לדלג לתוכן

שפת בעלי חיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכים (צווארון אוסטרלי)

שפות בעלי חיים הן צורות תקשורת בין בעלי חיים שהן בעלות קווי דמיון לשפה האנושית.[1] בעלי חיים מתקשרים באמצעות מגוון סימנים, כגון צלילים ותנועות. ניתן להחשיב סימנים אלה כצורה של שפה, אם מלאי הסימנים גדול מספיק. הסימנים שרירותיים יחסית, ונראה שהחיות מייצרות אותם באופן רצוני במידה מסוימת (בניגוד להתנהגויות מותנות אוטומטיות יחסית או אינסטינקטים בלתי מותנים, כולל הבעות פנים).

חוקרים רבים טוענים שאין דמיון בין תקשורת אצל בעלי חיים לבין השפה האנושית. אצל בעלי חיים נוצרים דפוסים חדשים של סימנים בנסיבות מגוונות. בני אדם, לעומת זאת, מייצרים באופן שגרתי שילובים חדשים לגמרי של מילים. מספר חוקרים, כולל הבלשן צ'ארלס הוקט,(אנ') טוענים כי השפה האנושית והתקשורת אצל בעלי החיים שונים, משום שעקרונות התקשורת הבסיסיים שונים לחלוטין.[2] בהתאם לכך, הבלשן תומאס א. סבוק הציע לא להשתמש במונח "שפה" עבור שימוש במערכות סימנים אצל בעלי חיים.[3] עם זאת, בלשנים וביולוגים אחרים, כולל מארק האוזר, נועם חומסקי ו - וו. טקומסה פיץ', טוענים כי קיים רצף אבולוציוני בין שיטות התקשורת של בעלי חיים לשפה האנושית.[4]

היבטים של השפה האנושית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שומרת הסביבה הבלגית קלודין אנדרה עם קוף בונובו

יש מומחים הטוענים שהמאפיינים הבאים מבדילים בין שפה אנושית לתקשורת אצל בעלי חיים:[5]

  • שרירותיות - בדרך כלל אין קשר רציונלי בין צליל או סימן למשמעותם.[6] לדוגמה, אין שום דבר דמוי בית במילה "בית".
  • נפרדוּת - השפה מורכבת מחלקים קטנים ונפרדים הניתנים לחזרה (יחידות בדידות, למשל מורפמות), המשמשים ליצירת משמעות כשמשלבים אותם זה עם זה.
  • התקה - ניתן להשתמש בשפה כדי לתקשר על דברים שאינם בסביבה הקרובה, הן במרחב או בזמן.[6]
  • דואליות של דפוסים: היחידות המשמעותיות הקטנות ביותר (מילים או מורפמות) מורכבות מרצפים של יחידות ללא משמעות (צלילים או פונמות).[6] הדבר מכונה גם ארטיקולציה כפולה.
  • יצרניוּת - משתמשים יכולים להבין וליצור מספר רב של אמירות ללא הגבלה.[6]
  • סמנטיות - לסימנים מסוימים יש משמעויות מסוימות.[6]

מחקר על קופי אדם, כמו זה של פרנסין פטרסון עם קוקו[7] (גורילה) או אלן וביטריקס גרדנר עם וואשו[8][9] (שימפנזה), העלה כי קופי אדם מסוגלים להשתמש בשפה העומדת בחלק מדרישות אלו, כולל שרירותיות, נפרדוּת ויצרניוּת.[10]

בטבע, שימפנזים נראו "מדברים" זה עם זה כשהם מתריעים מפני סכנה מתקרבת. לדוגמה, אם שימפנזה אחד רואה נחש, השימפנזה האמורה עשויה להשמיע רעש נמוך ומרעיש, מאותת לכל שאר השימפנזים לטפס על העצים הסמוכים.[11] במקרה זה, התקשורת של השימפנזים אינה מעידה על התקה, מכיוון שהיא קשורה אך ורק לאירוע מסוים שמתרחש בהווה.

שרירותיות נצפתה בתקשורת של סוריקטות; ריקודי דבורים מדגימים אלמנטים של התקה מרחבית; והעברה תרבותית אולי התרחשה באמצעות שפה בין קופי השימפנזה הננסיים קאנזי ופנבנישה (אנ').[12]

עם זאת, הטענות כי לבעלי חיים יש כישורי שפה הדומים לאלה של בני אדם שנויות ביותר במחלוקת. בספרו אינסטינקט השפה,[13] סטיבן פינקר ממחיש שהטענות לגבי שימפנזים שרכשו כישורי שפה הן מוגזמות, ונשענות על ראיות מוגבלות או מופרכות.[13]

הבלשן האמריקני צ'ארלס הוקט קבע כי ששה עשר מאפיינים של השפה האנושית מבדילים בין תקשורת אנושית לזו של בעלי חיים. הוא כינה אותם "תכונות העיצוב של שפה". תכונות אלה נמצאו עד כה בכל שפות האדם המדוברות, ולפחות אחת חסרה בכל מערכת תקשורת אחרת אצל בעלי חיים. ואלה המאפיינים:

