2014, pp. 271–294 W. Chafe, Discourse, Consciousness, and Time: The Flow 0776 ‫צ'ייף‬ and Displacement of Conscious Experience in Speaking and Writing, Chicago: The University of Chicago Press, 1994. A. Koivisto, “On the Preference for 23 Remembering: 2102 ‫קויוויסטו‬ Acknowledging an Answer With Finnish Ai Nii(n) (“Oh That's Right”)”, Research on Language and Social Interaction, 46(3), 2013, pp. 277–297. F. Cornish, “Anaphora: Text-based or discourse-dependent? Functionalist vs. formalist accounts”, Functions 2101 ‫קורניש‬ of Language 17(2), 2010, pp. 207–241. F. Cornish, “‘Strict’ anadeixis, discourse deixis and text 2100 ‫קורניש‬ structuring”, Language Sciences 33(5), 2011, pp. 753–767. L. Keevallik, “The Deictic nii ‘so, in this way’ in Interaction”, 2111 ‫קיבליק‬ in: D. Monticelli, R. Pajusalu & A. Treikelder (eds.), From Utterance to Uttering and Vice versa. Multidisciplinary Views on Deixis, Tartu, Estonia: Tartu Ülikooli Kirjastus, 2005, pp. 109–126. L. Keevallik, “Pro-adverbs of Manner as Markers of Activity ‫א‬2101 ‫קיבליק‬ Transition”, Studies in Language 34(2), 2010, pp. 350–381 L. Keevallik, “Marking Boundaries between Activities: The ‫ב‬2101 ‫קיבליק‬ particle nii in Estonian”, Research on Language and Social Interaction 43(2), 2010, pp. 157–182. E. König, The Meaning of Focus Particles: A Comparative 0770 ‫קניג‬ Perspective, London, 1991. G. Redeker, “Discourse markers as attentional cues at 2114 ‫רדקר‬ discourse transitions”, in: Kerstin Fischer (ed.), Approaches to Discourse Particles. Amsterdam: Elsevier, 2006, pp. 339–358. ‫ הוצאת הקיבוץ‬,‫ עיונים בתחביר ימינו‬- ‫ המשפט השמני‬,‫א' רובינשטיין‬ ‫רובינשטיין תשכ"ט‬ .‫ תשכ"ט‬,‫המאוחד ואוניברסיטת תל אביב‬ ,‫ רכס‬,‫ מילון למונחי בלשנות ודקדוק‬,‫שורצולד ומ' סוקולוף‬-‫שורצולד וסוקולוף א' רודריג‬-‫רודריג‬ ‫תשנ"ב‬ .‫ תשנ"ב‬,‫אבן יהודה‬ .0221 ,‫ כתר‬:‫ ירושלים‬,‫ מילון הצירופים‬,‫ר' רוזנטל‬ M. Rooth, Association with Focus, Ph.D. Dissertation, 2111 ‫רוזנטל‬ 0721 '‫רות‬ University of Massachusetts, Amherst, 1985. E. A. Schegloff, Sequence Organization in Interaction: A Primer in Conversation Analysis 1, Cambridge: Cambridge 24 2112 ‫שגלוף‬ University Press, 2007. ‫ המרכז לטכנולוגיה‬,‫ סטימצקי‬,‫ המילון השלם‬,‫מילים‬-‫ רב‬,‫י' שוויקה‬ .‫ תשנ"ז‬,‫חינוכית וידיעות אחרונות‬ ‫שוויקה תשנ"ז‬ L. Shor, “Ze lo kaχa ‘It’s not like that’: The functions of the 2102 ‫שור‬ discourse-deictic kaχa ‘thus’ in spoken Israeli Hebrew”, Studia Orientalia Electronica 5, 2017, pp. 46–64. 25