לדלג לתוכן

משמע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

משמע הוא דמות מקראית, בנו של ישמעאל. למשמע היו 11 אחים: נביות, קדר, אדבאל, מבשם, דומה, משא, חדד, תימא, יטור, נפיש, קדמה, בשמת.[1]

לא ידוע על עוד מקומות חוץ מהמקרא בהם משמע מופיע.[2]

יש חוקרים הסוברים שהשבט הערבי I-sa-am-Me-'a שמוזכר בכתובות של אשורבניפל הוא השבט משמע, אך רוב החוקרים חולקים על דעה זאת.[2]

בדברי הימים מוזכר משמע ברשימת צאצאי שמעון, מה שגרם להשערה שצאצאי שמעון התחתנו עם צאצאי ישמעאל.[2][3][4]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.