קופאן
 | |||||
| הריסות קופאן | |||||
 אתר מורשת עולמית | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| |||||
| מידות | |||||
| שטח |
15.095 הקטאר  | ||||
| היסטוריה | |||||
| תרבויות |
מאיה | ||||
| מיקום | |||||
| מדינה |
הונדורס | ||||
| קואורדינטות | 14°50′17″N 89°08′33″W / 14.837963888889°N 89.142441666667°W | ||||
|
(למפת הונדורס רגילה)  | |||||
  | |||||
קופאן (Copán) הוא אתר ארכאולוגי בקצה המערבי של הונדורס בו ניצבה בעבר עיר המאיה העתיקה ובירת ממלכת שוקפי (Xukpi). משמעות השם היא "אבן פינה", ושם זה מבטא את העובדה שהעיר שכנה בקצה הדרום-מזרחי של תרבות המאיה. העיר הוקמה במאה ה-2 לפחות ושגשגה בתקופה הקלאסית של המאיה, בין המאה ה-5 והמאה ה-9. בשנת 1980 הוכר המקום כאתר מורשת עולמית.
מיקום וגאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הריסות קופאן שוכנות במישור בשטח של 13 קמ"ר בעמק הנהר קופאן ובצמוד לצידו המזרחי של הכפר המודרני של קופאן. גובהו של האתר הוא 600 מטר מעל פני הים, והעמק מוקף בהרים הנישאים עד לגבהים של כ-2,000 מטר ומגוננים עליו ויוצרים אקלים טרופי חמים. הנהר סיפק מי שתייה לעיר אך לאחר המאה ה-8 הציף חלקים מהמישור עליו שכנה, תוך שהוא משקיע במקום קרקע פורייה. במרחק של כחצי קילומטר מהעיר נמצאת אדמת טוף בה עשו המאיה שימוש לבניית אסטלות, פסלים ומבנים. מרבצים נרחבים של ירקן ובמידה פחותה גם של זכוכית געשית סיפקו את החומר הדרוש לתושבים לעשיית תכשיטים וכלים. גרניט מהסביבה שימשה ליצירת אבני ריחיים וקרמיקה שימש לכלי חרס.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יישוב אנושי באזור קופאן התקיים כבר סביב שנת 1300 לפנה"ס, והתושבים הקדומים ישבו בעיקר בעמק בסמוך לנהר, אך שרידי יישוב התגלו גם בהרים סביב העמק. המבנה המוקדם ביותר במקום התגלה מספר מאות מטרים מזרחית לעתיקות העיר, בעומק של מספר מטרים באדמה, והוא מתוארך לתקופה שבין שנת 1300 עד שנת 1000 לפנה"ס. החרסים שהתגלו נשאו עיטורים הדומים לאלה שנמצאו ברחבי הונדרס, אל סלוודור ומדינת צ'יאפס בדרום-מזרח מקסיקו. בשכבת אדמה בעובי של חצי מטר מעל השכבה המוקדמת לא נתגלו כל ממצאים, ומכך הסיקו החוקרים כי העמק נינטש לפרק זמן כלשהו. ב-1978 התגלו בסמוך לבית זה שרידיהם של 50 מבנים, אשר שכנו בשכבת קרקע קרובה יותר לפני השטח, וכן נתגלו שרידי חרסים וקברים מהמאה ה-9 לפנה"ס עד המאה ה-4 לפנה"ס. כמו כן מצאו החוקרים תכשיטי ירקן הנחשבים לבין העתיקים שנתגלו באמריקה המרכזית. מאידך נראה שלאחר תקופה זו ועד לתקופה הקלאסית, התרבות המקומית לא התפתחה והסיבה לכך טרם נתבררה. כך גם לא נמצאו כתובות מהתקופה שקדמה לתקופה הקלאסית. רק בסביבות שנת 100 שבה התרבות המקומית להתפתח, ומתקופה זו שוב נמצאו שרידי מבנים מאבן וכלי חרס עם עיטורים צבעוניים.
עד לתקופה הקלאסית המוקדמת, בין שנת 250 ל-400 לא נודעה לקופאן חשיבות ברמה הלאומית. היא נזכרה בכתובת מאוחרת יותר לאחר שכבר נוסדה בשנת 426 וקמה בה שושלת מלוכה שעתידה לכלול 16 שליטים, אך סביר שבתקופה זו עדיין הייתה יישוב צנוע ללא מבני אבן מונומנטליים. לא נמצאו כתובות מתקופתם של שבעת מלכיה הראשונים של העיר, שהאחרון שבהם מלך בראשית המאה ה-6. אלה נזכרו רק בשלב מאוחר יותר על מזבח Q באתר הסוקר את כל 16 שליטיה של העיר, ומסיבה זו אין ודאות באשר לתאריכי לידתם, המלכתם ומותם. באשר למלך השמיני ולמלך התשיעי, אפילו שמותיהם אינם ידועים, והמידע עשיר יותר רק החל בשליט העשירי אשר כונה "יגואר הירח".
