"הערבית כשפה יהודית", בתוך "הייחוד והיחד - מורשות מבקשות גשר", עורכים מאיר בוזגלו ויפה בניה., 2022
"הערבית כשפה יהודית", בתוך "הייחוד והיחד - מורשות מבקשות גשר", עורכים מאיר בוזגלו ויפה בניה - מאמ... more "הערבית כשפה יהודית", בתוך "הייחוד והיחד - מורשות מבקשות גשר", עורכים מאיר בוזגלו ויפה בניה - מאמר של צבי בן-דור, נביה בשיר, ורד מדר, יובל עברי ואלמוג בהר. נכתב במקור כחוות דעת לבג"צ בעתירה המזרחית כנגד חוק הלאום.
A tendency exists in Jewish historiography to associate Jewish modernization and Hebrew renaissan... more A tendency exists in Jewish historiography to associate Jewish modernization and Hebrew renaissance with Europe and Western culture. Europeanization and Westernization are emphasized as the focal points for Jewish cultural transformation. We take a different approach by shedding light on a number of centres where modern Jewish and Hebrew culture was created. This approach allows us to expand the perspective beyond the Eurocentric prism and instead emphasize movementof people, knowledge, goods and capitalin real or symbolic spaces as key drivers for processes of transformation. We accordingly examine different pathways to the renewal of Hebrew and Jewish cultures at the turn of the twentieth century. We re-asses the research and literary work of Shaul Abdallah Yosef (1849-1906) and Ariel Bension (1880-1933) and their contesting interpretations of the modernization of Hebrew culture. Driven by both real and symbolic return to the "East," the two formulated different political and cultural models for the modernization of Jewish and Hebrew culture. By doing so they challenged mainstream trends concerning modern European Jewish discourse that prevailed during the nineteenth century in the work of the Wissenschaft des Judentums (science of Judaism) movement, in Europe's Hebrew Haskalah circles and later on in Palestine/Land of Israel.
Poems for the Incarcerated - The Mani Brothers, 2022
The poets Rabbi Suleiman Mani and Rabbi Abraham Baruch Mani, known as “The Mani Brothers", were t... more The poets Rabbi Suleiman Mani and Rabbi Abraham Baruch Mani, known as “The Mani Brothers", were the sons of Rabbi Eliyahu Mani, who was born in Iraq in 1818 and studied under the Iraqi Jews’ then-Chief Rabbi, the great Torah scholar ‘Hakham’ Abdallah Somekh. In 1857, the Mani family emigrated from Iraq to Ottoman-ruled Palestine; they initially lived in Jerusalem before eventually settling in Hebron, where from 1865 onwards, Rabbi Eliyahu Mani took over as Chief Rabbi (aka ‘Hakham Bashi’) until his passing in 1899, authoring and publishing two elegies in his lifetime. His sons, Suleiman and Abraham, went on to become significant poets in their own right.
Numerous intellectuals associated with the Hebrew Haskalah and the Arabic al-Nahda movements soug... more Numerous intellectuals associated with the Hebrew Haskalah and the Arabic al-Nahda movements sought to "return" to key historical figures in Jewish and Arab culture—a project that allowed for the reinterpretion of a historical figure's work and image. Within twentieth-century Arab Jewish thought, we find a growing interest and engagement with the Arab Jewish legacy of the medieval Muslim world. The legacies of medieval writers like Saadia Gaon, Moses Ibn Ezra, Yehuda Halevi, and Maimonides became sites of exploration, investigation, and symbols of an Arab Jewish and Sephardi heritage. In this essay, we investigate the role of Saadia Gaon in Abraham Shalom Yahuda's scholarly and political work. We examine the different ways in which Yahuda shaped Saadia as a political and intellectual model vis-à-vis the Wissenschaft des Judentums scholars of Yahuda's generation and the al-Nahda circles.
