מועצה אזורית רמת הנגב
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 בניין המועצה האזורית
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדינה |  ישראל
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מחוז | הדרום | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | מועצה אזורית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מספר יישובים במועצה | 15 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים[1] | 29 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש המועצה | ערן דורון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תאריך ייסוד | 1954 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[2] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - אוכלוסייה | 9,476 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג אוכלוסייה ארצי[1] | 181 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 2.3% בשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] | 0.78 אלפי תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - צפיפות אוכלוסייה | 2.32 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג צפיפות ארצי[1] | 247 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט[4] | 4,088,420 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[1] | 1 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
(למפת צפון הנגב רגילה)   מועצה אזורית רמת הנגב בניין המועצה  מפת היישובים של מועצה אזורית רמת הנגב בירוק - מיקום בניין המועצה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
[הקטנת המפה]  | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[5] |
6 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[1] | 104 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני לשנת 2019[4] |
0.3946 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[1] | 149 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פרופיל מועצה אזורית רמת הנגב נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| rng.org.il | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מועצה אזורית רמת הנגב היא מועצה אזורית בנגב שבמדינת ישראל. זוהי המועצה בעלת שטח השיפוט הגדול ביותר בישראל, כ-4,100 קילומטר רבוע (לשם המחשה, שטחה גדול פי שלוש משטחו של כל מחוז המרכז). המועצות המקומיות מצפה רמון וירוחם הן מובלעות בתוכה.
גבולות ושטח המועצה האזורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנגב מורכב משישה אזורי משנה. אחד האזורים הוא רמת הנגב. במזרח גובל שטח המועצה במועצה אזורית הערבה התיכונה, בדרום במועצה אזורית חבל אילות, במערב בגבול ישראל-מצרים ובצפון במועצה אזורית בני שמעון ובמועצה אזורית אשכול. בשטח הנתון נמצאות ארבע מועצות: מועצה אזורית רמת הנגב, מועצה אזורית נווה מדבר (של תושבי הפזורה הבדואית בנגב), מועצה מקומית מצפה רמון ומועצה מקומית ירוחם.
נתוני המועצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מועצה אזורית רמת הנגב היא המועצה הגדולה ביותר בשטחה בישראל, היא משתרעת על 4.1 מיליון דונם, שהם למעלה מ-22% משטח מדינת ישראל. אוכלוסיית המועצה מתגוררת ב-20 יישובים מוכרים, בהם קיבוצים, מושבים, יישובים קהילתיים, מוסדות לימוד וטיפול ומחנות צבא. בנוסף נמצאות בשטח המועצה האזורית 23 חוות בודדים. בשטחי המועצה אטרקציות תיירותיות רבות: הערים העתיקות עבדת, שבטה, ניצנה וחלוצה, המכתשים, הנוף המדברי וההררי, דרכים ושבילים אשר הוכנו במיוחד למטיילים וכן 23 התיישבויות בודדים אגרו-תיירותיות. כל אלה מהווים מוקד משיכה תיירותי.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים במועצה אזורית רמת הנגב 9,476 תושבים (מקום 181 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 2.3%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 92.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 11,275 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[6]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשיתה של ההתיישבות היהודית באזור רמת הנגב הייתה בשנת 1943 בהקמת רביבים, אחת משלושת המצפים שהיו תחנות ניסוי חקלאיות בהן נלמדו תנאי הסביבה האקלימיים והחקלאים כדי לייעל את שיטות עיבוד האדמה ולהגדיל את תנובתה. בנובמבר 1947 עלה על הקרקע קיבוץ משאבי שדה שנקרא בתחילה "חלוצה" ושכן עד אחרי מלחמת העצמאות כ-11 קילומטר מצפון מזרח לרביבים[7]. משאבי שדה ורביבים היו היחידים באזור בשנות ה-50, ונאבקו יחד להנחת צינור מים שיאפשר את הרחבת ההתיישבות באזור[8]. דרומית לשני קיבוצים אלו קמה שדה בוקר בראשית שנות ה-50.
בשנת 1953 הוחל בהקמת היאחזויות נח"ל באזור חולות חלוצה ובדרך אליה. תחילה הוקמה גבעת רחל ובהמשך הוקמו אשלים, בארותיים והיאחזויות נח"ל נוספות. בגלל התנגדות קרן קיימת לישראל, שלא ראתה סיכוי להתיישבות אזרחית במקום, הם לא אוזרחו ובסופו של דבר ננטשו.
