לדלג לתוכן

תלמי בן מנאוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תלמי בן מנאוס
Πτολεμαῖος
פטירה 40 לפנה״ס? עריכת הנתון בוויקינתונים
טטרארך היטורים וכלקיס
85 לפנה"ס – 40 לפנה"ס
(כ־45 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תלמי בן מנאוסיוונית: Πτολεμαῖος,‏ Ptolemaeus, פטולמאיוס; שם אביו בלטינית: Mennæus) היה השליט (טטרארך) של ממלכת היטורים וכלקיס בשנים 85–40 לפנה"ס ועד מותו.

בזמן שלטונו פעל תלמי להרחיב את שטחו במסעות צבאיים, השתלט על לבנון, איים על דמשק, הכניע מספר מחוזות לאורך החוף הפיניקי ותקופה קצרה אף השתלט על בניאס בגליל העליון. למעשה, קודם לכן הגליל כולו היה באופן פורמלי נתון בשליטתם של היטורים אך נכבש מידם על ידי יהודה אריסטובולוס הראשון החשמונאי בשנת 103 לפנה"ס.

בעקבות התנגדותם של היהודים שחשו עצמם מדוכאים תחת שלטונו של תלמי, שלח הנסיך אריסטובולוס השני, במצוות אמו המלכה שלומציון אלכסנדרה, משלחת צבאית לדמשק על מנת להגן עליה בפני תלמי. זמן קצר לאחר מכן פלש המצביא הרומאי פומפיוס לשטחי הממלכה היטורית, החריב את מעוזיה בלבנון ונטל ממנה את השליטה בערים ההלניסטיות כפי שעשה ביהודה. כאשר אריסטובולוס השני נרצח על ידי סיעת תומכי פומפיוס ביהודה (49 לפנה"ס) מצאו בניו ובנותיו מקלט אצל תלמי, וייתכן שהסיעה היהודית-לאומית באותו הזמן נתמכה על ידי היטורים.

מתתיהו אנטיגונוס השני, בנו של אריסטובולוס, נתמך גם הוא על ידי תלמי במאמציו להפוך למלך ביהודה. לפי יוסף בן מתתיהו, המלך החשמונאי אנטיגונוס היה קרוב משפחה של תלמי[1] שנישא לאחותו של אנטיגונוס אלכסנדרה, שהייתה נשואה קודם לכן לבנו פיליפיון, אולם תלמי רצח את בנו ולקח את כלתו לעצמו[2]. תלמי מת זמן קצר לאחר פלישתם של הפרתים ליהודה ואת מקומו ירש בנו ליסניאס (אנ').

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ יוסף בן מתתיהו, מלחמת היהודים, ספר ראשון, פרק י"ב, פסקה ב' (בסופו): ”משנאתו את הורדוס עזר להביא את אנטיגנוס בן אריסטובולוס ובדבר הזה עשה גם נחת-רוח לפביוס, אשר כפר אנטיגנוס פניו במנחה והטה את לבו לעזרו בעלותו על הארץ. ואת כל הכסף הדרוש לדבר המציא תלמי בעל אחות אנטיגנוס.” (ראו בתרגום לעברית (pdf)‏ באתר דעת).
  2. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר י"ד, פרק ז', פסקה 4 (בסופה): "אך תלמי, בן מנאוס, שהיה שליט כלקיס, תחת הר ליבנוס, לקח את אחיו אליו, ושלח את בנו פיליפיון לאשקלון לאשת אריסטובולוס, ורצה שתחזיר עמו את בנה אנטיגונוס ואת בנותיה; באחת מהן, ששמה היה אלכסנדרה, פיליפיון התאהב והתחתן איתה, אם כי לאחר מכן אביו תלמי הרג אותו, והתחתן עם אלכסנדרה, והמשיך לטפל באחֵיה." (ראו בתרגום לאנגלית באתר sefaria.org.il).