בין ספרויות ישראל במזרח לספרות מזרחית בישראל: רצפים ושברים במאתיים השנים האחרונות, 2021
במאמר זה אני מבקש לבחון את המערכות הספרותיות שבהן פעלו יהודים בעולם הערבי במאתיים השנים האחרונות.... more במאמר זה אני מבקש לבחון את המערכות הספרותיות שבהן פעלו יהודים בעולם הערבי במאתיים השנים האחרונות. הסופרים היהודים שאליהם אתייחס במאמר כתבו במגוון שפות: בעברית רבנית, בערבית יהודית, בלשונות קולוניאליות , בערבית ספרותית ובעברית ישראלית שהתפתחה עם ההגירה לארץ. הם פעלו באזורים מגוונים בעולם הערבי במשך מספר תקופות שונות, ובהשפעת אידיאולוגיות שלעיתים סתרו זו את זו. מראשית הנהצ'ה, ההתעוררות הערבית, בסוף המאה ה-19, דרך השפעת הקולוניאליזם במחצית הראשונה של המאה ה-20, ועד ההשפעה החריפה של הלאומיות הערבית והיהודית, עד כדי טיהור, הפרדה וחלוקה בין האידיאולוגיות ובין הקהילות הספרותיות, במחצית השנייה של המאה ה-20. בחינת המערכות הספרותיות מאפשרת לאתר מחד גיסא, את הפיצולים שנוצרו במסלולים הלשוניים של ספרויות יהודי העולם הערבי; ומאידך גיסא, את החיבורים המתמשכים בין ספרויות אלה שהתהוו בזכות מתרגמים ויוצרים שכתבו ביותר משפה אחת. כמו כן בחינה זאת מזמנת מסגרת אחת לדיון בסוגי ספרות שונים: בספרות המזרחית בישראל, ביוצרים שהמשיכו ליצור בערבית בישראל, הן בערבית ספרותית והן בערבית היהודית, למשל בז'אנאר הפיוט המסורתי, ובספרויות שקדמו לספרות המזרחית ברחבי העולם הערבי. דיון אשר פוצל במחקר האקדמי פעמים רבות. תקופה מכרעת זאת, שבה התעצבו ההסדרים הקולוניאליים והלאומיים, השפיעה רבות על ספרות יהודי העולם הערבי; על לשונות הכתיבה, על סוגות הכתיבה, על התוכן ואף על קהילות הקוראים המדומיינות של ספרות זו. בחינה חוזרת של גורמים אלו מאפשרת הבנה מחודשת של חלק מהתופעות הספרותיות שנבחנו פעמים רבות במנותק אלו מאלו.
מאמר זה מתמקד בסגנון הפואטי הרב־לשוני ביצירתו של סמיר נקאש, ורואה בו מקרה מבחן של כתיבה רב־לשונית... more מאמר זה מתמקד בסגנון הפואטי הרב־לשוני ביצירתו של סמיר נקאש, ורואה בו מקרה מבחן של כתיבה רב־לשונית במציאות ספרותית חד־לאומית וחד־לשונית, שבה פער חריף בין לשון הטקסט לבין ציפיות קהל הקוראים ולשונותיו. המאמר בוחן את יחסי השפות ביצירתו של נקאש בזיקה לתהליכים קולוניאליים ולאומיים, ובעיקר ההפרדה בין עברית לערבית כשפות אויבים, וההפרדה המודרניסטית בין הערבית המדוברת והכתובה, שרווחה הן בלאומיות הערבית והן בחוגים אקדמיים. המאמר שואל כיצד מאירה כתיבתו של נקאש מחדש את שורשי הפיצול המודרני, הקולוניאלי והלאומי, בין הערבית לעברית, בין ספרות ערבית לספרות עברית, בין השפה הספרותית לשפה המדוברת, בין מסורות אסלאמיות למסורות יהודיות ובין לשון מיעוט יהודית ללשון רוב ערבית. לצד המודל הפואטי הרב־לשוני, מאמר זה בוחן את היצירה של נקאש ביחס לסוגיית התרגום — לא רק תרגום בין ערבית לעברית בהיותן שתי שפות מובחנות, אלא תרגום כחלק בלתי נפרד מפעולת הכתיבה והדיבור. ריבוי המשלבים הלשוניים בכתיבתו של נקאש מייצר חללי תרגום מרובים, חלקם בתוך הטקסט עצמו, בין הלשונות המדוברות והכתובות, המתערבבות בתוך הטקסט ובתוך לשונם או תודעתם של הדוברים. לעיתים התרגום מתרחש במגע שבין שתי דמויות, ולפעמים בתפר שבין המחבר לטקסט ובין הטקסט לקוראים, ומהדהד את הפער שבין הדיבור לכתיבה.
