קרל היינץ רומניגה

קרל היינץ רומניגה
Karl-Heinz Rummenigge
	קרל היינץ רומניגה, 2015
מידע אישי
לידה	25 בספטמבר 1955 (בן 69); ליפשטאט שבגרמניה המערבית
גובה	1.82 מטר
עמדה	חלוץ
מועדוני נוער
1963–1974	בורוסיה ליפשטאט
מועדונים מקצועיים כשחקן*
נבחרת לאומית כשחקן
	* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

קָרְל הַיִינְץ רוּמֵנִיגֶה (בגרמנית: Karl-Heinz Rummenigge; נולד ב-25 בספטמבר 1955 בליפשטאט שבגרמניה המערבית) הוא מבכירי כדורגלני גרמניה בכל הזמנים ולשעבר קפטן נבחרת גרמניה המערבית. הוא נבחר על ידי פלה לאחד מ-125 שחקני הכדורגל החיים הטובים בעולם במרץ 2004. כיהן בין השנים 2002–2009 כיו"ר מועצת המנהלים של מועדון הכדורגל באיירן מינכן, בו שיחק מ-1974 עד 1984. לאורך הקריירה היה מלך השערים בבונדסליגה במהלך ארבע עונות. כיום הוא יו"ר ה-ECA, ארגון המועדונים האירופיים.

קריירת מועדונים

באיירן מינכן

רומניגה גדל בקבוצת הנוער של בורוסיה ליפשטאט, ובשנת 1974 עבר לשחק בקבוצה הבוגרת של באיירן מינכן. כבר בעונתו הראשונה היה בורג משמעותי בקבוצה, שזכתה שלוש פעמים ברציפות בגביע אירופה לאלופות, בין השנים 1974–1976, כאשר הוא היה שותף לשתי הפעמים האחרונות, ואף שיחק במשחק הגמר נגד סנט אטיין בשנת 1976, בה זכתה באיירן מינכן גם בטורניר הגביע הבין-יבשתי, לאחר ניצחון בגמר על קרוזיירו. רומניגה היה מבקיע שערים מחונן, וזכה בתואר מלך השערים שלוש פעמים.

רומניגה נודע בשיתוף הפעולה שלו בקבוצה עם פול ברייטנר, כאשר זכו שניהם לכינוי "ברייטניגה", הלחם של שמות המשפחה שלהם, והכינוי אף הפך לכינוי למועדון כולו, פ.צ. ברייטניגה. צמד זה הפך לאימת הבונדסליגה בתחילת שנות ה-80, אך לא יכול היה לאסטון וילה בגמר גביע אירופה לאלופות 1982, בו הפסידה באיירן מינכן 1:0.

בשנת 1980 נבחר רומניגה לכדורגלן השנה בגרמניה ולכדור הזהב, כשבאחרון זכה גם בשנת 1981. אלה תארים אישיים המצטרפים לשלל תארים קבוצתיים להם היה שותף רומניגה בעשר השנים בהן שיחק בבאיירן מינכן. לבד משתי הזכיות שלו בגביע אירופה לאלופות והזכייה בטורניר הגביע הבין-יבשתי, זכה רומניגה בשתי אליפויות הבונדסליגה, שני גביעים מקומיים, וסופר קאפ אחד. רומניגה כבש 162 שערים ב-310 הופעות בבונדסליגה, ונכון לשנת 2015, הוא ממוקם במקום השני בטבלת המבקיעים של באיירן מינכן בכל הזמנים, אחרי גרד מילר.

אינטר מילאנו וסרבט ז'נבה

בשנת 1984 נמכר רומניגה לאינטר מילאנו תמורת סכום גבוה. רומניגה סייע לאינטר לזכות באליפות בעונתו הראשונה בקבוצה, אך סבל מפציעות רבות בהמשך, ובשנת 1987 עבר לסרבט ז'נבה, בה סיים כמלך השערים של ליגת העל השווייצרית וזכה בתואר הכדורגלן הזר של השנה בשנת 1989, שהייתה עונתו האחרונה כשחקן פעיל.

