קלריסה וורד
 | |
| לידה |
31 בינואר 1980 (בת 44) לונדון, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| מדינה |
 ארצות הברית |
| השכלה |
אוניברסיטת ייל |
| תקופת הפעילות |
מ-2003 |
| מעסיק |
CNN |
| פרסים והוקרה |
|
| קישורים חיצוניים | |
| טוויטר | clarissaward |
  | |
קלריסה וורד (באנגלית: Clarissa Ward; נולדה ב-31 בינואר 1980)[1] היא עיתונאית, מגישת טלוויזיה וכתבת חוץ אמריקאית של רשת הטלוויזיה האמריקאית CNN.[2] בעבר עבדה גם עבור רשתות השידור פוקס ניוז, ABC ו-CBS.[3] היא זכתה בשני פרסי פיבודי ובשבעה פרסי אמי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]וורד נולדה בלונדון ועברה עם משפחתה לניו יורק.[4] היא למדה באוניברסיטת ייל, ומחזיקה בתואר דוקטור לשם כבוד ממידלברי קולג'.[5]
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]וורד התחילה את קריירת העיתונות שלה ב-2003, כעוזרת בדסק הלילה של פוקס ניוז. בשנים 2004–2005 שימשה כעורכת חדשות בדסק הבינלאומי בסניף הרשת ניו יורק, כשהיא עובדת בין היתר על סיפורים כגון לכידת סדאם חוסיין, רעידת האדמה והצונאמי באוקיינוס ההודי ומותם של האפיפיור יוחנן פאולוס השני ויאסר ערפאת.
ב-2006 הפכה למפיקת שטח בפוקס ניוז, כשבין היתר הפיקה סיקורים על מלחמת לבנון השנייה, חטיפת גלעד שליט ומבצע גשמי קיץ שבא בעקבותיה, משפטו של סדאם חוסיין ומשאל העם החוקתי שנערך בעיראק ב-2005.
באוקטובר 2007 הפכה לכתבת שטח של פוקס ניוז והתגוררה בביירות שבלבנון, שם סיקרה את הוצאתו להורג של סדאם חוסיין, את המצאות החיילים האמריקאים בעיראק, את המהומות באוניברסיטה הערבית בביירות ואת הפיגועים בביקפאיה ב-2007. היא גם שימשה ככתבת שטח צבאית, והתלוותה לכוחות האמריקאים שנדדו בעיראק. במהלך שהותה במזרח התיכון היא ערכה מספר ראיונות עם אישים בולטים, כמו הגנרל דייוויד פטראוס, סגן ראש ממשלת עיראק ברהם צאלח ונשיא לבנון אמיל לחוד.
מאוקטובר 2007 ועד אוקטובר 2010 הייתה וורד כתבת של רשת השידור ABC במוסקבה. היא עבדה עבור כל התוכניות של הרשת, כולל בוקר טוב אמריקה. היא סיקרה את מערכת הבחירות לנשיאות ברוסיה, ועברה לשדר מגאורגיה במהלך מלחמת גאורגיה–רוסיה.
מאוקטובר 2010 ועד אוקטובר 2011 הוצבה בבייג'ינג, שם כיסתה את המלחמה באפגניסטן ואת רעידת האדמה והצונאמי בסנדאי.
באוקטובר 2011 עברה וורד לעבוד עבור רשת החדשות של CBS, כשהיא משמשת ככתבת חוץ. כתבותיה שודרו פעמים רבות בתוכנית הפופולרית 60 דקות, ומינואר 2014 היא אף משמשת כמגישת חדשות מחליפה בתוכנית "CBS הבוקר".[6]
במהלך עבודתה ברשת סיקרה את מלחמת האזרחים בסוריה, את מלחמת האזרחים באוקראינה, את המלטותו של פעיל זכויות-האדם צ'ן גואנגצ'נג לשגרירות ארצות הברית בסין ואת המשא-ומתן בין המדינות שהגיע בעקבותיו.