"Come from the corner / To the stage of stages" - On poetry and translation between Hebrew and Arabic, 2020
Almog Behar - "Come from the corner / To the stage of stages" - On poetry and translation between... more Almog Behar - "Come from the corner / To the stage of stages" - On poetry and translation between Hebrew and Arabic - Berkeley May 2019 - The Judith Lee Stronach Memorial Lectures On the Teaching of Poetry
באזור התפר הלשוני - שמעון בלס וחוסר אפשרותה של החד-לשוניות, 2020
גיליון 37 של כתב-העת "הכיוון מזרח" הוקדש לסופר שמעון בלס זכרונו לברכה, ונערך על-ידי יובל עברי ועל... more גיליון 37 של כתב-העת "הכיוון מזרח" הוקדש לסופר שמעון בלס זכרונו לברכה, ונערך על-ידי יובל עברי ועל ידי, בקובץ מצורפים הכריכה, תוכן העניינים, פתח הדבר "פרידה משמעון בלס, ופגישה מחודשת", והמאמר: "באזור התפר הלשוני - שמעון בלס וחוסר אפשרותה של החד-לשוניות"
"באזור התפר הלשוני - שמעון בלס וחוסר אפשרותה של החד-לשוניות", 2020
גיליון 37 של כתב-העת "הכיוון מזרח" הוקדש לסופר שמעון בלס זכרונו לברכה, ונערך על-ידי יובל עברי ועל... more גיליון 37 של כתב-העת "הכיוון מזרח" הוקדש לסופר שמעון בלס זכרונו לברכה, ונערך על-ידי יובל עברי ועל ידי, בקובץ מצורפים הכריכה, תוכן העניינים, פתח הדבר "פרידה משמעון בלס, ופגישה מחודשת", והמאמר: "באזור התפר הלשוני - שמעון בלס וחוסר אפשרותה של החד-לשוניות"
Against the backdrop of the national and colonial era and the rise of the monolingual national li... more Against the backdrop of the national and colonial era and the rise of the monolingual national literature, this article explores Samir Naqqash’s literary work as a case study of multilingual writing in a monolingual literary reality, where there is a sharp gap between the language of the text and the expectations of the readership and its language. Through an exploration of Naqqash’s literary work, the article focuses on questions of multilingualism, translation, and literature along the borderlands of the modern Hebrew and Arabic languages and literatures. It examines the ways in which Naqqash’s work defies and resists the dominant nationalistic and monolingual trend in both Arabic and Hebrew literature and represents a unique and subversive poetic and linguistic model that blends spoken and literary languages, transcending the religious and national divide while simultaneously intersecting the different literary traditions from a wide geographical and cultural context, facing both East and West.
בראש השנה 2019 מת הסופר שמעון בלס, שנולד ב 1930- בבגדאד. בלס החל את פרסומיו עוד בעיראק בעיתונות ב... more בראש השנה 2019 מת הסופר שמעון בלס, שנולד ב 1930- בבגדאד. בלס החל את פרסומיו עוד בעיראק בעיתונות בערבית, ולאחר מכן בארץ בעיתונים הקומוניסטיים, שבהם המשיך לכתוב בערבית ומאז שנות השישים גם בעברית. הוא פרסם לאורך שנות פעילות ארוכות בספרות העברית והערבית למעלה מעשרה רומאנים, כמה קובצי נובלות וסיפורים, ספרי ילדים, ספר זיכרונות וספרי מחקר על הספרות הערבית.
Numerous intellectuals associated with the Hebrew Haskalah and the Arabic al-Nahda movements soug... more Numerous intellectuals associated with the Hebrew Haskalah and the Arabic al-Nahda movements sought to "return" to key historical figures in Jewish and Arab culture—a project that allowed for the reinterpretion of a historical figure's work and image. Within twentieth-century Arab Jewish thought, we find a growing interest and engagement with the Arab Jewish legacy of the medieval Muslim world. The legacies of medieval writers like Saadia Gaon, Moses Ibn Ezra, Yehuda Halevi, and Maimonides became sites of exploration, investigation, and symbols of an Arab Jewish and Sephardi heritage. In this essay, we investigate the role of Saadia Gaon in Abraham Shalom Yahuda's scholarly and political work. We examine the different ways in which Yahuda shaped Saadia as a political and intellectual model vis-à-vis the Wissenschaft des Judentums scholars of Yahuda's generation and the al-Nahda circles.
"'נשמה יהודיה מלאה עפר / מאירופה לבגדד' – השואה, זיכרון קולקטיבי וגבולות הלאום בשירתה של אמירה הס", 2016
"'נשמה יהודיה מלאה עפר / מאירופה לבגדד' – השואה, זיכרון קולקטיבי וגבולות הלאום בשירתה של אמירה הס... more "'נשמה יהודיה מלאה עפר / מאירופה לבגדד' – השואה, זיכרון קולקטיבי וגבולות הלאום בשירתה של אמירה הס", בתוך "עדות היופי וחוקת הזמן – על שירתה של אמירה הס", עורכת: קציעה עלון, הוצאת גמא, 2016, עמ' 192-132.
