קלואי דייגרט

קלואי דייגרט
Chloé Dygert
	דיגרט אוון ב-2018
לידה	1 בינואר 1997 (בת 27); ברוונסבורג, אינדיאנה
גובה	176 ס״מ
משקל	66 ק"ג
תחום	כביש, מסלול
התמחות	רב גוני
קבוצה נוכחית	קניון-סראם (אנ')
קבוצות עבר	Sho-Air TWENTY20
הישגי שיא	טור קולורדו (2019) ; Joe Martin Stage Race (2019)
	מאזן מדליות
מתחרה עבור ארצות הברית
אופני מסלול
המשחקים האולימפיים
אליפות העולם
המשחקים הפאן אמריקאיים
אופני כביש
אליפות העולם
המשחקים הפאן אמריקאיים

קלואי דייגרט (באנגלית: Chloé Dygert; נולדה ב-1 בינואר 1997) היא רוכבת אופני מסלול ואופני כביש אמריקאית, שרוכבת בקבוצת קניון-סראם (אנ'). בתחום המסלול, היא אלופת העולם ברדיפה קבוצתית (לונדון 2016) ואלופת העולם ברדיפה אישית וקבוצתית (הונג קונג 2017, אפלדורן 2018, ברלין 2020). בנוסף לכך, היא אלופת המשחקים הפאן אמריקאיים ברדיפה קבוצתית (לימה 2019) ומדליסטית הכסף מאולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) ברדיפה קבוצתית. בתחום הכביש, היא הוכתרה פעמיים כאלופת העולם במרוץ נגד השעון (הרוגייט 2019 וגלאזגו 2023), אלופת העולם עד גיל 19 בנגד השעון ובכביש (ריצ'מונד 2015), אלופת המשחקים הפאן אמריקאיים בנגד השעון (לימה 2019) וסגנית אלופת העולם במרוץ הכביש לשנת 2024.

ביוגרפיה

דייגרט נולדה בבראונסבורג, שבאינדיאנה. תחילה עסקה בעיקר באתלטיקה וכדורסל, אך פציעות שונות וחוזרות גרמו לה להתרכז בענף האופניים. ב-2016 התחתנה עם לוגן אוון, שגם הוא רוכב אופניים, אך השניים נפרדו בינואר 2020.

ב-2015, ניצחה דייגרט את אליפות ארצות הברית עד גיל 19 בנגד השעון ובכביש, בנוסף לכך זכתה במדליית זהב באליפות העולם עד גיל 19 באותם המקצים שהתקיימה בריצ'מונד. ב-2016, בעודה בת 19 בלבד, נכללה בסגל ארצות הברית לאולימפיאדת ריו דה ז'ניירו וזכתה במדליית כסף ברדיפה קבוצתית, ביחד עם שרה האמר, קלי קטלין וג'ניפר ולנטין. כשנבחרת בריטניה מקדימה אותן עם הזהב ונבחרת קנדה זוכה בארד.

ב-2017, דייגרט השתתפה באליפות העולם במסלול שהתקיימה בהונג קונג. היא זכתה במדליית זהב ברדיפה קבוצתית וברדיפה אישית, כשבמקצה האישי הקדימה את אשלי אנקודינוף האוסטרלית שזכתה בכסף ואת קלי קטלין האמריקאית שזכתה בארד. ב-2018 דייגרט שחזרה את ההישג, עם צמד מדליות זהב נוספות באותם המקצים, כשהפעם במקצה הרדיפה האישית הקדימה את אנמיק ואן פלוטן שזכתה בכסף ואת קלי קטלין שזכתה בארד.

ב-2019, השתתפה דייגרט בהמשחקים הפאן אמריקאיים וזכתה בשתי מדליות זהב, אחת ברדיפה אישית ואחת בנגד השעון. בתחילת עונת 2019, ניצחה דיגרט אוון את Joe Martin Stage Race לאחר שניצחה שני קטעים במרוץ. לאחר מכן סיימה שנייה בטור של גילה, 1:07 אחר ברודי שאפמן האוסטרלית שניצחה. דייגרט ניצחה גם במרוץ הזה שני קטעים. היא סיימה שנייה באליפות ארצות הברית בנגד השעון, רביעית במרוץ הכביש באליפות וניצחה את מרוץ נגד השעון על שם קריסטין ארמסטרונג. באוגוסט, התחרתה בטור של קולורדו וניצחה את כל ארבעת הקטעים במרוץ, שהיא מקדימה בדירוג הכללי את ברודי שאפמן האוסטרלית בפער של 2:37 דקות, ואת עומר שפירא הישראלית בפער של 2:57 דקות. לאחר מכן התחרתה באליפות העולם, וזכתה במדליית זהב במקצה נגד השעון, כשהיא מקדימה את צמד ההולנדיות, אנה ואן דר ברחן בפער של 1:32 דקות ואת אנמיק ואן פלוטן בפער של 1:52 דקות, כשהיא מגיעה למהירות ממוצעת של 43:031 קמ"ש.^[1] במקצה הכביש, סיימה דייגרט אוון במקום הרביעי, 3:24 דקות מואן פלוטן שזכתה בזהב.

דייגרט אוון במהלך אליפות העולם במסלול, 2020

ב-2020, זכתה באליפות העולם במסלול שנערכה בברלין במדליית זהב ברדיפה אישית וקבוצתית, שבמקצה האישי הקדימה את צמד הגרמניות, ליזה ברנאואר שזכתה במדליית הכסף ואת פרנציסקה בראוס שזכתה בארד.

באליפות העולם שנערכה באימולה, איטליה ב-24 בספטמבר 2020, לאחר שהובילה בתחרות בנקודת הביניים במרוץ האישי נגד השעון, איבדה את השליטה באופניה ופגעה במהירות גבוהה במעקה הבטיחות. היא פונתה לבית חולים כשהיא בהכרה.^[2] מאוחר יותר נמסר כי סבלה מחתך עמוק ברגלה השמאלית וכי נותחה ואושפזה בבית חולים בבולוניה. לאחר כשבוע השתחררה מבית החולים וטסה חזרה לביתה באינדיאנה, ארצות הברית להמשך שיקום.

ב-10 בנובמבר 2020 נמסר כי דייגרט תרכוב בעונת 2021 במסגרת קבוצת קניון-סראם.^[3]