קריירה בין-לאומית

רומניגה לקח חלק בשלושה מונדיאלים ושני טורנירי יורו. במונדיאל 1978 הודח עם נבחרת גרמניה המערבית בשלב הבתים השני, אך בשני המונדיאלים הבאים הפסיד רק בגמרים. במונדיאל 1982 נוצחה נבחרת גרמניה המערבית על ידי נבחרת איטליה, ובמונדיאל 1986 נוצחה על ידי נבחרת ארגנטינה. לרומניגה הייתה גם זכייה בטורניר גדול עם נבחרת גרמניה המערבית, ביורו 1980, בו ניצחה הנבחרת המערב גרמנית בגמר את נבחרת בלגיה. בטורניר יורו 1984 כשלו רומניגה והנבחרת, והודחו כבר בשלב הבתים. רומניגה שיחק בנבחרת גרמניה המערבית במשך עשר שנים, צבר 95 הופעות, הבקיע 45 שערים, ופרש ממנה לאחר מונדיאל 1986, כשבשנותיו האחרונות בנבחרת שימש כקפטן.

קריירת ניהול

רומניגה שימש כפרשן כדורגל בטלוויזיה הגרמנית בין השנים 1990–1994. בשנת 1991 הוזמן על ידי באיירן מינכן לשמש כסגן נשיא המועדון, יחד עם אגדת עבר אחרת, פרנץ בקנבאואר. את התפקיד הזה מילא עד לשנת 2002, אז מונה ליושב ראש מועצת המנהלים ואחראי קשרי החוץ של המועדון, תפקיד אותו מילא עד לשנת 2009. נכון לשנת 2015, רומניגה הוא יושב ראש ה-ECA, ארגון המועדונים האירופיים. בנוסף, משמש כמנהל עסקי בקבוצת בת של באיירן מינכן.

חיים אישיים

רומניגה נבחר על ידי פלה לאחד מ-125 שחקני הכדורגל החיים הטובים בעולם במרץ 2004.

רומניגה הוא אחיו הגדול של הכדורגלן מיכאל רומניגה, שגם לו הייתה קריירה מוצלחת בבאיירן מינכן, וגם בבורוסיה דורטמונד.

רומניגה נשוי למרטינה, ולהם שלושה בנים ושתי בנות.

תארים

באיירן מינכן

אליפות גרמניה (2): 1979/80, 1980/81
הגביע הגרמני (2): 1981/82, 1983/84
ליגת האלופות (2): 1974/75, 1975/76
גביע העולם לקבוצות בכדורגל: 1976

נבחרת גרמניה

אליפות אירופה: 1980
סגנית המונדיאל: 1982, 1986

אישיים

כדור הזהב (2): 1980, 1981
מלך השערים של הבונדסליגה (3): 1979/80, 1980/81, 1983/84
מלך השערים בגביע אירופה לאלופות: 1980/81
כדורגלן השנה בגרמניה: 1980
מלך השערים בליגה השווייצרית: 1988/89
הנבחרת המצטיינת של יורו 1980
נעל הכסף של המונדיאל: 1982
כדור הארד של המונדיאל: 1982
הנבחרת המצטיינת של המונדיאל: 1982

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קרל היינץ רומניגה בוויקישיתוף

קרל היינץ רומניגה, באתר Transfermarkt
קרל היינץ רומניגה, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
קרל היינץ רומניגה, באתר BDFutbol
קרל היינץ רומניגה, באתר WorldFootball.net
קרל היינץ רומניגה, באתר National Football Teams
קרל היינץ רומניגה, באתר FootballDatabase.eu
פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
קרל היינץ רומניגה בהיכל התהילה של באיירן מינכן

נבחרת מערב גרמניה – מונדיאל 1978
1 מאייר • 2 פוגטס • 3 דיץ • 4 רוסמן • 5 קאלץ • 6 בונהוף • 7 אברמצ'יק • 8 צימרמן • 9 פישר • 10 פלוהה • 11 רומניגה • 12 שוורצנבק • 13 קונופקה • 14 ד.מילר • 15 ביר • 16 קולמן • 17 הולצנביין • 18 צווה • 19 וורם • 20 ה.מילר • 21 קארגוס • 22 בורדנסקי • מאמן: שן		מערב גרמניה

נבחרת מערב גרמניה – יורו 1980 (מקום ראשון)
1 שומאכר • 2 בריגל • 3 קולמן • 4 ק.פורסטר • 5 דיץ • 6 שוסטר • 7 ב.פורסטר • 8 רומניגה • 9 רובש • 10 מילר • 11 אלופס • 12 ממרינג • 13 בונהוף • 14 מגאת • 15 שטיליקה • 16 צימרמן • 17 דלהאי • 18 מתאוס • 19 ווטאבה • 20 קאלץ • 21 יונגהאנס • 22 אימל • מאמן: דרוואל		מערב גרמניה