"לחבר בין מה שפוצל – על התכנית ללימודי תרבות ערבית-יהודית", בתוך כתב העת דברים, מכללת אורנים, נכת... more "לחבר בין מה שפוצל – על התכנית ללימודי תרבות ערבית-יהודית", בתוך כתב העת דברים, מכללת אורנים, נכתב על ידי הדס שבת-נדיר ואלמוג בהר, 2017.
"הערבית כשפה יהודית", בתוך "הייחוד והיחד - מורשות מבקשות גשר", עורכים מאיר בוזגלו ויפה בניה., 2022
"הערבית כשפה יהודית", בתוך "הייחוד והיחד - מורשות מבקשות גשר", עורכים מאיר בוזגלו ויפה בניה - מאמ... more "הערבית כשפה יהודית", בתוך "הייחוד והיחד - מורשות מבקשות גשר", עורכים מאיר בוזגלו ויפה בניה - מאמר של צבי בן-דור, נביה בשיר, ורד מדר, יובל עברי ואלמוג בהר. נכתב במקור כחוות דעת לבג"צ בעתירה המזרחית כנגד חוק הלאום.
A tendency exists in Jewish historiography to associate Jewish modernization and Hebrew renaissan... more A tendency exists in Jewish historiography to associate Jewish modernization and Hebrew renaissance with Europe and Western culture. Europeanization and Westernization are emphasized as the focal points for Jewish cultural transformation. We take a different approach by shedding light on a number of centres where modern Jewish and Hebrew culture was created. This approach allows us to expand the perspective beyond the Eurocentric prism and instead emphasize movementof people, knowledge, goods and capitalin real or symbolic spaces as key drivers for processes of transformation. We accordingly examine different pathways to the renewal of Hebrew and Jewish cultures at the turn of the twentieth century. We re-asses the research and literary work of Shaul Abdallah Yosef (1849-1906) and Ariel Bension (1880-1933) and their contesting interpretations of the modernization of Hebrew culture. Driven by both real and symbolic return to the "East," the two formulated different political and cultural models for the modernization of Jewish and Hebrew culture. By doing so they challenged mainstream trends concerning modern European Jewish discourse that prevailed during the nineteenth century in the work of the Wissenschaft des Judentums (science of Judaism) movement, in Europe's Hebrew Haskalah circles and later on in Palestine/Land of Israel.
Poems for the Incarcerated - The Mani Brothers, 2022
The poets Rabbi Suleiman Mani and Rabbi Abraham Baruch Mani, known as “The Mani Brothers", were t... more The poets Rabbi Suleiman Mani and Rabbi Abraham Baruch Mani, known as “The Mani Brothers", were the sons of Rabbi Eliyahu Mani, who was born in Iraq in 1818 and studied under the Iraqi Jews’ then-Chief Rabbi, the great Torah scholar ‘Hakham’ Abdallah Somekh. In 1857, the Mani family emigrated from Iraq to Ottoman-ruled Palestine; they initially lived in Jerusalem before eventually settling in Hebron, where from 1865 onwards, Rabbi Eliyahu Mani took over as Chief Rabbi (aka ‘Hakham Bashi’) until his passing in 1899, authoring and publishing two elegies in his lifetime. His sons, Suleiman and Abraham, went on to become significant poets in their own right.
Numerous intellectuals associated with the Hebrew Haskalah and the Arabic al-Nahda movements soug... more Numerous intellectuals associated with the Hebrew Haskalah and the Arabic al-Nahda movements sought to "return" to key historical figures in Jewish and Arab culture—a project that allowed for the reinterpretion of a historical figure's work and image. Within twentieth-century Arab Jewish thought, we find a growing interest and engagement with the Arab Jewish legacy of the medieval Muslim world. The legacies of medieval writers like Saadia Gaon, Moses Ibn Ezra, Yehuda Halevi, and Maimonides became sites of exploration, investigation, and symbols of an Arab Jewish and Sephardi heritage. In this essay, we investigate the role of Saadia Gaon in Abraham Shalom Yahuda's scholarly and political work. We examine the different ways in which Yahuda shaped Saadia as a political and intellectual model vis-à-vis the Wissenschaft des Judentums scholars of Yahuda's generation and the al-Nahda circles.