  • ערוץ קולי-שמיעתי - צלילים נפלטים מהפה ונקלטים על ידי מערכת השמע.[6] אמנם הדבר קיים גם במערכות תקשורת רבות אצל בעלי חיים, אך יש יוצאי דופן רבים, כגון אלה המסתמכים על תקשורת חזותית. דוגמה אחת היא קוברה המאריכה את הצלעות מאחורי ראשי הקורבנות כדי להעביר מסר של הפחדה או של תחושת איום.[14] בבני אדם, שפות הסימנים מספקות דוגמאות רבות לשפות שלמות המשתמשות בערוץ חזותי.
  • שידור וקליטה כיווניים[6] - מחייב שהנמען יוכל לדעת את הכיוון שממנו מגיע האות וכך את מקור האות.
  • דעיכה מהירה (אופי חולף) - האות נמשך זמן קצר בלבד.[6] הדבר נכון לכל המערכות המערבות קול, אך אינו לוקח בחשבון טכנולוגיית הקלטת שמע וגם אינו נכון לשפה כתובה. מאפיין זה אינו חל על אותות של בעלי חיים הכוללים כימיקלים וריחות, שלעיתים קרובות דועכים לאט. לדוגמה, ריח של בואש, המופק בבלוטותיו, מתקיים זמן רב כדי להרתיע טורף מתקיפה.[15]
  • ניתן להחלפה - ניתן להפיק את כל האמירות המובנות.[6] הדבר שונה ממערכות תקשורת אצל בעלי חיים שבהן, למשל, זכרים מייצרים קבוצה אחת של התנהגויות ונקבות קבוצה אחרת, והם אינם מסוגלים להחליף ביניהם מסרים. לדוגמה, לעש ההליותין יש תקשורת מובחנת: נקבות מסוגלות לשלוח חומר כימי כדי לציין מוכנות להזדווג, בעוד שזכרים אינם יכולים לשלוח את הכימיקל.[16]
  • משוב כולל - שולח המסר מודע למסר הנשלח.[6]
  • התמחות - האות המופק מיועד לתקשורת ואינו נובע מהתנהגות אחרת.[6] לדוגמה, הלחתה אצל כלבים היא תגובה טבעית להתחממות יתר, אך אינה מיוצרת כדי להעביר מסר מסוים.
  • סמנטיות - יש קשר קבוע בין הסימן למשמעות.[6]

קופי אדם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני אדם מסוגלים להבחין בין מילים אמיתיות למילים מזויפות על סמך הסדר הפונולוגי, כלומר סדר הצלילים של המילה. במחקר משנת 2013 הוכח כי גם אצל בבונים קיימת מיומנות זו. התגלית גרמה לחוקרים להאמין שקריאה אינה מיומנות מתקדמת כפי שהאמינו בעבר, אלא מבוססת על היכולת להבחין בין אותיות. מערך הניסוי כלל שישה בבונים בוגרים צעירים, והתוצאות נמדדו על ידי מתן אפשרות לבעלי החיים להשתמש במסך מגע ולבחור אם המילה המוצגת היא מילה אמיתית או לא, למשל מילה כמו "דרן" או "טלק". המחקר נמשך שישה שבועות, וכלל כ-50,000 בדיקות. החוקרים הפחיתו למינימום ביגרמים (אנ') נפוצים, או שילובים של שתי אותיות, ללא מילים, והגדילו אותם בצורה מקסימלית במילים אמיתיות. מחקרים נוספים ינסו ללמד בבונים כיצד להשתמש באלפבית מלאכותי.[17]

במחקר משנת 2016, צוות של ביולוגים ממספר אוניברסיטאות הגיע למסקנה שלמקאקים יש צינורות קול בעלי יכולת פיזית לדיבור, "אבל חסר להם מוח מוכן לדיבור שישלוט בדיבור".[18][19]

בעלי חיים שאינם קופי אדם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין הדוגמאות הנחקרות ביותר לשפות אצל בעלי חיים שאינם קופי אדם:

ציפורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ציפורי שיר ידועות במיוחד בשירתן. תוכים אפורים ומקאו ידועים ביכולתם לחקות את השפה האנושית. תוכי בשם אלכס הצליח לענות על מספר שאלות פשוטות לגבי אובייקטים שהוצגו בפניו, כמו לפתור משוואות מתמטיות פשוטות ולזהות צבעים. תוכים, יונקי דבש וציפורי שיר מציגים דפוסי למידה ווקאלית.(אנ') עורבים נחקרו ביחס ליכולתם להבין רקורסיה.[20]

חרקים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ריקוד הדבורים משמש להעברת הכיוון והמרחק של מקור המזון במינים רבים של דבורים. בשנת 2023, ג'יימס סי נייה, דיקן חבר ופרופסור לביולוגיה באוניברסיטת קליפורניה, סן דייגו, ביצע ניסוי כדי לקבוע אם הריקודים של הדבורים הם כישורים מולדים או שהם מתפתחים באמצעות צפייה בדבורים מבוגרות בכוורת.[21] קבוצת המחקר קבעה שמיומנות הריקוד הייתה מולדת במידה מסוימת, אך העקביות והדיוק של הריקוד היו מיומנות שנלמדו מדבורים מבוגרות יותר. למרות שהכוורת הניסויית שהכילה רק דבורים בנות אותו גיל פיתחה דיוק, זוויות וכיווניות משוכללת יותר עם הזמן, היכולת לתקשר מרחוק מעולם לא הגיעה לרמה של כוורות הביקורת.[21]

