נתיב העשרה
 טרקטור על רקע חדר ביטחון מבטון ביישוב נתיב העשרה
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הדרום |
| מועצה אזורית | חוף אשקלון |
| גובה ממוצע[1] | 60 מטר |
| תאריך ייסוד | 1982 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,242 תושבים |
(למפת מערב הנגב רגילה)   נתיב העשרה  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
9 מתוך 10 |
| https://www.netiv10.co.il | |
נְתִיב הָעֲשָׂרָה הוא מושב בצפון-מערב הנגב, המשתייך לתנועת המושבים. הוא משתייך למועצה האזורית חוף אשקלון, והוא הדרומי ביותר מבין יישוביה. במושב מתגוררים 892 איש (נכון לסוף שנת 2019). המושב קרוי על שמו של נתיב העשרה שפונה מחבל ימית, אשר בעצמו נקרא על שמם של הרוגי אסון מסוק העשרה בשנת 1971 מצפון לאל-עריש.
החל מ-7 באוקטובר 2023, בעקבות הטבח במושב, פונה המושב מכל תושביו, והמקום הוא שטח צבאי סגור. [דרושה הבהרה]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשיתו של המושב בשנת 1973. בשנה זו הוקם המושב נתיב העשרה כהתיישבות בחבל ימית, ובפינוי חבל ימית הוא נהרס, והוקם מחדש במקומו הנוכחי בשנת 1982. בשנה זו עלו 70 משפחות מחבל ימית על הקרקע בגבעה הצופה לים מרחק 2 ק"מ דרומית ליד מרדכי. כל משפחה קיבלה משק חקלאי והיישוב החדש הוכר כאגודה חקלאית.[3] שלום בשנות התשעים הוכשרו קרקעות לכ-70 משקים נוספים (ללא קרקע חקלאית) על מנת לספק מגורים ל"בנים ממשיכים". כיום, רק קרוב למחצית ממשפחות אלו עוסקות בחקלאות (כגון גידול פרחים, ירקות ותבלינים) שנועדו הן לייצוא והן לשוק המקומי.[3]
הרחבת היישוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות החלטה להרחיב את היישוב הוכשרה הקרקע מסביבו להרחבה, ובמסגרתה נעשו עבודות להעתקת גדר, סלילת שביל ביטחון וכביש היקפי ונטיעת יער בין היישוב לגבול עם עזה. כמו כן הוקמו ביישוב גם מאגר מים, פארק ומצפור על ידי קק"ל. עם סיום העבודות הוצעו למכירה 71 מגרשים המיועדים לבנייה עצמית של בני ובנות המשפחות ביישוב.[4]
המגרשים, בני חצי דונם כל אחד, הוקמו על גבעה שצופה אל בית חאנון, נמכרו תמורת כרבע מיליון שקלים, ונרכשו ברובם על ידי בני המייסדים. המכירה הסתיימה ברובה בשנת 2017 ובניית השכונה החלה באותה השנה.[4]
סביב נתיב העשרה משתרעים כ-6,000 דונמים של חול. במאי 2019 פורסם כי משרד האנרגיה מתכנן לנצל חמישה מיליון מטרים מעוקבים מן החולות הללו למטרות כרייה. תושבי היישוב הגישו התנגדות לתוכנית,[5] שכן לטענתם הכרייה תעכב בשנים רבות את האפשרות להשתמש באותם שטחים לצורכי חקלאות. בנוסף ציינו כי מדובר באחד מגושי החולות האחרונים במישור החוף בו חיים עדרי צבאים ומכרסמים ייחודיים למזרח הים התיכון, המסוגלים לחיות רק בחולות,[6] כגון כוח אפור, ירבוע מצוי וגרביל החוף.[6] בסך הכל, חיים באזור נתיב העשרה 15 מיני בעלי חוליות הנמצאים בסכנת הכחדה.[5]
מקור השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקור השם הוא אירוע שהתרחש ב-8 ביולי 1971 בו מסוק יסעור של חיל האוויר טס ליד אל עריש כשעל סיפונו ארבעה אנשי צוות אוויר ושישה חיילי יחידת לוחמה אלקטרונית ששבו ממשימה מבצעית. המסוק טס בגובה נמוך מעל פני הים והחל בפנייה צפונה תוך כדי ביצוע הנמכה. בעת ההתיישרות הבחינו הטייסים בשיעורי הנמכה והטיה חריגים וביצעו נוהל חירום על מנת להיחלץ מההנמכה. בעת ניסיון החילוץ המסוק פגע במים והתרסק, עשרת אנשי הצוות והחיילים נהרגו.
