לדלג לתוכן

MSM (תוסף תזונה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המבנה הכימי של MSM
המבנה הכימי של MSM

MSM (קיצור של: Methylsulfonylmethane, נוסחה כימית: ) ידוע גם בכמה שמות אחרים כולל דימתיל סולפון (DMSO2), מתיל סולפון ו (במיוחד ברפואה אלטרנטיבית) מתילסולפוניל מתאן (MSM).[1] זאת תרכובת גופרית אורגנית הנמצאת בכל האורגניזמים החיים. החומר מצוי בנוזלי הגוף וברקמות וזקוק להתחדשות יומיומית על ידי אספקה חיצונית באמצעות מקורות תזונתיים. MSM מיוצר על ידי אצות ימיות ומשוחרר לעננים על ידי אידוי מי ים. בירידת מי הגשמים, החומר מתערבב עם רקבובית בקרקע ונספג בצמחים. לכן, MSM חסר במזון שלא הושקה במי גשם אלא גדל בחממה או הושקה על ידי מערכות השקיה. ה-MSM נמצא במזונות מן החי והצומח. בשל נדיפותו הגבוהה יחסית, הוא מתנדף בבישול ולכן ניתן למצוא אותו במזונות טריים בלבד.[2]

MSM מופיע כמוצק חסר צבע. הוא יציב מבחינה כימית ואינו מתפרק גם בטמפרטורות גבוהות. הוא מופיע באופן טבעי בחלק מהצמחים הפרימיטיביים, ונמצא בכמויות קטנות במזונות ומשקאות רבים, ומשווק (תחת השם MSM) כתוסף תזונה. הוא משמש לעיתים כחומר חיתוך עבור מתאמפטמין המיוצר באופן לא חוקי. הוא נמצא בדרך כלל גם באטמוספירה שמעל לאזורים ימיים, שם הוא משמש כמקור פחמן לחיידק האפיפיה(אנ') הנישא באוויר.[3] חמצון של דימתיל סולפוקסיד מייצר את הסולפון, הן בתנאי מעבדה והן בגוף האורגניזם.[4]

שימוש כממס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגלל הקוטביות והיציבות התרמית שלו, DMSO2 מותך שימש באופן תעשייתי כממס בטמפרטורה גבוהה. לדוגמה, עקירה של אריל כלורידים על ידי אשלגן פלואוריד בוצעה בנוזל.[5]

פרמקולוגיה ורעילות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרי תהודה מגנטית גרעינית (NMR) הוכיחו ש-MSM שנבלע נספג בדם וחוצה את מחסום הדם/מוח.[6] [7] מחקר שהתבצע בעזרת NMR מצא גם רמות ניתנות לזיהוי של MSM הנמצאות בדרך כלל בדם ובנוזל השדרה, דבר שמצביע על כך שמקורו מתזונה, ממטבוליזם של חיידקי מעיים וממטבוליזם של מתאניול אנדוגני של הגוף.[8]

שימוש רפואי ותזונתי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שלא אושרו שימושים רפואיים עבור MSM, נחקרו יתרונות בריאותיים שלו. סטנלי וו. ג'ייקוב דיווח כי נתן MSM ליותר מ-18,000 חולים עם מגוון מחלות;[9] ג׳ייקוב היה שותף בכתיבת ספר הממליץ על MSM כמקור טבעי ל"גופרית פעילה ביולוגית".[10] הוא מצביע על כך שאנשים רבים לא מקבלים מספיק גופרית בתזונה שלהם. לא מוגדרת צריכה תזונתית (DRI)(אנ') או ערך יומי מומלץ עבור גופרית. מקורות תזונתיים בולטים לגופרית כוללים ירקות ממשפחת המצליבים, שום, בצל, אסאפוטידה (אנ'), קטניות, אגוזים, זרעים, חלב צמחי, חלב מן החי וביצים (חלבונים וחלמונים).[11]

הטענות לצורך בתוספת גופרית מקורן ב-Robert Herschler, ביוכימאי שרשם פטנט על "שימושים תזונתיים ותרופתיים של מתילסולפונילמתאן ותכשירים הכוללים אותו" ב-1982. הוא טען ש-MSM שימושי לטיפול במתח, דלקת ברירית, אלרגיות ובעיות במערכת העיכול.[12]

עדויות מניסויים קליניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרים בקנה מידה קטן של טיפולים אפשריים עם MSM נערכו הן על בעלי חיים והן על בני אדם. מחקרים אלה של MSM הציעו כמה יתרונות, במיוחד לטיפול בלחץ חמצוני ודלקת מפרקים ניוונית, אך חסרות עדויות לשימושים אחרים. מסד הנתונים המקיף של תרופות טבעיות מכיל רשימה מתעדכנת ללא הרף של מחקרי MSM הקשורים לבריאות.[13]

ה-LD50 של MSM גדול מ-17.5 גרם לק"ג משקל גוף. בחולדות, לא נצפו תופעות לוואי לאחר מנות יומיות של 2 גרם MSM לק"ג משקל גוף. במחקר מעקב של 90 יום, חולדות קיבלו מינון MSM יומי של 1.5 גרם/ק"ג, ולא נצפו שינויים מבחינת תסמינים, כימיה בדם או פתולוגיה גסה.[14]