בין ספרויות ישראל במזרח לספרות מזרחית בישראל: רצפים ושברים במאתיים השנים האחרונות, 2021
במאמר זה אני מבקש לבחון את המערכות הספרותיות שבהן פעלו יהודים בעולם הערבי במאתיים השנים האחרונות.... more במאמר זה אני מבקש לבחון את המערכות הספרותיות שבהן פעלו יהודים בעולם הערבי במאתיים השנים האחרונות. הסופרים היהודים שאליהם אתייחס במאמר כתבו במגוון שפות: בעברית רבנית, בערבית יהודית, בלשונות קולוניאליות , בערבית ספרותית ובעברית ישראלית שהתפתחה עם ההגירה לארץ. הם פעלו באזורים מגוונים בעולם הערבי במשך מספר תקופות שונות, ובהשפעת אידיאולוגיות שלעיתים סתרו זו את זו. מראשית הנהצ'ה, ההתעוררות הערבית, בסוף המאה ה-19, דרך השפעת הקולוניאליזם במחצית הראשונה של המאה ה-20, ועד ההשפעה החריפה של הלאומיות הערבית והיהודית, עד כדי טיהור, הפרדה וחלוקה בין האידיאולוגיות ובין הקהילות הספרותיות, במחצית השנייה של המאה ה-20. בחינת המערכות הספרותיות מאפשרת לאתר מחד גיסא, את הפיצולים שנוצרו במסלולים הלשוניים של ספרויות יהודי העולם הערבי; ומאידך גיסא, את החיבורים המתמשכים בין ספרויות אלה שהתהוו בזכות מתרגמים ויוצרים שכתבו ביותר משפה אחת. כמו כן בחינה זאת מזמנת מסגרת אחת לדיון בסוגי ספרות שונים: בספרות המזרחית בישראל, ביוצרים שהמשיכו ליצור בערבית בישראל, הן בערבית ספרותית והן בערבית היהודית, למשל בז'אנאר הפיוט המסורתי, ובספרויות שקדמו לספרות המזרחית ברחבי העולם הערבי. דיון אשר פוצל במחקר האקדמי פעמים רבות. תקופה מכרעת זאת, שבה התעצבו ההסדרים הקולוניאליים והלאומיים, השפיעה רבות על ספרות יהודי העולם הערבי; על לשונות הכתיבה, על סוגות הכתיבה, על התוכן ואף על קהילות הקוראים המדומיינות של ספרות זו. בחינה חוזרת של גורמים אלו מאפשרת הבנה מחודשת של חלק מהתופעות הספרותיות שנבחנו פעמים רבות במנותק אלו מאלו.
מאמר זה מתמקד בסגנון הפואטי הרב־לשוני ביצירתו של סמיר נקאש, ורואה בו מקרה מבחן של כתיבה רב־לשונית... more מאמר זה מתמקד בסגנון הפואטי הרב־לשוני ביצירתו של סמיר נקאש, ורואה בו מקרה מבחן של כתיבה רב־לשונית במציאות ספרותית חד־לאומית וחד־לשונית, שבה פער חריף בין לשון הטקסט לבין ציפיות קהל הקוראים ולשונותיו. המאמר בוחן את יחסי השפות ביצירתו של נקאש בזיקה לתהליכים קולוניאליים ולאומיים, ובעיקר ההפרדה בין עברית לערבית כשפות אויבים, וההפרדה המודרניסטית בין הערבית המדוברת והכתובה, שרווחה הן בלאומיות הערבית והן בחוגים אקדמיים. המאמר שואל כיצד מאירה כתיבתו של נקאש מחדש את שורשי הפיצול המודרני, הקולוניאלי והלאומי, בין הערבית לעברית, בין ספרות ערבית לספרות עברית, בין השפה הספרותית לשפה המדוברת, בין מסורות אסלאמיות למסורות יהודיות ובין לשון מיעוט יהודית ללשון רוב ערבית. לצד המודל הפואטי הרב־לשוני, מאמר זה בוחן את היצירה של נקאש ביחס לסוגיית התרגום — לא רק תרגום בין ערבית לעברית בהיותן שתי שפות מובחנות, אלא תרגום כחלק בלתי נפרד מפעולת הכתיבה והדיבור. ריבוי המשלבים הלשוניים בכתיבתו של נקאש מייצר חללי תרגום מרובים, חלקם בתוך הטקסט עצמו, בין הלשונות המדוברות והכתובות, המתערבבות בתוך הטקסט ובתוך לשונם או תודעתם של הדוברים. לעיתים התרגום מתרחש במגע שבין שתי דמויות, ולפעמים בתפר שבין המחבר לטקסט ובין הטקסט לקוראים, ומהדהד את הפער שבין הדיבור לכתיבה.
