פרדריק פורסיית'
לידה |
25 באוגוסט 1938 (בן 86) אשפורד, הממלכה המאוחדת |
---|---|
מדינה | הממלכה המאוחדת |
מקום מגורים | אשפורד |
מקום לימודים | אוניברסיטת גרנדה, בית הספר טונברידג', Yardley Court |
שפות היצירה | אנגלית |
יצירות בולטות | נשיא על הכוונת |
תקופת הפעילות | מ-1969 |
פרסים והוקרה | |
www | |
פרדריק פורסיית' (באנגלית: Frederick Forsyth; נולד ב-25 באוגוסט 1938) הוא סופר בריטי בתחום ספרות המתח. רוב ספריו עוסקים ביחסים בינלאומיים, בריגול ובתרחישים צבאיים ומדיניים דמיוניים. בין ספריו המפורסמים: "נשיא על הכוונת"[1], "תיק אודסה", "כלבי המלחמה" ו"אגרוף האל". חלק מספריו עובדו לסרטים.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרדריק פורסיית נולד בעיר אשפורד, במחוז קנט שבדרום מזרח אנגליה. לאחר סיום בית ספר תיכון, למד כשנה באוניברסיטת גרנדה שבספרד. בשנת 1956 התגייס לצבא הבריטי והוכשר להיות טייס בחיל האוויר המלכותי.
לאחר שחרורו מן השרות הצבאי בשנת 1958, השלים את לימודיו באוניברסיטה בפקולטה לעיתונות. בשנת 1961 החל לעבוד ככתב בסוכנות הידיעות רויטרס, ובשנת 1965 עבר לעבוד ככתב חוץ עבור ה-BBC. בקיץ 1967 נשלח לניגריה, כדי לסקר את המלחמה שניהל הממשל הניגרי כנגד המורדים בחבל ביאפרה. הוא שהה שם מספר חודשים ולאחר חזרתו לאנגליה פוטר מה-BBC, בעקבות האשמות שלכאורה נתן סיוע למורדים ואף פיברק כתבות אוהדות המורדים.
בשנת 1969 חזר לניגריה, הפעם ככתב עצמאי, כדי לאסוף חומר לספרו הראשון - "The Biafara story", ספר דוקומנטרי שמתאר בפירוט את מהלך מלחמת האזרחים בניגריה.
בשנת 1971 יצא לאור הרומן הראשון שלו - "נשיא על הכוונת" (The Day of the Jackal). הספר המתאר את ניסיון ההתנקשות של מתנקש בודד, שנשכר על ידי המחתרת OAS, בחייו של נשיא צרפת שארל דה-גול. הספר הפך לרב-מכר ואף זכה בפרס על שם אדגר אלן פו לספרי מתח בשנת 1972. בשנת 1973 עובד הספר לסרט נשיא על הכוונת (אנ') בבימויו של פרד זינמן.
ספרו השני של פורסיית, "תיק אודסה", זכה להצלחה דומה לזו של ספרו הראשון; הוא נמכר בעותקים רבים ועובד לסרט בכיכובם של ג'ון ווייט ומקסימיליאן של. הספר מתאר את מאבקו של עיתונאי גרמני צעיר בארגון סודי של פושעי מלחמה נאצים בתחילת שנות ה-60.
בספרו השלישי, "כלבי המלחמה" מגולל פורסיית סיפורה של קבוצת שכירי חרב, שנשכרת על ידי תאגיד כרייה בריטי, כדי לבצע הפיכה צבאית במדינה באפריקה. המטרה – להשליט בה ממשלת בובות, שתסכים להעביר את זכויות הכרייה של פלטינה לתאגיד הבריטי[2]. בשנת 1981 עובד הספר לסרט בכיכובו של כריסטופר ווקן[3].
בשנת 2010 עובד ספרו "הפנטום ממנהטן" - שמהווה המשך למחזמר "פנטום האופרה" - למחזמר בשם "האהבה לעולם לא מתה".
בשנת 2012 הוענק לו פרס "פגיון היהלום" למפעל חיים בתחום ספרות המתח מטעם איגוד סופרי המתח[4]. בספטמבר 2016 פרש מכתיבת ספרי מתח[5], אך בשנת 2018 פרסם ספר מתח נוסף, "השועל" (טרם תורגם לעברית)[6].
ספריו שתורגמו לעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נשיא על הכוונת (1971), תרגם אריה חשביה, הוצאת שוקן, 1972.
- תיק אודסה (1972), תרגם אריה חשביה, הוצאת שוקן, 1974.
- כלבי המלחמה (1974), תרגם אריה חשביה, הוצאת שוקן, 1975.
- אין חזרה - אוסף סיפורים קצרים.
- הברירה השטנית (1979), תרגם אריה חשביה, הוצאת שוקן, 1980.
- הפרוטוקול הרביעי (1984), תרגם אריה חשביה, הוצאת שוקן, 1985.
- המתווך (1989), תרגם יוסף אשכול, הוצאת מעריב, 1990.
- הרמאי (1991), תרגם עמנואל לוטם, הוצאת מעריב, 1992.
- אגרוף האל (1994), תרגם מיכאל אביב, הוצאת שלגי, 1994.
- המניפסט השחור, תרגם אריה חשביה, הוצאת נירם, 1997.
- הפנטום ממנהטן (1999), הוצאת נירם, 2000.
- הנוקם (2003), תרגמה יפעה הדר, הוצאת שלגי, 2004.
- האפגאני (2006), תרגם יורי יוגב, הוצאת שלגי, 2007.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של פרדריק פורסיית'
- פרדריק פורסיית', ברשת החברתית Goodreads
- מיכאל בר זהר, עשו היסטוריה, באתר ynet, 7 בספטמבר 2009.
- יוסי הטוני, פרדריק פורסיית, מחבר "נשיא על הכוונת": "אנשי ה-NSA פרצו למחשב של אשתי והרסו אותו", אנשים ומחשבים, 19 באוגוסט 2010.
- ynet, פרדריק פורסיית ברשת, באתר ynet, 21 בספטמבר 2000.
- פרדריק פורסיית', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- פרדריק פורסית (1938-), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מאת ג'וזף פינדר, שובם של מותחני הריגול?, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2001.
- ^ יוסי מלמן, "כלבי המלחמה" - הדבר האמיתי, באתר הארץ, 24 ביוני 2008.
- ^ אורי קליין, כלבי המלחמה, 22:00 ,MGM, באתר הארץ, 23 במרץ 2003.
- ^ עידו בלאס, המגמה הספרותית, באתר הארץ, 20 בפברואר 2012
- ^ ירין כץ, חיי מדף 95: הספר שמנסה לרצוח את סטיבן קינג, באתר וואלה, 21 בספטמבר 2016.
- ^ גל פרל פינקל, לא מנוער ולא מעורבב, באתר זמן ישראל, 18 בדצמבר 2020.