משולש העצבות
 | |
| בימוי |
רובן אסטלונד  |
|---|---|
| הופק בידי |
אריק המנדורף, Philippe Bober |
| תסריט |
רובן אסטלונד |
| עריכה |
Mikel Cee Karlsson, רובן אסטלונד |
| שחקנים ראשיים |
האריס דיקינסון מלטה גורדינייר Amanda Walker ויקי ברלין Jean-Christophe Folly קמילה לקברג Arvin Kananian Mia Benson דולי דה לאון Henrik Dorsin וודי הרלסון שארלבי דין אוליבר פורד דייוויס זלאטקו בוריץ' איריס ברבן Sunnyi Melles בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
| צילום |
פרדריק ונצל |
| מדינה |
שוודיה, דנמרק, ארצות הברית, יוון, צרפת, גרמניה, הממלכה המאוחדת, טורקיה |
| חברת הפקה |
Arte France Cinéma, הרשות לרדיו ולטלוויזיה בטורקיה, נורדיסק פילם, Canal+, ZDF, Coproduction Office, תאגיד השידור השוודי, BBC Films, 30West, Ciné+, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
| חברה מפיצה |
ורטיגו מדיה, ניאון, SF Studios, בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה |
21 במאי 2022 |
| משך הקרנה |
149 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
סרט דרמה, סרט קומדיה |
| פרסים |
|
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
משולש העצבות (באנגלית: Triangle of Sadness ; בצרפתית: Sans filtre; בתרגום חופשי: "ללא פילטר") הוא סרט קומדיה שחורה-סאטירי בהפקה בינלאומית משנת 2022 שכתב וביים רובן אוסטלונד. זהו סרטו העלילתי הראשון באנגלית. בסרט מככבים האריס דיקינסון, שארלבי דין, איריס ברבן, אוליבר פורד דייוויס, דולי דה לאון, זלאטקו בוריץ' (אנ'), הנריק דורסין (אנ'), ויקי ברלין, ווודי הרלסון.
הסרט הוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל קאן 2022 ב-5 במאי 2022, בסיום הבכורה התקבל במחיאות כפיים במשך שמונה דקות ולסיום הפסטיבל זכה בפרס דקל הזהב. הסרט יצא לאקרנים בצרפת ב-28 בספטמבר 2022, בארצות הברית ושוודיה ב-7 באוקטובר 2022, בגרמניה ב-13 באוקטובר 2022, ובבריטניה ב-28 באוקטובר 2022.
זהו הסרט האחרון בו השתתפה שארלבי דין לפני מותה באוגוסט 2022.
הסרט זכה לביקורות חיוביות בדרך כלל, בעוד שההופעה של דה ליאון זכתה לשבחים בינלאומיים, וגרפה את המועמדויות הראשונות שלה לגלובוס הזהב ול-BAFTA על תפקיד המשנה. הוא גם זכה בארבעה פרסי קולנוע אירופיים, כולל פרס הסרט הטוב ביותר, וקיבל שלוש מועמדויות בטקס פרסי האוסקר ה-95: הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר והתסריט המקורי הטוב ביותר.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט בנוי משלוש מערכות.
- חלק I קארל ויאיא
קארל ויאיא הם זוג דוגמני אופנה שנמצאים גם במערכת יחסים זוגית, בעיקר כדי להעלות את מספר העוקבים שלהם במדיה החברתית. בגלל שיאיא מרוויחה הרבה יותר מקארל, הם מתווכחים על כסף ועל תפקידיהם המגדריים.
