נטופית רפואית

נטופית רפואית
	נטופית רפואית
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי הפרחים
מחלקה:	דו־פסיגיים
סדרה:	חלמיתאים
משפחה:	חלמיתיים
סוג:	נטופית
מין:	נטופית רפואית
שם מדעי
	.Althaea officinalis L; ‏לינאוס, 1753

נְטוֹפִית רְפוּאִית (שם מדעי: Althaea officinalis L, שם נפוץ: marsh mallow) הוא צמח עשבוני רב-שנתי אחד מתוך 31 מינים מסוג נטופית הנמנה במשפחת החלמיתיים^[1]. בישראל גדלים רק 3 מיני בר וכולם נדירים. נְטוֹפִית רְפוּאִית נדירה מאוד בישראל ובסכנת הכחדה חמורה, אך לא בעולם^[2]. הפריחה בחודשי הקיץ והסתיו, מאוגוסט עד נובמבר. היא משמשת גם בתור צמח מרפא, צמח נוי, או למאכל, בעיקר בתחום מגדנאות.

מאפייני המין

עשב רב-שנתי, שעיר-צמיר זקוף, מתנשא לגובה של 50 עד 70 ס"מ.

הגבעולים זקופים, מסועפים מעט.

הפטוטרת קצרה מהטרף. הלוואים קטנים, אזמלניים ונושרים עם צמיחת העלה.

העלים מסורגים, תמימים או מאונים, משוננים או מסוריים באופן בלתי אחיד, אורכם עד 7 ס"מ, ורוחבם 3 עד 4 ס"מ. הם עבים ומכוסים בשיער צימרי משני הצדדים. העלים התחתונים דמויי ביצה, בסיסם מעט דמוי לב, אינם מחולקים או מחולקים ל-3 עד 5 אונות רדודות; העלים העליונים בשאר הצמח מחולקים לאונות עמוקות ובסיסם קטוע (אינם דמויי לב).

הפרחים חיקיים, בעלי עוקצים עבים שקצרים מהפרחים. הפרחים ערוכים בקבוצות של 1 עד 3 בחיק עלה ולעיתים יוצרים תפרחת צפופה למדי או דלילה בקצות הגבעולים. הפרחים קטנים מאוד יחסית לסוגים קרובים (חוטמית, חלמית).

הגביעון מאוחה בחלקו התחתון ומסתיים 7 עד 12 אונות אזמלניות ואורכן כמחצית מאורך הגביע או מעט יותר מזה.

הגביע באורך 8 עד 10 מ"מ, פעמוני בעל 5 אונות דמויי ביצה מחודדות. הוא נפוח במקצת בשלב הפרי.

עלי הכותרת 5, ורודים-לבנבנים, כהים במקצת לאורך העורקים בחלק התחתון ואורכם 1 עד 2 ס"מ.

עמוד האבקנים נושא אבקנים ארגמניים רבים ובקצהו מתפצלים עמודי העלי למספר זרועות לבנבנות נושאות צלקות. זירי האבקנים מאוחים בחלקם התחתון לצינור שעוטף ומאוחה לעמוד העלי.

הפרי מסוג מפרדת מורכב מ-15 עד 20 פרודות שערכות סביב הציר המרכזי של המצעית. הציר גלילי בכל אורכו. הפרודות צמירות בעלות שערות כוכביות, ופניהם מעט מקומטים. כל פרודה בת מגורה אחת (בניגוד לפרודה בת שתי מגורות במיני החוטמית).

הזרעים בצורת כליה, חומים, חלקים למדי.

תפוצה בעולם ובישראל

מיני נטופית נפוצים, באירופה, במזרח התיכון ובצפון אפריקה, בקווקז ומזרחה עד צפון מזרח סיביר ונטופית רפואית היא המין הנפוץ ביותר ובעל תחום התפוצה הרחב ביותר בסוג. ישראל היא השוליים הדרומיים של תפוצתו הגאוגרפית.

נטופית רפואית היא צמח נדיר מאוד בארץ. היא גדלה במקומות לחים (גדות נחלים וביצות) במיוחד בשפלה המרכזית ועמק החולה. כמו כן, היא היה מצוי בחוף הכרמל ובעמק החולה ונדיר מאוד בשרון בגליל העליון, בדרום שפלת החוף ובשומרון. היא נעלמה מכל המקומות ובשנות ה-1990 היא נעלמה מהמקום האחרון, מאחו גונן, ונחשבה לנכחדת. בשנת 2016 היא התגלה מחדש במערב אחו בנימינה וב-2017 נמצאה מחדש בסקר שנערך לאחר שיקום אחו גונן.

הצמח נמצא בישראל על סף הכחדה ממשית, אך לא בעולם. הייבוש וההידרדרות של הנחלים, הביצות ושאר בתי הגידול הלחים במישור החוף הוליכו להכחדתו מרוב האתרים באזור זה, וגם באתרים היחידים בהם קיים - קיומה של האוכלוסייה אינו מובטח. כיום הצמח שמור רק באחו גונן.

שימוש רפואי

תמצית השורש שימשה בעבר באופן מסורתי נגד גירוי בריריות ולטיפול בכיבים בגרון ובקיבה. ברוסיה נמכר סירופ השורש ללא מרשם רפואי בבתי מרקחת, לצורך טיפול במחלות במערכת הנשימה.

מאכלים

נטופית רפואית שימשה מאז ימי מצרים העתיקה להכנת המרשמלו המוכר לנו היום, ולאחר מכן התפתחה להסמכה של ריבות או ממתקים. לעומת זאת, כיום, מרשמלו בצורתו המודרנית מיוצר בעזרת תחליפים, כגון: סוכר, עמילן תירס, חלבון ביצה ליצירת מרנג, ג'לטין, גומי ערבי ביחד עם חומרי טעם אחרים.