ספינת האהבה
 | |
| מבוסס על |
The Love Boat  |
|---|---|
| סוגה |
סדרת אנתולוגיה, קומדיית מצבים אמריקאית |
| יוצרים |
אהרון ספלינג |
| שחקנים |
גווין מקלאוד לורן טוז ג'יל וילאן טד מק'גינלי טד לאנג' ברני קופל פרד גרנדי Pat Klous |
| ארץ מקור |
ארצות הברית |
| שפות |
אנגלית |
| מספר עונות |
10 |
| מספר פרקים |
249 |
| הפקה | |
| מפיקים בפועל |
אהרון ספלינג, Douglas S. Cramer |
| הפצה |
Worldvision Enterprises |
| מוזיקה |
Ben Lanzarone |
| שידור | |
| רשת שידור |
ABC |
| תקופת שידור מקורית |
5 במאי 1977 – 24 במאי 1986 |
| קישורים חיצוניים | |
| דף התוכנית ב-IMDb | |
  | |
ספינת האהבה הייתה סדרת טלוויזיה ששודרה ברשת ABC האמריקאית בשנים 1977–1986 והתרחשה על סיפונה של ספינת תענוגות.
הסדרה התבססה על סרט טלוויזיה באותו שם, שנעשה בשנת 1976 והתבסס על ספרה של ג'רלדין סונדרס: "ספינות האהבה", בו היא כתבה את חוויותיה כמדריכת שיט בספינת טיולים (תפקיד אותו מילאה דמותה של ג'ולי מקקוי).
את הסדרה הפיק אהרון ספלינג, שהפיק מספר רב של סדרות פופולריות ומוצלחות ב-ABC בשנות ה-60, ה-70 וה-80.
הסדרה, מסוגת סיטקום, התרחשה על פי רוב על סיפונה של ספינת תענוגות בשם The Pacific Princess (נסיכת האוקיינוס השקט), שנוסעיה היו מעורבים במיני הרפתקאות רומנטיות וקומיות. ספינות נוספות שהופיעו בסדרה היו Stella Solaris (לשיט בים התיכון), Pearl of Scandinavia (לשיט בסין), The Royal Viking Sky (לשיט באירופה) ו-Royal Princess (לשיט באיים הקאריביים).
הצלחתה של הסדרה באה לה בזכות ליהוקם של שחקנים מוכרים ואהובים בתפקידי אורח, ובכללם כוכבי קולנוע של שנים עברו שזו הייתה להם הופעה נדירה ואף חד פעמית בטלוויזיה. אף שלא הייתה זו הסדרה הראשונה שאימצה שיטה זו, הסדרה שכללה את השיטה וכל סדרה שהתבססה על עיקרון דומה בהמשך הושוותה אליה.
הסדרה בלטה גם בכך שהייתה אחת הסדרות היחידות בעלות פרקים בני שעה ששולב בהן צחוק מוקלט.
כל אחד מפרקי הסדרה נכתב על ידי קבוצה אחרת של כותבים, שכתבו את התסריט בעבור קבוצות כוכבים אורחים שונות.
את שיר הנושא של הסדרה שר ג'ק ג'ונס. את המילים כתב פול ויליאמס.
בישראל שודרה הסדרה בערוץ הראשון ובשנות ה-90 בערוץ 3 בכבלים (כיום "HOT3"). כיום היא משודרת בערוץ הקומדיות הקלאסיות. במאי 1982 השתמש חיל האוויר בשם התוכנית כשם קוד לשתי טיסות בהן עלו לישראל מעל ל-200 מיהודי אתיופיה, במסגרת מבצע אחים א'.
סוגיות חברתיות בסדרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסדרה הקדימה את זמנה בסוגיות חברתיות שונות, כמו הצגת זכויות לנשים וזכויות לאפרו אמריקאים. היא נתנה במה גם לתיאור של נופשים ממוצא אפרו אמריקאי, ממעמד הביניים, דבר שהיה נדיר באותה תקופה בטלוויזיה האמריקאית. עם זאת, אחד המאפיינים של הסדרה הוא, היעדר של זוגות מעורבים (לבנים ושחורים). חוקים שאסרו יחסי זוגיות בין-גזעיים התקיימו במספר מדינות בארצות הברית במשך תקופה ממושכת. רק בשנת 1967 ביטל בית המשפט העליון את האיסור על כך, בפסק דין לאבינג נגד וירג'יניה. בשנות ה-70, בהן שודרה הסדרה, אף לאחר הוראת בית המשפט העליון, עדיין היה חשש כי מפרסמים במדינות הדרום לא ירצו לפרסם בסדרה אם יהיה בה "עידוד" לקשרים זוגיים בין גזעיים.
המשתתפים הקבועים בסדרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גווין מקלאוד - קפטן מריל סטובינג
- ברני קופל - דוקטור אדם בריקר ("דוק")
- פרד גרנדי - ברל "גופר" סמית
- טד לאנג' - הברמן אייזיק וושינגטון
- לורן טוז - ג'ולי מקקוי
- ג'יל וילאן - ויקי סטובינג, ביתו של רב החובל
- פט קלאוס - ג'ודי מקקוי
- טד מק'גינלי - אשלי קובינגטון אוונס
סדרות המשך
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחרי הפסקת שידורה של הסדרה, יצא בשנת 1990 הסרט The Love Boat: A Valentine Voyage לאקרנים. סדרת המשך בשם "ספינת האהבה: הגל הבא" שודרה בשנים 1998–1999 בארצות הברית.
בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הסדרה זכתה לשתי פרודיות ב"זהו זה!", כשהראשונה מתרחשת בנמל העיר אשדוד ששם שלמה בראבא תר אחר מוני מושונוב שעלה על הספינה והופיע לפניו בשלל דמויות של הסדרה והפרודיה השנייה מתרחשת ביום העצמאות של 1994.
- פרודיה נוספת של הסדרה שודרה באחת התוכניות של כדור פורח בהנחיית עמוס שוב (בתפקיד הקפטן), יעל אבקסיס (בתור נוסעת) ועודד מנשה (בתור נוסע).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"ספינת האהבה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"ספינת האהבה", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"ספינת האהבה", באתר Metacritic (באנגלית)
"ספינת האהבה", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- ספינת האהבה תהפוך לגרוטאה, באתר ynet, 11 באוגוסט 2013
- The un-told truth of the Love Boat,
23 בדצמבר 2020 ,Brian Boone, Looper