נבחרת מערב גרמניה – מונדיאל 1982 (מקום שני)
1 שומאכר • 2 בריגל • 3 ברייטנר • 4 ק.פורסטר • 5 ב.פורסטר • 6 דרמלר • 7 ליטבארסקי • 8 פישר • 9 רובש • 10 מילר • 11 רומניגה • 12 האנס • 13 ריינדרס • 14 מגאת • 15 שטיליקה • 16 אלופס • 17 אנגלס • 18 מתאוס • 19 הירונימוס • 20 קאלץ • 21 פרנקה • 22 אימל • מאמן: דרוואל		מערב גרמניה

נבחרת מערב גרמניה – יורו 1984
1 שומאכר • 2 בריגל • 3 שטראק • 4 ק.פורסטר • 5 ב.פורסטר • 6 רולף • 7 ברמה • 8 אלופס • 9 פלר • 10 מאייר • 11 רומניגה • 12 בורדנסקי • 13 מתאוס • 14 פלקנמאייר • 15 שטיליקה • 16 ברונס • 17 ליטבארסקי • 18 בוכוואלד • 19 בומר • 20 רולדר • מאמן: דרוואל		מערב גרמניה

נבחרת מערב גרמניה – מונדיאל 1986 (מקום שני)
1 שומאכר • 2 בריגל • 3 ברמה • 4 פורסטר • 5 הרגט • 6 אדר • 7 ליטבארסקי • 8 מתאוס • 9 פלר • 10 מגאת • 11 רומניגה • 12 שטיין • 13 אלגוור • 14 ברטולד • 15 אאוגנטאלר • 16 תון • 17 יאקובס • 18 ראן • 19 אלופס • 20 הנס • 21 רולף • 22 אימל • מאמן: בקנבאואר		מערב גרמניה

מלך השערים של גביע אירופה וליגת האלופות
גביע אירופה לאלופות	1956: מילוטינוביץ' • 1957: ויולט • 1958: די סטפנו • 1959: פונטיין • 1960: פושקש • 1961: אגואש • 1962: די סטפנו, לפקוויסט, פושקש, שטרהל וטחדה • 1963: אלטפיני • 1964: קובצ'ביץ', מאצולה ופושקש • 1965: אאוזביו וטורס • 1966: אלברט ואאוזביו 1967: ון הימסט ופייפנבורג • 1968: אאוזביו • 1969: לאו • 1970: ג'ונס • 1971: אנטוניאדיס • 1972: דונאי, מקארי וטקאץ' • 1973: מילר • 1974: מילר • 1975: מילר ומרקארוב • 1976: היינקס • 1977: קוצ'ינוטה ומילר • 1978: סימונסן • 1979: סולסר • 1980: לרבי 1981: מקדרמוט, רומניגה וסונס • 1982: הנס • 1983: רוסי • 1984: סוקול • 1985: נילסון ופלאטיני • 1986: נילסון • 1987: צבטקוביץ' • 1988: אגואש, פררי, חאג'י, מאג'ר, מקויסט, מיצ'ל ונובאק • 1989: ואן באסטן • 1990: פאפן ורומאריו • 1991: פקולט ופאפן • 1992: יוראן ופאפן
ליגת האלופות	1993: רומאריו • 1994: קומאן ורופר • 1995: ואה • 1996: ליטמאנן • 1997: פאנטיץ' • 1998: דל פיירו • 1999: שבצ'נקו ויורק • 2000: ז'ארדל, ראול וריבאלדו • 2001: ראול • 2002: ואן ניסטלרוי • 2003: ואן ניסטלרוי • 2004: מוריינטס • 2005: ואן ניסטלרוי • 2006: שבצ'נקו • 2007: קאקה 2008: רונאלדו • 2009: מסי • 2010: מסי • 2011: מסי • 2012: מסי • 2013: רונאלדו • 2014: רונאלדו • 2015: רונאלדו, מסי וניימאר • 2016: רונאלדו • 2017: רונאלדו • 2018: רונאלדו • 2019: מסי • 2020: לבנדובסקי • 2021: האלנד • 2022: בנזמה • 2023: האלנד • 2024: קיין ואמבפה