מיקלוש סינטאר
 | |
| לידה |
8 בפברואר 1932 (בן 92) בודפשט, ממלכת הונגריה  |
|---|---|
| מקום לימודים |
האוניברסיטה לתאטרון ולקולנוע (1953) |
| תחום יצירה |
film direction, opera directing, television direction, בימוי, תסריטאות לקולנוע |
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
Ildikó Hámori |
| צאצאים |
Dóra Szinetár |
  | |
מיקלוש סינטאר (בהונגרית: Szinetár Miklós; בודפשט, 8 בפברואר 1932) הוא במאי תיאטרון, אופרה, טלוויזיה וקולנוע יהודי-הונגרי, תסריטאי, זוכה פרס האמן המצטיין, פרס האמן הדגול, פרס קושוט (הפרס הממלכתי הגבוה בהונגרייה המקביל לפרס ישראל) וזוכה פעמיים בפרס מארי יאסאי (הפרס הספרותי הממלכתי הגבוה בהונגריה) ובפרס בלה באלאז' (פרס הכבוד המקצועי הממלכתי ההונגרי הגבוה ביותר שניתן להעניק ליוצרי סרטי קולנוע ולמפיקי טלוויזיה).
לשעבר המנכ"ל הראשי של בית האופרה הממלכתית של הונגריה, לשעבר סגן נשיא הטלוויזיה ההונגרית, נשיא חבר הנאמנים של אגודת בני האלמוות, חבר קבוע באקדמיה לספרות ואמנויות סצ'ני (2022)[1] ופרופסור אמריטוס.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיקלוש סינטאר נולד במשפחה יהודית. הוא למד הלחנה בהדרכתו של אלק הוזלה ולקח שיעורי שירה בהדרכתו של יוז'ף שאלאי. לא ידוע על קורותיו כילד בתקופת השואה. בין 1949 לבין 1952 למד בימוי תיאטרון באוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע.
- בין 1953 לבין 1960 היה במאי ולאחר מכן הבמאי הראשי של תיאטרון האופרטה של בודפשט
- בין 1953 לבין 2004 היה מרצה ופרופסור באוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע (במשך 51 שנים!).
- בין השנים 1960–1962 היה המנהל האמנותי של תיאטרון פטפי (Petőfi Színház) בבודפשט
- בין השנים 1962–1971 היה הבמאי הראשי של הטלוויזיה ההונגרית (MTV)
- בין 1971–1974 היה מנהל אמנותי בטלוויזיה
- בין 1974–1979 המנהל האמנותי הראשי בטלוויזיה
- בין 1979–1986 סגן הנשיא הטלוויזיה
- בין 1986–1990 הבמאי הראשי של הטלוויזיה
- בין 1987 לבין 1990 היה נציב ממשלתי שפיקח על בניית התיאטרון הלאומי
- בין השנים 1993–1996 היה מנהל תיאטרון האופרטה של בודפשט
- בין 1996 לבין 2001 ובין 2002 לבין 2005 היה המנהל הכללי של בית האופרה של בודפשט
- חבר קבוע בבית האופרה משנת 2000.
- מאז 2003, הוא חבר בוועדה להענקת פרס קושוט ופרס סצ'ני
- פרופסור אמריטוס משנת 2004.
- מאז 2005, הוא שוב עובד בכיר בטלוויזיה ההונגרית
- מאז 2007, הוא נשיא אגודת אמני הטלוויזיה
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוריו היו ד"ר ארנה סינטאר (1902–1996) נוירולוג ופסיכואנליטיקאי יליד דברצן[2] [3] ומלווין רווס (1897–1986).[4] [5] סבו וסבתו מצד אביו היו שמואל סינטאר (1877–1944), סוחר עצים, וסרנה גולדשטיין (1881–1944), שניהם ניספו בשואה.
הוא היה נשוי שלוש פעמים. התגרש מאשתו הראשונה, בנו גאבור סינטאר הוא מאשתו השנייה.[6] בפעם השלישית התחתן עם אילדיקו האמורי, שחקנית זוכת פרס קושוט, ויש להם בת: דורה סינטאר, שחקנית זוכת פרס מארי יאסאי.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרפתקאותי. מסמכים סובייקטיביים; הוצאת Magvető, בודפשט, 1988
- כך צריך לעשות! ... או אחרת. מיקלוש סינטאר מספר על חייו לדיולה קוזאק; הוצאת Balassi, בודפשט, 2003
- בטיסה סביב לעולם ; הוצאת Helikon, בודפשט, 2003
- אופרה מכאן, אופרה מעבר. כתבות, מכתבים, שיחות ; מאמר מערכת, בודפשט, 2007
- מכרז; אירופה, בודפשט, 2012
- המכרז השני; אירופה, בודפשט, 2013
- אף אחד לא יותר? מכרז בפעם השלישית. . . ; אירופה, בודפשט, 2016
- אני מעוניין בחיות פרא גדולות. שיחות עם מיקלוש סינטאר; הכתב פרנץ לאסלו; בית האופרה הממלכתי של הונגריה, בודפשט, 2017 (החברים לנצח של בית האופרה)
- 88 ; הוצאת Noran Libro Kft., בודפשט, 2020
- 88 וחצי ; הוצאת Noran Libro Kft., בודפשט, 2021
- סינטאר - מין קורות חיים ואחרים ; Free Spirit Publishing; בודפשט, 2023
בימויים בתיאטרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]- William Shakespeare: A windsori víg nők (1953)
- Abba Kovner: Álruhás kisasszony (1954)
- Fényes Szabolcs: Két szerelem (1954)
- Kálmán Imre: Csárdáskirálynő (1954, 1961)
- Kálmán Imre: A Montmartre-i ibolya (1955, 2005)
- Huszka Jenő: Szabadság, szerelem (1955)
- Sós György: Tékozló fiatalok (1956)
- Vernon Beste: Egy amerikai Londonban (1956)
- Kerekes János: Kard és szerelem (1957)
- Kemény Egon–Tabi László–Erdődy János: Valahol Délen Эгон Кемень: "Где-то на юге" - Szverdlovszki Zenés Komédia Színház, 1957. 06. 11.
