רבי יונתן
| לידה |
המאה ה־2 הגליל, ישראל  |
|---|---|
| תקופת הפעילות | דור רביעי לתנאים |
| השתייכות | רבי ישמעאל |
| רבותיו | רבי ישמעאל |
| בני דורו | רבי יאשיה, בן עזאי |
  | |
רבי יונתן היה תנא מהדור הרביעי של התנאים - אמצע המאה ה-2. חברו ובר-הפלוגתא של רבי יאשיה, ושניהם למדו אצל רבי ישמעאל.[1]
רבי יונתן היה כהן. רבי יונתן מוזכר במשנה פעם אחת בלבד,[2] ופעם אחת בתוספתא.[3] לעומת זאת הוא מופיע מספר פעמים בספרא, ובספרי על ספר דברים,[4] ובעיקר במדרשי ההלכה כדוגמת הספרי לבמדבר והמכילתא.[5] שמו מופיע תדיר במחלוקות עם רבי יאשיה, וברוב מוחלט של הפעמים הם נחלקים במדרש המקרא, למעט פעם אחת בה הם נחלקים בהלכה, לגבי מכסת האנשים שצריכים להיות בעיר הנידחת.[6]
רבי יונתן החליט לעזוב את ארץ ישראל יחד עם כמה מחבריו, ביניהם רבי יהודה בן בתירא ורבי מתיא בן חרש, ככל הנראה בעקבות גזירות אדריאנוס שנגזרו בימים שלאחר מרד בר כוכבא, אך כאשר הגיעו לפלטום התחרטו, ושבו לגור בארץ.[7]
שמו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפתגם "כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר" וכו', מיוחס במקור לרבי נתן בן יוסף,[8] וכן בכמה מקומות נוספים ניתן למצוא אמירות בשם רבי יונתן בן יוסף, שבמקומות אחרים נאמרו בשם רבי יונתן. כתוצאה מכך יש שמזהים את רבי יונתן עם רבי יונתן בן יוסף,[9] וכן כמחבר מגילת אבות דרבי נתן.
מתורתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]|
כל המקיים את התורה מעוני - סופו לקיימה מעושר; כל המבטל את התורה מעושר - סופו לבטלה מעוני |
רבי יונתן, כתלמיד של רבי ישמעאל, דבק בגישה ש"דיברה תורה כלשון בני אדם", בניגוד לגישתו של רבי עקיבא שנהג ללמוד מכל אות שבתורה דברים שמעבר לפשט הכתוב. כך לדוגמה את המילים במקרא ”זֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר” (ספר במדבר, פרק ו', כ"א) או ”זֹאת תּוֹרַת הַקְּנָאֹת” (ספר במדבר, פרק ה', כ"ט) שעליהם דרשו תנאים אחרים הלכות מהמילה המיותרת, לכאורה, 'זאת', פירש רבי יונתן כמשמעות לשון בני אדם: ”כחותם הדברים”; כלומר, כדרך שאנשים נוהגים לחתום את דבריהם.[10]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אהרן הימן, "רבי יונתן", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב, עמודים 698-697, באתר היברובוקס
- משה יהודה בלוי (עורך), "רבי יונתן", יחוסי תנאים ואמוראים, ברוקלין ה'תשנ"ד, עמודים ש"ה-ש"ח, באתר היברובוקס
- רבי יונתן, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- זכריה פרנקל, דרכי המשנה (עמ' 149-146)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף נ"ז, עמוד ב'
- ^ משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה ט'
- ^ מסכת שבועות, פרק א', ד'; שמו מוזכר שם בשיבוש: "רבי נתן".
- ^ מדרשי ההלכה מבית מדרשו של רבי עקיבא.
- ^ מדרשי ההלכה מבית מדרשו של רבו - רבי ישמעאל.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ט"ו, עמוד ב'
- ^ ספרי, פרשת ראה, פ'.
- ^ אבות דרבי נתן, ל'.
- ^ אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים; ראו בפרק "לקריאה נוספת".
- ^ ספרי, פרשת נשא, כ', ל"ח.