יונקים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • פילי יער אפריקניים: פרויקט ההאזנה לפילים של אוניברסיטת קורנל[22] החל בשנת 1999, כשקייטי פיין החלה ללמוד את קריאותיהם של פילי יער אפריקאים בפארק הלאומי דזנגה ברפובליקה המרכז אפריקאית. אנדריאה טורקאלו המשיכה בעבודה של פיין בפארק הלאומי דזנגה.[22] במשך כמעט 20 שנה, טורקאלו השתמשה בספקטרוגרמה כדי לתעד את הקולות שהפילים משמיעים. לאחר תצפית ומחקר מקיפים, היא הצליחה לזהות פילים לפי קולם. החוקרים מקווים לתרגם את הקולות הללו למילון פילים, אך סביר להניח שהעבודה תימשך עוד שנים רבות. מכיוון שקריאות פילים הן לעיתים קרובות בתדרים נמוכים מאוד, הספקטרוגרמה נועדה לזהות תדרים נמוכים מאלה שבני אדם יכולים לשמוע, מה שמאפשר לטורקלו להבין טוב יותר את הקולות שמשמיעים הפילים. המחקר של קורנל על פילי יער אפריקניים ערער את התפיסה שבני אדם טובים בהרבה בשימוש בשפה מאשר בעלי חיים, ושלבעלי חיים יש רק מידע מצומצם שביכולתם להעביר לאחרים. כפי שהסבירה טורקאלו, "רבות מהשיחות שלהם דומות במובנים מסוימים לדיבור אנושי".[23]
  • עטלפים משופמים: מכיוון שבעלי חיים אלה מבלים את רוב חייהם בחושך, הם מסתמכים במידה רבה על מערכת השמיעה שלהם כדי לתקשר, כולל באמצעות הד. מחקרים הראו שעטלפים משופמים משתמשים במגוון רחב של קריאות כדי לתקשר זה עם זה. קריאות אלה כוללות 33 צלילים שונים, או "הברות", שהעטלפים משתמשים בהם לחוד או משלבים בדרכים שונות ליצירת הברות מורכבות.[24]
  • כלבי ערבה: קון סלובודצ'יקוף חקר תקשורת של כלבי ערבה וגילה שהם משתמשים בקריאות אזעקה שונות המובילות להתנהגויות בריחה ממינים שונים של טורפים. הקריאות משדרות מידע סמנטי, אשר הודגם כאשר השמעות של קריאות אזעקה בהיעדר טורפים הובילו להתנהגות בריחה המתאימה לסוגי הטורפים הקשורים לקריאות. קריאות האזעקה מכילות גם מידע תיאורי על הגודל הכללי, הצבע והמהירות של הטורף.[25]

יונקים ימיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • דולפינים: דולפינים יכולים לשמוע זה את זה במרחק של עד 6 קילומטרים מתחת למים.[26] חוקרים צפו באמא דולפין המתקשרת בהצלחה עם תינוקה באמצעות טלפון. נראה ששני הדולפינים ידעו עם מי הם מדברים ועל מה הם מדברים. לא רק שדולפינים מתקשרים באמצעות רמזים לא מילוליים, נראה שהם גם מפטפטים ומגיבים לקולות של דולפינים אחרים.[27]
ספקטרוגרמה של קולות של לוויתן גבן. הפרטים מוצגים במשך 24 השניות הראשונות של הקלטת "שיר" ששר הלוויתן הגבן באורך 37 שניות. שירי הלווייתנים ו"קליקים" של ההדהוד נראים כפסים אופקיים ומחיקות אנכיות בהתאמה.
  • לווייתנים: שתי קבוצות של לווייתנים, לווייתן הגבן ותת-מין של לווייתן כחול המצוי באוקיינוס ההודי, ידועות כמפיקות צלילים חוזרים בתדרים משתנים, הידועים בשם שירי לווייתן. לווייתנים זכרים מבצעים קולות אלה רק בעונת ההזדווגות, ולכן יש להניח שמטרת השירים היא לסייע לברירה מינית. גבנונים משמיעים גם צליל הנקרא קריאת האכלה, שאורכו חמש עד עשר שניות בתדירות כמעט קבועה. גבנון ניזון בדרך כלל בשיתוף פעולה על ידי התאספות בקבוצות, שחיה מתחת ללהקות דגים וזינוק למעלה דרך הדגים ומחוץ למים יחד. לפני הזינוקים הללו, לווייתנים משמיעים את קריאת ההאכלה שלהם. אימהות של לווייתנים גם משמיעות קולות הרגעה לתינוקות שלהן.(אנ')
  • אריות ים: מאז 1971, רונלד ג'יי שוסטרמן ושותפיו למחקר חקרו את היכולת הקוגניטיבית של אריות ים. הם גילו שאריות ים מסוגלים לזהות יחסים בין גירויים על סמך פונקציות דומות, ולא רק על סמך המאפיינים הנפוצים של הגירויים. התופעה נקראת סיווג שקילות. יכולת זו לזהות שקילות עשויה להיות שלב מקדים להתפתחות שפה.[28] מחקר נערך כעת במעבדת הקוגניציה והחושים של Pinniped כדי לקבוע כיצד אריות ים יוצרים יחסי שקילות אלה. אריות ים הוכחו גם כמבינים תחביר ופקודות פשוטים כאשר מלמדים אותם שפת סימנים מלאכותית הדומה לזו שמשתמשים בה עם קופי אדם.[29] אריות ים גם הצליחו ללמוד להשתמש במספר יחסים תחביריים בין הסימנים שלימדו אותם, כגון כיצד יש לסדר את הסימנים זה ביחס לזה. עם זאת, אריות הים כמעט ולא השתמשו בסימנים באופן סמנטי או לוגי.[30] בטבע, משערים כי אריות ים משתמשים במיומנויות חשיבה הקשורות ליחסי שקילות על מנת לקבל החלטות חשובות שיכולות להשפיע על הישרדותם, למשל זיהוי חברים וקרובי משפחה או הימנעות מאויבים וטורפים.[28] אריות ים משתמשים בתנוחות יציבה שונות ובמגוון של נביחות, ציוצים, נקישות, גניחות, נהמות וחריקות כדי לתקשר.[31] טרם הוכח אם אריות ים משתמשים בהד כאמצעי תקשורת.[32]

