מקינזי ושות'
 | |
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| מייסדים |
ג'יימס א. מקינזי, מרווין באוור  |
| תקופת הפעילות |
1926–הווה (כ־98 שנים) |
| מיקום המטה |
ניו יורק |
| ענפי תעשייה |
תעשיית הייעוץ האסטרטגי |
| מוצרים עיקריים |
ייעוץ אסטרטגי |
| הכנסות |
10,600,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2020) |
| מנכ"ל |
Bob Sternfels |
| עובדים |
38,000 (נכון ל־2023) |
|
www | |
  | |
מקינזי (McKinsey & Company) היא תאגיד ייעוץ אסטרטגי גלובלי שבסיסו בארצות הברית. עם לקוחותיו נמנים חברות, מוסדות וממשלות.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקינזי נוסדה ב-1926 בשיקגו על ידי ג'יימס מקינזי ושלוש שנים לאחר מכן הצטרף אליו Andrew Thomas Kearney. לאחר סכסוך התפצלו השניים לשתי פירמות נפרדות. A.T.Kearny ו-McKinsey. מאז 1946 נמצאים משרדיה הראשיים בניו יורק.
מקינזי ידוע כתאגיד ייעוץ אסטרטגי יוקרתי והוא הגדול מסוגו בעולם. רבים מבין עובדי מקינזי הפכו ברבות הימים למנכ"לים של חברות גדולות, בקנה מידה שאינו משתווה לאף חברה אחרת. כמו כן מקינזי הוא המעסיק הגדול ביותר של בוגרי MBA חדשים מאז שנת 1996. היא נקראת ביחד עם פירמת הייעוץ בוסטון קונסלטינג גרופ ו-Bain & Company ל "Big Three", שלושת תאגידי הייעוץ הגדולות בעולם מבחינת רווחים.
בשנת 2013 היו למקינזי למעלה ממאה סניפים ב-60 ארצות וכ-17,000 עובדים (מתוכם כ־9,000 יועצים). התאגיד מנוהל על ידי כ־1,200 שותפים בכירים. ההכנסות הכוללות של מקינזי ב-2011 הוערכו על ידי "פורבס" ב־7 מיליארד דולר בשנה.
ביקורת ושערוריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי הספר "The Firm: The Story of McKinsey and Its Secret Influence of American Business של העיתונאי הקנדי דוף מקדונלד (אנ') עבודה במקינזי היא מקפצה למינוי לתפקיד נשיא, מנכ"ל או יו"ר תאגיד אמריקאי. בשנת 2011 יותר מ-150 מבוגרי מקינזי הפכו להיות נשיאים של תאגידים שסך מכירותיהם השנתיות עולה על מיליארד דולר. במקרים רבים עובדי מקינזי הממונים לתפקידים בכירים היו יועציה של אותה חברה לפני שמונו, ופעלו תוך ניגוד עניינים. במקרים מסוימים, כמו במקרה של תאגיד Avon, הייעוץ של מקינזי לנשיאת החברה הוביל למשבר עסקי ומי שמונה לנשיא החברה החדש הוא אחד מבכירי התאגיד שסיפק את הייעוץ הכושל.
במהלך השנים הייתה מקינזי מעורבת בעשרות פרשות של ניגודי עניינים, סחר במניות על בסיס מידע פנים, ייעוץ כלכלי כושל ועזרה למשטרים טוטליטריים, בין השאר:
- AT&T - בשנת 1980 חברת התקשרות האמריקאית AT&T החלה לפרוס את שירותי הטלפון הסלולרי וביקשה ממקינזי לערוך מחקר שוק ותחזית כלכלית על פוטנציאל השרות. מקינזי העריכה שכמות מנויי הסלולר בארצות הברית בשנת 2000 תהיה לא יותר מ-900,000, בפועל המספר היה 109 מיליון, יותר מפי 100[1].
- פרשת אנרון - אנרון הייתה אחת החברות הגדולות בעולם בתחומי החשמל והגז הטבעי. בסוף שנת 2001 קרסה החברה בפשיטת הרגל שהייתה אחת הגדולות בכל הזמנים, כ-65.5 מיליארד דולר. נכון ל-2013, היא מדורגת כפשיטת הרגל השישית בגודלה בתולדות ארצות הברית. התגלה כי החברה דיווחה על מאזנים שקריים לאורך זמן ובאופן שיטתי ומונחה מלמעלה, יצרה תרמית חשבונאית מתוכננת ומתוחכמת. מחיר המניה צנח תוך כמה שבועות משיא של קרוב לתשעים דולר לסנטים ספורים. אנרון הסבה למשקיעים הפסדים של יותר מ-60 מיליארד דולר וכמו כן, נמחקו מיליארדי דולרים מכספי הפנסיה של עובדי החברה. מקינזי יעצה לאנרון להפך מחברה יצרנית לחברת סחר סחורות (commodities trading) ולהרוויח מהפרשי מחיר בשוק החשמל והגז, שינוי במודל העסקי שלה שהביא לבסוף לקריסתה[2].