- חלק II היאכטה
קארל ויאיא מוזמנים לשייט יוקרתי בחינם על סיפון של יאכטה בתמורה לקידום מכירות במדיה החברתית. בין האורחים העשירים ניתן למנות את האוליגרך הרוסי דימיטרי ואשתו ורה; זוג קשישים בריטי - קלמנטין ו-ווינסטון - אשר עשו את הונם מייצור נשק; אשה בגיל הביניים בשם תרז, שעברה שבץ מוחי ומסוגלת לומר רק משפט אחד, בגרמנית: "in der wolken" (להיות בעננים); ומיליונר הייטק בשם ג'רמו, גבר בודד בגיל העמידה. האורחים נהנים מפינוקי היאכטה, ללא כל מודעות לאופן בו הצוות מנוצל כדי לענות על כל צורכיהם וגחמותיהם. בראש צוות הסיפון עומדת פאולה. בישיבת צוות-הסיפון לפני עליית הנוסעים ליאכטה היא מזכירה, כי עליהם להיענות בחיוב לכל בקשה של האורחים, ולו המופרכת ביותר. המלים "לא" ו-"אי אפשר" צריכות להיעלם מהלקסיקון של הצוות, וזאת כדי להשיג את היעד: "כסף" (רווחים). הצוות מקבל את דבריה והישיבה מסתיימת בקריאה קצבית משותפת ומלאת התלהבות: "כסף! כסף! כסף!" בהמשך מוצגות דוגמאות להתנהגות המפונקת של האורחים ולאופן שבו הצוות מנוצל ומושפל על ידם. קברניט היאכטה, תומאס סמית' השיכור, איננו מתפקד כלל. הוא מסתגר בתאו ונמצא במצב תמידי של שכרות. פאולה מנסה לתקשר אתו מעבר לדלת הסגורה, אך הוא דוחה את יציאתו שוב ושוב. היאכטה, בינתיים, מתנהלת היטב בלעדיו באמצעות הקצין הראשון ופאולה, שמתרוצצת כמטורפת כדי לקשור את הקצוות.
לאחר כמה ימים, ורה, אשתו של האוליגרך, מחליטה שהיא רוצה לפנק את הצוות, ומתעקשת על כך שכולם, כולל אנשי "המדור התחתון" (טבחים, מכונאים) יבלו שעה ברחצה בים. דרישה זו תשבש את כל הלו"ז היומי וגם לפי דברי שף הספינה, עלולה לגרום לקלקול האוכל שנועד לארוחת הערב החגיגית. בכל זאת, משאלתה של הגברת חייבת להתמלא.
בערב מצליחה פאולה להוציא את תומאס מתאו כדי לקיים את מנהג "ארוחת ערב עם הקברניט", שהובטח לנוסעים. במקביל מתחילה בים סערה עזה, המשבשת את סידורי הארוחה המוקפדים. הצוות מנסה להמשיך כאילו הכל כשורה, אך שילוב של טלטולי הספינה עם מזון מקולקל - כפי שהזהיר השף - מביא לכך, שהאורחים מתחילים להקיא בזה אחר זה. אחד מהם לוקה בדום לב ובהלה משתררת באולם האוכל. האורחים בורחים לתאיהם ומצטיידים בחליפות הצלה.
תומאס הקברניט ודימיטרי האוליגרך מתעלמים מכל המתרחש. הם מתחברים, שותים ומשתכרים ליד שולחן הקברניט. מסתבר שהם אוחזים באידאולוגיות מנוגדות: תומאס הוא סוציאליסט ודימיטרי קפיטליסט. הם נכנסים ל"קרב ציטוטים" מבודח, שבו הם מצטטים לפי התור אמרות של אישים ידועי שם, התומכות בצד שלהם ולועגות לצד היריב. את השיחה הם מנהלים מול המיקרופון של היאכטה, כך שכל הנוסעים שומעים אותם. לאחר מכן הם עוברים לתאו של הקברניט וממשיכים שם בדיון הפוליטי ובשתייה. במקביל, הנוסעים עוברים סיוט: רובם נמצאים במסדרונות, מחכים להנחיות, שאינן באות. חסרי אונים, הם מנסים להאחז בכל דבר כדי להישאר במקומם, אך הם מחליקים מצד לצד עם טלטולי היאכטה, נחבטים בקירות, נפצעים ומקיאים את נשמתם. מי ביוב פורצים מהאסלות ומציפים את הרצפה. השיא מגיע כאשר החשמל כבה וכל היאכטה שרויה בעלטה.
התמונה הבאה מתרחשת כבר למחרת בבוקר, כשהים שקט וזוג סוחרי הנשק משוחח ברוגע על הסיפון. אך השקט הוא זמני, כי לפתע תוקפת את היאכטה ספינת שודדים. קלמנטיין מגלה זאת כשהיא מרימה מרצפת הסיפון רימון-יד, ומזהה אותו כמוצר של החברה שלהם. מיד לאחר מכן מתרחש פיצוץ גדול, שגורם לטביעת היאכטה.