ההשפעות של למידה על איתות שמיעתי בבעלי חיים אלה מעניינות את החוקרים. מספר חוקרים הצביעו על כך שנראה שלחלק מהיונקים הימיים יש יכולת לשנות הן את ההקשר והן את המאפיינים המבניים של הקולות שלהם כתוצאה מניסיון. ג'ניק וסלייטר הצהירו שלמידה יכולה לשנות קוליות באחת משתי דרכים: על ידי השפעה של ההקשר שבו נעשה שימוש בקריאה מסוימת, או על ידי שינוי המבנה האקוסטי של השיחה עצמה.[33] זכרים של אריות ים קליפורניים יכולים ללמוד לעכב את נביחותיהם בנוכחות כל זכר דומיננטי, אך משמיעים קול רגיל כשאין בסביבה זכרים דומיננטיים.[34] סוגי הקריאות השונים של כלבי ים אפורים יכולים להיות מותנים ונשלטים באופן סלקטיבי על ידי רמזים שונים,[35] ושימוש בחיזוק באמצעות מזון יכול גם לשנות את אופן הפקת הקול. כלב ים זכר בשבי בשם הובר הדגים מקרה של חיקוי קולי, אך מאז לא דווח על תצפיות דומות.

במחקר משנת 1992, רוברט גיסינר ושוסטרמן ערכו ניסויים שבהם ניסו ללמד תחביר נקבת אריה ים קליפורנית בשם רוקי.[30] את רוקי לימדו מילים בליווי סימנים, ולאחר מכן היא התבקשה לבצע משימות שונות בהתאם לסדר המילים לאחר צפייה בהוראה בעזרת סימן. נמצא שרוקי הייתה מסוגלת לקבוע יחסים בין סימנים למילים, וליצור תחביר בסיסי.[30] מחקר משנת 1993 של שוסטרמן ודייוויד קסטאק מצא שאריה ים קליפורני היה מסוגל להבין מושגים מופשטים כמו סימטריה, זהות והתקה. הדבר מצביע על כך שיחסי שקילות יכולים להיות מובנים גם ללא שפה.

הקולות המיוחדים של אריות הים מופקים מעל ומתחת למים. כדי לסמן טריטוריה, אריות ים "נובחים", כאשר זכרים שאינם זכרי אלפא עושים יותר רעש מאשר זכרי אלפא. למרות שגם נקבות נובחות, הן עושות זאת בתדירות נמוכה יותר ולרוב בקשר להולדת גורים או לטיפול בגורים. נקבות מייצרות קול צווח כיווני מאוד, קריאת משיכה לגורים, שעוזר לאימהות ולגורים לאתר זה את זה. כפי שצוין ב-Behavior Behavior, אורח החיים האמפיבי שלהם גרם להם להזדקק לתקשורת אקוסטית לארגון חברתי כשהם נמצאים על היבשה.

אריות ים יכולים לשמוע תדרים בין 100 הרץ ו-40,000 הרץ, וקול מ-100 עד 10,000 הרץ.[36]

רכיכות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הוכח כי דיונוני שונית קריביים מתקשרים באמצעות מגוון שינויים בצבע, בצורה ובמרקם. קלמארי מסוגלים לבצע שינויים מהירים בצבע ובדפוס העור באמצעות שליטה במערכת העצבים של הכרומטפורים.[37] דיונונים משתמשים בצבע, בדפוסים ובהבהובים לא רק לצורכי הסוואה וכדי להיראות גדולים יותר מול גורם מאיים, אלא גם כדי לתקשר זה עם זה בטקסי חיזור שונים. דיונוני שונית קריביים יכולים לשלוח הודעה אחת באמצעות דפוסי צבע לדיונון מימינם, בעודם שולחים הודעה אחרת לדיונון משמאלם.[38][39]