בניסויים קליניים, מספר מחקרים דיווחו על מינימום או היעדר תופעות לוואי לאחר 12 שבועות. תופעות הלוואי שדווחו ממחקרים אלה כללו בעיות קלות במערכת העיכול, עייפות וכאבי ראש, אם כי לא נראו שינויים לעומת פלצבו.[15][16] מחקר עדכני יותר בן 26 שבועות על דלקת מפרקים במפרקים גדולים לא מצא תופעות לוואי או שינויים חריגים בעת נטילת 6 גרם MSM ליום.[17] MSM נחשב ל'כנראה בטוח' במינונים טיפוליים, אם כי עדיין נדרש מחקר נוסף כדי להעריך את בטיחותו לשימוש ארוך טווח.[13][18]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא MSM בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Dimethyl Sulfone (DMSO2), Physical Properties
  2. ^ "Various Names for MSM" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-11 ביולי 2011. נבדק ב-8 ביוני 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ DeLeon-Rodriguez N, Lathem TL, Rodriguez-R LM, Barazesh JM, Anderson BE, Beyersdorf AJ, Ziemba LD, Bergin M, Nenes A, Konstantinidis KT (בפברואר 2013). "Microbiome of the upper troposphere: species composition and prevalence, effects of tropical storms, and atmospheric implications". Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America. 110 (7): 2575–80. Bibcode:2013PNAS..110.2575D. doi:10.1073/pnas.1212089110. PMC 3574924. PMID 23359712. This group [Afipia] is commonly found in aquatic environments and is known to use dimethyl sulfone (DMSO2) as a sole carbon source. DMSO2 represents an intermediate of the oxidation of dimethyl sulfide (DMS), which is commonly found in the marine atmosphere {{cite journal}}: (עזרה)
  4. ^ He X, Slupsky CM (בדצמבר 2014). "Metabolic fingerprint of dimethyl sulfone (DMSO2) in microbial-mammalian co-metabolism". Journal of Proteome Research. 13 (12): 5281–92. doi:10.1021/pr500629t. PMID 25245235. {{cite journal}}: (עזרה)
  5. ^ Hareau G, Kocienski P (2001). "Dimethyl Sulfone". Encyclopedia of Reagents for Organic Synthesis. doi:10.1002/047084289X.rd371. ISBN 978-0471936237.
  6. ^ Rose SE, Chalk JB, Galloway GJ, Doddrell DM (בינואר 2000). "Detection of dimethyl sulfone in the human brain by in vivo proton magnetic resonance spectroscopy". Magnetic Resonance Imaging. 18 (1): 95–8. doi:10.1016/S0730-725X(99)00110-1. PMID 10642107. {{cite journal}}: (עזרה)
  7. ^ Lin A, Nguy CH, Shic F, Ross BD (בספטמבר 2001). "Accumulation of methylsulfonylmethane in the human brain: identification by multinuclear magnetic resonance spectroscopy". Toxicology Letters. 123 (2–3): 169–77. doi:10.1016/S0378-4274(01)00396-4. PMID 11641045. {{cite journal}}: (עזרה)
  8. ^ Engelke UF, Tangerman A, Willemsen MA, Moskau D, Loss S, Mudd SH, Wevers RA (באוגוסט 2005). "Dimethyl sulfone in human cerebrospinal fluid and blood plasma confirmed by one-dimensional (1)H and two-dimensional (1)H-(13)C NMR". NMR in Biomedicine. 18 (5): 331–6. doi:10.1002/nbm.966. PMID 15996001. {{cite journal}}: (עזרה)
  9. ^ Jacob S (2003). MSM the Definitive Guide: Nutritional Breakthrough for Arthritis, Allergies and More. Freedom Press. ISBN 978-1-893910-22-5.
  10. ^ Jacob S, Lawrence RM, Zucker M (1999). The Miracle of MSM: The Natural Solution for Pain. New York: Penguin-Putnam.
  11. ^ Lang KL (17 ביוני 2001). "Methylsulfonylmethane (MSM)". Quackwatch. נבדק ב-2011-03-12. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Robert J. Herschler Inventions, Patents and Patent Applications - Justia Patents Search, patents.justia.com
  13. ^ 1 2 "MSM Monograph". Natural Medicines Comprehensive Database. Therapeutic Research Faculty. נבדק ב-10 ינו' 2024. {{cite web}}: (עזרה)(נדרשת הרשמה)
  14. ^ Horváth K, Noker PE, Somfai-Relle S, Glávits R, Financsek I, Schauss AG (באוקטובר 2002). "Toxicity of methylsulfonylmethane in rats". Food and Chemical Toxicology. 40 (10): 1459–62. doi:10.1016/S0278-6915(02)00086-8. PMID 12387309. {{cite journal}}: (עזרה)
  15. ^ Kim LS, Axelrod LJ, Howard P, Buratovich N, Waters RF (במרץ 2006). "Efficacy of methylsulfonylmethane (MSM) in osteoarthritis pain of the knee: a pilot clinical trial". Osteoarthritis and Cartilage. 14 (3): 286–94. doi:10.1016/j.joca.2005.10.003. PMID 16309928. {{cite journal}}: (עזרה)
  16. ^ Debbi EM, Agar G, Fichman G, Ziv YB, Kardosh R, Halperin N, Elbaz A, Beer Y, Debi R (ביוני 2011). "Efficacy of methylsulfonylmethane supplementation on osteoarthritis of the knee: a randomized controlled study". BMC Complementary and Alternative Medicine. 11: 50. doi:10.1186/1472-6882-11-50. PMC 3141601. PMID 21708034. {{cite journal}}: (עזרה)
  17. ^ Pagonis TA (2014). "The Effect of Methylsulfonylmethane on Osteoarthritic Large Joints and Mobility". International Journal of Orthopaedics. 1 (1): 19–24. doi:10.6051/j.issn.2311-5106.2014.01.7 (לא פעיל 31 בינואר 2024). {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: DOI inactive as of 2024 (link)
  18. ^ Bauer BA (6 ביוני 2014). "MSM for arthritis pain: Is it safe?". Expert Answers. Mayo Clinic. נבדק ב-14 ביולי 2015. {{cite web}}: (עזרה)