סמירמיס
 | |
| ציור דמיוני של סמירמיס כאמזונה חמושה באיור איטלקי מהמאה השמונה עשרה. | |
| בן או בת זוג |
נינוס  |
|---|---|
|
| |
  | |
סמירמיס (שם אשורי: שַמוּראמַת; בארמית סורית: ܫܡܝܪܡ, "שמירם; בארמנית: Շամիրամ) הייתה מלכה אשורית ששלטה בתחילת האלף הראשון לפנה"ס. לפי גרסאות אחדות פירוש שמה הוא "אהובת היונים", ולפי גרסאות אחרות שמה המקורי הוא סמור-אמת, "מתנת הים" בבבלית. לפי ההיסטוריון היווני דיודורוס סיקולוס, השם "סמירמיס" מוצאו במילה האשורית "סוּמָטוּ", שמשמעותה "יונה".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סמירמיס נולדה בעיר ארך למשפחת אצולה. כפי הנראה הייתה המלכה שמוראמת (Shammuramat), אשתו של המלך שמשי-אדד החמישי. בנה הוא אדד-ניררי השלישי, ששמו מופיע על פסל של האל נבו, הנמצא כיום במוזיאון הבריטי. מונומנטים רבים מיוחסים לסמירמיס. מסופר על פסל שהזמינה של האלה ריאה, יושבת על כס מלכות, מוקפת באריות. לפי התיאור משקלו של הפסל עלה על 250 טון. יש המייחסים לה את בניית הגנים התלויים בבבל.
סמירמיס הייתה דמות אמיתית, אולם כפי שקרה לשליטים רבים במזרח, דמותה עברה האלהה ונכללה בסיפורי המיתולוגיה המסופוטמית. לפי אגדה אשקלונית, גרמה האלה אשרה לאימה אטרגטיס (דרקטו בפי קטסיאס היווני), אלה אשקלונית-סורית, להתאהב בנער מקומי, ומהזיווג נולדה סמירמיס. לאחר לידתה התביישה האם באהבתה לבן אנוש, הרגה את אביה של סמירמיס, נטשה את בתה, ובעצמה קפצה לאגם והפכה לדג. סמירמיס גודלה על ידי יונים, עד שנמצאה על ידי הרועה המלכותי סימס. כשגדלה נישאה לנינוס (המייסד המיתולוגי של נינוה), שאילץ את בעלה הראשון להתאבד כדי שיוכל לשאת אותה. מסופר שלאחר מותו של נינוס בקרב, המשיכה סמירמיס את כיבושיו והרחיבה אותם. בסופו של דבר, על פי האגדה, הפכה סמירמיס ליונה.
הטייל הסורי לוקיאנוס מספר על המקדש בהייראפוליס, שעל פי גרסאות מסוימות הוקם על ידי סמירמיס וניצב בו פסלה, כשעל ראשו יונת זהב. הפסל ניצב בדלת המקדש של הרה כשהוא מורה בידו על הפתח. הוא מסביר שסמירמיס הורתה לכל יושבי סוריה לעבוד לה כאלה ולה בלבד. בעקבות הוראתה נשלחו אליה חולי ואסונות על ידי האלים עד שחזרה בה מיוזמתה והורתה לכל נתיניה לשוב להרה, ומשום כך ניצב פסלה מורה בידו על פתח מקדשה. עוד הוא מספר שהאנשים באזור נמנעים מאכילת דגים ויונים משום שאלה נחשבים לחיות קדושות. קישורים נוספים בין היונה לסמירמיס מופיעים גם אצל פליניוס וסטראבון.
על פי גרסה אחרת, בייתה סמירמיס בתה של האלה עתרגתיס ואמו של הגיבור נמרוד.
לאחר שבעלה, המלך שמשי-אדד החמישי, מת במלחמה, היא שימשה כעוצרת ושלטה בשם בנה שהיה קטין. לאחר מכן בנה, אדד-ניררי השלישי, שלח את הסריס להרוג אותה מכיוון שלא העבירה לידיו את המלוכה (לפי דיודורוס).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לוקיאנוס, אודות האלה הסורית, באתר "כישופים: הקדרה המבעבעת" של כרמית מזרחי
- סמירמיס, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
- סמירמיס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)