מלייה
| |||
 | |||
| נמל מלייה | |||
| מדינה |
 ספרד | ||
|---|---|---|---|
| ראש העיר |
חואן חוסה אימברודה המפלגה העממית | ||
| רשות מחוקקת |
הפרלמנט של מלייה  | ||
| בירת הקהילה האוטונומית | מלייה | ||
| שפה רשמית | ספרדית | ||
| תאריך ייסוד | 14 במרץ 1995 | ||
| שטח | 12.3 קמ"ר (דירוג: 19) | ||
| גובה | 30 מטרים | ||
| ‑ הנקודה הגבוהה |
Melilla Highest Point | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בקהילה האוטונומית | 85,491 (דירוג: 19, 2023) | ||
| ‑ צפיפות | 6,000 נפש לקמ"ר (2009) | ||
| קואורדינטות | 35°16′57″N 2°56′51″W / 35.2825°N 2.9475°W | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://www.melilla.es | |||
  | |||
מֶלִיָיה (מספרדית: Melilla, /meˈliʎa/; בברברית: ⵎⵔⵉⵞ, מְרִיץ'; בערבית: مليلية, "מָלִילִיַה") היא עיר אוטונומית של ספרד הממוקמת כמובלעת בחוף אפריקה הצפוני, על חצי אי המזדקר ממרוקו אל הים התיכון בארץ הריפים (אנ') הברברים, אחד השטחים הקטנים שנשארו ממרוקו הספרדית ההיסטורית.
השפה הרשמית בעיר היא ספרדית.
מרוקו ממשיכה לטעון לזכויותיה על פיסת ארץ זאת, ומדי פעם מתפרצות מחאות במרוקו סביב הסוגיה, ואף בקרב האוכלוסייה המוסלמית בעיר.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיר, שהיא פיניקית במקורה (ראש אדִּר (אנ') בפיניקית), נמצאת תחת שלטון ספרדי מאז 1496. שטחה משתרע על פני כ־12.4 קמ"ר והיא בעלת כשני קילומטרים של חופים. בדומה לסאוטה, מובלעת ספרדית נוספת בטריטוריה המרוקאית, מלייה, המרוחקת כ־150 קילומטרים מחצי האי האיברי, נהנית גם היא מענף דיג מפותח ומושפעת מפנים הארץ המרוקאי והחקלאות הטבעית.
אוכלוסיית העיר מתחלקת לארבע קהילות עיקריות: ספרדים־קתולים המהווים כ־65% מהתושבים, ברברים־מוסלמים המהווים כ־20% מהתושבים,[1] ומעט יהודים והינדים.
הקהילה היהודית במלייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקהילה היהודית מונה כיום בין 500 ל־600 נפשות.[2] בעבר מנתה כ־3,300 איש,[3] אך עקב הגירה למדינות שונות, בהן ספרד עצמה, ועלייה לארץ ישראל, הידלדלה הקהילה. יש שישה בתי כנסת בעיר,[4][5] בית ספר יהודי (דתי), איטליזים כשרים, ישיבה וכולל אברכים, ושלושה בתי קברות יהודיים (אחד מהם עדיין בשימוש).
רבני העיר היו: רבי אברהם הכהן צבאן,[6] בנו רבי דוד שלמה הכהן צבאן, הרב חיים ביטון, מחבר ספר לב חיים[7]; הרב שמואל בן גיגי[8]; הרב ימין ביתאן.[9] עתה מכהן כרב הקהילה הרב אהרן פרץ[10].[11] בין חכמי העיר בלט הרב יצחק אלמושנינו בעלי בית הכנסת אלמושנינו.