בדיווח הראשון שלה בתוכנית "60 דקות", בשנת 2012, התמודדה וורד, שהייתה בעיר חלב שבסוריה, עם ירי צלפים והפצצות אוויריות. ביולי 2013 שידרה וורד כתבה ממצרים, מאותו מקום בו הותקפה מינית הכתבת לארה לוגן בפברואר 2011. באוקטובר 2014 חזרה במסווה לסוריה על מנת לראיין שני ג'יהאדיסטים מערביים - צעיר אמריקאי וחייל לשעבר הולנדי - שהתגייסו לארגון הטרור המדינה האסלאמית.
ב-21 בספטמבר 2015 הודיעה וורד כי היא מצטרפת לרשת CNN, וכי היא תוצב בלונדון. ב-8 באוגוסט 2016 הרצתה וורד בפני מועצת הביטחון של האומות המאוחדות על ניסיונה ככתבת צבאית בעיר חלב המשוסעת ממלחמת האזרחים בסוריה.[7][8]
ביולי 2018 החליפה וורד את כריסטיאן אמנפור, והפכה לכתבת הבינלאומית הראשית של CNN. ב-2019 היא הפכה לעיתונאית המערבית הראשונה שמדווחת על חיי לוחמי הטליבאן מתוך השטחים אותם כבשו באפגניסטן.[9][10] באוגוסט 2020 התפרסם כי וורד וצוותה היו תחת מעקב בעת ביקורם ברפובליקה המרכז-אפריקאית במאי 2019.[11]
בדצמבר 2020 פרסמה תחקיר רחב-היקף על רדיפת אנשי שירות הביטחון הפדרלי הרוסי במשך שנים ארוכות אחרי איש האופוזיציה אלכסיי נבלני, כולל אירוע ההרעלה שלו בגז עצבים באוגוסט 2020. בתחקיר פירטה וורד גם את הדרכים בהם עקבו אנשי השירות אחריו, ואת החומרים הכימיים בהם נהגו להשתמש.[12][13]
בשנת 2021 ספגה ביקורת מצד עיתונאים שטענו כי היא מסכנת את אנשי צוותה במהלך ההפיכה הצבאית במיאנמר רק לשם השגת כבוד ואחוזי רייטינג גבוהים יותר.[14]
וורד גם הייתה הכתבת המערבית הבולטת באפגניסטן בעת מתקפות הטליבאן בשנת 2021, כשהיא משדרת מתוך השטחים שנכבשו על ידי הטליבאן ומקיימת ראיונות עם בכירי הארגון ומנהיגיו מאחורי קו האש.[15][16]
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-21 במאי 2012 קיבלה וורד את פרס פיבודי על הסיקור העיתונאי שלה מתוככי סוריה במהלך מלחמת האזרחים בסוריה.[17][18] לאחר מכן זכתה בפרס פיבודי נוסף.
וורד קיבלה מאת אוניברסיטת המדינה של וושינגטון שני פרסי אדוארד מורו על עבודתה העיתונאית הבינלאומית.[19]
וורד זכתה גם בשבעה פרסי אמי, בשני כפתורי כסף מאת "אלפרד דופונט-קולומביה" ובתואר כבוד מאת התאחדות כתבי הרדיו וטלוויזיה של וושינגטון הבירה.[20]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]וורד נשואה לפיליפ וון ברנסטרוף, מנהל קרן השקעות.[21] השניים נפגשו במוסקבה ב-2007, נישאו בלונדון ב-2016[22][23] ולהם שני בנים.[24][25]
וורד דוברת אנגלית, צרפתית, איטלקית, רוסית, ערבית וספרדית ומבינה גם מנדרינית בסיסית.[26]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קלריסה וורד, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
קלריסה וורד, ברשת החברתית אינסטגרם
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Ward, Clarissa (2020). On All Fronts: The Education of a Journalist. Penguin Publishing Group. p. 18. ISBN 978-0-525-56147-7. נבדק ב-1 בפברואר 2021.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ "CNN Press Release". 21 בספטמבר 2015. נבדק ב-21 בספטמבר 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Clarissa Ward CBS Bio". CBSNews.com. CBS Broadcasting. 2012-06-04. אורכב מ-המקור ב-2012-06-05. נבדק ב-2012-06-04.
