פרנץ נויהאוזן
 | |
| פרנץ נויהאוזן בעת משפטו בבלגרד ב-1947 | |
| לידה |
3 בדצמבר 1887 מרציג, האימפריה הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
14 באפריל 1966 (בגיל 78) מינכן, גרמניה המערבית  |
| מדינה |
גרמניה  |
| כינוי | "פרנץ השמן" |
| השתייכות | לופטוואפה (ורמאכט) |
| תקופת הפעילות | 1937–1945 (כ־8 שנים) |
| דרגה | גרופנפיהרר |
| תפקידים בשירות | |
|
ראש המנהל הכלכלי במנגנון הממשל הצבאי בסרביה (1941–1943) ראש המנהל האזרחי במנגנון הממשל הצבאי בסרביה (1943–1944) | |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העולם השנייה | |
  | |
ד"ר פרנץ נויהאוזן (בגרמנית: Franz Neuhausen; 3 בדצמבר 1887, מרציג, האימפריה הגרמנית – 14 באפריל 1966, מינכן, גרמניה המערבית) היה תעשיין גרמני אשר במהלך מלחמת העולם השנייה כיהן כראש המנהל הכלכלי במנגנון הממשל הצבאי בסרביה בדרגת גרופנפיהרר, והיה אחראי לשוד רכושם של יהודי סרביה ובכללם יהודי בלגרד. בהמשך, לאחר השמדת יהדות סרביה, כיהן כראש המנהל האזרחי והחליף את האראלד טורנר.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרנץ נויהאוזן נולד במרציג ובמהלך מלחמת העולם הראשונה שירת כטייס בצבא האימפריה הגרמנית. לאחר המלחמה הצטרף למפלגה הנאצית וכיהן כנספח האווירי הגרמני בבלגרד. הוא רקם קשרים אישיים עם הרמן גרינג ואלו הועילו לפעילותו הכלכלית בתחום התעשייה. עד סוף שנות ה-30 של המאה ה-20 הפך לאיל הון.
במהלך מלחמת העולם השנייה, לאחר כיבוש יוגוסלביה מונה לראש המנהל הכלכלי במנגנון הממשל הצבאי בסרביה. במסגרת תפקידו היה אחראי לגזלת רכושם של יהודי סרביה. כן היה אחראי להלאמת בנקים סרביים וגריפת רווחים ממפעלי תעשייה שונים בתחומי סרביה. כיהן כיושב ראש אתר כריית הנחושת בבור, ובמסגרת תפקידו העביד 6,200 יהודים בעבודות כפייה במכרות. בהמשך מונה לראש המנהל הכלכלי ביוון ובאיטליה. ב-18 באוקטובר 1943 מונה לראש המנהל האזרחי במנגנון הממשל הצבאי בסרביה והחליף את האראלד טורנר.[1][2]
במהלך תפקידיו הועברו לברלין תלונות על שחיתות כנגד נויהאוזן שעיקרן העברת רק חלק מהכספים לשלטונות הרייך וגריפת רווחים אישיים. בנובמבר 1944 הודח מתפקידו, נעצר ונכלא בעוון שחיתות. לאחר מספר חדשים שוחרר למעצר בית לאחר התערבותו האישית של הרמן גרינג. ב-1945 נפל בשבי כוחות הצבא הבריטי ובהמשך הוסגר ליוגוסלביה והועמד לדין על פשעי מלחמה. ב-1947 הורשע ונדון ל-20 שנות מאסר. ב-1953 זכה לחנינה, עבר לגרמניה המערבית, ושם נפטר ב-1966.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ולטר מנושק, השמדת היהודים בסרביה, באתר יד ושם
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מנחם שלח (עורך), תולדות השואה - יוגוסלביה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1990, עמודים 49–50, 67-66.
- ^ ג'ני לבל, עד הפתרון הסופי, היהודים בבלגראד 1541–1942, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2006, עמודים 280, 286, 288.