לדלג לתוכן

נילס לידהולם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נילס לידהולם
מידע אישי
לידה 8 באוקטובר 1922
ולדמארסביק שבשוודיה
פטירה 5 בנובמבר 2007 (בגיל 85)
Cuccaro Monferrato, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא נילס לידהולם
גובה 1.85 מטר
עמדה קשר התקפי
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1938–1943
1943 - 1946
1946 - 1949
1949 - 1961 		ולדמארסביק
סלייפנר
נורשפין
מילאן
60 (24)
48 (22)
359 (81)
נבחרת לאומית כשחקן
1947–1958 שוודיה 23 (12)
קבוצות כמאמן
1961 - 1963
1963 - 1966
1966 - 1968
1968 - 1969
1969 - 1971
1971 - 1973
1973 - 1977
1977 - 1979
1979 - 1984
1984 - 1987
1987 - 1989
1992
1997 		מילאן (עוזר מאמן)
מילאן
הלאס ורונה
מונצה
וארזה
פיורנטינה
רומא
מילאן
רומא
מילאן
רומא
הלאס ורונה
רומא
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נילס לידהולם (בשוודית: Nils Liedholm;‏ 8 באוקטובר 1922, בוולדמארסביק, שוודיה – 5 בנובמבר 2007) היה כדורגלן שוודי, ידוע בזכות היותו חלק משלישיית גרה-נו-לי ששיחקה יחד במילאן ובנבחרת שוודיה, יחד עם גונאר גרן וגונאר נורדאהל.

קריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לידהולם הצטרף למועדונו הראשון, אי-קו סלייפנר, בשנת 1942. ב-1946, הוא הצטרף לנורשפין, מועדון שוודי גדול יחסית, שעימו זכה לידהולם בשתי אליפויות שוודיה. במהלך התקופה שלו בנורשפין, צבר לידהולם 23 הופעות במדי הנבחרת השוודית, וזכה במדליית הזהב באולימפיאדה. ההצלחה שלו בנבחרת הובילה את מילאן האיטלקית לרכוש אותו בשנת 1949. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בסרייה א' ב-11 בספטמבר 1949, בניצחון 3-1 על סמפדוריה. בעונתו הראשונה עם מילאן, הקשר המרכזי שיחק 37 פעמים וכבש 18 שערים. ב-1951, לידהולם זכה בתואר האליפות בסרייה א', הראשון שלו מתוך ארבעה סך הכל. הוא זכה בשניים הבאים ב-1955 וב-1957. לידהולם שיחק במילאן בתקופה שבה המועדון פרח וחייו האישיים השתנו בהתאם, הוא זכה בגביע הלטיני ב-1951 וב-1956. עובדה מפורסמת אודות לידהולם היא שהוא שיחק במילאן במשך שנתיים עד שטעה במסירה הראשונה שלו במדי הקבוצה. התדירות של המסירות של לידהולם שלא הגיעו ליעדן הייתה כל כך נדירה, שכאשר החמיץ מסירה בפעם הראשונה אחרי שנתיים הקהל המקומי מחא כפיים במשך 5 דקות, כהשתאות.

לידהולם נמנה עם השחקנים הראשונים שהבינו את חשיבותו של כושר גופני ליכולת המשחק. עקב כך, הוא הוסיף לעצמו שעות אימון רבות כתוספת אישית, שבהן ביצע פעמיים בשבוע ריצת 100 מטר, 3000 מטר, הטלת כידון, קפיצה לגובה וקליעה.

ב-1958, לידהולם, אז כמעט בן 36, סייע לשוודיה להגיע לגמר הגביע העולמי, בו היא הפסידה לנבחרת ברזיל שהובלה בידי הכישרון הצעיר פלה. הוא הצליח לכבוש שער בגמר, שהפך אותו לשחקן המבוגר ביותר שכובש בגמר של מונדיאל. הקריירה שלו במועדונים נמשכה עד שהיה בן 40.