- משבר הסאבפריים - מקינזי לקחה חלק מרכזי ביצירת שוק ניירות הערך מגובות משכנתה, כשיעצה למספר בנקים גדולים בארצות הברית לפתח אותם כמכשיר השקעתי, הכולל משכנתאות מסוג סאבפריים (משכנתאות של לווים בסיכון גבוה). משכנתאות הסאבפריים הגיעו בשיאן, בראשית 2007, להיקף המוערך בכ-1.3 טריליון דולר החל מסוף שנת 2006, לאחר מספר שנות פריחה, נכנס ענף משכנתאות הסאבפריים בארצות הברית למשבר. עלייה חדה במספר הלווים שלא יכלו לעמוד בתשלומי המשכנתה גרמה להליך פירוק של עשרות חברות שהלוו בשוק הסאבפריים, ולקריסה בשוק המניות הקשורות למשכנתאות, לאיום על שוק הנדל"ן האמריקאי בפרט, ועל הכלכלה האמריקאית בכלל, ולבסוף להמשבר הכלכלי העולמי ב-2008[3]
- ויקטור ינוקוביץ' - מקינזי ופול מנפורט, לשעבר יו"ר הקמפיין של הנשיא דונלד טראמפ שהורשע בהונאה, קיבלו כסף מהאוליגרך רינאט אחמטוב, כדי שיסייעו לשפר את התדמית של המועמד לנשיאות אוקראינה ויקטור ינוקוביץ', וימתגו אותו כרפורמטור. מקינזי סיפקה תוכנית כלכלית שינוקוביץ' יוכל להשתמש בה כדי להצטייר כרפורמטור התומך בכוחות השוק ונוטה למערב. מקינזי, קיבלה תשלום באמצעות קרן אוקראינית שאותה מימן אחמטוב, ושנוהלה על ידי יועץ לשעבר במקינזי החי כיום במוסקבה. הקרן הוקמה כדי לקדם רפורמות כלכליות[4].
- רונן מלניק - מלניק היה העובד הראשון שמקינזי גייסה בישראל, במהלך שבע שנות עבודתו ייעץ לחברות בישראל, איטליה, אנגליה וגרמניה, בין היתר גם לחברות בתחומי הטכנולוגיה, התרופות והציוד הרפואי. לאחר שעזב את הקים קרן הון סיכון בשם וואנקה קפיטל שגייסה כספים מלקוחותיו לשעבר[5]. בין השאר הייתה הקרן מעורבת בהקמת חברה בשם "אינסוליין", שעסקה בפיתוח טכנולוגיה ומוצרים לשיפור הזמינות של אינסולין המוזרק לחולי סוכרת. מלניק מונה ליושב ראש החברה[6] "אינסוליין" גייסה יותר מ-150 מיליון שקל ממשקיעים שונים לאחר הנפקת מניותה בבורסה לניירות ערך בתל אביב, אולם בשלוש השנים שנסחרה בבורסה צנחה המניה ביותר מ-99% ושווי שוק החברה הצטמק לכ-3.5 מיליון שקל בלבד. זאת לאחר שמסרה דיווחים כוזבים בנוגע למספר המשתמשים במוצר הדגל שלה בגרמניה. ביוני 2017, קנסה רשות ניירות ערך את מלניק ומנהלים נוספים בחברה ב-430 אלף שקל[7].
- מגפת ההתמכרות לאופיואידים – בפברואר 2021 הסכימה מקינזי לשלם 573 מיליון דולר כדי ליישב אישומים נגדה על רקע סיועה לחברת התרופות פרדיו (Purdue), יצרנית התרופה אוקסיקונטין, ללבות את מגפת ההתמכרות לאופיואידים בארצות הברית. מקינזי הגיע להסכם עם יועצים משפטיים של 47 מדינות וטריטוריות בתוך ארצות הברית, לאחר שתביעות נגדה חשפו מסמכים רבים שהוכיחו כי ייעצה לפרדיו כיצד לשווק את התרופה משככת הכאבים אוקסיקונטין, וסייעה לה לבלום מאמצים של סוכני אכיפה להפחית את השימוש באופיואידים. בנוסף, שימשה מקינזי כחלק מצוות שבחן איך לסתור את המסרים הרגשיים של אמהות שילדיהם מתו ממנת יתר מהתרופה. מגפת השימוש באופיואידים גבתה 450 אלף קורבנות בארצות הברית[8].