דגים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השוואה בין "שפת בעלי חיים" ו"תקשורת בין בעלי חיים"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדאי להבחין בין "שפה של בעלי חיים" ל"תקשורת בין בעלי חיים", אם כי יש מקום להשוואה במקרים מסוימים (למשל, מחקרם של צ'ייני וסיפארת'ים על קריאות של קופי ורווט).[43] בשנת פרסם 1960 פרסם הבלשן צ'ארלס הוקט מאמר שבו הבדיל בין שפות אנושיות לשפות בעלי חיים. הוא הגדיר 13 תכונות עיצוב של שפה אנושית. לטענתו, רק שפות אנושיות כוללות את 13 התכונות, ואילו תקשורת בין בעלי חיים יכולות לכלול רק חלק מהן.[44]

הנס החכם, סוס שנטען כי ביכולתו לבצע מטלות חשבון ומשימות אינטלקטואליות אחרות

המסקנות לגבי שפת בעלי חיים שנויות במחלוקת ממספר סיבות (ראה גם הנס החכם). מחקר מוקדם על שימפנזים בוצע באמצעות תינוקות שימפנזים שגודלו כאילו היו בני אדם. לשימפנזים מבנה גרון שונה מאוד מזה של בני אדם, והטענה הייתה כי השימפנזים אינם מסוגלים לשלוט מרצונם על מערכת הנשימה. הדבר מקשה מאוד על השימפנזים לשחזר את האינטונציות הקוליות הנדרשות בשפה אנושית. לאחר מכן עברו המחקרים ליצירת שפה מלאכותית באמצעות מחוות (שפת סימנים), כמו גם מקלדות הכוללות לחצנים עם סמלים (הידועים כ"לקסיגרמות"), שעליהם יכלו בעלי החיים ללחוץ. שימפנזים אחרים למדו על ידי התבוננות בנבדקים אנושיים המבצעים משימות. מחקרים אלה נמצאים כיום בחזית המחקר על שפת בעלי חיים.

אולי המבקר הידוע ביותר על המחקרים בשפת בעלי חיים הוא הרברט טראס (Herbert Terrace) (אנ'). הביקורת שלו הסתמכה על עבודתו עם השימפנזה נים שימפסקי[45][46]. לטענתו, החוקרים הרחיקו לכת בפירוש התוצאות שהשיגו. בנוסף, השימפנזים שלו לא הגיעו להכללה של מושג היחס בין אופני ההבנה והייצור, כאשר הכללה היא אחד היסודות הבסיסיים לשפות אנושיות. לדעת טראס, בעלי החיים למדו סדרה מתוחכמת של אסטרטגיות התנהגותיות מבוססות הקשר כדי לקבל חיזוק ראשוני (מזון) או חברתי, התנהגויות שניתן לפרש אותן בטעות כשימוש בשפה.

בשנת 1984 פרסם לואי הרמן דיווח על שפה מלאכותית שהתגלתה אצל דולפין הבקבוק בכתב העת Cognition.[47] הבדל עיקרי בין עבודתו של הרמן למחקרים קודמים היה הדגש שהוא שם על שיטה לחקר הבנת השפה בלבד (ולא הבנה וייצור), שאפשרה בקרות קפדניות ובדיקות סטטיסטיות, בעיקר משום שהגביל את המחקר להערכת ההתנהגויות הפיזיות של בעלי החיים (בתגובה למשפטים) עם צופים עיוורים. שמות הדולפינים היו Akeakamai ופיניקס.[47] איירין פפרברג השתמשה במודאליות קולית להפקת שפה והבנה אצל תוכי אפור בשם אלכס,[48][49][50][51] וסו סאבאג'-רמבו ממשיכה לחקור קופי בונובו[52][53] כמו קאנזי ופנבנישה. ר' שוסטרמן אישש תוצאות רבות בחקר הדולפינים עם אריות הים שלו בקליפורניה ("רוקי"[54]), והוא נקט שיטה התנהגותית יותר לעומת הגישה הקוגניטיבית של הרמן. הדגש של שוסטרמן הוא על החשיבות של מבני למידה המכונים מחלקות שקילות.[55][56]

עם זאת, לרוב לא התקיים דיאלוג משמעותי בין תחומי הבלשנות והשפה אצל בעלי חיים. התחום ההולך וצומח של אבולוציה של שפה הוא מקור נוסף להשפעה הדדית בין דיסציפלינות אלו. רוב חוקרי קופי האדם טוענים שקיימת יכולת קדם-לשונית משותפת אצל בני אדם ושימפנזים, שמקורה באב קדמון משותף. חוקרי דולפינים ותוכים מדגישים את העקרונות הקוגניטיביים הכלליים העומדים בבסיס יכולות אלו. תחומי מחקר אחרים המתמקדים ביכולות תקשורת אצל בעלי חיים כוללים את תאוריית הנפש, חיקוי,[57] תרבות אצל בעלי חיים[58] ואבולוציה של שפה.[59]

