ריטה הקדושה
 | |
| לידה |
1381 Roccaporena, איטליה  |
|---|---|
| פטירה |
22 במאי 1457 (בגיל 76 בערך) Cascia, איטליה |
| חג |
22 במאי |
  | |
ריטה הקדושה מקאשה, OSA (נולדה במרגריטה פרי לוטי; 1381–22 במאי 1457), הייתה אלמנה איטלקייה ונזירה אוגוסטינית. לאחר מות בעלה, היא הצטרפה לקהילה אוגוסטינית של נזירות, שם נודעה בשל עינויי הגוף שהטילה על עצמה[1] ובזכות יעילות תפילותיה. ניסים שונים מיוחסים להשתדלות שלה, ולעיתים קרובות היא מתוארת עם פצע מדמם על מצחה, הרומז לסטיגמטה חלקית.
האפיפיור ליאו ה-13 הכריז על ריטה כקדושה ב-24 במאי 1900, והיום המוקדש לה הוא ה-22 במאי. בטקס הקנוניזציה שלה, הוענק לה התואר "פטרונית של סיבות בלתי אפשריות", בעוד שבמדינות קתוליות רבות, ריטה מוכרת כפטרונית של נשים שעברו התעללות ונשים שבורות לב. היא קבורה בבזיליקת סנטה ריטה דה קאשה.
חיים מוקדמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרגריטה לוטי נולדה ב-1381 בעיר רוקאפורנה, פרבר קטן של קאשה (בקרבת ספולטו, אומבריה, איטליה)[2] שם אתרים שונים הקשורים אליה מהווים מוקד עלייה לרגל. הוריה, אנטוניו ואמאטה פרי לוטי, היו ידועים כצדיקים ונאצלי לב, ואף זכו לכינוי Conciliatori di Cristo (משכיני השלום של ישו).[3] [4] כשהייתה בת שתים עשרה היא חותנה עם אציל בשם פאולו מנצ'יני. הוריה ארגנו את הנישואים כמקובל באותה תקופה, למרות בקשותיה החוזרות ונשנות להתיר לה להיכנס למנזר. בעלה, פאולו מנצ'יני, היה ידוע כאדם עשיר, חם מזג וחסר מוסר, שהיו לו אויבים רבים באזור קאשה. הנישואים נמשכו שמונה עשרה שנים, במהלכן היא מתוארת כרעיה ואם למופת, שניסתה לשדל את בעלה לחדול מהתנהגותו הנלוזה.
ריטה נשאה את עלבונותיו, ההתעללות הפיזית ובגידותיו במשך שנים רבות. לפי סיפורים פופולריים, באמצעות ענווה, טוב לב וסבלנות, ריטה הצליחה להפוך את בעלה לאדם טוב יותר, ובזכותה הסתיים סכסוך משפחתי ממושך. לאחר שבעלה נהרג במהלך היריבות בין המשפחות, ריטה העניקה לרוצחיו חנינה פומבית, ובכך מנעה את המשך שפיכות הדמים בין המשפחות.[2] ריטה ביקשה להניא את בניה מלנקום את רצח האב שכן לא רצתה שנשמותיהם יוכתמו בחטא חמור זה. העובדה ששני בניה נפטרו מדיזנטריה מתפרשת בעיני מאמינים רבים כמילוי של תפילותיה עבורם.
לאחר מותם של בעלה ובניה, ריטה ביקשה להיכנס למנזר הקדושה מריה מגדלנה בקשיה, אך נדחתה. למרות שהמנזר הכיר באופייה הטוב ובאדיקותה של ריטה, הנזירות חששו להיות קשורות אליה בשל שערוריית מותו האלים של בעלה ומשום שאינה בתולה.[5] כיוון שהתעקשה הוצב בפניה תנאי לקבלתה למנזר: לפייס בין משפחתה ובין משפחת רוצחי בעלה. לאחר הצלחתה בעניין היא הורשתה להתצטרף למנזר, ושם חייה עד מותה משחפת ב-22 במאי 1457.[6]
איקונוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סמלים דתיים שונים מקושרים לריטה הקדושה. היא מתוארת כשהיא אוחזת בקוץ (סמל לתשובה ולסטיגמטה שלה) או כתר קוצים, אוחזת בצלב גדול, לעיתים קרובות עם ורדים.[7] לעיתים היא מתוארת כבעלת פצע במצח, מחזיקה עלה דקל עם שלושה כתרים (המייצגים את שני בניה ובעלה), לצד שני ילדים קטנים (בניה), מחזיקה ספר בשורה, אוחזת בגולגולת (ממנטו מורי), ואוחזת בשוט הצלפה (סמל לעינוי הגוף).
-
מתחם ריטה הקדושה ברוקאפורנה, איטליה -
סנטה ריטה מקאשה (סן ג'ובאני לה פונטה) -
פדרו אנטוניו פרסקיס (בערך 1800) - ריטה הקדושה מקשיה -
כנסיית סנטה ריטה דה קאשיה, בתי פילאם, קוויזון סיטי -
תיאור דתי פופולרי של ריטה הקדושה במהלך הסטיגמטה החלקית שלה. (הלבוש האוגוסטיני השחור אינו מדויק מבחינה היסטורית: היא הייתה לובשת את הגלימות החומות והצעיף הלבן של מנזר הקדושה מריה מגדלנה מהמאה ה-13)
מורשת
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאה ה-20 נבנה מקדש גדול לריטה בקאשה. המקדש והבית שבו נולדה הם מאתרי העלייה לרגל הפעילים ביותר של אומבריה .
מבנה המקדש הלאומי של ריטה הקדושה מקשיה בפילדלפיה, פנסילבניה, נבנה בשנת 1907 ומשמש אתר עלייה לרגל פופולרי.
בשנת 1943, הופק הסרט ריטה מקאשה, בכיכובה של אלנה זרסקי. סיפורה של ריטה צבר פופולריות בעקבות סרט משנת 2004 בשם Santa Rita da Cascia, שצולם בפירנצה, איטליה, אף כי לא היה נאמן לעובדות ההיסטוריות.[8]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Mershman, Francis. "St. Rita of Cascia." The Catholic Encyclopedia. Vol. 13. New York: Robert Appleton Company, 1912.
- ^ 1 2 "The Story of Saint Rita of Cascia," National Shrine of St. Rita of Cascia, Philadelphia, Pennsylvania.
- ^ Mershman, "St. Rita of Cascia." The Catholic Encyclopedia.
- ^ "Catholic Encyclopedia: St. Rita of Cascia"."Catholic Encyclopedia: St. Rita of Cascia".
- ^ 'Rita of Cascia', in E.Young (ed) The Complete Illustrated history of Catholicism and the Catholic Saints. Wigton: Annes Publishing. 2011. p.416.
- ^ Joseph A. Sicardo, St. Rita of Cascia: Saint of the Impossible, TAN Books, 1993, פרק 27.
- ^ Richard Stracke, Saint Rita of Cascia: The Iconography, A Guide to Christian Iconography: Images, Symbols, and Texts, 2022-07-04.
- ^ "Saint Rita (Rita da Cascia)". Christian Movies All in One Place, Easy to Find! CFDb!. Archived from the original on 15 February 2013.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Sanctuary of Saint Rita in Cascia, Italy
- Society of Saint Rita in Roccaporena, Italy
- National Shrine of Saint Rita in Philadelphia
- ריטה הקדושה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)