- Bertolt Brecht: Koldusopera (1958, 1960, 1987, 1997, 2011)
- Tóth Miklós: Köztünk maradjon (1958)
- William Somerset Maugham: A királyért (1958)
- Auber: Fra Diavolo (1959, 1993)
- Nestroy–Heltai Jenő: Lumpáciusz Vagabundusz avagy a három jómadár (1959)
- Miljutyin: Nyugtalan boldogság (1959)
- Kacsóh Pongrác: János vitéz (1959)
- Jacques Offenbach: Szép Heléna (1959, 1994)
- Gáspár Margit: Égiháború (1960)
- Gioachino Rossini: Ory grófja (1960)
- Mozart: Così fan tutte (Mind így csinálják) (1960, 1970, 1979, 1991)
- Hubay Miklós: Egy szerelem három éjszakája (1961, 1970)
- Kállai István: Az igazság házhoz jön (1961)
- Mándy Iván: Mélyvíz (1961)
- Shakespeare: Rómeó és Júlia (1962)
- Petrovics Emil: C'est la guerre (1962)
- Kozma József: Elektronikus szerelem (1963)
- Shakespeare: Szentivánéji álom (1963)
- Elbert–Mészöly: Legenda a dicsőséges feltámadásról úgy, amint azt a Szent Evangéliumokból összeszedegette és megverselte: Wilkowiecki Mikolaj páter czestochowai szerzetes barát, az Úrnak 1575. esztendejében (1964)
- Luigi Pirandello: Az ember, az állat és az erény (1964)
- Honegger: Johanna a máglyán (1964)
- Gorkij: A nap fiai (1965, 1967)
- Brecht: Ember, ember, egykutya (1965)
- Max Frisch: Ha egyszer Hotz úr dühbe gurul (1965)
- Offenbach: 66-os szám (1965)
- Kodály Zoltán: Székelyfonó (1965)
- Giacomo Puccini: Turandot (1965, 1974, 1989, 1991)
- Kodály: Háry János (1966, 1969–1970)
- Gounod: Faust (1966, 1969, 1984–1985)
- Mozart: A varázsfuvola (1966)
- Ifj. Johann Strauss: A denevér (1967, 2001–2002)
- Ifj. Johann Strauss: A cigánybáró (1967)
- Giuseppe Verdi: Don Carlos (1967)
- Erkel Ferenc: Bánk bán (1968)
- Osztrovszkij: Jövedelmező állás (1968)
- Muszorgszkij: Borisz Godunov (1971, 1999)
- Erkel Ferenc: Hunyadi László (1972, 2003)
- Henrik Ibsen: A nép ellensége (1972, 1978)
- Beethoven: Fidelio (1975)
- George Bernard Shaw: Szent Johanna (1975)
- Kander-Ebb: Kabaré (1976–1977)
- Madách Imre: Az ember tragédiája (1976)
- Hernádi Gyula: Szép magyar komédia (1977)
- Umberto Giordano: Andrea Chénier (1978)
- Szophoklész: Antigoné (1979)
- Molière: Don Juan, avagy a Kőszobor lakomája (1980)
- Székely János: Hugenották (1980)
- Romhányi József: Eszterházi rögtönzés (1980)
- Cimarosa: Il maestro di capella (1980)
- Bizet: Carmen (1980, 1985, 2000)
- Székely János: Protestánsok (1980)
- Offenbach: Hoffmann meséi (1981)
- Verdi: A trubadúr (1983)
- Schiller: Don Carlos (1984)
- Molière: Tartuffe (1984)
- Pater–Kazimierz: Legenda a dicsőséges feltámadásról (1985)
- Rossini: A sevillai borbély (1986, 2003)
- Calderón de la Barca: Az élet álom (1986)
- Schönberg: A nyomorultak (1987)
- Mozart: Figaro házassága (1987)
- Nagy Ignác: Tisztújítás (1989, 2001, 2007, 2009)
- Richard Wagner: Tannhäuser (1990)
- Ábrahám Pál: Viktória (1990)
- Molnár Ferenc: Játék a kastélyban (1991)
- Molière: Az úrhatnám polgár (1992)
- Mascagni: Parasztbecsület (1994)
- Leoncavallo: Bajazzók (1994)
- Lehár Ferenc: A víg özvegy (1995, 2004)
- Porter: Csókolj meg, Katám! (1996)
- Verdi: Rigoletto (2005)
- Bartók Béla: A kékszakállú herceg vára (2006)
- Molnár Ferenc: A hattyú (2009)
- Fall: Madame Pompadour (2010)
- Verdi: Macbeth (2011)
- Euripidész: Iphigeneia Auliszban (2012)