לאחרונה קמו חוקרים שערערו על הרעיון שתקשורת בין בעלי חיים מתוחכמת פחות מתקשורת אנושית. דניס הרזינג ערכה מחקר על דולפינים באיי בהאמה, שבו קיימה שיחה דו כיוונית באמצעות מקלדת שקועה.[60] המקלדת איפשרה לצוללנים לתקשר עם דולפינים פראיים. באמצעות צלילים וסמלים על כל מקש יכלו הדולפינים ללחוץ על המקש עם האף או לחקות את צליל השריקה שנפלט כדי לבקש מבני אדם אביזר ספציפי. ניסוי מתמשך זה הראה שאצל יצורים לא לשוניים אכן מתרחשת חשיבה מתוחכמת ומהירה. מחקר נוסף שנעשה עם קאנזי באמצעות לקסיקרמות חיזק את הרעיון שתקשורת עם בעלי חיים היא מורכבת הרבה יותר מכפי שחשבו בעבר.[61]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Shah, Sonia (20 בספטמבר 2023). "The Animals Are Talking. What Does It Mean? – Language was long understood as a human-only affair. New research suggests that isn't so. + comment". The New York Times. ארכיון מ-21 בספטמבר 2023. נבדק ב-21 בספטמבר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ Hockett, Charles F. (1960). "Logical considerations in the study of animal communication". In Lanyon, W.E.; Tavolga, W.N. (eds.). Animals sounds and animal communication. American Institute of Biological Sciences. pp. 392–430.
  3. ^ Martinelli, Dario (2010). "Introduction to Zoosemiotics". A Critical Companion to Zoosemiotics: People, Paths, Ideas. Biosemiotics. Vol. 5. Dordrecht: Springer Netherlands. pp. 1–64. doi:10.1007/978-90-481-9249-6_1. ISBN 978-90-481-9249-6.
  4. ^ Hauser, Marc D.; Chomsky, Noam; Fitch, W. Tecumseh (22 בנובמבר 2002). "The Faculty of Language: What Is It, Who Has It, and How Did It Evolve?" (PDF). Science. American Association for the Advancement of Science. pp. 1569–1579. אורכב מ-המקור (PDF) ב-28 בדצמבר 2013. נבדק ב-28 במרץ 2014. We argue that an understanding of the faculty of language requires substantial interdisciplinary cooperation. We suggest how current developments in linguistics can be profitably wedded to work in evolutionary biology, anthropology, psychology, and neuroscience. We submit that a distinction should be made between the faculty of language in the broad sense (FLB) and in the narrow sense (FLN). FLB includes a sensory-motor system, a conceptual-intentional system, and the computational mechanisms for recursion, providing the capacity to generate an infinite range of expressions from a finite set of elements. We hypothesize that FLN only includes recursion and is the only uniquely human component of the faculty of language. We further argue that FLN may have evolved for reasons other than language, hence comparative studies might look for evidence of such computations outside of the domain of communication (for example, number, navigation, and social relations). {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Denham, Kristin; Lobeck, Anne (2010). Linguistics for Everyone: An Introduction (Instructor's ed.). Wadsworth, Cengage Learning. pp. 4–5. ISBN 9781428205833.
  6. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 Fitch, WT. (פבר' 2011). "Unity and diversity in human language". Philos Trans R Soc Lond B Biol Sci. 366 (1563): 376–88. doi:10.1098/rstb.2010.0223. PMC 3013471. PMID 21199842. {{cite journal}}: (עזרה)
  7. ^ Patterson, Francine; Linden, Eugene (1981). The education of Kok. New York: Holt. ISBN 978-0-03-046101-9. OCLC 7283799.
  8. ^ Gardner, R. A.; Gardner, B. T. (1969). "Teaching Sign Language to a Chimpanzee". Science. 165 (3894): 664–672. Bibcode:1969Sci...165..664G. doi:10.1126/science.165.3894.664. ISSN 0036-8075. PMID 5793972.
  9. ^ Gardner, B.T.; Gardner, R.A. (1975). "Evidence for sentence constituents in the early utterances of child and chimpanzee". Journal of Experimental Psychology: General. 104 (3): 244–267. doi:10.1037/0096-3445.104.3.244.
  10. ^ Fernández, Eva M.; Cairns, Helen Smith (2011). Fundamentals of psycholinguistic. Chichester, West Sussex [England] ; Malden, MA: Wiley-Blackwell. ISBN 978-1-4051-9147-0. OCLC 667883441.
  11. ^ Crockford, Catherine; Wittig, Roman M.; Mundry, Roger; Zuberbühler, Klaus (בינואר 2012). "Wild Chimpanzees Inform Ignorant Group Members of Danger". Current Biology. 22 (2): 142–146. Bibcode:2012CBio...22..142C. doi:10.1016/j.cub.2011.11.053. ISSN 0960-9822. PMID 22209531. {{cite journal}}: (עזרה)
  12. ^ Paul Raffaele, Speaking Bonobo, Smithsonian magazine, 2006
  13. ^ 1 2 Pinker, Steven (2000). The Language Instinct: How the Mind Creates Language (באנגלית). HarperCollins. ISBN 978-0-06-095833-6.
  14. ^ Cobra Master (2003-12-12). "Introduction". Cobras.org. נבדק ב-2013-05-19.