- ^ "Clarissa Ward Bio". ABCNews.go.com. ABC Broadcasting. 2011-09-29. אורכב מ-המקור ב-2011-09-29. נבדק ב-2012-06-04.
- ^ "Clarissa Ward Bio". CBS Interactive Inc. 2014-10-15. נבדק ב-2014-11-30.
- ^ "CBS This Morning episode". 20 בינואר 2014. נבדק ב-20 בינואר 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Ward, Clarissa. "There are no winners in Aleppo". CNN.com. נבדק ב-26 ביולי 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Aleppo Under Siege: Syria's Latest Tragedy Unfolds - Security Council Arria-Formula Open Meeting (8 August 2016)". United Nations. נבדק ב-26 ביולי 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "36 hours with the Taliban". www.cnn.com. נבדק ב-2019-04-27.
- ^ "CNN's Clarissa Ward Spent 36 Hours With the Taliban. This is What She Learned". www.globaldispatchespodcast.com. נבדק ב-2019-04-27.
- ^ Dobrokhotov, Roman; Grozev, Christo; Lehberger, Roman; Schmid, Fidelius (2020-08-21). "Russische Söldner sollen CNN-Team ausspioniert haben" [Russian mercenaries are said to have spied on CNN team]. Der Spiegel (בגרמנית). נבדק ב-2021-07-01.
- ^ EXCLUSIVE By Tim Lister, Clarissa Ward and Sebastian Shukla. "CNN-Bellingcat investigation identifies Russian specialists who trailed Putin's nemesis Alexey Navalny before he was poisoned". CNN. נבדק ב-2020-12-14.
- ^
קלריסה וורד, הקרמלין הכחיש כל מעורבות בהרעלת מנהיג האופוזיציה. עכשיו נחשפים פרטי המבצע, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2020
- ^ Aye Min Thant, “Every Journalist’s Worst Nightmare”: CNN’s Myanmar Misadventure, New Naratif, 2021-04-13 (באנגלית בריטית), April 2021
- ^ "CNN gets access to old US military base the Taliban seized in Ghazni province". CNN. 13 באוגוסט 2021. נבדק ב-14 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ לאחר כיבוש אפגניסטן: כתבת CNN עם חיג'אב, באתר ערוץ 7
- ^ 72nd Annual Peabody Awards, May 2012
- ^ Casserly, Meghan (2012-04-19). "Dream Jobs: Clarissa Ward, CBS News Foreign Correspondent". Forbes. ארכיון מ-2012-06-05. נבדק ב-2012-06-04.
- ^ "CBS News correspondent to receive Murrow College award". Washington State University. 2014-10-17. נבדק ב-2014-11-30.
- ^ "CNN Profiles - Clarissa Ward - Chief International Correspondent". CNN. נבדק ב-2021-01-05.
- ^ Palmer, Anna; Sherman, Jake; Lippman, Daniel; Lacy, Akela. "POLITICO Playbook Power Briefing: Partisan brawl breaks out in Strzok hearing". POLITICO (באנגלית). נבדק ב-2020-12-26.
- ^ An Award-Winning Journalist, Town & Country, 2017-04-20 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Clarissa Ward Turned Boyfriend Into Husband In Fairy-tale Like Event! Now Has A Blooming Married Life, LIVERAMPUP, 2017-08-16 (באנגלית)
- ^ "Clarissa Ward Gives Birth to Baby Boy". adweek.it (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2020-12-21.
- ^ "Clarissa Ward on Instagram: "On Monday June 29th, 2020 at 929am Caspar Hugo Augustus Idris von Bernstorff was born and three became four. The most blissful blessing!…"". Instagram (באנגלית). נבדק ב-2020-12-21.
- ^ Ward, Clarissa (2017-02-28). "Clarissa Ward, Senior International Correspondent with CNN – Leads with Arabic ...and 5 others!". Lead with Languages. נבדק ב-2021-01-05 – via YouTube.
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "קלריסה וורד".