לדלג לתוכן

מרסל פניול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרסל פניול
Marcel Pagnol
לידה 28 בפברואר 1895
אובניה, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 באפריל 1974 (בגיל 79)
הרובע השישה-עשר של פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה La Treille cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Marcel Paul Pagnol עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
  • תיכון טייר
  • אוניברסיטת אקס-מרסיי (1896–1971) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
  • ז'קלין פניול (1944–?)
  • Simonne Collin (1916–?)
  • בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Frédéric Pagnol, Francine Pagnol, Jacques Pagnol, Estelle Pagnol, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מדליית זהב של החברה לעידוד הקדמה (1961)
  • מפקד מסדר האמנויות והספרות
  • קצין גבוה בלגיון הכבוד
  • מפקד במסדר הדקל האקדמי עריכת הנתון בוויקינתונים
http://www.marcel-pagnol.com/
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קברו של מרסל פול פניול

מרסל פול פניולצרפתית: Marcel Pagnol‏; 28 בפברואר 189518 באפריל 1974) היה סופר, מחזאי ובמאי קולנוע צרפתי. מבחינה קולנועית, נחשבים סרטיו לאבן הפינה של הקולנוע המודרני. יצירותיו מתמקדות לרוב בחיי הכפר שבצרפת.

פניול נולד ביישוב אובניה במחוז בוש די רון בדרומה של צרפת, לאחר מכן עבר למרסיי וכאשר מלאו לו 15 כתב את מחזהו הראשון עבור קבוצת קטנה של תלמידי חוג דרמה בעירו.

לאחר שלמד באוניברסיטה, התחיל ללמד אנגלית בבית ספר. עם השנים הבין שייעודו בחיים הוא לכתוב מחזות. הראשונים מבין מחזותיו "סוחרי התהילה" (1924), "ג'אז" (1926) ו"טופז" (1928) זכו להצלחה רבה ופניול זכה לשבחים רבים על כתיבתו. את התפקיד הראשי של טופז שיחקו שחקנים כמו ג'נו טורז, אישטוואן אגרי או גיולה בנקו.

בהמשך דרכו כמחזאי כתב עשרות מחזות. הבולטים מביניהם – "מריוס" (1929), "פאני" (1931) ו"סיזאר" (1936) – זכו להצלחה גדולה ולשבחים רבים. בזכות מחזות אלה הפך פניול אהוד ומאוד פופולרי בצרפת.

בשנת 1930, פנה פניול גם לעולם הקולנוע והתחיל לעבד את מחזותיו לסרטי קולנוע, את חלקם אף הפיק וביים. בזכות הצלחתם של הסרטים זכה פניול בכסף רב אותו ניצל להקמת אולפני קולנוע פרטיים במרסיי, העיר בה גדל. באולפנים אלו השתמש ברוב סרטיו.

בשנות ה-50 פניול שינה כיוון בחייו והתחיל לעסוק בספרות: כתב רומנים, ספרי זיכרונות ואוטוביוגרפיה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]