"Come from the corner / To the stage of stages" - On poetry and translation between Hebrew and Arabic, 2020
Almog Behar - "Come from the corner / To the stage of stages" - On poetry and translation between... more Almog Behar - "Come from the corner / To the stage of stages" - On poetry and translation between Hebrew and Arabic - Berkeley May 2019 - The Judith Lee Stronach Memorial Lectures On the Teaching of Poetry
באזור התפר הלשוני - שמעון בלס וחוסר אפשרותה של החד-לשוניות, 2020
גיליון 37 של כתב-העת "הכיוון מזרח" הוקדש לסופר שמעון בלס זכרונו לברכה, ונערך על-ידי יובל עברי ועל... more גיליון 37 של כתב-העת "הכיוון מזרח" הוקדש לסופר שמעון בלס זכרונו לברכה, ונערך על-ידי יובל עברי ועל ידי, בקובץ מצורפים הכריכה, תוכן העניינים, פתח הדבר "פרידה משמעון בלס, ופגישה מחודשת", והמאמר: "באזור התפר הלשוני - שמעון בלס וחוסר אפשרותה של החד-לשוניות"
"באזור התפר הלשוני - שמעון בלס וחוסר אפשרותה של החד-לשוניות", 2020
גיליון 37 של כתב-העת "הכיוון מזרח" הוקדש לסופר שמעון בלס זכרונו לברכה, ונערך על-ידי יובל עברי ועל... more גיליון 37 של כתב-העת "הכיוון מזרח" הוקדש לסופר שמעון בלס זכרונו לברכה, ונערך על-ידי יובל עברי ועל ידי, בקובץ מצורפים הכריכה, תוכן העניינים, פתח הדבר "פרידה משמעון בלס, ופגישה מחודשת", והמאמר: "באזור התפר הלשוני - שמעון בלס וחוסר אפשרותה של החד-לשוניות"
Against the backdrop of the national and colonial era and the rise of the monolingual national li... more Against the backdrop of the national and colonial era and the rise of the monolingual national literature, this article explores Samir Naqqash’s literary work as a case study of multilingual writing in a monolingual literary reality, where there is a sharp gap between the language of the text and the expectations of the readership and its language. Through an exploration of Naqqash’s literary work, the article focuses on questions of multilingualism, translation, and literature along the borderlands of the modern Hebrew and Arabic languages and literatures. It examines the ways in which Naqqash’s work defies and resists the dominant nationalistic and monolingual trend in both Arabic and Hebrew literature and represents a unique and subversive poetic and linguistic model that blends spoken and literary languages, transcending the religious and national divide while simultaneously intersecting the different literary traditions from a wide geographical and cultural context, facing both East and West.
בראש השנה 2019 מת הסופר שמעון בלס, שנולד ב 1930- בבגדאד. בלס החל את פרסומיו עוד בעיראק בעיתונות ב... more בראש השנה 2019 מת הסופר שמעון בלס, שנולד ב 1930- בבגדאד. בלס החל את פרסומיו עוד בעיראק בעיתונות בערבית, ולאחר מכן בארץ בעיתונים הקומוניסטיים, שבהם המשיך לכתוב בערבית ומאז שנות השישים גם בעברית. הוא פרסם לאורך שנות פעילות ארוכות בספרות העברית והערבית למעלה מעשרה רומאנים, כמה קובצי נובלות וסיפורים, ספרי ילדים, ספר זיכרונות וספרי מחקר על הספרות הערבית.
Numerous intellectuals associated with the Hebrew Haskalah and the Arabic al-Nahda movements soug... more Numerous intellectuals associated with the Hebrew Haskalah and the Arabic al-Nahda movements sought to "return" to key historical figures in Jewish and Arab culture—a project that allowed for the reinterpretion of a historical figure's work and image. Within twentieth-century Arab Jewish thought, we find a growing interest and engagement with the Arab Jewish legacy of the medieval Muslim world. The legacies of medieval writers like Saadia Gaon, Moses Ibn Ezra, Yehuda Halevi, and Maimonides became sites of exploration, investigation, and symbols of an Arab Jewish and Sephardi heritage. In this essay, we investigate the role of Saadia Gaon in Abraham Shalom Yahuda's scholarly and political work. We examine the different ways in which Yahuda shaped Saadia as a political and intellectual model vis-à-vis the Wissenschaft des Judentums scholars of Yahuda's generation and the al-Nahda circles.
