לדלג לתוכן

שלמה גאנצפריד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי שלמה גאנצפריד
Rabbi Shlomo Ganzfried
הרב שלמה גאנצפריד
הרב שלמה גאנצפריד
לידה 1804
תקס"ד
אוז'הורוד, ממלכת הבסבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 31 ביולי 1886 (בגיל 82 בערך)
כ"ח בתמוז תרמ"ו
אוז'הורוד, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ממלכת הונגריה
תקופת הפעילות ? – 30 ביולי 1886 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות יהדות אורתודוקסית עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק הלכה
תפקידים נוספים דיין
רבותיו צבי הירש הלר עריכת הנתון בוויקינתונים
בני דורו מהר"ם שיק, רבי אברהם שאג-צוובנר
חיבוריו קיצור שולחן ערוך
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי שלמה בן יוסף גאנצפריד (תקס"ד, 1804כ"ח בתמוז תרמ"ו, 31 ביולי 1886) היה פוסק הלכה וראש בית דין באונגוואר. מחבר הספר "קיצור שולחן ערוך".

קורות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר אונגוואר שבהונגריה (כיום אוז'הורוד שבאוקראינה). שם אביו: יוסף. שם אמו: בילה. נקרא על שם סבו, רבי שלמה, שהיה דיין בעיר. רוב ימיו שימש כאב בית דין בעירו, וחיבר ספרי הלכה חשובים. ספרו הראשון הוא 'קסת הסופר', ספר יסוד בהלכות כתיבת סת"ם, שהחת"ם סופר המליץ עליו כספר חובה לסופרי סת"ם.

בעיקר התפרסם בזכות ספר "קיצור שולחן ערוך", הכולל את רוב ההלכות המעשיות, רובן מחלק "אורח חיים" ומיעוטן משאר חלקי השולחן ערוך, בהשמטת הלכות שלא נחוצות לכל אדם, ובתוספת דברי מוסר ודרך ארץ.

14 מהדורות נדפסו בחיי המחבר, ובחלקן הוסיף הערות ותיקונים. מאז, נדפס הספר עשרות פעמים. ספר קיצור שולחן ערוך נחשב לספר ההלכה הנפוץ ביותר בקהילות אשכנז (עד להתפשטות הספר משנה ברורה), בעיקר אצל פשוטי העם, אולם גם תלמידי חכמים התחשבו בדעתו, כתבו עליו פירושים או הוסיפו עליו את דבריהם. הוא תורגם לשפות רבות, ובארץ ישראל נוספו לו מהדורות שונות של הלכות המצוות התלויות בארץ. הרב מרדכי אליהו חיבר גם הוא הערות על הספר לספרדים ולאשכנזים כאחד.

הרב שלמה גאנצפריד נפטר בכ"ח בתמוז תרמ"ו ונקבר בעירו. קברו משמש מוקד עלייה לרגל עבור יהודים הבאים לבקר באזור.

הותיר אחריו ארבעה בנים וארבע בנות. חתנו הוא הרב שלמה זלמן בראדי, דיין באונגוואר, וראשון תומכי הציונות מקרב רבני הונגריה.[1] בין נכדיו: הרב יחזקאל בנעט, רבה של וואראהל ובעל שו"ת "משיב טעם", והרב ד"ר חיים ברודי, רבה של העיר פראג ומחשובי חוקרי השירה בימי הביניים.

ספריו בהלכה הם:

  • קיצור שולחן ערוך
  • קסת סופר - דיני כתיבת סת"ם ומגילת אסתר עם הגהות מהחתם סופר.
  • תורת זבח - על הלכות שחיטה וטריפות.
  • לחם ושמלה - הלכות נידה, טבילה ומקוואות.
  • אהלי שם - על שמות אנשים ונשים, עם הערות וחקירות "שם יוסף".
  • פירוש על התפילות - תוספת פירושים והלכות על סידור "דרך החיים".

ספרי חידושים:

  • פני שלמה - חידושים על הש"ס, מספר כרכים.
  • שם שלמה - על סוגיות הש"ס.
  • אפריון - פירושי התורה ודרושים בדברי אגדה.

ספרים שעדיין בכתבי יד:

  • פני אדם - הערות והשגות על הספר חיי אדם.
  • לשון הזהב - כללי דקדוק בעברית.
  • כללים בחכמת האמת - פירוש על הזוהר.
  • ספר מיוחד שבו מבוארים מקורותיו לפסקיו בקיצור שולחן ערוך
  • וכן תשובות וחידושים רבים.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הרב חיים ברודי, "מקור חיים", אוצר הספרות, שנה ג, קראקא תרמ"ט, חלק "תולדות אנשי שם" עמ' 55.
  • הרב יחזקאל בנעט, הקדמה לספר שם שלמה, ווארהל תרס"ח.
  • הרב יהודה רובינשטיין, תולדות הגאון רבי שלמה גאנצפריד זצ"ל וביבליוגרפיה של ספריו, בתוך: המעין יא, ג (תשל"א) 1-13; יא, ד 61–78.
  • הרב יוסף בוקסבוים, מבוא לחידושי פני שלמה (על מסכתות ברכות, שבת, עירובין וסוכה), ירושלים תשמ"ט, 9-34.
  • יצחק נחמן שטרן, הגאון רבי שלמה גאנצפריעד בעל "קיצור שולחן ערוך" ויחסו לחסידות, היכל הבעש"ט א, ג (תשס"ג) קה-קיז.
  • הרב יצחק בר-דע ובהשתתפות הרב עדין שטיינזלץ ואחרים, קיצור שולחן ערוך מאת הגאון רבי שלמה גאנצפריד עם 'שער המזרח', רמת-גן, תשמ"ג, 1983
  • Marienberg, Evyatar (2019). "The 19th-century Kitzur Shulhan Arukh: The story of a classic manual of Jewish law". Religion Compass. 13 (2): e12294. doi:10.1111/rec3.12294. ISSN 1749-8171.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שלמה גאנצפריד בוויקישיתוף

ספריו ברשת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אנציקלופדיה של הציונות הדתית, כרך א, עמ' 195
תקופת חייו של הרב שלמה גאנצפריד על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן