מנחם הכהן
צילום מ-2006 | |||||
לידה |
26 ביולי 1932 (בן 92) כ"ב בתמוז ה'תרצ"ב ירושלים, פלשתינה (א"י) | ||||
---|---|---|---|---|---|
מדינה | ישראל | ||||
מפלגה | המערך | ||||
בן או בת זוג | דבורה הכהן | ||||
| |||||
| |||||
הרב מנחם הכהן (נולד ב-26 ביולי 1932) הוא רב תנועת המושבים. בעבר היה חבר הכנסת מטעם המערך, רב ההסתדרות ובשנים 1997–2011 הרב הראשי ליהדות רומניה. בנוסף, חיבר ספרים ומאמרים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכהן נולד בירושלים, לחוקר הרב מרדכי הכהן. הוא למד בתלמוד תורה "עץ חיים", בבית הספר "אלומה" ובישיבת חברון והוסמך לרבנות בידי הרב הראשי לישראל יצחק אייזיק הלוי הרצוג. בצבא שירת בנח"ל. היה העורך הראשי של כתב-העת של הרבנות הצבאית "מחניים", ושימש קצין טקסים דתיים. בשנים 1955–1956 שירת כרב צבאי בחיל הים ויצא עם אוניית חיל הים אח"י משגב לסיור הראשון של אונית חיל הים בדרום אפריקה ב"מבצע משווה". היה עוזרו של הרב שלמה גורן ונלווה אליו בקרב על אל-קובה ברצועת עזה,[1] ובשחרור הכותל המערבי ומערת המכפלה במלחמת ששת הימים. מ-1967 עד היום הוא מכהן כרב תנועת המושבים ובשנים 1968–1977 כיהן גם כרב ההסתדרות הכללית.
הכהן היה מראשי תנועת "העובד הדתי". שימש כיו"ר סיעת העובד הדתי בהסתדרות וכיהן בוועדה המרכזת של ההסתדרות כנציג סיעה זו. עם הצטרפותה של "העובד הדתי" לסיעת המערך ולמפלגת העבודה. בשנים 1974–1988, כיהן מנחם הכהן בכנסת מטעם המערך מהכנסת השמינית ועד הכנסת ה-11. היה חבר בוועדת החוץ והביטחון, ועדת הכספים, ועדת החינוך והוועדה לקליטת עליה. היה פעיל במוסדות מפלגת העבודה. בשנים 1986–1988 עמד בראש ועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת למצב הגיוס של תלמידי ישיבות. ועדה זו ציינה בממצאיה, שמאז "המהפך" ב-1977 שיעור תלמידי הישיבה הפטורים מגיוס עלה בקצב מהיר. בין המלצות הוועדה, שלא יצאו לפועל, היא המליצה כי רק 3% מכלל בני שנתון גיוס חרדיים יוכלו להצטרף להסדר "תורתו אומנותו".
הרב הכהן מחזיק בתפיסת עולם דתית מתונה ובעמדות יוניות בשאלת הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
ב-1976 ייסד הכהן את "המרכז למורשת היהדות על-שם פנחס ספיר" שבעיר העתיקה בירושלים, המשמש לסמינרים ולמפגשי לימוד לקהל מגוון, והוא עומד בראשו גם היום.
בשנים 1998–2011 שימש כרב הראשי ליהדות רומניה.
כתב מאות מאמרים, הגותיים ופובליציסטיים, בין השאר בעיתונים "דבר", "על המשמר" ו"ידיעות אחרונות" והיה בעל טור קבוע בעיתון "ידיעות אחרונות" במשך כ-15 שנה
נמנה עם מערכת האנציקלופדיה "בריטניקה לנוער". במשך עשרות שנים התגורר בשכונת הלל ברמת גן, וכיום מתגורר בירושלים.
בשנת תשע"ט-2019 זכה באות עיטור "יקיר ירושלים" ובשנת 2023 זכה בעיטור נשיא מדינת ישראל.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]סבו של הכהן היה הרב אברהם צבי שור, ששימש כאב בית דין לחסידים בירושלים. אביו היה מרדכי הכהן ואמו רבקה (לבית שור).