- חלק III האי
קבוצה קטנה של ניצולים מהיאכטה מגיעה לאי בודד: קארל, יאיא, דימיטרי, ג'רמו, תרז, פאולה ונלסון, מכונאי שחור-עור מהיאכטה. בקרבתם נפלטת אל החוף סירת הצלה סגורה, שהיא סירת-האספקה של היאכטה. בתוכה נמצאת ניצולה נוספת: אביגיל, אשה ממוצא פיליפיני, האחראית על השירותים ביאכטה. הניצולים זוכים בקצת מים ומזון יבש, ולאחר מכן אביגיל מתגלה כאדם היחיד בקבוצה שיש לו כישורי הישרדות. לאחר שהיא מדליקה אש ומכינה אוכל היא מבינה, שהקבוצה תלויה בה לחלוטין ומנצלת מיד את ההזדמנות לשדרוג מעמדה. היא מכריזה על עצמה כעל "הקברניט" הנוכחי ודורשת ציות גמור מצד אנשי הקבוצה. הם נכנעים לה בקלות ומקבלים את מרותה. אביגיל מחליטה שהיא, יאיא ופאולה יעבירו את הלילה בסירת האספקה ואילו הגברים ישמרו על האש וישגיחו על תרז, שיושבת בסירת ההצלה בגלל נכותה. בבוקר מסתבר שהגברים נרדמו והאש כבתה. אביגיל מענישה את האחראים לכך, קארל ונלסון, ומונעת מהם ארוחת ערב, דגים שהיא צדה בים. אולם בתום הארוחה היא מודיעה שקארל יישן אתה בלילה בסירת האספקה. קארל מקבל הדין, למורת רוחה של יאיא.
אביגיל משליטה סדר מטריאכלי-רודני. היא משדלת את קארל לקיים עימה מערכת יחסים מינית בתמורה למזון והרשאות מיוחדות. יאיא מתמלאת קנאה, וקארל שוקל לעזוב אותה לטובת אביגיל.
יום אחד יאיא מודיעה לאביגיל שהיא מתכוונת לעלות על ההר, כדי לבדוק מה יש בצידו השני של האי. אביגיל אומרת שיאיא לא תוכל לעשות מסע כזה לבדה, ומצטרפת אליה. הן עולות לפסגה ויורדות לצד השני, שם מתגלה להן אתר נופש יוקרתי. בעוד יאיא מתרגשת ושמחה על הצלתן, אביגיל מבינה שזה יהיה סוף שלטונה בקבוצה והיא תחזור למעמדה הנמוך. היא מנסה לעכב את רוע הגזרה ומבקשת להתפנות לצרכיה. היא עולה כמה צעדים בהר, ומתבוננת ביאיא, שיושבת למטה בגבה אליה. אז היא אוחזת באבן גדולה ומתגנבת אליה מאחור. בלי להסב את ראשה, אומרת לה יאיא כי ברצונה לעזור לה, והיא מציעה לה משרה כעוזרתה האישית. אביגיל פורצת בבכי חרישי והסצנה מסתיימת ומשאירה את ההמשך לדמיונו של הצופה.
השוט האחרון מראה את קארל רץ בג'ונגל. הוא רץ בכל כוחו, כנמלט על חייו, חותר דרכו בצמחייה הסבוכה ומתעלם מפציעותיו. ברור כי הוא בורח ממישהו או ממשהו, אך אין שום רמז לסיבת הבריחה ורודפיו אינם נראים. כך מסתיים הסרט, ושוב משאיר את הסגירה והפתרון לצופה.
שחקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- האריס דיקינסון - קארל
- שארלבי דין - יאיא
- דולי דה לאון - אביגיל
- זלאטקו בוריץ' - דימיטרי
- איריס ברבן - תרז
- ויקי ברלין - פאולה
- הנריק דורסין - ג'רמו
- ז'אן כריסטוף פולי - נלסון
- אמנדה ווקר - קלמנטיין
- אוליבר פורד דייוויס - ווינסטון
- סאני מלס - ורה
- וודי הרלסון - קפטן תומאס סמית'
הפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבמאי רובן אוסטלונד הכריז על הפרויקט לראשונה ביוני 2017, כחודש לאחר שסרטו "הריבוע" זכה בדקל הזהב בפסטיבל קאן ה-70. הוא תיאר את הסרט כסאטירה "פרועה" על עולם האופנה ועל החברה המעמדית, כאשר "מראה חיצוני" הופך ל"הון", ו"יופי" משמש כ"מטבע".[1] השם "משולש העצבות" מתייחס למונח מתחום הניתוחים הפלסטיים המתאר קמט הנוצר בין הגבות, אותו ניתן לתקן על ידי בוטוקס.[2]
במאי 2018 נערך מחקר עבור חלקים מסוימים של התסריט. הליהוק נערך בין החודשים אוגוסט עד נובמבר 2018 בברלין, פריז, לונדון, ניו יורק, לוס אנג'לס וגטבורג,[3] והמשיך במוסקבה במרץ 2019. חיפוש לוקיישן נערך מינואר 2019 ולסירוגין עד אוקטובר 2019. אוסטלונד שינה ודייק את פרטי קדם-ההפקה האחרונים מנובמבר 2019 ועד המחצית הראשונה של פברואר 2020.