בתקופתו של המלך הבא והשליט ה-11 של העיר, "נחש העשן" אשר מלך בין 578 ו-628, החלה תקופת הזוהר של קופאן. השליט ה-12, "אימיקס העשן" נחשב לחזק שבמלכי קופאן. הוא מלך בעיר משך 67 שנים עד שנת 695, ואזור שליטתו השתרע על שטח גדול ומרוחק מהעיר עצמה. הוא הקים מבנים נושאי כתובות על מורדות ההרים שסביב לעמק, ושמו נזכר גם בממצאים מהעיר השכנה, קיריגואה. בתקופת יורשו של "אימיקס העשן", "18 ארנבות", המשיכה קופאן לשגשג, אולם בשנת 738 הוא הובס על ידי ממלכת קיריגואה, נשבה והוצא להורג. לא ברור אם הדבר היה בקרב או בעת שביקר בקיריגואה, וייתכן שאף הוקרב כקורבן. משך כמעט עשרים שנים לאחר מכן לא קמו בעיר פירמידות, מזבחים או מבנים חשובים אחרים. השליט ה-15 במספר, "קונכיית העשן", עלה לשלטון בשנת 749 ולאחר כשמונה שנים, וככל הנראה לאחר שהצליח לחדש את עצמאות עירו במידת מה, שב והקים מקדשים ומבנים בעלי חשיבות. בשנת 763 עלה לשלטון שליט קופאן ה-16 במספר, והאחרון הידוע כיום. הוא המשיך בפעילות בנייה אך זו נפסקה לחלוטין בשנת 805, ולאחר מועד זה אין כל תיעוד מהעיר.
הסיבה המדויקת להיעלמותה של היסטוריה כתובה אודות העיר אינה ידועה, אך ייתכן שניתן למצוא לכך ראיה כלשהי בהופעת אזכורים אודות שליטים מקומיים בשנותיה האחרונות של העיר. ייתכן שאזכורם של אלה הוא עדות לכך שהממלכה התפרקה וחדלה לתפקד כיחידה מדינית אחת. מאידך, כל תרבות המאיה שקעה בתקופה זו ועל כן ייתכן כי הסיבות להיעלמותה של קופאן היו רחבות יותר, והיו קשורות בניצול יתר של המשאבים הטבעיים והתכלותם בשל גידול משמעותי באוכלוסייה.
בהגיע הספרדים לאזור ב-1570, היה המרכז הטקסי של העיר נטוש ומכוסה ביער, והשטח מסביב לאתר יושב בדלילות בחוות חקלאיות. אף שזכר המקום לא נשתכח מתושבי האזור, הוא נתגלה על ידי חוקרים מן החוץ רק במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-19. האתר תואר לראשונה ב-1834 ונחקר לעומק בין 1891 ו-1900. מאז ולאורך המאה ה-20 נערכו במקום מספר מחקרים.
האתר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקופאן כולה נתגלו 4,509 מבנים ורובם המכריע שוכן בשטח של 24 קמ"ר סביב האתר המרכזי. האתר המרכזי הוא קבוצת בניינים המשתרעים על שטח של כ-12 הקטאר, וזהו חלקה העתיק והמרשים של העיר. האתר המרכזי שימש כאזור המנהלי והטקסי של קופאן, והמבנים המוקדמים בו מתוארכים לתחילת המאה ה-5 לערך. במשך השנים נהרסו המבנים באתר המרכזי ומבנים חדשים קמו תחתיהם. בחלקו צפוני של האתר שוכנת הכיכר הגדולה, ומדרום לה האקרופוליס שערוך בתורו סביב שתי כיכרות קטנות יותר - המזרחית בה שוכנים קבריהם של חלק ממלכי העיר, והמערבית שבה ניצב מזבח Q. שלושת המקדשים החשובים והשמורים ביותר כיום הם מקדשים 11 ו-26 הניצבים בין הכיכר המרכזית לשתי הכיכרות באקרופוליס, ומקדש 16 שמדרום לכיכר המזרחית והמתוארך לשנת 800 לערך. דרומה מהאקרופוליס שוכן האזור הידוע כ"בית הקברות" (Cemeterio) ואשר שימש כאזור מגורים למשפחת המלוכה. ארבע דרכים מוליכות מהאתר המרכזי אל ארבעה רובעי מגורים בארבע רוחות השמיים, ואלה שימשו למגורי האצולה. מערך זה ייצג את תפיסת המאיה באשר לסדרי הייקום והארץ. באתר היה גם מגרש טלאצ'טלי.
האתר סבל מפגעי מזג האוויר ומרעידות אדמה במאות השנים שחלפו מנטישתו ועד גילויו מחדש. נהר קופאן שינה את תוואי זרימתו והרס חלק מהאתר המרכזי, במיוחד בצידו המזרחי, ואף לא אחד מגגות מבני האבן השתמר בשלמותו. עוד סבל האתר משריפות שהתחוללו ביער שכיסה אותו. במאמץ לגלות מבנים נוספים, נחפרו מנהרות באורך כולל של 4 ק"מ מתחת לאתר המרכזי, וההערכה היא ששרידי מבנים נוספים נותרו מתחת לפני הקרקע, וייתכן שחלקם מהתקופה הפרה-קלאסית, דהיינו לפני המאה ה-5.
-
מקדש 26 -
מגרש הטלאצ'טלי -
שחזור מאת הנרי סאנדהאם של גרם המדרגות הצפוני של מקדש 11 (1898) -
אסטלה באתר
מזבח Q
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מזבח Q הניצב בכיכר המערבית הוא אחד הממצאים החשובים באתר אם לא החשוב שבהם. למרות ממדיו הצנועים, איפשר מזבח זה המתאר את 16 מלכיה של העיר, לשחזר את ההיסטוריה של קופאן באופן עצמאי, מבלי להיעזר כמעט במקורות אחרים. 16 המלכים מיוצגים על ידי תחריטים בארבעת צדדיו של המזבח, ובצידו המערבי נראים המלך ה-16 והאחרון של העיר בסמוך למלכה הראשון הנחשב למייסדה. בצידו העליון של המזבח מופיעה כתובת ארוכה המספקת מידע על מספר אירועים היסטוריים מתולדותיה של העיר.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר מקיף אודות קופאן
- תמונות מקופאן
- אודות קופאן
- ההיסטוריה של קופאן
- סרטונים מקופאן
- קופאן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- קופאן, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
 | |
|---|---|
|