פסיק
| פסיק | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||
| סימני פיסוק | סימני כתב נוספים | |||||
|
נקודה . |
אמפרסנד (סימן "וגם") & | |||||
פסיק (",") הוא סימן פיסוק. הוא דומה במראהו לגרש או למרכאה יחידה בגופנים רבים, אך בשונה מהם הוא נכתב בתחתית השורה.
המילה "פסיק" באנגלית, comma, מקורה בפועל היווני kopein, "לחתוך", המעיד כי הפסיק משמש לציין הפסקה בשטף הדיבור. זהו אכן תפקידו בפיסוק האנגלי ובפיסוק העברי החדש, אך לא בפיסוק הגרמני, שעליו התבסס הפיסוק העברי עד לשנים האחרונות.
הפסיק בגרמנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בגרמנית אין הפסיק משמש לציון הפסקה בשטף הדיבור, אלא בתפקיד הדקדוקי של מבדיל בין פסוקיות של משפטים. כלומר, בגרמנית יבוא פסיק סביב כל משפט משועבד:
Ich weiß nicht, was er gemeint hat, aber ich weiß, dass er ein bisschen Ruhe will.
("אינני יודע, מה הוא התכוון, אך אני יודע, שהוא רוצה קצת שקט.")
הפסיק באנגלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]באנגלית משמש הפסיק לציון הפסקה בשטף הדיבור. אין הפסיק בא סביב כל משפט משועבד, אלא רק בין משפטים המשמשים בהסגר. ראו למשל את המשפט הבא:
The film which was cast on the 1st of October was a great success.
("הסרט ששודר באחד באוקטובר היה להצלחה גדולה.")
לעומת:
The film, which was cast on the 1st of October, was a great success.
("הסרט, ששודר באחד באוקטובר, היה להצלחה גדולה.")
במשפט הראשון מציין המשפט המשועבד ("ששודר באחד באוקטובר") על איזה סרט מדובר - כלומר, "רק אותו הסרט המסוים ששודר בתאריך הזה היה להצלחה גדולה". במשפט השני הסרט כבר ידוע, והמשפט המשועבד רק נותן מידע נוסף עליו ("הסרט הנ"ל זכה להצלחה גדולה. דרך אגב, הוא שודר בתאריך הזה").
הפסיק בעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]עד השנים האחרונות היה הפיסוק העברי מבוסס על הפיסוק הגרמני, והפסיק שימש לתחימת פסוקיות של משפטים. בשנת 1994 שינתה האקדמיה ללשון העברית את כללי הפיסוק והכתיבה וקבעה את הפיסוק האנגלי כבסיס לפיסוק העברי הנוכחי. לפי "כללי הפיסוק החדשים"[1] של האקדמיה, אין הכרח להפריד משפטים משועבדים בפסיקים. כך, פסקה שתחת כללי הפיסוק הישנים הייתה נראית כך:
- "השר הבהיר, כי אין צורך, כי הדיפלומטים, שעזבו את השגרירות לפני המועד, יושעו מתפקידם. חלק מהמבקרים שאלו, איזו תועלת יש בצעד זה, אך השר הפסיק את השיחה, לפני שהוצגו לו השאלות. כל מי שניסה לברר את הסוגיה לעומקה, נתקל בחומה אטומה."
תיראה תחת כללי הפיסוק החדשים כך:
- "השר הבהיר כי אין צורך כי הדיפלומטים שעזבו את השגרירות לפני המועד יושעו מתפקידם. חלק מהמבקרים שאלו איזו תועלת יש בצעד זה, אך השר הפסיק את השיחה לפני שהוצגו לו השאלות. כל מי שניסה לברר את הסוגיה לעומקה נתקל בחומה אטומה."
יוצא דופן בהקשר זה הוא הכלל לגבי הבחנה בין משפט זיקה מגדיר, או משפט לוואי מצמצם ("הסרט ששודר באחד באוקטובר"), לעומת משפט זיקה מפרט ("הסרט, ששודר באחד באוקטובר"), שנועד למנוע כפל משמעות. עם זאת, ההבחנה היא יותר בגדר המלצה מאשר הנחיה[2].
ראוי לשים לב כי הפרדת פסוקיות בהתאם לפיסוק הגרמני אינה סותרת את ההנחיות החדשות של האקדמיה ללשון, אולם היא סותרת את רוחן[3] ואת ההנחיה "...שלא להרבות בפסיקים יתר על המידה". בסופו של דבר, הבחירה האם להפריד משפט משועבד (בפסיק או בזוג פסיקים) תלויה "בסגנונו של הכותב" וברצונו להדגיש חלקים מסוימים בתוך המשפט[4].
