רב פלטוי גאון
רב פלטוי[1] ב"ר אביי גאון היה גאון ישיבת פומבדיתא בין השנים ד'תר"ב, 842 - ד'תרי"ח, 858.
חייו ופועלו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רב פלטוי עלה על כס הגאונות בשנת 842, לאחר תקופה ארוכה של סכסוכים ושסעים בישיבת פומבדיתא, שבשיאם התמנו שני גאונים במקביל. סכסוכים אלו גרמו לכך שהגאונים התמנו בגיל מופלג כדי שלא יאריכו ימים בתפקידם. רב פלטוי, לעומת זאת, התמנה בגיל צעיר יחסית (שכן כיהן בתפקיד שש עשרה שנה) והתמנה בלי מחלוקות, הגם שלא בא ממשפחה מיוחסת, דבר המעיד על ההערכה שרחשו לו כל הצדדים[2]. הוא היה אחד הגאונים הפעילים ביותר שהקימה ישיבת פומבדיתא.
אחד החוקרים כתב עליו:
הוא האחד מגאוני פום [פומבדיתא] במאה זו שנוכל להעמידו בשורה אחת עם גאוני סורא המפורסמים של אותה מאה: רב נטרונאי, רב עמרם ורב נחשון. הוא הגביר פעלים להפצת התלמוד ולהוראתו יותר מכל גאוני פום שהיו לפניו
— מרדכי מרגליות, עמ' 149
הוא פעל בתקיפות לייצב את מצבה של ישיבת פומבדיתא. הוא יצר וביסס קשרים עם התפוצות במערב, דבר שהוביל להגדלת הבסיס הכלכלי של הישיבה ולייצוב מעמדה התורני, אף בהשוואה לישיבת סורא[3]. לפי עדות בן נינו, הוא אשר שלח את התלמוד עם פירוש ליהודי ספרד[4], ובאופן כללי חיזק את הקשר של ישיבת פומבדיתא עם יהודי התפוצות, ובפרט עם ספרד.
הוא תיקן תקנות חשובות בתחום המשפט, בהן: היתר פנייה לערכאות של גויים כשהנתבע מסרב לידון בבית הדין היהודי[5]; היתר לאסור עבריין בשבת מחשש שיתפס על ידי הגויים ויתלה[6]; הסדרת נוסח החרם[7] ועוד.
מקורות מסוימים מצביעים על עיסוקו בקבלה ופילוסופיה, אך גרשם שלום, ובעקבותיו יתר החוקרים, טוענים שמדובר בזיוף[8].
נפטר בשנת 858.
תשובותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רב פלטוי השיב יותר תשובות הלכתיות מכל גאוני פומבדיתא שקדמו לו. הרב יואל מילר מנה 75 תשובות שפורסמו בקובצי תשובות הגאונים שפורסמו עד ימיו[9], אך מאז נתגלו עוד תשובות רבות[10].
צאצאיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רב פלטוי לא בא ממשפחת גאונים מיוחסת, כאמור, אך למעשה יצר שושלת כזו. בנו, רב צמח בן פלטוי היה אף הוא מהגאונים הבולטים של ישיבת פומבדיתא. רבים מצאצאיו כיהנו כגאונים בפומבדיתא: רב חנניה בר יהודה, רב שרירא גאון ובנו רב האיי גאון. נכדתו נישאה לרב יהודה בן שמואל גאון מפומבדיתא. נינו רב נתן בר יהודה כמעט התמנה לגאון סורא. צאצאים נוספים כיהנו בתפקידים אחרים: רב טוב כיהן כאב בית דין בישיבת פומבדיתא, רב צמח צדק היה ראש ישיבה במתא מחסיא ומייסדה מחדש של ישיבת סורא.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מרדכי מרגליות, "לתשובות רב פלטוי גאון", תרביץ כה, ב (טבת ה'תשט"ז), עמ' 149–153.
- אברהם נפתלי צבי רות, "תשובות רב פלטוי גאון בגנזי קויפמן", תרביץ כה, ב (טבת תשט"ז), עמ' 140–148.
- דוד רוזנטל, "לתולדות רב פלטוי גאון ומקומו במסורת ההלכה", שנתון המשפט העברי של המכון לחקר המשפט העברי כרך יא–יב (ה'תשמ"ד–ה'תשמ"ו), עמ' 589–653.
- צבי גרץ, דברי ימי ישראל (תרגום שפ"ר), חלק ג עמ' 257.
- אייזיק הירש וייס, דור דור ודורשיו, חלק ד עמ' 115–117.
- יואל מילר, מפתח לתשובות הגאונים, עמ' 86–92.
- שמחה אסף, תקופת הגאונים וספרותה, עמ' נב.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פלטוי בר אביי גאון, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ במקורות שמו שובש בכל מיני אופנים: פלטייא, פלטיי, פלטואי ואף פלוני.
- ^ גם לאחר מותו חזרה המחלוקת ומונו גאונים זקנים לתקופות קצרות ואף מונו שנח גאונים במקביל, עד שהתמנה בנו רב צמח.
- ^ עד ימיו שאלות היו נשלחות כמעט תמיד אך ורק לישיבת סורא.
- ^ לקוטים לאגרת רב שרירא גאון, מהדורת לוין עמ' 23. נראה שלזה התכוון החיד"א שכתב (שם הגדולים מערכת גדולים ערך פלטוי): "חיבר הלכות ברוב התלמוד".
- ^ אוצר הגאונים בבא קמא עמ' 69
- ^ הלכות פסוקות מן הגאונים (מילר) סימן קלה
- ^ שערי צדק סימן יד ותשובות הגאונים ליק סימן י
- ^ ראשית הקבלה עמ' 298
- ^ "מפתח לתשובות הגאונים" עמ' 86-92.
- ^ מלבד תשובות רבות שפזורות בקבצים השונים, ישנם כמה קבצים המיוחדים לתשובותיו, בהם: חמדה גנוזה (תרכ"ג) סימנים א-כד וסימנים צז-קי; ספר היובל לביהמ"ד לרבנים בבודפשט (תרפ"ח), עמ' פה-פט; תשובות הגאונים אסף סימנים קנג-קע ועוד רבים.
