תמונתו של דוריאן גריי
 | |
| כריכת הגרסה העברית (2006), בתרגום ליה נירגד | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | אוסקר ויילד |
| שפת המקור | אנגלית |
| סוגה |
ספרות גותית  |
| מקום התרחשות |
אנגליה |
| הוצאה | |
| הוצאה |
Lippincott's Monthly Magazine |
| תאריך הוצאה | 1890 |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 000962359, 000346588, 001830780, 002510237, 001834958, 001834961, 001834956, 001834957, 001834955 |
  | |
תמונתו של דוריאן גריי (באנגלית: The Picture of Dorian Gray) הוא רומן מאת הסופר האירי אוסקר ויילד, אשר התפרסם לראשונה בגיליון יולי 1890 של כתב העת Lippincott's Monthly Magazine בפילדלפיה, והכה גלים מיד עם פרסומו. היצירה מגוללת את סיפורו של צעיר המוכר את נשמתו תמורת נעורים ויופי נצחיים, ובאים בה לידי ביטוי שנינותו, ביקורתו החברתית החדה והפרוזה של אוסקר ויילד. גיבור הרומן הוא דוריאן, הדוניסט קצר רוח וחסר מוסר שאינו משתנה כלל, בעוד תמונתו מזדקנת והופכת דוחה יותר ויותר עם השנים. דמותו הפחידה, הקסימה, משכה, ואף השחיתה קוראים רבים במשך למעלה ממאה שנים.[1] באמצעות מעלליו של דוריאן, הביע ויילד בפשטות את התאוריות האסתטיות שלו, המחיש אותן ואת הסיכונים הטמונים בהן, ואף הציע קווים מנחים למי שיחליט לחיות חיים של יופי חסר תוחלת.
כשיצא הספר לאור ב-1891, הוא נחשב למסוכן, טיפשי, וולגרי ולא-מוסרי, ואילו ויילד עצמו כונה "קפדן קשקשני".[2] הספר שימש כהוכחה ל"חוסר צניעות רבתי" במשפטים נגד ויילד, שהביאו בסופו של דבר למאסרו ולהגלייתו. למרות זאת, ספרו "תמונתו של דוריאן גריי" ביסס את מעמדו של ויילד כאחד ממייצגיה החשובים של התנועה האסתטית, שדגלה ב"אמנות לשם אמנות", ויחד עם גיבורו הפך הספר ליצירה קלאסית.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר מתאר את קורות חייו של דוריאן גריי, צעיר יפה תואר החובר אל הצייר המוכשר באזיל הלווארד, הרואה בדוריאן מקור השראה לאמנותו. באזיל הלווארד מצייר את דיוקנו האישי של גריי. הדיוקן מצויר בנאמנות מופלאה למקור החי, ומשקף את הערצתו העזה של הצייר לדוריאן גריי, על שום יופיו ותמימותו.
בסדנתו של באזיל פוגש גריי את הלורד הנרי, איש החברה הגבוהה, ציניקן ונהנתן, שהופך לחברו הטוב ומלווה אותו לאורך תהליך היצירה. הלורד הנרי משתף את גריי בעמדותיו הרואות ביופי ובנעורים אידיאל, ודוריאן גריי מושפע מדבריו עמוקות. הוא נעצב על ארעיותם של היופי והנעורים, ובצערו הוא מביע משאלה, ומבקש שתמיד ימשיך להיראות צעיר ויפה כמו בתמונה, ומבקש שהתמונה תזדקן ותתכער במקומו:
כמה עצוב הדבר! אני אזדקן ואהיה נורא ומחריד, אבל התמונה תישאר צעירה תמיד. לעולם לא תהיה זקנה יותר משהיא כעת, ביום זה של חודש יוני... אילו היה הדבר להפך, אילו יכולתי אני להיות צעיר תמיד -והתמונה תזקן... את נשמתי הייתי נותן!
גריי הצעיר מתאהב בשחקנית צעירה, סיביל ויין, ושובר את לבה. שברון לבה כה גדול עד שהיא מתאבדת. כאשר גריי מתבונן בדיוקנו התלוי על הקיר הוא מבחין בהבעת פנים אכזרית שמופיעה בו ומבין שרצונו אכן התגשם – התמונה היא זו שמתכערת במקומו.
לורד הנרי משאיל לגריי הצעיר ספר המשפיע עליו עמוקות וגורם לו לחיות חיים נהנתניים ולבצע מעשים הנוגדים את המוסר ואת המידות הטובות. כשחולף הזמן, גריי נשאר יפה כשם שהיה ביום ציור הדיוקן שלו, ואילו דיוקנו, אותו הוא מסתיר בחדר נעול, מזדקן ומתכער.