פעילות בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסניף הישראלי הוקם בשנת 2000, בהרצליה פיתוח אחר כך עבר לרחוב הארבעה בתל אביב, על ידי יונתן קולודני, יהודי אמריקני שעלה לישראל לצורך כך, ושותפים נוספים ממקינזי העולמית. בינואר 2011 החליפה אותו דנה מאור (בתה של גליה מאור, מנכלי"ת בנק לאומי לשעבר). מאור החלה דרכה במקינזי ניו-יורק בשנת 1998, ובשנת 2006 הוכרזה כשותפה במקינזי העולמית[9]. הגופים בישראל שהשתמשו בשירותי הייעוץ של מקינזי בישראל כוללים את: צה"ל, משרד הביטחון, המשרד לביטחון פנים, המשרד להגנת הסביבה, בזק, yes, תנובה, שטראוס, בזן, בנק לאומי, בנק הפועלים והבנק הבינלאומי. טבע, נטפים, אל על ושופרסל.
ב-2006 עבר אחד מעובדי החברה, ריצ'י האנטר, מתפקיד יועץ לחברת אי.די.בי לתפקיד משנה למנכ"ל חברת נטוויז'ן, ושנה אחר כך מונה למנכ"ל החברה. ב-2010 עבר לשמש בתפקיד מנהל העסקים הראשי ברשת שופרסל, שתי חברות בבעלות אי.די.בי[10].
ביוני 2008, זכתה במכרז הייעוץ החיצוני לתקציב משרד הביטחון. המכרז פורסם בעקבות דו"ח ועדת ברודט לבדיקת תקציב הביטחון, שיצא במאי 2007 לאחר מלחמת לבנון השנייה, שבעקבותיו התחייבה מערכת הביטחון לחסוך 30 מיליארד שקל בהליך ההתייעלות בתמורה להגדלת תקציב הביטחון. כדי לבצע את התוכנית, משרד הביטחון החליט להסתייע בחברת ייעוץ חיצונית. למכרז ניגשו חמש חברות: מקינזי, דלויט, אביב, אמן ושלדור[11]. ההצעה הכספית האחרונה של מקינזי עמדה על 22 מיליון שקל על 30 אלף שעות במשך שלוש שנים, כולל הוצאות, והיא זכתה במכרז[12]. בפועל, התברר כי היקף החוזה לא היה מספק ומערכת הביטחון שילמה למקינזי קרוב ל־100 מיליון שקל, כמעט פי חמישה מסכום המכרז הראשוני והרבה מעבר לסכום שהייתה אמורה לשלם גם לאחר הפעלת האפשרות להגדלת היקף ההתקשרות על פי המכרז[13].
בשנת 2011, ייעוץ שנתנה מקינזי לחברת תנובה הביא למחאת הקוטג'. עם רכישתה בידי קרן השקעות הפרטית אייפקס פרטנרס, אימצה תנובה מדיניות של העלאת מחירים במטרה לייצר ערך מהיר לחברה, לאחר שקיבלה עבודת מחקר של מקינזי ולפיה היא יכולה להעלות את המחיר בסדרת מוצרים בלי לפגוע בביקוש, מאחר שהביקוש קשיח, ולכן תנובה יכולה להעלות מחיר לפחות ב-15%, בלי שהביקוש למוצרים ייפגע[14].