"'נשמה יהודיה מלאה עפר / מאירופה לבגדד' – השואה, זיכרון קולקטיבי וגבולות הלאום בשירתה של אמירה הס", 2016
"'נשמה יהודיה מלאה עפר / מאירופה לבגדד' – השואה, זיכרון קולקטיבי וגבולות הלאום בשירתה של אמירה הס... more "'נשמה יהודיה מלאה עפר / מאירופה לבגדד' – השואה, זיכרון קולקטיבי וגבולות הלאום בשירתה של אמירה הס", בתוך "עדות היופי וחוקת הזמן – על שירתה של אמירה הס", עורכת: קציעה עלון, הוצאת גמא, 2016, עמ' 192-132.
"לחבר בין מה שפוצל – על התכנית ללימודי תרבות ערבית-יהודית", בתוך כתב העת דברים, מכללת אורנים, נכת... more "לחבר בין מה שפוצל – על התכנית ללימודי תרבות ערבית-יהודית", בתוך כתב העת דברים, מכללת אורנים, נכתב על ידי הדס שבת-נדיר ואלמוג בהר, 2017.
מבחר ראשון משלושת ספרי השירה "צמאון בארות" (2008), "חוט מושך מן הלשון" (2009) ו"שירים לאסירי בתי-... more מבחר ראשון משלושת ספרי השירה "צמאון בארות" (2008), "חוט מושך מן הלשון" (2009) ו"שירים לאסירי בתי-הסוהר" (2016).
ספר בגדאד – מבחר שירים, סיפורים וחלומות 2017-2003 להורדה חינם כקובץ פידיאף
בימות מלחמת אמריקה-... more ספר בגדאד – מבחר שירים, סיפורים וחלומות 2017-2003 להורדה חינם כקובץ פידיאף
בימות מלחמת אמריקה-עיראק השניה ב-2003 הייתי הולך ברחובות ירושלים ומתכנן בראשי ספר שיקרא "החיפוש אחר הרומן העיראקי הגדול" וטווה עלילותיו. תכננתי שכל אחד מפרקיו ילך בעקבות מה שנכתב על בבל, עיראק, בגדאד, החדקל והמעברה, מגן העדן ומגדל בבל, דרך הנביא יחזקאל ומסעות בנימין מטודלה ועד חורחה לואיס בורחס, אמירה הס, סמי מיכאל וסמיר נקאש. לספריה במחשב שבה קיבצתי את הטיוטות קראתי "בגדאד שבספרים", ובה אספתי ציטוטים והתחלות סיפורים.
בסופו של דבר לא כתבתי את הספר ההוא, אך רעיונותיו התגלגלו לנובלה "אמירה בת סלימה", לסיפורים "איכה ישבה בגדאד" ו"אנא מן אל-יהוד", למסה "חלומות באספניה", לרומן "צ'חלה וחזקל" ולעוד שירים, סיפורים, מסות וטיוטות.
ועתה אני מנסה לשחזר את אותו ספר נחלם ונעלם, מתוך הטיוטות.
בחרתי להתחיל אותו מהשיר שנכתב בלילה הראשון של המלחמה ההיא, מלחמת המפרץ השניה. קבעתי לי את אותו לילה ירושלמי של תחילת המלחמה כלימוד של נבואות הזעם על בבל בתנ"ך ונבואות הנחמה לגולים השבים מבבל, והייתי הולך ברחובות ירושלים ומסכת גז באריזת הקרטון שלה על כתפי. בסוף אותו הלילה כתבתי את השיר "איכה ישבה בגדאד".
