סוזרניות
סוּזֵרֵנִיּוּת או רִבּוֹנוּת עַל[1] היא מושג במדע המדינה המתאר את היחסים בין ישויות מדיניות, אשר אחת מהן כפופה לרעותה. המדינה הכפופה מעניקה למדינה המכפיפה סמכויות נרחבות בניהול יחסי החוץ שלה, ועניינים חשובים נוספים, אך משמרת בידה מידה של אוטונומיה. הישות הדומיננטית ביחסים סוזרניים נקראת סוזרן, ביטוי היכול להתייחס למדינה, או לעומד בראשה. במשטר הפאודליזם התייחס הביטוי "סוזרן" לתיאור האדון הפיאודלי, המכפיף למרותו את הוסאלים המונח נטבע במקור לתיאור היחסים בין האימפריה העות'מאנית ובין ישויות עצמאיות למחצה שקיימו עמה יחסים סוזרניים.
למרות שיחסים סוזרניים התקיימו במספר אימפריות במהלך ההיסטוריה, הוא סותר את תפיסת המשפט הבינלאומי של ימינו, לפיו ריבונות היא מצב בינארי, כלומר - קיים או לא קיים. יחסים סוזרניים, בהם יש ויתור כפוי של המדינה הכפופה על חלק מריבונותה, אינם אפשריים על פי תפיסה זו.