בשנת 2018, הזמינה המועצה הלאומית לכלכלה מחקר מחברת מקינזי לבחינת הכדאיות הכלכלית של פינוי בתי הזיקוק של חברת בז"ן בחיפה. הדו"ח שחיברה קבע שאין כדאיות כלכלית להעברת המפעלים לאתר אחר. הדו"ח הופץ בשנת 2019 בין משרדי הממשלה ופרטים מתוכו פורסמו בתקשורת, אך משרד ראש הממשלה נמנע מפרסום רשמי שלו. ביוני 2020, פורסם הדו"ח, בעקבות עתירה שהגישה עמותת הצלחה, אך חלקים רבים ממנו הושחרו[15][16].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- McDonald, Duff (September 10, 2013). The Firm: The Story of McKinsey and its Secret Influence on American Business. Simon & Schuster. ISBN 978-1439190975.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מקינזי ושות'- מקינזי ושות', באתר "TheMarker"
מקינזי ושות', ברשת החברתית פייסבוק
מקינזי ושות', ברשת החברתית אקס (טוויטר)
מקינזי ושות', ברשת החברתית LinkedIn- מוטי בסוק, מקינזי: צה"ל יכול לחסוך עד 1.6 מיליארד שקל בשנה, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2009
- גיורא איילנד, "דו"ח מקינזי עושה רק חצי עבודה", באתר הארץ, 8 בדצמבר 2009
- שלמה סבירסקי, כמה מנדטים קיבלה מקינזי?, באתר "העוקץ", 29 במרץ 2011
- נעמה סיקולר, "כלכליסט", דו"ח ההתייעלות: משרד הביטחון שילם 100 מיליון, באתר ynet, 27 בדצמבר 2011
הניו יורק טיימס, משטרים מושחתים? מנהיגים גנבים? לענקית הייעוץ מקינזי אין בעיה עם אף לקוח, באתר TheMarker, 24 בדצמבר 2018- איתן אבריאל, לקצץ, לחתוך, לסכן, לכסות, להלבין: האסטרטגיה המובילה של מקינזי, באתר TheMarker, 15 בנובמבר 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יאיר מור, איך פספסנו את הסלולר במשך 40 שנה?, באתר מאקו, 15 ביוני 2017
- ^ The firm that built the house of Enron, Guardian, 22 במרץ 2002
- ^ יוסי דהאן, כשאתם שומעים את השם מקינזי - העוקץ, באתר העוקץ 18 בספטמבר 2013
- ^ הניו יורק טיימס, משטרים מושחתים? מנהיגים גנבים? לענקית הייעוץ מקינזי אין בעיה עם אף לקוח, באתר TheMarker, 24 בדצמבר 2018
- ^ גיא גרימלנד, וואנקה קפיטל - קרן הון סיכון חדשה - גייסה 40 מ' ד' להשקעה בחברות טכנולוגיה הפונות לשווקים חוץ-טכנולוגים, באתר TheMarker, 3 ביולי 2007
- ^ שירות גלובס, אינסוליין מינתה את רונן מלניק ליו"ר מועצת המנהלים, באתר גלובס, 5 בפברואר 2014
- ^ אורי תומר, שנתיים אחרי ההתרסקות: אינסוליין ומנהליה לשעבר ייקנסו ב-430 אלף שקל, באתר TheMarker, 19 ביולי 2017
- ^ ניו יורק טיימס, קנס של יותר מחצי מיליארד דולר: מקינזי תשלם ביוקר על ליבוי מגפת האופיואידים בארה"ב, באתר TheMarker, 4 בפברואר 2021 ניו יורק טיימס, מוות ממנת יתר כאמצעי שיווק: על מה התנצלה מקינזי?, באתר TheMarker, 26 בדצמבר 2020
- ^ עידו סולומון, דנה מאור, בתה של גליה מאור, מונתה למנכ"ל מקינזי ישראל; תחליף את יונתן קולודני, באתר TheMarker, 20 בדצמבר 2010
- ^ מישל אודי, מיכל תוסייה-כהן וגלעד נס, ריצ'רד הנטר עובר מכיסא מנכ"ל נטויז'ן לכהן כמנהל עסקים ראשי בשופרסל, באתר כלכליסט, 19 בינואר 2010
- ^ נעמה סיקולר, מקינזי זכתה במכרז הייעוץ החיצוני לתקציב משרד הביטחון, באתר כלכליסט, 30 ביוני 2008
- ^ TheMarker Online, עלות עבודת הייעוץ של מקינזי לצה"ל: 22 מיליון שקל, באתר TheMarker, 26 בנובמבר 2009
- ^ נעמה סיקולר, "כלכליסט", דו"ח ההתייעלות: משרד הביטחון שילם 100 מיליון, באתר ynet, 27 בדצמבר 2011
- ^ אילנית חיות, מקינזי לתנובה: תעלו מחירים, הביקוש קשיח, באתר גלובס, 26 ביוני 2011
נעמה סיקולר, שיטת מקינזי, באתר כלכליסט, 28 בדצמבר 2011 - ^ הדר חורש, הדו"ח המושחר של מקינזי: "פינוי מפעלי מפרץ חיפה יעלה 18 מיליארד שקל - זה יקר מדי", באתר TheMarker, 16 ביוני 2020
- ^ שני אשכנזי, דוח מקינזי בדרך לעתירה נוספת: "העבירו את המידע בשנית", באתר גלובס, 18 ביוני 2020