  15. ^ "Skunks, Skunk Pictures, Skunk Facts – National Geographic". Animals.nationalgeographic.com. 2013-05-15. אורכב מ-המקור ב-14 בינואר 2010. נבדק ב-2013-05-19. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ Almaas, Torj.; Christensen, Thomasa.; Mustaparta, Hanna (1991-09-01). "Chemical communication in heliothine moths". Journal of Comparative Physiology A. 169 (3). doi:10.1007/BF00206989.
  17. ^ Haghighat, Leila (2012). "Baboons Can Learn to Recognize Words". Nature News. doi:10.1038/nature.2012.10432. נבדק ב-15 באפריל 2013. {{cite journal}}: (עזרה)
  18. ^ Fitch, W. T.; de Boer, B.; Mathur, N.; Ghazanfar, A. A. (בדצמבר 2016). "Monkey vocal tracts are speech-ready". Science Advances. 2: e1600723. Bibcode:2016SciA....2E0723F. doi:10.1126/sciadv.1600723. PMC 5148209. PMID 27957536. {{cite journal}}: (עזרה)
  19. ^ "Why can't monkeys talk? Their anatomy is 'speech-ready' but their brains aren't wired for it: neuroscientist". National Post. נבדק ב-10 בדצמבר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  20. ^ Liao, Diana A.; Brecht, Katharina F.; Johnston, Melissa; Nieder, Andreas (2022-11-04). "Recursive sequence generation in crows". Science Advances (באנגלית). 8 (44): eabq3356. Bibcode:2022SciA....8.3356L. doi:10.1126/sciadv.abq3356. ISSN 2375-2548. PMC 9629703. PMID 36322648.
  21. ^ 1 2 Dong, Shihao; Lin, Tao; Nieh, James C.; Tan, Ken (2023-03-10). "Social signal learning of the waggle dance in honey bees". Science (באנגלית). 379 (6636): 1015–1018. Bibcode:2023Sci...379.1015D. doi:10.1126/science.ade1702. ISSN 0036-8075. PMID 36893231.
  22. ^ 1 2 "The Idea". Elephant Listening Project. Cornell University. ארכיון מ-2023-01-28. נבדק ב-28 בדצמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "The Secret Language of Elephants". CBS News 60 Minutes. בינואר 2010. נבדק ב-2013-02-24. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ Kanwal, J. S.; Matsumura, S.; Ohlemiller, K.; Suga, N. (1994). "Analysis of acoustic elements and syntax in communication sounds emitted by mustached bats". Journal of the Acoustical Society of America. 94 (3): 1229–1254. Bibcode:1994ASAJ...96.1229K. doi:10.1121/1.410273. PMID 7962992.
  25. ^ "Con Slobodchikoff". nau.edu. נבדק ב-10 בדצמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ "Dolphins' Secret Language". Young People's Trust for the Environment. 29 בפברואר 2012. אורכב מ-המקור ב-27 באוגוסט 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ "The Secret Language of Dolphins". National Geographic Kids. אורכב מ-המקור ב-2013-03-08. נבדק ב-2013-03-31.
  28. ^ 1 2 "NOVA scienceNOW: Smart Marine Mammals – Smart Sea Lions". teachersdomain.org. נבדק ב-10 בדצמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ http://www.pinnipedlab.org/ (אורכב 18.01.2012 בארכיון Wayback Machine) The Pinniped Cognition & Sensory Systems Laboratory
  30. ^ 1 2 3 Gisiner, Robert; Schusterman, Ronald J. (1992). "Sequence, syntax, and semantics: Responses of a language-trained sea lion (Zalophus californianus) to novel sign combinations" (PDF). Journal of Comparative Psychology. 106 (1): 78–91. doi:10.1037/0735-7036.106.1.78. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2018-11-19. נבדק ב-2013-12-28.
  31. ^ "California Sea Lion – Communication". seaworld.org. נבדק ב-2013-05-19.
  32. ^ "Sea Lion Info – Dolphin Research Center". dolphins.org. נבדק ב-10 בדצמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ Janik, VM.; Slater, PJ. (יולי 2000). "The different roles of social learning in vocal communication". Anim Behav. 60 (1): 1–11. doi:10.1006/anbe.2000.1410. PMID 10924198. {{cite journal}}: (עזרה)
  34. ^ Schusterman, RJ.; Dawson, RG. (אפר' 1968). "Barking, dominance, and territoriality in male sea lions". Science. 160 (3826): 434–6. Bibcode:1968Sci...160..434S. doi:10.1126/science.160.3826.434. PMID 5689412. {{cite journal}}: (עזרה)
  35. ^ Shapiro, AD.; Slater, PJ.; Janik, VM. (דצמ' 2004). "Call usage learning in gray seals (Halichoerus grypus)". J Comp Psychol. 118 (4): 447–54. doi:10.1037/0735-7036.118.4.447. PMID 15584781. {{cite journal}}: (עזרה)
  36. ^ "Oceanography". Onr.navy.mil. אורכב מ-המקור ב-2013-12-02. נבדק ב-2013-05-19.
  37. ^ Cloney, RA; Florey, E (1968). "Ultrastructure of cephalopod chromatophore organs". Zeitschrift für Zellforschung und Mikroskopische Anatomie. 89 (2): 250–80. doi:10.1007/BF00347297. PMID 5700268.
  38. ^ "Sepioteuthis sepioidea; Caribbean Reef squid". The Cephalopod Page. נבדק ב-2013-05-19.
