C Jam Blues
| סינגל | |
| יצא לאור |
1942  |
|---|---|
| שפה |
אנגלית |
| לחן |
דיוק אלינגטון |
  | |
"C Jam Blues" הוא סטנדרט ג'אז שהלחין ב-1942 דיוק אלינגטון וביצעו מוזיקאים רבים אחרים, בהם דייב גרוזין, ג'אנגו ריינהארדט, אוסקר פיטרסון וצ'ארלס מינגוס.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]כפי שהכותרת מרמזת, היצירה עוקבת אחר צורת בלוז בת שתים עשרה תיבות במפתח דו מז'ור. המנגינה ידועה בכך שהיא קלה במיוחד לנגינה, כאשר המנגינה כולה כוללת שני צלילים בלבד: G ו-C.
הופעה כוללת בדרך כלל כמה סולואים מאולתרים. כותב המנגינה המקורית הוא ככל הנראה הקלרניתן ברני ביגרד ב-1941, אך הדבר אינו ודאי. [1]
הקלטות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סרט בשחור-לבן של אלינגטון שהופק ב-1942, סרט בשם Jam Session, מתאר ג'אם סשן שבו אלינגטון מתחיל לנגן בקונטרבס ואליו מצטרפים בהדרגה חברים נוספים בלהקתו, ביניהם המתופף סוני גריר והחצוצרן רקס סטיוארט.
- מנהיג להקת ה-Western Swing, בוב וילס ו-His Texas Playboys, הקליטו את הקטע במועד מסוים שבין 1945 ל-1947 כחלק מהתמלילים של טיפאני (Tiffany Transcriptions). [2]
- ביל דוג'ט הקליט גרסה באלבום המחווה שלו מ-1958, Salute to Duke Ellington (King).
- "C Jam Blues" שימש את להקת Bonzo Dog Doo-Dah כבסיס לשירם "The Intro and the Outro". [3]
- מאלגרו מילר ונילס-הנינג ארסטד פדרסן כללו את השיר באלבומם The Duets משנת 1999. [4]
- רביעיית דייב ברובק ביצעה קטע זה בשידור חי בפסטיבל הג'אז של ניופורט ב-1958; ההקלטה מופיעה באלבומם Newport 1958. [5]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "C Jam Blues (1942)". JazzStandards.com. נבדק ב-3 באפריל 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ San Antonio Rose. Tiffany Transcriptions page 351.
- ^ Tracey, Ed (18 בספטמבר 2016). "Odds & Ends: News/Humor (with a "Who Lost the Week?" poll)". Daily Kos. נבדק ב-11 בנובמבר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Mulgrew Miller Discography". jazzdisco.org. נבדק ב-7 במרץ 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Recordings". Dave Brubeck Jazz. נבדק ב-2020-03-29.