בערב יום הולדתו השלושים ושמונה מבקר באזיל הלווארד את גריי הצעיר וטוען בפניו שהוא ידוע לשמצה בשל מעשיו ומידותיו הרעות. גריי מראה להלווארד את הדיוקן שצייר, שנראה עתה מכוער ומרושע עד מאוד, והלווארד, הרואה בהתכערות הדיוקן סימן להידרדרותו המוסרית של גריי, קורא לו לבקש מחילה מהאל ולשנות את דרכו. גריי כועס על הלווארד, ובתגובה רוצח אותו בדקירות סכין. גריי קורא למכר שלו, כימאי, ומשדל אותו לעזור לו להעלים את הגופה בטיעון שאם יסרב, גריי יחשוף סוד גדול ונורא שלו. מכרו הכימאי עוזר בהעלמת הגופה בניגוד לרצונו ולאחר תקופה מסוימת מתאבד.
לאחר שנים מחליט אחיה של סיביל ויין, אהובתו לשעבר של גריי, לנקום את מותה של אחותו, ורודף את גריי, אך נהרג לבסוף בתאונה במהלך ציד.
האירועים הסוערים גורמים לבסוף לגריי להחליט לשנות את דרכיו ולהפוך לטוב. הוא מספר ללורד הנרי על החלטתו, לאחר שכצעד ראשון למימושה ויתר על מערכת יחסים אפשרית עם צעירה כפרית יפה. הלורד הנרי מפקפק במניעיו ומציע שמעשיו של גריי לא נבעו מתוך רחמים על הצעירה, אלא מתוך גאווה וסקרנות. גריי מחליט לבדוק האם המעשה הטוב שעשה משתקף בתמונתו ומגלה שבמקום שהתמונה תחזור להיות יפה כביום ציורה, היא נראית מחרידה יותר מתמיד. גריי מהרהר באפשרות להתוודות על מעשיו, אך לבסוף חוזר בו ומחליט להשמיד את תמונתו, אותה האשים בהידרדרותו המוסרית. הוא מנסה להשמידה בדקירת סכין, אותה סכין שבה רצח את הלווארד חברו. כשמשרתיו נכנסים לחדר לאחר שדקר את התמונה, הם מוצאים אותו שרוע על הרצפה, זקן ומכוער עד מאוד, כשהסכין תקועה בחזהו, ואת תמונתו יפה כמו ביום שבו צוירה.
משמעות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר מתייחס להשפעה השלילית של היופי החיצוני מחד, ושל ההשפעה החברתית מאידך, על האדם. הוא דן למעשה במסכה החיצונית שהאדם שם על עצמו עקב תובענות הדרישות החברתיות, ודנה את האדם הפשוט לחיים של סבל ושל השחתה מוסרית.
ויילד מתאר בספר את ההבדל בין נקודת המבט הסובייקטיבית שדרכה רואה האדם את עצמו, לבין האופן בו הוא נראה בידי הסובבים אותו, ושם דגש על השינוי באופיו של האדם ובמעשיו בעקבות חשיפה לפיתויים וללחץ חברתי.
במקור התכוון ויילד ללעוג לצביעות החברה הלונדונית האריסטוקרטית, אך למעשה ביקורת זו מתאימה לכל חברה, ואף לחברה שבה אנו חיים כיום.
עיבודים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר עובד פעמים רבות לקולנוע. בשנת 1945 הפיקה MGM סרט מפואר ויקר, בעיבודו ובבימויו של אלברט לווין, ובכיכובו של הרד הטפילד. הסרט זכה בשלוש מועמדויות לפרס אוסקר (לרבות מועמדות של אנג'לה לאנסברי, ששיחקה את קורבנו של דוריאן, סיביל ויין), וזכה בפרס לקולנוע שחור-לבן. הסרט אופיין בדיוקן אותו צייר הצייר איוון אולברייט בצבעי טכניקולור בוהקים, שהיה האלמנט היחיד בסרט שצולם בצבע. ציורו המבעית של אולברייט, "תמונתו של דוריאן גריי" (1944-1943), מוצג במכון האמנות של שיקגו.
בשנת 1970 נעשה עיבוד מודרני של הספר לסרט קולנוע שנקרא 'דוריאן גריי' המתרחש בשנות השישים.
בסרט "ג'נטלמנים מובחרים" (2003) הופיעה דמותו של דוריאן גריי, שגולם בידי סטיוארט דאונסנד.
בשנת 2009 יצא לאקרנים סרט שמבוסס על הספר בשם "דוריאן גריי", בכיכובם של בן ברנס וקולין פירת'.
מלבד הפקות קולנוע אלו, היו הפקות קולנועיות נוספות של הסיפור.
טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1976 הופק סרט טלוויזיה על פי הרומן בעיבודו של ג'ון אוסבורן ובכיכובם של פיטר פירת', ג'רמי ברט וג'ון גילגוד.
דמותו של דוריאן גריי מופיעה בסדרה "פני דרדפול", שמגולמת על ידי ריב קארני.