השם בא להנציח את עשרת ההרוגים:
- סמל יצחק ("איציק") גינגולד
- סמל מאיר זלצהנדלר
- סמל גיורא יואל ישינסקי
- רב-טוראי רפאל מוצפי
- סמל גדי נברה
- סמל ישראל נודל
- סגן יחיאל ("צ'יכו") עמית (הירשמן)
- סגן אביב קינן (קאופמן)
- סגן שרגא שגיא (סגלצ'יק)
- סגן דוד דב תמיר (כצנלסון)
מעמד ביטחוני
[עריכת קוד מקור | עריכה]ערב יישומה של תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה בקיץ 2005, העלתה הרשות הפלסטינית תביעות טריטוריאליות על שטחים "כבושים" מצפון וממזרח לרצועת עזה, בתוך שטח מדינת ישראל. בשטחים אלה נכלל בין היתר גם היישוב נתיב העשרה.[7]
מאז נסיגת צה"ל מרצועת עזה במהלך אוגוסט וספטמבר 2005, היישוב מהווה מטרה לרקטות קסאם ופצצות מרגמה, וכן לירי נק"ל ומטענים מצד ארגוני טרור ברצועת עזה. רקטת קסאם שפגעה בבית ביישוב ב-14 ביולי 2005 גרמה למותה של דנה גלקוביץ', בת 22.[8] ב-18 במרץ 2010 נהרג מרקטת קסאם פועל תאילנדי שעבד ביישוב.[9]
בדצמבר 2012 יצא חמאס בתביעה טריטוריאלית דומה להתבטאויות הרשות הפלסטינית בעבר. סגן ראש ממשלת החמאס, זיאד זאזא, ציין בריאיון לסוכנות הידיעות הפלסטינית "ספא" כי ממשלת חמאס אינה מקבלת את קו הגבול הקיים כיום בין רצועת עזה לישראל, והיא דורשת נסיגה ישראלית לקו הפסקת האש משנת 1949 ("הסכם רודוס"). על פי הפרשנות הפלסטינית שטח רצועת עזה צריך להיות גדול יותר בכ-200 קמ"ר בתוך שטח ישראל.[10]
גם במבצע צוק איתן ב-2014, נהרג פועל תאילנדי ביישוב, ובמבצע שומר החומות ב-2021, נהרג חייל צה"ל כתוצאה מירי טיל נ"ט.
הטבח בנתיב העשרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הטבח בנתיב העשרה
בטבח שבעה באוקטובר חדרו מחבלים למושב באמצעות מצנחי רחיפה ממונעים, השתלטו עליו, רצחו 20 מתושביו.
לאחר טיהורו ממחבלים, פונה המושב והוכרז שטח צבאי סגור.
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של נתיב העשרה- נתיב העשרה, באתר המועצה האזורית חוף אשקלון
- נתיב העשרה - מגורים הרחבה ב' - דף פייסבוק
- סיפור מקומי נתיב העשרה - ארכיון קהילתי שיתופי עם סיפורי המייסדים
- נתיב העשרה, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
- דלית הלוי, חמאס תובעת נסיגה ישראלית מנתיב העשרה, באתר ערוץ 7, 26 בדצמבר 2012
משה גלעד, ואולי הסיבה לפריחה התיירותית בעוטף עזה היא העזתים?, באתר הארץ, 16 בינואר 2018- נתי גבאי, נפילתו ותקומתו של נתיב העשרה, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 24 באוקטובר 2023
- קים לגזיאל, "אם חברות יחליטו שזה מקום מסוכן מדי, לא נוכל לשקם את החקלאות של נתיב העשרה", באתר TheMarker, 22 במרץ 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ 1 2 נתיב העשרה, באתר www.hof-ashkelon.org.il
- ^ 1 2 שכונה חדשה נחנכה בנתיב העשרה שבעוטף עזה - חדשות קק"ל - קרן קימת לישראל - קק"ל, באתר www.kkl.org.il
- ^ 1 2 צפריר רינת, חברי נתיב העשרה מתנגדים לתוכנית לפיתוח החולות הייחודיים ליד המושב, באתר הארץ, 29 במאי 2019
- ^ 1 2 אבישי שלמה, חולות נתיב ההעשרה ישתמרו, באתר החברה להגנת הטבע, 5 בינואר 2020
- ^ אריק בנדר, הפלשתינים דורשים תיקוני נסיגה, באתר nrg, 4 ביולי 2005
- ^ שמוליק חדד וחנן גרינברג, הרוגה מפגיעת קסאם בבית בנתיב העשרה, באתר ynet, 14 ביולי 2005
- ^ שמוליק חדד, קסאם בנתיב העשרה: עובד בחממות נהרג, באתר ynet, 18 במרץ 2010
- ^ דלית הלוי, חמאס תובעת נסיגה ישראלית מנתיב העשרה, באתר ערוץ 7, 26 בדצמבר 2012
| ||||||||||||||