בפברואר 2020, דווח כי הסרט יחל בשלב הצילומים העיקרי בשוודיה וביוון, החל ב-19 בפברואר ולמשך 70 ימים, וכי צוות השחקנים יכלול את האריס דיקינסון, שארלבי דין ואת וודי הרלסון.[4] כ-120 שחקנים התמיינו לתפקיד של דיקנסון. ב-26 במרץ, ההפקה הושהתה עקב מגפת הקורונה כשצולמו כ-37% מהחומרים.[5] העריכה החלה במהלך הסגר הראשון בשנת 2020. ההפקה התחדשה ב-27 ביוני בשוודיה, מה שאפשר להרלסון לסיים את הסצינות שלו, אך נקטעה שוב ב-3 ביולי.[6]
ההפקה התחדשה בפעם השנייה ב-18 בספטמבר בלוקיישין באי אוויה שביוון, במשך 38 הימים האחרונים. הצילום נערך ב-13 בנובמבר 2020, וסיכם צילום בן 73 ימים.
אוסטלונד הזכיר כי ההפקה ביצעה 1,061 בדיקות קורונה במהלך הצילומים וכולם היו שליליים.[7] הצילומים התרחשו גם באיי יוון אחרים, על במות Film i Väst בשוודיה, ובים התיכון על סיפון היאכטה Christina O, שבעבר הייתה בבעלותם של אריסטוטלס אונאסיס וג'קי קנדי.[8] בסופו של דבר שלב הפוסט-פרודקשן נמשך 22 חודשים.
לפי השחקנים, אוסטלונד צילם עד 23 טייקים לכל סצנה.[9]
הפצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט הוקרן בבכורה בפסטיבל קאן 2022 ב-21 במאי 2022,[10] וב-28 במאי זכה בפרס דקל הזהב של הפסטיבל.
הקרנתו הבאה של הסרט נערכה ב-21 ביולי, בפתיחת פסטיבל הקולנוע ירושלים במעמד הבמאי,[11] ולאחר מכן פתח את פסטיבל הסרטים בסרייבו באוגוסט.[12] על כך סיפר בראיון לבנר שביט: ”שני הפסטיבלים האהובים עליי בעולם הם סרייבו וירושלים. זה ערים שיש בהם קונפליקט, וקונפליקט זה משהו שמעורר דיון [...] אני אוהב לעורר דיונים ואוהב להשתתף בהם. מחלוקת זה דבר טוב, שלא צריך לחמוק ממנו - לא בחיים ולא בקולנוע. מה הטעם לנהל שיחה אם כולם אומרים אותו דבר?”[13]
הסרט היה בחירה רשמית של פסטיבל הסרטים הבינלאומי של טורונטו 2022, שם הוא ערך את הבכורה שלו בצפון אמריקה ב-8 בספטמבר,[14] ובפסטיבל ניו יורק 2022 (1 באוקטובר).[15] הוא גם הוקרן בפסטיבל Aspen FilmFest 2022 (2 באוקטובר)[16] ובפסטיבל הסרטים של אדלייד (20 באוקטובר) בדרום אוסטרליה.[17]
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| פרס | תאריך | קטגוריה | מועמדים | תוצאה |
|---|---|---|---|---|
| פרס אוסקר | 12 במרץ 2023 | הסרט הטוב ביותר | משולש העצבות | מועמדות |
| הבימוי הטוב ביותר | רובן אוסטלונד | מועמדות | ||
| התסריט המקורי הטוב ביותר | משולש העצבות | מועמדות | ||
| פסטיבל הקולנוע בקאן | 28 במאי 2022 | פרס דקל הזהב | רובן אוסטלונד | זכייה[18] |
| פרס AFCAE | זכייה[19] | |||
| פרסי האקדמיה האירופית לקולנוע | 10 בדצמבר 2022 | פרס הקולנוע של האוניברסיטה האירופית | משולש העצבות | מועמדות[20] |
| פרס סטלייט | 3 במרץ 2023 | הסרט הטוב ביותר - קומדיה או מחזמר | מועמדות | |
| השחקנית הטובה ביותר בתפקיד משנה | דולי דה ליאון | מועמדות | ||
| התסריט המקורי הטוב ביותר | רובן אוסטלונד | מועמדות |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"משולש העצבות", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"משולש העצבות", באתר AllMovie (באנגלית)
"משולש העצבות", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"משולש העצבות", באתר Metacritic (באנגלית)
"משולש העצבות", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- ביקורות
אורון שמיר, "משולש העצבות": סאטירה חכמה ומצחיקה אבל גם שקופה וארוכה מדי, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2022- שמוליק דובדבני, "משולש העצבות": סאטירה שנונה ומצחיקה שתכאיב לכם בבטן, באתר ynet, 9 באוקטובר 2022
- ראיונות