דמותו מופיעה גם בעונה השנייה של הסדרה ״ההרפתקאות המצמררות של סברינה״, ומגולמת על ידי ג׳דדיה גודאייקר.
הספר היווה השראה לעלילת הפרק Man of the People של הסדרה מסע בין כוכבים: הדור הבא ואלמנטים מהסיפור מופיעים בצורה דומה בפרק.[3]
אופרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המלחין האמריקאי לוול ליברמן (אנ') הציג לראשונה את "תמונתו של דוריאן גריי" באופרה של מונטה קרלו ב-8 במאי 1996. הדיאלוגים בין דוריאן לבין הדיוקן שלו מוצגים כדואטים בין זמר טנור לתזמורת. ככל שמתפתחת האופרה, והדרמה מובילה להשחתתו הגמורה של דוריאן, כך המוזיקה הופכת לכאוטית ולצורמת יותר.
בשנת 2000 עלתה בבית האופרה של פראג האופרה "דוריאן" מאת יצחק שטיינר, המבוססת על סיפורו של ויילד, בבימוי נתן דטנר ובהשתתפות ששי קשת.[4]
תיאטרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]באפריל 2017 עלתה ההצגה "תמונתו של דוריאן גריי" בישראל בתיאטרון הבימה. את ההצגה יצר יחזקאל לזרוב, שהיה אחראי לבימוי, לעיבוד, לעיצוב הבמה ולעיצוב התנועה, ואף גילם בה את התפקיד הראשי של דוריאן גריי.
| שם השחקן | שם הדמות / דמויות |
|---|---|
| יחזקאל לזרוב | דוריאן גריי |
| גיל פרנק | הנרי |
| אקי אבני | בזיל |
| ליאת אקטע | גלאדיס |
| לאה גלפנשטיין | סיביל ווין |
| רוברטו פולק | פרנסיס, המשרת |
| שמעון כהן | המסגר, דוד ג'ורג' / זונה |
| דניאל סבג | ג'ים ווין |
| רותי לנדאו | אגתה |
| שחר רז | אלן |
| ניל משען | מארק |
| אליעד סודאי | ג'פרי, אח של גלאדיס |
ההצגה כוללת קטעים מוזיקליים על רקע השירים הבאים:
|
|
מחזמר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנובמבר 2022 עלה בתיאטרון בלונדון המחזמר "דוריאן" המבוסס על הסיפור.[5]
תרגומים לעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תמונת דוריאן גריי, תרגם מאנגלית י"ח טביוב, מוסקבה: א"י שטיבל, 1918. (מהדורות נוספות: ורשה: שטיבל, תרפ"א; תל אביב: נ’ טברסקי, תש"ז.)
- תמונת דוריאן גריי, תרגם אברהם בירמן, הוצאת עם עובד, 1960.
- תמונתו של דוריאן גריי, תרגם מ. בן-רפאל, הוצאת מ’ מזרחי, 1969.
- תמונתו של דוריאן גריי, מאנגלית: טלה בר, הוצאת אור עם, תשמ"ד-1984.
- תמונתו של דוריאן גריי, מאנגלית: בן-ציון בן-משה, חנות הספרים, 1998.
- תמונתו של דוריאן גריי, מאנגלית: ליה נירגד, ידיעות אחרונות, 2006.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רבקה איילון, פנים ומסכה ביצירותיו של אוסקר ויילד, כרמל, 2009. (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תמונת דוריאן גריי, הוצאת שטיבל, 1918, באתר הספרייה הלאומית
- יוכי שלח, "תמונתו של דוריאן גריי, התחלת הסוף", באתר "כמה פשוט"
- הרומן בעברית בתרגומו של י"ח טביוב באתר פרויקט בן-יהודה
- מנשה כהן, המקרה של דוריאן גריי: על חיי הנפש והנרקיסיזם של הדמויות ברומן של אוסקר ויילד, באתר פסיכולוגיה עברית, 2016
- שחר לאודון, "את עצמך הלחנת כמוזיקה": האמנות ככלי להשגת נעורי נצח בתמונתו של דוריאן גריי, הזמן: בין מדע לאמנות, גיליון 12, אפריל 2009
- נסיך הקסם: הרומן תמונת דוריאן גריי על רקע חיי אוסקר ווילד והתקופה הוויקטוריאנית, באתר משרד החינוך
- טקסט הרומן עצמו (באנגלית)
- תמונתו של דוריאן גריי, באתר OCLC (באנגלית)
- תמונתו של דוריאן גריי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Introduction, Notes and For Futher Reading of The Picture of Dorian Gray by Camille Gauti
- ^ ראו דבריו של לורד אלפרד דאגלס (מאהבו של ויילד) על שו"א הנלי, The Academy, 11 ביולי 1908
- ^ Man of the People (episode), Memory Alpha (באנגלית)
- ^ New Opera Takes On Wilde's 'Dorian Gray' - MTV
- ^ DORIAN A New Musical Other Palace