High-level Data Link Control
High-level Data Link Control (בראשי תיבות: HDLC) הוא פרוטוקול תקשורת תלוי סיביות (Bit Oriented) שפותח על ידי ארגון התקינה הבינלאומי ומגדיר שיטה לעטיפת נתונים (Data encapsulation) ברמת שכבת הקישוריות של מודל ה־OSI ומודל ה־TCP/IP.
הבדלים בין HDLC ל־SDLC
[עריכת קוד מקור | עריכה]- HDLC תומך במנגנון Checksum באורך של 32 סיביות.
- HDLC אינו תומך בטופולוגית LOOP או טופולוגית Hub Go ahead, אשר נתמכים על ידי SDLC.
- HDLC תומך ב־3 סוגי העברה, לעומת SDLC התומך בסוג אחד בלבד. סוגי התעבורה של HDLC הם:
- NRM - סוג התעבורה הנתמך גם ב־SDLC. במצב זה, תחנות המשנה אינן יכולות לתקשר עם התחנה הראשית, אלא אם כן היא פנתה אליהם.
- ARM - במצב זה, תחנות הקצה יכולות לשלוח נתונים לתחנה הראשית, מבלי לקבל רשות לפני כן.
- ABM - במצב זה, עוברים נתונים בין מספר צמתים משולבים, כלומר כאלו היכולים לשמש גם כתחנה הראשית וגם כמשנית. וכל תחנה יכולה ליזום משלוח נתונים, מבלי לבקש רשות לפני כן.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| סיווג פרוטוקולים על פי מודל ה־OSI | ||
|---|---|---|
| שכבת היישום | HTTP • SMTP • FTP • RTP • IRC • SNMP • SIP • DNS • DHCP | |
| שכבת הייצוג | MIME • ASCII • Unicode • TLS | |
| שכבת השיחה | ASP • PPTP • SSH • NFS • RPC • SOCKS | |
| שכבת התעבורה | TCP • UDP • SCTP • DCCP | |
| שכבת הרשת | IP (IPv4 • IPv6) • ICMP • IPX • ניתוב | |
| שכבת הקו | אתרנט • Token ring • FDDI | |
| השכבה הפיזית | E1 • 10Base-T • RS-232 • DSL • SONET | |