יש לו שני אחים, הרב שמואל אבידור הכהן והרב פרופ' פנחס פלאי. על שלושתם כתב שלום כהן את הספר 'שיח אחים'.[2] כמו כן, ארבע אחיות: טובה וכטפוגל (גיתית הכהן), שרה, יהודית ואמרמה, שהייתה נשואה לרב יחזקאל פוגל.
הכהן נשוי לפרופ' דבורה הכהן, היסטוריונית מאוניברסיטת בר-אילן, ולהם שלושה ילדים. מירון הכהן, רשם האגודות השיתופיות[3]; פרופ' אביעד הכהן, דיקן המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט; ד"ר חגית הכהן-וולף, פסיכולוגית[4].
פרסים ואותות הוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2004 - עיטור המסדר הרומני "להצטיינות בתחום התרבות" בדרגת מפקד גדול, מטעם נשיא רומניה יון איליאסקו, יחד עם עוד נציגים של הקהילות הדתיות במדינה, "כסימן להערכה מיוחדת של הפעילות בתחום הדתות, על הוכחת הרוח אקומנית ואזרחית ועל התרומה לחיזוק הקשרים בין הדתות, לדו-קיום טוב ובשלום בין כל הני האדם"[5]
- 2019 - יקיר ירושלים
- 2023 - עיטור נשיא מדינת ישראל
- 2023 - אזרחות כבוד של רומניה
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חיי אדם - לידה - הלכות, מנהגים ופולקלור הקשורים ללידה ביהדות
- חיי אדם - גיל המצוות - הלכות, מנהגים ופולקלור הקשורים לבר מצווה ובת מצווה ביהדות
- חיי אדם - כלולות - הלכות, מנהגים ופולקלור הקשורים לנישואין ביהדות
- תורת עם - פירושים על התורה
- הגדת עם - הגדה של פסח, הלכות, אגדות, מעשיות, אמרות; הוצאת מודן.
- שיח אחים על מלחמות היהודים - יחד עם אחיו, הרב שמואל אבידור הכהן והרב פנחס פלאי
- אבנים מספרות - היסטוריה ופולקלור של המקומות הקדושים ששוחררו על ידי צה”ל
- One People (עם רעייתו, פרופ' דבורה הכהן) - על קהילות ישראל במזרח
- חגים ומועדים (עורך, (עם רעייתו, פרופ' דבורה הכהן) - על מועדי ישראל
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חנה עמית, חיים באר ואביעד הכהן (עורכים): מנחה למנחם - קובץ מאמרים לכבוד הרב מנחם הכהן, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2008
- שלום כהן, שיח אחים - על שלושת האחים הרב שמואל אבידוקר הכהן, פינחס פלאי ומנחם הכהן
- הגיעה העת, דבר, 28 בדצמבר 1973
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מנחם הכהן, באתר הכנסת
- מנחם הכהן, באתר כנסת פתוחה
- "מקדש מעט" - בית הכנסת וכליו מאמר של הרב מנחם הכהן שפורסם בכתב העת "מחניים" מאתר "הספרייה הווירטואלית של מטח"
- אירוע לציון גיל הגבורות לרב מנחם הכהן, בערוץ מושב TV באתר יוטיוב
- הודיה כריש חזוני, "כבר אין יותר מפלגת העבודה, זה לא הערכים שהיו", בעיתון מקור ראשון, 19 בפברואר 2019
- מנחם בן מרדכי הכהן (1932-), דף שער בספרייה הלאומית
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מימין : אל"ם הרב מנחם חיים בקשט, סגן הרב הראשי לצה"ל, אלוף הרב גד נבון, הרב הראשי לצה"ל, (באזרחי) הרב מנחם הכהן, תא"ל מנחם מיארה, ראש מינהל הסגל, תא"ל אפרים לפיד, דובר צה"ל
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עדות הרב גורן למחלקת ההיסטוריה של צה"ל אודות מלחמת ששת הימים, עמ' 40-35
- ^ זמורה ביתן, 1987
- ^ אריק בשן, הרגולטור של הקיבוצים - מה הוא חושב עליהם, ידיעות הקיבוץ, 11 באפריל 2014
- ^ מספר רישיון 27-5331
- ^ Decretul președintelui României nr. 39 din 7 februarie 2004 privind conferirea Ordinului Meritul Cultural, פורסם ב- ברשומות של ממשלת רומניה Monitorul Oficial nr. 169 26 februarie 2004