  39. ^ Byrne, R.A., U. Griebel, J.B. Wood & J.A. Mather 2003. "Squids say it with skin: a graphic model for skin displays in Caribbean Reef Squid" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2007-07-04. (3.86 MB) Berliner Geowissenschaftliche Abhandlungen 3: 29–35.
  40. ^ "Pauses during communication release behavioral habituation through recovery from synaptic depression: Current Biology".
  41. ^ "Extreme Enlargement of the Cerebellum in a Clade of Teleost Fishes that Evolved a Novel Active Sensory System: Current Biology".
  42. ^ "Blind Fish Have Regional Accents Just Like Humans". Nerdist.
  43. ^ Seyfarth, R. M.; Cheney, D.L. (1990). "The assessment by vervet monkeys of their own and other species' alarm calls". Animal Behaviour. 40 (4): 754–764. doi:10.1016/S0003-3472(05)80704-3.
  44. ^ Hockett, Charles F, The Origin of Speech, Scientific American 89–96 203 (3), 1960, עמ' 89–96
  45. ^ Terrace, Herbert S. (1979). Nim. New York: Knopf : distributed by Random House. ISBN 978-0-394-40250-5. OCLC 5102119.
  46. ^ Terrace, H.S.; Petitto, L.A.; Sanders, R.J.; Bever, T.G. (1979). "Can an ape create a sentence?". Science. 206 (4421): 891–902. Bibcode:1979Sci...206..891T. doi:10.1126/science.504995. PMID 504995.
  47. ^ 1 2 Herman, L. M.; Richards, D. G.; Wolz, J. P. (1984). "Comprehension of sentences by bottlenosed dolphins". Cognition. 16 (2): 129–219. doi:10.1016/0010-0277(84)90003-9. PMID 6540652.
  48. ^ Pepperberg, Irene M. (1999). The Alex studies : cognitive and communicative abilities of grey parrot. Cambridge, Mass.: Harvard University Press. ISBN 978-0-674-00051-3. OCLC 807730081.
  49. ^ Pepperberg, IM. (אוק' 2010). "Vocal learning in Grey parrots: A brief review of perception, production, and cross-species comparisons". Brain Lang. 115 (1): 81–91. doi:10.1016/j.bandl.2009.11.002. PMID 20199805. {{cite journal}}: (עזרה)
  50. ^ Pepperberg, IM.; Carey, S. (נוב' 2012). "Grey parrot number acquisition: the inference of cardinal value from ordinal position on the numeral list". Cognition. 125 (2): 219–32. doi:10.1016/j.cognition.2012.07.003. PMC 3434310. PMID 22878117. {{cite journal}}: (עזרה)
  51. ^ Pepperberg, IM. (פבר' 2013). "Abstract concepts: data from a Grey parrot". Behav Processes. 93: 82–90. doi:10.1016/j.beproc.2012.09.016. PMID 23089384. {{cite journal}}: (עזרה)
  52. ^ Savage-Rumbaugh, E. S. (1990). "Language Acquisition in a Nonhuman Species: Implications for the innateness debate". Developmental Psychobiology. 23 (7): 599–620. doi:10.1002/dev.420230706. PMID 2286294.
  53. ^ Savage-Rumbaugh, E. S.; Fields, W. M. (2000). "Linguistic, cultural and cognitive capacities of bonobos (Pan paniscus)". Culture and Psychology. 6 (2): 131–154. doi:10.1177/1354067X0062003.
  54. ^ LA Zoo (2023-06-08), World Oceans Day with Rockie the California Sea Lion, נבדק ב-2024-11-29
  55. ^ Schusterman, RJ.; Kastak, D. (במאי 1998). "Functional equivalence in a California sea lion: relevance to animal social and communicative interactions". Anim Behav. 55 (5): 1087–95. doi:10.1006/anbe.1997.0654. PMID 9632496. {{cite journal}}: (עזרה)
  56. ^ Kastak, CR.; Schusterman, RJ.; Kastak, D. (ספט' 2001). "Equivalence classification by California sea lions using class-specific reinforcers". J Exp Anal Behav. 76 (2): 131–58. doi:10.1901/jeab.2001.76-131. PMC 1284831. PMID 11599636. {{cite journal}}: (עזרה)
  57. ^ Nehaniv, Chrystopher; Dautenhahn, Kerstin (2002). Imitation in animals and artifacts. Cambridge, Mass: MIT Press. ISBN 9780262271219. OCLC 51938434.
  58. ^ Rendell, L.; Whitehead, H. (2001). "Culture in whales and dolphins". Behavioral and Brain Sciences. 24 (2): 309–382. doi:10.1017/S0140525X0100396X. PMID 11530544.
  59. ^ Christiansen, Morten H.; Kirby, Simon (2003). Language evolution. Oxford ; New York: Oxford University Press. ISBN 978-0-19-924484-3. OCLC 51235137.
  60. ^ Herzing, Denise L.; Delfour, Fabienne; Pack, Adam A. (2012). "Responses of human-habituated wild Atlantic Spotted Dolphins to play behaviours using a two-way human/dolphin interface" (PDF). International Journal of Comparative Psychology. 25 (2): 137–165. doi:10.46867/IJCP.2012.25.02.02.
  61. ^ Savage-Rumbaugh, S.; Rumbaugh, D.; Fields, W. "Empirical kanzi: The ape language controversy revisited. (2009)". Skeptic. 15 (1): 25–33. אורכב מ-המקור ב-2013-05-18.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=שפת_בעלי_חיים&oldid=40132129"