קיפאון מוחי

קיפאון מוחי
תחום	נוירולוגיה
סיווגים
ICD-10	G44.8021

קיפאון מוחי (באנגלית: Brain freeze) או בשמו המדעי ספנופאלטיין גאנגליונאוראלגייה (sphenopalatine ganglioneuralgia, כאב עֲצַבִּי של גַּנְגְּלִיּוֹן הַכַּנְפָה וְהַחֵךְ) הוא צורה של כאב ראש קרנלי מהיר המקושר לאכילת מזון קר מאוד או שתיית משקה קר במהירות. התופעה נגרמת כתוצאה ממגע המזון או המשקה הקר בתקרת הלוע (החך). ברוב המקרים תחושת הכאב מתוארת ככאב עמוק ועוצמתי בקדמת הראש, עמוק למצח. לרוב, הכאב מופיע כעשר שניות לאחר צריכת המזון הקר ונעלם כעבור כעשרים שניות. על פי המחקר האחרון בנושא, תחושת הכאב נובעת מהתכווצות עורק הדם הקדמי של המוח, ונעלמת עם התרחבותו.

תיאור התופעה

קיפאון מוחי נגרם כתוצאה מאכילה או שתייה של מוצרים קרים במיוחד, כדוגמת אכילת גלידה ושתיית משקאות קרים. כאב הראש הנגרם בתופעה מופיע לרוב כעשר שניות ממגע המזון הקר בתקרת הפה (החך) ונמשך כעשרים שניות על פי רוב, אולם דווח שאנשים מסוימים חווים את התופעה לאורך זמן ממושך יותר. הכאב המופיע חד מאוד, ומורגש שמקורו בעומק תחתית המצח, בין העיניים. לעיתים, ובעיקר במקרי בליעה, כאב הראש מופיע בסמוך לרקות, בשני צידי הראש. התופעה מתרחשת הן במזג אוויר קר והן במזג אוויר חם, כיוון שאין היא מושפעת מטמפרטורת הסביבה אלא מטמפרטורת חלל הפה.

במחקר שבדק את מקור הכאב, ניתנה לנסיינים שתייה קרה במיוחד מבעד קשית, כך שהנוזל יפגוש את גג הפה. זרם הדם המוחי של הנבדקים נוטר באמצעות מבחן דופלר תוך קרניאלי (Transcarnial Doppler test). בניסוי התברר שתחושת הקיפאון המוחי נובעת מעלייה דרמטית ופתאומית בזרימת הדם דרך עורק המוחי הקדמי (Anterior cerebral artery). עם התכווצות העורק נרגעה תחושת הכאב. החוקרים משערים כי התופעה נגרמת כתוצאה מרגולציה של טמפרטורת המוח, ומתוך רצון למנוע כניסת דם קר העשוי לפגוע בתפקוד האיבר החיוני^[1].

בעבר הועלו מספר השערות נוספות למקור הכאב החד- הסברה העיקרית טענה שמקור תחושת הכאב הוא בכיווץ מהיר ודרמטי של כלי דם ועצבים בגג הפה, ובשל ההפרעה לעצבים מזוהה מקור הכאב בקדמת הראש ולא בגג הלוע^[2]^[3].

שיטות להפגת הכאב

הכאב נובע מהפרשי טמפרטורה בין חלל הפה והראש ובין טמפרטורת המזון הנצרך. לכן, במקרה של קיפאון מוחי מומלץ לחמם מחדש את מקום המגע. השיטה שנמצאה יעילה ביותר היא שתיית נוזל חמים, אולם נמצא שגם הצמדת הלשון לחך וכן שאיפת האוויר דרך הפה ונשיפתו דרך האף מקלות על תחושת הכאב^[4]^[5].

על מנת שלא לחוות את התחושה הלא נעימה מומלץ לצרוך מוצרי מזון קרים באיטיות, תוך מתן שהות לחלל הפה להסתגל לשינוי הטמפרטורה.

מחקרי עבר

אף על פי שאין מדובר בתופעה מסוכנת אלא בתופעה טורדנית, בשל שכיחות התופעה נעשו מספר מחקרים במרוצת השנים מתוך רצון להתחקות אחר מקורה. המאמרים פורסמו בעלון הרפואה הבריטי, בסיינטיפיק אמריקן ובעלון ה-Autonomic Neuroscience^[2]^[3]. המחקרים השונים הצביעו על אפשרויות שונות להסבר על מקור התופעה, אולם במחקר האחרון נעשה שימוש במעקב אחר זרמי הדם בראש וניטור הפעילות המוחית, כך שניתן להניח שתוצאותיו הן הקרובות ביותר לתיאור התופעה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קיפאון מוחי בוויקישיתוף

הגלידה שמקפיאה את המוח תסייע לסובלים ממיגרנה?, באתר הארץ, 24 באפריל 2012

הערות שוליים

^ Autonomic neuroscience: basic & clinical [1566-0702] Falvo, M J yr:2011 vol:163 iss:1 pg:98 -99
^ ¹ ² Scientific American Mind, 1555–2284, 2008, Vol. 19, Issue 1. "Brain Freeze." Andrews, Mark A., Lake Erie College of Osteopathic Medicine.
^ ¹ ² http://bmj.bmjjournals.com/cgi/content/full/314/7091/1364 Ice cream headache — Hulihan 314 (7091): 1364 – BMJ
^ איתי גל, למה הראש כואב כשאוכלים או שותים משהו קר?, באתר ynet, 22 בפברואר 2007
^ Salemi, Vicki (1 ביוני 2009). "Body Oddities Explained". AOL Health. נבדק ב-1 ביוני 2009. {{cite web}}: (עזרה)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

[1] Autonomic neuroscience: basic & clinical [1566-0702] Falvo, M J yr:2011 vol:163 iss:1 pg:98 -99

[sa-2] ¹ ² Scientific American Mind, 1555–2284, 2008, Vol. 19, Issue 1. "Brain Freeze." Andrews, Mark A., Lake Erie College of Osteopathic Medicine.

[bmj-3] ¹ ² http://bmj.bmjjournals.com/cgi/content/full/314/7091/1364 Ice cream headache — Hulihan 314 (7091): 1364 – BMJ

[4] איתי גל, למה הראש כואב כשאוכלים או שותים משהו קר?, באתר ynet, 22 בפברואר 2007

[5] Salemi, Vicki (1 ביוני 2009). "Body Oddities Explained". AOL Health. נבדק ב-1 ביוני 2009. {{cite web}}: (עזרה)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]