משפחתון

משפחתון הוא מסגרת אלטרנטיבית לילדים המדמה משפחה גרעינית. ישנם שני סוגי משפחתונים: משפחתונים הכוללים לינה, המדמים את המסגרת המשפחתית כמעט על כל מרכיביה, משפחתונים אלה משמשים בדרך כלל לילדים ממשפחות מצוקה או משפחות בהן הילדים נמצאים בסיכון, ומשפחתונים המהווים מעין מעון יום מצומצם בגודלו, בו נהנים הילדים מטיפול אישי יותר^[1].

ישנם כמה הבדלים בולטים בין משפחתונים לבין מעונות יום או אף גני ילדים: מגוון הגילאים במשפחתונים רחב בהרבה. במשפחתונים עם לינת לילה ניתן למצוא ילדים מגיל שנה-שנתיים ועד גיל ההתבגרות, אלמנט המדמה מצב של אחים. על הטיפול בילדים ממונה זוג, בדרך כלל נשוי, שיש ואף יכלול צאצאים ביולוגיים שיהיו חלק מהמשפחתון - אולם זה נדיר^[2]. משפחתון כולל מטבח עצמאי המספק שלוש ארוחות ביום.

משפחתונים הכוללים לינה מופעלים בדרך כלל על ידי גופים ציבוריים כגון המפעל להכשרת ילדי ישראל^[3], נעמת וויצו.

משפחתונים המצויים בפיקוח של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים הם מסגרות חינוכיות המיועדים לקבוצה מצומצמת של עד חמישה פעוטות וילדים עד גיל שלוש שנים. הם מופעלים על ידי המחלקות לשירותים חברתיים של הרשויות המקומיות, וכן על ידי זכיינים עם "סמל משפחתון" ובהתאם לפיקוח^[4]. את המשפחתונים הללו מפעילות מטפלות מוסמכות, הידועות בשם מנהלות משפחתון. שכרן ושעות עבודתן מפוקחים על ידי האגף למעונות יום ומשפחתונים של משרד העבודה^[5]. נכון לאוגוסט 2021 בישראל כ-25% מהפעוטות עד גיל 3 מתחנכים במסגרות מוכרות, של כ-2100 מעונות יום מוכרים ו-3600 משפחתונים, כשיתר התינוקות והפעוטות מתחנכים במסגרות יום פרטיות או בסידור פרטי (מטפלת פרטית או בני משפחה).^[6]

במקרים רבים המשפחתון נמצא במסגרת כפר נוער הנותן שירותים רבים נוספים - מתקני ספורט ושעשועים, מטבח מרכזי המספק את המוצרים הבסיסיים למשפחתונים, עזרה בלימודים ועוד.

משפחתונים ללא לינה מופעלים גם באופן פרטי.