- אבנר שביט, ישראל, הקאות ו"סיינפלד": במאי "משולש העצבות" בריאיון שמח, באתר וואלה, 7 באוקטובר 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Kardelo, Alexander (6 בפברואר 2022). "Vi har sett 3 klipp ur Ruben Östlunds 'Triangle of Sadness'". Moviezine. נבדק ב-6 בפברואר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Keslassy, Elsa (9 ביוני 2017). "From 'Square' to 'Triangle': Palme d'Or Winner Ruben Ostlund's New Project Unveiled (EXCLUSIVE)". Variety. נבדק ב-9 ביוני 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Barraclough, Leo (18 במאי 2019). "'The Square' Director Ruben Ostlund on Follow Up Black Comedy 'Triangle of Sadness'". Variety. נבדק ב-18 במאי 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Wiseman, Andreas (4 בפברואר 2020). "'Triangle Of Sadness': Harris Dickinson, Charlbi Dean & Woody Harrelson Lead Satire From Palme D'Or Winner Ruben Ostlund; Imperative, 30WEST, More Join". Deadline (באנגלית). נבדק ב-4 בפברואר 2020.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link) - ^ Tartaglione, Nancy (23 ביוני 2020). "International Film Execs Talk Co-Producing During, And After, COVID – Cannes". Deadline (באנגלית). נבדק ב-23 ביוני 2020.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link) - ^ Wiseman, Andreas (6 ביולי 2020). "Palme D'Or Winner Ruben Ostlund Talks Returning To Production On 'Triangle Of Sadness' During Covid Pandemic". Deadline (באנגלית). נבדק ב-6 ביולי 2020.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link) - ^ Keslassy, Elsa (5 בפברואר 2021). "'The Square' Helmer Ruben Ostlund on Filming 'Triangle of Sadness' With Woody Harrelson During Pandemic (EXCLUSIVE)". Variety. נבדק ב-5 בפברואר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Barraclough, Leo (17 בנובמבר 2020). "'The Square' Director Ruben Ostlund Speaks About Followup 'Triangle of Sadness'". Variety (באנגלית). נבדק ב-17 בנובמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link) - ^ "Triangle of Sadness" (PDF). Cannes Film Festival. נבדק ב-21 במאי 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Grobar, Matt (24 במאי 2022). "Neon Acquires Ruben Östlund's Buzzy Cannes Satire 'Triangle of Sadness'". Deadline. נבדק ב-24 במאי 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ סרט פתיחה, באתר Jerusalem Film Festival
- ^ Dalton, Ben (20 ביולי 2022). "'Triangle Of Sadness' to open Sarajevo Film Festival, Ruben Ostlund to receive honorary award". Screen (באנגלית). נבדק ב-20 ביולי 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ אבנר שביט, ישראל, הקאות ו"סיינפלד": במאי "משולש העצבות" בריאיון שמח, באתר וואלה, 7 באוקטובר 2022
- ^ "TIFF announces films in the Gala and Special Presentations programmes". TIFF (באנגלית). נבדק ב-14 בספטמבר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "60th New York Film Festival Main Slate Announced". Film at Lincoln Center (באנגלית). 2022-08-09. נבדק ב-14 בספטמבר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "TRIANGLE OF SADNESS". Aspen Film (באנגלית). נבדק ב-2 באוקטובר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "AFF announces the first 5 films for 2022". Adelaide Film Festival. 30 באוגוסט 2022. נבדק ב-30 באוגוסט 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Tartaglione, Nancy (28 במאי 2022). "Cannes Film Festival: Ruben Ostlund Wins Second Palme D'Or With 'Triangle Of Sadness' – Full List". Deadline Hollywood. נבדק ב-28 במאי 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Cannes 2022 : le Prix des cinémas art et essai décerné". Boxoffice (בצרפתית). 28 במאי 2022. נבדק ב-28 במאי 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Five Films Nominated for European University Film Award (EUFA)". European Film Academy (באנגלית אמריקאית). 7 באוקטובר 2022. נבדק ב-7 באוקטובר 2022.
{{cite web}}: (עזרה)