מחנה הריכוז סלאנה
 | |
| מראה צוק האי פאג עליו שכן מחנה הריכוז סלאנה מרכס הוולביט | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מחנה ריכוז |
| מדינה | מדינת קרואטיה העצמאית |
| מחוז | האי פאג |
| מחנות נלווים | מחנה הריכוז מטאינה |
| תאריכים | |
| תאריך הקמה | תחילת יוני 1941 |
| תאריך סגירה | סוף אוגוסט 1941 |
| אוכלוסייה | |
| מפקדי המחנה | מִיוֹ בָּאבִּיץ'(אנ'), איוואן דֶוְוצֶ'בִיץ' (בקרואטית: Ivan Devčević) |
| מספר אסירים בשיא | מספר אלפים |
| השתייכות האסירים | יהודים, סרבים, בני רומה |
| נתונים | |
| מספר הנספים | לפחות 791, ההערכה היא בין 4,000 ל-12,000 כולל נרצחי מחנה מטאינה |
| קואורדינטות | 44°30′23″N 15°00′36″E / 44.50639°N 15.01000°E |
מחנה הריכוז סְלָאנָה (בסרבו-קרואטית: Koncentracioni logor Slana, בסרבית קירילית: Концентрациони логор Слана), היה מחנה ריכוז אשר הוקם על ידי שלטון האוסטאשה באי פאג שבמדינה העצמאית של קרואטיה. המחנה פעל מיוני 1941 ועד שלהי אוגוסט 1941 ובוצעו בו מעשי טבח המוניים ביהודים בעיקר מקרב יהודי זאגרב שנעצרו בגל המעצרים הראשון, בסרבים ובבני רומה.
באפריל 1941 נכבשה ממלכת יוגוסלביה על ידי גרמניה הנאצית ובהמשך, כוננה מדינת קרואטיה העצמאית בשלטון ממשלת הבובות של האוסטאשה. במסגרת הסכמי חלוקת יוגוסלביה, הועבר האי פאג לחזקת האוסטאשה, אך לצבא האיטלקי הותר להקים בו בסיסים צבאיים וכן לקיים פעילות צבאית. מחנה סלאנה הוקם ביוני 1941 ויועד לגברים ובמחנה הריכוז מטאינה נכלאו נשים וילדים.[1]
מחנה הריכוז סלאנה שכן על צוק בגובה 300 מטרים מעל פני הים. היו בו 13 צריפים שלא הושלמה בנייתם, והעצורים נכלאו בהם וישנו על רצפת האבן. הם הועסקו בעבודות כפייה ברוב שעות היום, קיבלו אספקת מזון מזערית, ולא ניתן להם כל טיפול רפואי. ב-16 במאי 1941 נאסרו בזאגרב גברים ונערים חברי בני ברית וכן סרבים ויהודים החברים בלשכות הבונים החופשיים ונשלחו לסלאנה. ב-25 ביוני 1941 הועברו לסלאנה אסירים ממחנה הריכוז גוספיץ'. אנשי האוסטאשה התעללו באסירים ורצחו מאות מהם בנשק קר ובנשק חם. עשרות רבות הושלכו מהצוק אל מותם בים, כאשר הם כפותי ידיים ורגליים.[1][2][3]
באמצע אוגוסט החליט הצבא האיטלקי לסגור את המחנות מחשש לאובדן שליטה באזור בשל פעולתם שלוחת הרסן של אנשי האוסטאשה. ב-14 באוגוסט 1941, ערב חג עליית מרים, החלו אנשי האוסטאשה בחיסולו של המחנה. מאות עצירים הובלו ליישוב הסמוך פוֹרְנָאזָ'ה (בקרואטית: Fornaža) והוצאו להורג. למחרת בבוקר הגיעו אנשי האוסטאשה כאשר הם שתויים ומדיהם מגואלים בדם, וחגגו עם תושבי העיירה פאג(אנ') את החג הנוצרי. בהמשך, נשלחו כ-3,000 סרבים לידובנו ונרצחו שם, ו-450 יהודים שנותרו בסלאנה במועד הזה הועברו לקרושצ'יצה (נשים) וליאסנובאץ (גברים). לאחר תום מלחמת העולם השנייה אותר באזור קבר אחים אליו הושלכו 791 קרבנות שנרצחו על ידי אנשי האוסטאשה בלילה שבין 14 ו-15 באוגוסט 1941. 91 ילדים מתחת לגיל 15, 293 נשים ו-407 גברים.[2]
ב-1975 הוצבה במקום לוחית זיכרון לזכר הנרצחים במחנות. ב-1991 נותצה הלוחית על ידי תושבים לאומנים מהמקום. ב-2010 הוקם במקום גלעד אשר נותץ מספר ימים לאחר הקמתו, וכך גם ב-2013.[2] ההיסטוריון היהודי יאשה רומנו טוען במחקריו שהצבא האיטלקי ידע על הנעשה במחנות והתעלם מבקשות חוזרות ונשנות של מקצת מתושבי האי להפסיק את השתוללות אנשי האוסטאשה.[4]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- התאחדות עולי יוגוסלביה לשעבר בישראל, "נשכחים" - על שואת יהודי יוגוסלביה, באתר Youtube
(הקטע העוסק באי פאג מתחיל 53 דקות לאחר תחילת הסרט) - אודות השואה - קרואטיה העצמאית, באתר יד ושם
- שואת יהודי יוגוסלביה - סקירה היסטורית, באתר "יד ושם"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 מחנות ההשמדה, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1988, עמוד 319.
- ^ 1 2 3 Mass grave of Serbs and Jews from 1941 found on the island of Pag, באתר jadovno.com, 31 באוקטובר 2017 (באנגלית).
- ^ הקהילה היהודית בזאגרב, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, עמודים 141-142.
- ^ Jaša Romano, Jevreji Jugoslavije 1941-1945, žrtve genocida i učesnici NOR, 1980