אחרי שפרש ממשחק, נהנה לידהולם מתפקידו כמאמן במילאן, ואף העלה ליגה את ורונה ו-וארזה. הצלחתו כמאמן לכדה את עין של מנהלי פיורנטינה ואז מילאן, שלבסוף לידהולם לקח שליטה על הקבוצה הבכירה שלה. הוא הוביל את מילאן לתואר אליפות עשירי בשנת 1979 לפני שנהפך להיות מאמנה של רומא. אותה הוביל לתואר האליפות השני שלה ב-1983 באמצעות שימוש בשיטת ההגנה אזורית, שהייתה לא נפוצה בסגנון הכדורגל האיטלקי של אותה התקופה. שנה מאוחר יותר, קבוצתו, רומא, הפסידה בדו-קרב פנדלים לליברפול בגמר גביע אירופה לאלופות 1984. הוא זכה גם בגביע האיטלקי שלוש פעמים עם רומא, ב-1980, 1981 וב-1984.

לידהולם טען כי הכדורגל המודרני תזזיתי הרבה יותר ומשוחק בקצב מהיר יותר מאשר בימים עברו, כמו כן הוא טוען כי "הם (השחקנים) לא עושים הרבה כדי להימנע מלהכשיל שחקנים יריבים... זה קל מדי לעצור שחקן באמצעות הכשלתו; אימון מתאים יותר ילמד אותך כיצד לזכות בכדור מבלי לבצע עבירה, וזה כבר קשה הרבה יותר."

אחרי שפרש מן הכדורגל (אבל נשאר בכל זאת לחיות באיטליה), ניהל לידהולם כרם לזמן מה. את המיזם מנהל כיום בנו. דעותיו, למרות זאת, עדיין נושאות משקל רב בכדורגל האיטלקי.

תארים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תארים כשחקן

[עריכת קוד מקור | עריכה]
נורשפין
מילאן
נבחרת שוודיה

תארים כמאמן

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מילאן
רומא

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נילס לידהולם בוויקישיתוף


מאמני מילאן
קילפין (1900–1908) • אנגלוני (1906–1907) • קאמפריו (1910–1911) • הנציבות הטכנית (1911–1914) • גידו מודה (1915–1922) • אופנהיים (1922–1924) • פוצו (1924–1926) • מודה (1926) • בורגס (1926–1928) • קוניג (1928–1931) • באנאס (1931–1933) • ויולה (1933–1934) • באלונסיירי (1934–1937) • גארבוט (1937) • באנאס ופלסנר (1937–1938) • ויולה (1938–1940) • בוסיני וערה (1940–1941) • מאגנוצי (1941–1943) • סאנטאגוסטינו (1943–1945) • באלונסיירי (1945–1946) • ביגוגנו (1946–1949) • זאיזלר (1949–1952) • גרן (1952) • ספרונה (1952–1953) • גוטמן (1953–1954) • בוסיני (1954) • פוריסלי (1954–1957) • ויאני (1957–1960) • טודסצ'יני (1960–1961) • רוקו (1961–1963) • קרניליה (1963) • לידהולם (1963–1966) • רוקו, סילבסטרי וקאטוצו (1966–1973) • מלדיני (1973–1974) • טרפטוני (1974) • ג'יאגנוני (1974–1975) • רוקו (1975) • באריסון (1975–1976) • טרפטוני (1976) • מרקיורו (1976–1977) • רוקו (1977) • לידהולם (1977–1979) • ג'יאקומיני (1979–1981) • גאלביאטי (1981) • ראדיס (1981–1982) • גאלביאטי (1982) • זאגטי (1982) • קאסטנגר (1982–1984) • גאלביאטי (1984) • לידהולם (1984–1987) • קאפלו (1987) • סאקי (1987–1991) • קאפלו (1991–1996) • טבארס (1996) • מוריני (1996–1997) • סאקי (1997) • קאפלו (1997–1998) • זאקרוני (1998–2001) • טאסוטי ומלדיני (2001) • טרים (2001) • אנצ'לוטי (2001–2009) • לאונרדו (2009–2010) • אלגרי (2010–2014) • סידורף (2014) • אינזאגי (2014–2015) • מיכאילוביץ' (2015–2016) • ברוקי (2016) • מונטלה (2016–2017) • גאטוזו (2017–2019) • ג'אמפאולו (2019) • פיולי (2019–)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=נילס_לידהולם&oldid=37787008"