רוסקובה
 | |
| כנסיית העץ ברוסקובה | |
| מדינה |
 רומניה |
|---|---|
| מחוז | מחוז מרמורש |
| מושל | Ioan Turcsin |
| בירת העיירה |
רוסקובה  |
| שטח | 40.99 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 5,373 (1 בדצמבר 2021) |
| קואורדינטות | 47°48′36″N 24°18′30″E / 47.81°N 24.308333°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
| http://www.ghidulprimariilor.ro/business.php/PRIMARIA-RUSCOVA/174327/ | |
  | |
רוסקובה (ברומנית: Ruscova; בהונגרית: Visóoroszi, וישואורוסי; ביידיש: ריסקווע[1]) היא עיירה במחוז מרמורש ברומניה בת 5,541 תושבים. עד השואה התקיימה בעיירה קהילה יהודית.
העיירה רוסקובה שוכנת על הכביש בין וישאו דה סוס לעיר סיגט. מעל 90 אחוז מתושבי העיירה הם רותנים. בעיירה כנסיית עץ, בדומה לכנסיות העץ במרמורש.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקהילה היהודית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ידוע על יהודים במקום משנת 1728, אולם קהילה מגובשת התגבשה כנראה בתחילת המאה ה-19. אז נבנה במקום בית כנסת מעץ. בית כנסת מאבן נבנה בשנות 1868, ובשנות השלושים של המאה העשרים הוא נבנה מחדש.
כרוב יהודי האזור השתייכו רוב תושבי העיירה לחסידות ויז'ניץ. בשנת 1926 נבחר ברוסקובה הרב היחיד בתולדותיה – ר' אברהם שלמה כ"ץ. הרב כ"ץ היה תלמידו של הרב יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגט. הוא היה ידוע כמומחה בדיני ממונות ואף חיבר ספר ארחות המשפטים בנושא. הרב כ"ץ פתח ברוסקובה ישיבה בשם "תורת א"ש" שבשיאה למדו בה כמאה תלמידים.
השואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ערב השואה, חיו במקום 1,084 יהודים שהיוו כ-30 אחוז ממספר התושבים הכללי.
ביוני 1941 תחת המשטר ההונגרי גויסו רוב הגברים בגילאי 20 עד 40 לפלוגות הכפייה של הצבא ההונגרי. רובם נספו בשירות זה. ביום האחרון של פסח, 1944, רוכזו כל יהודי הכפר בבית הכנסת, וב-18 באפריל גורשו כל היהודים לגטו בווישאו דה סוס. הם גורשו ככל תושבי הגטו למחנה אושוויץ, בו נספו רובם.
לאחר השואה חזרו חלק מהשרידים לעיירה. הקהילה מנתה בסוף שנות הארבעים כ-120 יהודים. בהמשך הזמן עזבו כל היהודים את המקום ורובם עלו לישראל.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יחיאל צבי מושקוביץ (עורך), ספר זיכרון לקדושי רוסקובה, תל אביב, תשכ"ט - באתר הספרייה בניו יורק
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של רוסקובה (ברומנית)- "רוסקובה", באתר JewishGen (באנגלית)
- שלמה יעקב גרוס, יצחק יוסף כהן, ספר מארמארוש: מאה וששים קהילות קדושות ביישובן ובחורבנן, תל אביב, תשמ"ג, עמ' 177–180, באתר היברובוקס
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יש להבחין בין "ריסקווע" לבין "פאליען ריסקווה" הסמוכה.