Take This Poem And Copy It - Almog Behar - Selected poems and stories in Hebrew and in English tr... more Take This Poem And Copy It - Almog Behar - Selected poems and stories in Hebrew and in English translation - A Translation draft, Bilingual edition, The translators: Vivian Eden, Dimi reider, Lisa Katz, Alexandra Berger-Polsky, Dan Cern, Chana Morgenstern, Matan Kaminer, Itamar Haritan, Saul Noam Zaritt, Moran Benit, Yael Kenan, Shulamit Ran, Sondra Silverston, Zach Smith
Uploads
Papers by Almog Behar
בחינת המערכות הספרותיות מאפשרת לאתר מחד גיסא, את הפיצולים שנוצרו במסלולים הלשוניים של ספרויות יהודי העולם הערבי; ומאידך גיסא, את החיבורים המתמשכים בין ספרויות אלה שהתהוו בזכות מתרגמים ויוצרים שכתבו ביותר משפה אחת. כמו כן בחינה זאת מזמנת מסגרת אחת לדיון בסוגי ספרות שונים: בספרות המזרחית בישראל, ביוצרים שהמשיכו ליצור בערבית בישראל, הן בערבית ספרותית והן בערבית היהודית, למשל בז'אנאר הפיוט המסורתי, ובספרויות שקדמו לספרות המזרחית ברחבי העולם הערבי. דיון אשר פוצל במחקר האקדמי פעמים רבות.
תקופה מכרעת זאת, שבה התעצבו ההסדרים הקולוניאליים והלאומיים, השפיעה רבות על ספרות יהודי העולם הערבי; על לשונות הכתיבה, על סוגות הכתיבה, על התוכן ואף על קהילות הקוראים המדומיינות של ספרות זו. בחינה חוזרת של גורמים אלו מאפשרת הבנה מחודשת של חלק מהתופעות הספרותיות שנבחנו פעמים רבות במנותק אלו מאלו.
בחינת המערכות הספרותיות מאפשרת לאתר מחד גיסא, את הפיצולים שנוצרו במסלולים הלשוניים של ספרויות יהודי העולם הערבי; ומאידך גיסא, את החיבורים המתמשכים בין ספרויות אלה שהתהוו בזכות מתרגמים ויוצרים שכתבו ביותר משפה אחת. כמו כן בחינה זאת מזמנת מסגרת אחת לדיון בסוגי ספרות שונים: בספרות המזרחית בישראל, ביוצרים שהמשיכו ליצור בערבית בישראל, הן בערבית ספרותית והן בערבית היהודית, למשל בז'אנאר הפיוט המסורתי, ובספרויות שקדמו לספרות המזרחית ברחבי העולם הערבי. דיון אשר פוצל במחקר האקדמי פעמים רבות.
תקופה מכרעת זאת, שבה התעצבו ההסדרים הקולוניאליים והלאומיים, השפיעה רבות על ספרות יהודי העולם הערבי; על לשונות הכתיבה, על סוגות הכתיבה, על התוכן ואף על קהילות הקוראים המדומיינות של ספרות זו. בחינה חוזרת של גורמים אלו מאפשרת הבנה מחודשת של חלק מהתופעות הספרותיות שנבחנו פעמים רבות במנותק אלו מאלו.
בימות מלחמת אמריקה-עיראק השניה ב-2003 הייתי הולך ברחובות ירושלים ומתכנן בראשי ספר שיקרא "החיפוש אחר הרומן העיראקי הגדול" וטווה עלילותיו. תכננתי שכל אחד מפרקיו ילך בעקבות מה שנכתב על בבל, עיראק, בגדאד, החדקל והמעברה, מגן העדן ומגדל בבל, דרך הנביא יחזקאל ומסעות בנימין מטודלה ועד חורחה לואיס בורחס, אמירה הס, סמי מיכאל וסמיר נקאש. לספריה במחשב שבה קיבצתי את הטיוטות קראתי "בגדאד שבספרים", ובה אספתי ציטוטים והתחלות סיפורים.
בסופו של דבר לא כתבתי את הספר ההוא, אך רעיונותיו התגלגלו לנובלה "אמירה בת סלימה", לסיפורים "איכה ישבה בגדאד" ו"אנא מן אל-יהוד", למסה "חלומות באספניה", לרומן "צ'חלה וחזקל" ולעוד שירים, סיפורים, מסות וטיוטות.
ועתה אני מנסה לשחזר את אותו ספר נחלם ונעלם, מתוך הטיוטות.
בחרתי להתחיל אותו מהשיר שנכתב בלילה הראשון של המלחמה ההיא, מלחמת המפרץ השניה. קבעתי לי את אותו לילה ירושלמי של תחילת המלחמה כלימוד של נבואות הזעם על בבל בתנ"ך ונבואות הנחמה לגולים השבים מבבל, והייתי הולך ברחובות ירושלים ומסכת גז באריזת הקרטון שלה על כתפי. בסוף אותו הלילה כתבתי את השיר "איכה ישבה בגדאד".