נשיא הקהילה היהודית[דרושה הבהרה] הוא דון מרדכי וכניש.[12]
הסתננות לעיר במטרה להגיע לאיחוד האירופי
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שנים של הסתננויות יחידים, סבלה המובלעת החל מספטמבר 2005 מניסיונות הסתננות המונית של מהגרים אפריקאים שמשתמשים בה (ובסאוטה) כדרך להיכנס לאיחוד האירופי שספרד חברה בו.[13] אף על פי שכבר ב־1992 נחתמה אמנה בין ספרד ומרוקו המסדירה את החזרת המהגרים הבלתי חוקיים למרוקו, אמנה זאת אינה ממומשת, ובפועל אפריקאים המסתננים לתוך המובלעת (למעט מרוקאים) זוכים בסופו של דבר למעמד פליטים. התגברות ההגירה הביאה את השלטונות הספרדיים להקמת גדר הפרדה כפולה וגבוהה, ואף היו מקרי ירי של אנשי ביטחון לעבר המהגרים, שספרד ומרוקו מאשימות בו זאת את זאת.[14]
ב־24 ביוני 2022, ניסו כ־2,000 אנשים לפרוץ אל העיר ממרוקו ולטפס על גדר הגבול. לדברי מקורות מרוקנים לפחות 23 נהרגו, רובם מירי משמר הגבול של מלייה, חלקם מנפילה מגדר הגבול. כ־140 שוטרים נפצעו באירוע שארך כשעתיים. כמאה מסתננים הצליחו להיכנס אל העיר.[15]
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]למלייה יש ברית ערים תאומות עם הערים:
קראקס, ונצואלה- סאוטה, ספרד
- מוטריל (אנ'), ספרד (מ־2008)
- אלמריה, ספרד
מנטובה, איטליה- אנטקרה (אנ'), ספרד (מ־2016)
- ולס-מאלגה (אנ'), ספרד (מ־2014)
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מלייה (בספרדית)- מלייה קום, מגזין אינטרנטי אודות מלילה (בספרדית)
- גיל שפלר, ברוכים הבאים לאירופה, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2007
- מלייה, כתבה (סרטון) ותמונות נדירות של גדר ההפרדה (באנגלית)
- מלייה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מלילה (ספרד), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Centro de Investigaciones Sociológicas (Centre for Sociological Research) (באוקטובר 2019), Macrobarómetro de octubre 2019, Banco de datos - Document 'Población con derecho a voto en elecciones generales y residente en España, Ciudad Autónoma de Melilla (PDF) (בספרדית), p. 20, נבדק ב-4 בפברואר 2020
{{citation}}: (עזרה) - ^ ראו: נצחיה יעקב, מוסף שמחת תורה//"הפסקנו ללכת עם כיפה ברחוב", באתר ישראל היום, 22 באוקטובר 2016.
- ^ Jesus F. Salafranca Ortega, La Poblacion Judia de Melilla (1874-1936), Caracas: Biblioteca Popular Sefardi, 1990, עמ' 102
- ^ רבי אהרן שוקרון, כפי אהרן חלק א, עמ' יג במבוא
- ^ סדר חשבון, נדפס גם בתוך ספר כפי אהרן ח"ב לרבי אהרן שוקרון (עמוד ה). וראה עוד שם בעמ' א והלאה
- ^ רבי שלמה הכהן, מעלות לשלמה, עמ' בתחילת הספר
- ^ Isaac Chocron Hachuel, Imagen de melilla y su judaismo, ירושלים: La casa de melilla en Jerusalén, 1997, עמ' 104
- ^ Isaac Choocrón Hachuel, Imágenes de melilla y su judaismo, ירושלים: La casa de melilla en Jerusalén, 1997, עמ' 106
- ^ Diario Cordoba
- ^ Radio televisión melilla
- ^ Periódico de melilla, Melilla hoy, 2022
- ^ Periódico de melilla, El faro de melilla, 2023
- ^ פרספקטיבה ספרדית וישראלית:גורלה של מלילה, גיא בכור
- ^ Six killed near Spain's enclave, אתר BBC NEWS EUROPE, 6 באוקטובר 2005
- ^ *Dozens die trying to cross into Spanish enclave of Melilla אתר BBC.
| הקהילות האוטונומיות של ספרד | ||
|---|---|---|
| קהילות אוטונומיות | אנדלוסיה • אסטוריאס • אקסטרמדורה • אראגון • גליסיה • האיים הבלאריים • האיים הקנריים • ולנסיה • חבל הבסקים • לה ריוחה • נווארה • מדריד • מורסיה • קטלוניה • קנטבריה • קסטיליה-לה מנצ'ה • קסטיליה ולאון | 
|
| ערים אוטונומיות | סאוטה • מלייה | |
| מדינות אפריקה | ||
|---|---|---|
| מדינות | אוגנדה • אלג'יריה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בורונדי • בורקינה פאסו • בוטסואנה • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • לוב • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • מצרים • מרוקו • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניז'ר • ניגריה • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיישל • סיירה לאון • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה • תוניסיה | 
|
| חבלי ארץ "לא מוכרים" |
סומלילנד • רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית | |
| שטחים תלויים | הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי • סנט הלנה, אסנשן וטריסטן דה קונה • האיים הקנריים • סאוטה • מלייה • מדיירה • מיוט • ראוניון • סוקוטרה | |