הפרדה בזוג פסיקים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לרוב, מומלץ להימנע מלהפריד פסוקית בזוג פסיקים, אלא אם היא ארוכה במיוחד. לעומת זאת, הסגר ותמורה יופרדו תמיד בשני פסיקים (פרט להסגר קצר במיוחד, שלא יופרד בפסיקים כלל). לחלופין, ניתן להפריד הסגר או תמורה בקו מפריד.
כללים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שימוש בפסיק ייעשה במשפט בעל חלקים מאוחים, להפרדת ביטוי מוסגר, תמורה, משפט ייחוד, משפט איחוי ומשפט מורכב. בפסוקית זיקה לעיתים ייעשה שימוש בפסיק ולעיתים לא.
באופן דומה, "ישבנו בבית וצפינו בטלוויזיה" ולא "ישבנו בבית, וצפינו בטלוויזיה".
- יש לשים פסיק בין חלקי משפט הממלאים אותו תפקיד תחבירי אם אין ביניהם "ו" החיבור או מילת איחוי אחרת (כגון או)[5]. למשל: "התגוררתי בין השאר בחיפה, בירושלים ובתל אביב". יש פסיק בין "בחיפה" לבין "בירושלים" המהווים שניהם תיאורי מקום.
- במשפטים כמו "ראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון, נאם בכנסת" או "ראש העירייה, רון חולדאי, ירוץ שנית לבחירות" יש להפריד בפסיק את שם האדם מהתואר שבא לפניו. עם זאת, אם משתמשים רק במילה אחת לציין את שמו של האדם, אין מפרידים אותה בפסיקים. למשל: "ראש העיר חולדאי ירוץ שנית לבחירות".
- מסמנים פסיק לביטוי ניגוד: לא ידעתי כלום, חוץ ממה שלמדתי כבר בשנה שעברה".
- הפרדת ציטוט במירכאות: "שב בשקט", דרש המורה, "אל תפתח את פיך!".
שימושים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכתיבת מספרים גדולים נהוג להשתמש בפסיקים להקל על קריאת המספר. פסיק יבוא לאחר כל שלוש ספרות החל מספרת המאות. לדוגמה המספר שני מיליון ארבע-מאות חמישים ושניים אלף שלוש-מאות ושלוש ייכתב בצורה 2,452,303 שקלה יותר לקריאה מהצורה 2452303. במדינות אירופאיות מסוימות מתהפכים תפקידי הנקודה והפסיק בכתיבת מספרים, כך שהנקודה משמשת להקלת הקריאה של מספרים גדולים והפסיק משמש לציון שבר עשרוני.
בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשיר ׳מרוב אהבה׳ יוסי בנאי מספר אודות אהבה של כל מיני זוגות:
- ״כשהפסיק אוהב את הנקודה, תמיד הוא אומר לה, חוזר ואומר לה, שהוא פסיק על ידה!״ (וכוונתו לומר: ׳אני פחות חשוב ממך!׳)
בשיר ׳מכתב לרבי׳ דן אלמגור כתב את סימני הפיסוק במילים:
- ״לפלך מוגילוב, (אומרים: ׳פסיק׳). לעיר: ׳לאדי׳, (אומרים: ׳פסיק׳). לרבי הקדוש ר׳ שניאור זלמן (אומרים; ׳נקודה׳)״.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כללי הפיסוק, בהוצאת האקדמיה ללשון העברית, תשס"ב.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פסיק, באתר האקדמיה ללשון העברית
- יסודות כללי הפיסוק - גרסה פשוטה ומקוצרת, באתר ״נמלה״
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "כללי הפיסוק החדשים", לשוננו לעם, (טבת התשס"ב)
- ^ "פסוקית שהיא לוואי לא־מצמצם...ראוי להפרידה משאר המשפט בפסיק או בפסיקים, בייחוד אם מניעתם עשויה לגרום שהפסוקית תתפרש כלוואי מצמצם. [ההדגשה במקור]" בהשוואה ל"תמורה תופרד משאר המשפט בפסיק (או בפסיקים)." ("כללי הפיסוק החדשים", לשוננו לעם (טבת התשס"ב))
- ^ ...אולם סימני ההיכר העיקריים למבנה המשפט הם מילות המבנה, כגון מילות חיבור ומילות שעבוד, המצויות בגוף המשפט עצמו" (מתוך ההקדמה)
- ^ ראו בהקדמה ל"כללי הפיסוק החדשים"
- ^ אקדמיה ללשון העברית, פסיק
