סורא
סורא הייתה עיר בדרום בבל (כיום, עיראק) אשר הייתה ממוקמת ממערב לנהר הפרת. בסורא פעלה ישיבת סורא, שהייתה אחד המרכזים האינטלקטואליים הגדולים של היהדות, מהמאה ה-2 ועד המאה ה-11. אדמות הסביבה של סורא התפרסמו בגידוליהן, בעיקר כרמים, שדות חיטה ושעורה ומטעי פירות.
יוסף בן מתתיהו כותב בספרו קדמוניות היהודים, שלאחר ביטול ממלכתם הקטנה (שהייתה על אדמות בבל, והוקמה על ידי חסינאי וחנילאי, יהודים בבלים, כ-45 שנים לפני חורבן בית המקדש השני), פקד משבר חמור ביותר את יהודי דרום בבל. גל של פעולות תגמול אנטי-יהודיות גרם לסדרה של הגירות, והתרוקנות של מרכזים רבים כמו סורא. חלק מהיהודים נמלטו לעיר סלוקיה שעל שפת החידקל. בעיר זו, הייתה מלחמה בין היוונים ובין הסורים, ולאחר בואם של היהודים לשם, הם השלימו, ועשו יד אחת נגד היהודים. התוצאות היו הרס וחורבן של סלוקיה היהודית, ומותם של רבים מהיהודים שהיגרו לשם. לאחר ההרס הרב, פנו יהודי סלוקיה (לשעבר) לעיר קטסיפון, בירת מלכות הפרתים, אך גם שם התנכלו להם. כדי להציל את נפשם, ברחו רוב יהודי המקום לערים נהרדעא ונציבין, שהיו ערי מבצר, שבהם יד היהודים הייתה על העליונה. מכיוון שרוב יהודי דרום בבל עברו דרך תלאות זו עד לערים אלו, נתדלדל היישוב היהודי בדרום בבל, וקהילות סורא וסביבותיה נחרבו.
כ-180 שנה לאחר חורבן והתדלדלות העם הזו, החלה קהילת סורא להתאושש, ואף נמצאו שם יהודים רבים במאה השלישית.
לאחר שרב חזר לבבל בתחילת המאה השלישית, הוא נוכח במצב הרוחני העגום של קהילת סורא ולכן בשנת 225, בחר לעזוב את המרכז התורני של יהודי בבל אז, נהרדעא, ולהקים ישיבה בסורא. ישיבה זו הפכה למרכז תורני חשוב בדרום בבל ובבבל בכלל, ולימים הפכה לאחת משתי ישיבות בבל הגדולות, סורא ופומבדיתא.
יש הסוברים (רב שרירא גאון, ספר הקבלה) שסורא היא העיר מתא מחסיא המוזכרת בתלמוד[1], ואולם, מתא מחסיא, המוזכרת בתלמוד, מובאת שם פעמים רבות כעיר סמוכה או בפרבר של העיר סורא, והישיבה שהתקיימה במתא מחסיא הועברה או שימשה מעת לעת כסניף נוסף לישיבת סורא.
עד המאה ה-10 היו רוב תושביה של סורא יהודים. כאשר נסע בנימין מטודלה לאזור בסביבות שנת 1170, הוא כבר לא מצא בו יישובים יהודיים.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מ. יודלביץ, העיר סורא: (פרקים א-ב), סיני, שנה א, עמ' קסח-קעד; (פרקים ג-ד), שנה א, עמ' רסח-רעה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יואל פלורסהיים, ייסודן וראשית התפתחותן של ישיבות בבל - סורא ופומבדיתא, באתר פשיטא.
