תרבות קלוביס

תרבות קלוביס (Clovis), הקרויה גם תרבות לאנו (Llano) היא תרבות אינדיאנית פרה היסטורית אשר מופיעה בתיעוד הארכאולוגי של אמריקה הצפונית לפני כ-11,000 שנים, בסוף עידן הקרח האחרון. שמה של התרבות לקוח מהאתר הארכאולוגי הנמצא בסמוך לקלוביס, ניו מקסיקו, ארצות הברית, בו נמצאו חפצים השייכים לה. ניתן למצוא אתרים של תרבות קלוביס לכל אורכה של ארצות הברית וכן במקסיקו ומרכז אמריקה.

אנשי תרבות הקלוביס מוכרים גם בשם "פלאו-אינדיאנים", קרי "אינדיאנים עתיקים", מונח המתייחס לבני האדם שאכלסו את יבשת אמריקה לקראת סופו של עידן הקרח האחרון. במשך שנים רבות היה מקובל לראות בתרבות זו את תושביה האנושיים הראשונים של יבשת אמריקה, ואבותיהם הקדמונים של כל התרבויות האינדיאניות של היבשת, זו הצפונית וזו הדרומית כאחד. אף על פי כן, בשלושים השנים האחרונות הוצגה תאוריה מתחרה הטוענת לקיומם של ממצאים ארכאולוגיים מוקדמים בהרבה, כגון באתר מונטה ורדה או בפלורידה.^[1]

נראה כי תרבות קלוביס באה אל קיצה בתקופת "הקור הגדול" לאחר סיומו של עידן הקרח.

אחד המאפיינים של תרבות קלוביס הוא פיתוח חודי חנית משוננים, הידועים כ"חודי קלוביס". חודי חנית אלה מושחזים משני צידיהם, דבר אשר איפשר ככל הנראה לחוד לצאת מן החנית עם הפגיעה. ארכאולוגים חלוקים ביניהם בשאלה האם שיטה זו מייצגת תרבות ייחודית, או שמא מדובר באימוץ של שיטה עדיפה מקבוצות שלא היו שייכות ל"קלוביס". חודי החנית נמצאו בקרבת שרידי ממותות, ומקובל להניח כי אנשי תרבות הקלוביס נהגו לצוד בעזרתם ממותות. אנשי תרבות הקלוביס השתמשו בכ-125 סוגים של צמחים ובעלי חיים בחצי הכדור המערבי, ולא רק בממותות. קיימת הנחה שנויה במחלוקת, הנקראת גם "תיאורית ציד היתר של הפליסטוקן", הגורסת כי ציד יתר של ממותות בידי בני תרבות הקלוביס הוביל להכחדתן. תאוריות אחרות מציעות שילוב של שינויי אקלים, ציד, מחלות ולחץ מצידם של מיני אוכלי עשב (מתחרים) וטורפים (איום) אחרים שהוביל להכחדתם. השערה אחרת היא כי תרבות הקלוביס הושמדה כאשר מטאור פגע באטמוספירה מעל קנדה, לפני כ-12,900 שנים.