- Boldizsár – Szörényi – Bródy: István, a király (2021)
- Lehár Ferenc - Kállai István: A víg özvegy (2022, 2023)
סרטיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Éjszakai repülés (1963)
- Baleset (1967)
- Halálnak halálával (1969)
- Az ember tragédiája (1969)
- Igéző (1970)
- Dosztojevszkij: A bűnös (1971)
- Molière: Sganarelle, avagy a képzelt szarvak (1972)
- Molière: Férjek iskolája (1972)
- Aranyborjú (1974)
- Dunakanyar (1974)
- Trisztán (1975)
- A kékszakállú herceg vára (1981)
- Bánk bán
- Johann Strauss: A denevér (1988)
- A trónörökös (Der Kronprinz), magyar–osztrák–NSZK koprodukció (1989)
- Fidelio (1991)
- Così fan tutte (1998)
סדרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Rózsa Sándor (1971)
- Zenés TV Színház (1975–1984)
- Liszt Ferenc (1982)
קולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Délibáb minden mennyiségben (1961)
- Háry János (1965)
- Csárdáskirálynő (1971)
- Az erőd (1979)
פרסים והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרס מארי יאסאי (1956, 1961)
- פרס האמן המצטיין (1967)
- פרס קושוט (1970)
- פרס אונדה (1970)
- פרס נימפת הזהב של מונטה קרלו (1970)
- פרס פסטיבל הטלוויזיה של פראג לבימוי הטוב ביותר (1970)
- פרס בלה באלאז' (1974)
- פרס האמן הדגול (1978)
- פרס השלום של פסטיבל הסרטים במוסקבה (1979)
- פרס אסטרואיד כסף טריאסטה (1980)
- חבר לנצח באופרה הממלכתית ההונגרית (2000)
- פרו אורבה בודפשט (2001)
- לוח זיכרון על שם אמריך קלמן (2001)
- אמן מאסטר של בית האופרה הממלכתי ההונגרי (2003)
- פרס המוזה החדשה (2003)
- מדליית הזיכרון על שם פאל דמן (2005)
- פרס מיקלוש רדנוטי נגד גזענות (2009)
- פרס גונדל לאמנות (2009)
- פרס המדינה שלי (2011)
- פרס פרימה (2012)
- אזרחות כבוד של בודפשט (2017
- אזרחות כבוד של אובודה-בקאסמגייר (2022)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פטר הרמן: מי זה מי 2002 CD-ROM, Biográf Kiadó מסת"ב 963-8477-64-4
- MTI Ki kicsoda 2009. (מיהו מי
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיקלוש סינטאר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
מיקלוש סינטאר, באתר AllMovie (באנגלית)
מיקלוש סינטאר, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- Szinetár Miklós a PORT.hu-n (magyarul) (מיקלוש סינטאר ב-PORT.hu)
- Színházi adattár. Országos Színháztörténeti Múzeum és Intézet (מסד נתונים של התיאטרון. המוזיאון והמכון לתולדות התיאטרון הלאומי)
- מיקלוש סינטאר ב-www.theater.hu
- Újra Szinetár Miklós az Operaház igazgatója (מיקלוש סינטאר שוב מנהל האופרה)
- Az Arckép műsorában (מיקלוש סינטאר בתוכנית "הדיוקן")
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Szinetár Miklós székfoglaló előadása, MTA.hu, 2022-10-07 (בהונגרית)
- ^ "Népszabadság, 1970. március (28. évfolyam, 51–75. szám) | Arcanum Digitális Tudománytár". adtplus.arcanum.hu (בהונגרית). נבדק ב-2017-04-17.
- ^ Születési bejegyzése a debreceni polgári akv. 1470/1902. folyószáma alatt familysearch.org (Hozzáférés 2017. július 6.)
- ^ Születési bejegyzése a Budapest VIII. kerületi polgári akv. 3793/1897. folyószáma alatt familysearch.org (Hozzáférés: 2017. július 6.)
- ^ "Népszabadság, 1986. november (44. évfolyam, 258–281. szám) | Arcanum Digitális Tudománytár". adtplus.arcanum.hu (בהונגרית). נבדק ב-2017-04-17.
- ^ FilmesHáz (2014-12-05). "FilmesHázi beszélgetés Szinetár Miklóssal".
{{cite journal}}: Cite journal requires|journal=(עזרה)