המועצה הוקמה ביוני 1954, וכללה בראשיתה 4 יישובים: רביבים, משאבי שדה, שדה בוקר וכפר ירוחם[9]. ראש המועצה הראשון היה יוחנן זריז, שהיה ממפקדי הפלמ"ח. הוא כיהן עד 1956. בעשורים הראשונים במועצה זו, נמשכו כהונות ראשי המועצה כשנתיים. בתקופת כהונתו של זריז, העסיקה המועצה את זריז בחצי משרה ובנוסף אליו העסיקה גם עובדת משרדית בודדת, במשרה מלאה. למועצה לא היה מבנה משלה. גם לא חדר משלה. זריז, שהיה גם רכז היישוב משאבי שדה, בחצי משרה, החזיק משרד אחד עבור שתי המשרות וכל רכוש המועצה היה ארונית ושולחן עבודה, שהיו בפינה של משרד מזכירות משאבי שדה וג'יפ שחנה בחוץ. אחד המיזמים העיקריים של זריז היה רכישת אמבולנס עבור המועצה.
אחרי זריז כיהן יהודה דרור (צ'ובינסקי), שכונה "צ'ובה"[10]. דרור כיהן בשתי קדנציות לא רצופות. בין שתי הכהונות של צ'ובה כיהן עודד ברזילי, חבר אותו קיבוץ. בתקופה מאוחרת יותר, היה ברזילי במשך עשרים שנה מהנדס המועצה[11]. בין 1964 לבין 1969 כיהן בתפקיד חגי אבריאל.
בינתיים, למועצה כבר היו מבני קבע שנמצאו בבאר שבע. בכהונתו של יעקב יוגב הם עברו לתוך שטח המועצה.
התעוררות מחודשת להתיישבות ברמת הנגב החלה בראשית שנות ה-70[12] וקיבלה תאוצה בימי ממשלת הליכוד לאחר הסכמי קמפ דייוויד וההחלטה על מסירת סיני למצרים. באתר קרוואנים שהוקם בצומת משאבים עברו בזה אחר זה הגרעינים שהקימו את אשלים (עברו לנקודת הקבע בתחילת 1979), טללים (עברו לנקודת הקבע בתחילת 1980) ורתמים (עברו לנקודת הקבע ב-1983). בהמשך קמו עזוז (1985), ניצני סיני (1986), וכמהין (ב-1988).
שמואל ריפמן כיהן כראש המועצה משנת 1991 עד לפטירתו בינואר 2017. ריפמן היה הראשון שכיהן כמה קדנציות רצופות, בין השאר בגלל שבקדנציה הראשונה שלו בוטל ההסכם בין היישובים, שלא איפשר זאת. בתקופת כהונתו קמה באר מילכה (ב-2006). ריפמן הגדיל וסידר את המועצה.
שלב נוסף בהתיישבות במקום החל בשנות ה-2000, עת החלה תנועת אור לכוון גרעיני התיישבות של חילונים ודתיים לנגב. במסגרת זאת קמו ברמת הנגב מרחב עם ובאר מילכה, חודשה ההתיישבות ברתמים והוקם היישוב שיזף. מ-2017 ראש המועצה הוא ערן דורון.
יישובי המועצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מספר | צורת היישוב | יישוב | שנת הקמה |
|---|---|---|---|
| 1 | יישוב קהילתי | אשלים | 1979 |
| 2 | מושב | באר מילכה | 2006 |
| 3 | קיבוץ | טללים | 1980 |
| 4 | מושב | כמהין | 1988 |
| 5 | יישוב קהילתי | מדרשת בן-גוריון | 1963 |
| 6 | יישוב קהילתי | מרחב עם | 2001 |
| 7 | קיבוץ | משאבי שדה | 1949 |
| 8 | יישוב מוסדי | ניצנה | 1987 |
| 9 | מושב | ניצני סיני (קדש ברנע) | 1984 |
| 10 | יישוב קהילתי | עזוז | 1943 |
| 11 | קיבוץ | רביבים | 1943 |
| 12 | יישוב קהילתי | רתמים | 1983 |
| 13 | קיבוץ | שדה בוקר | 1952 |
| 14 | יישוב קהילתי | שיזף | 2011 |
ראשי המועצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| ראש המועצה | זמן כהונתו | יישוב מגוריו |
|---|---|---|
| יוחנן זריז | 1954–1956 | משאבי שדה |
| יהודה דרור | 1957–1959 | רביבים |
| עודד ברזילי | 1960–1962 | רביבים |
| יהודה דרור (כהונה שנייה) | 1963–1964 | רביבים |
| חגי אבריאל | 1964–1969 | משאבי שדה |
| יהושע לבבי | 1970–1971 | רביבים[13] |
| יעקב כהן | 1972 - 1975 | משאבי שדה[14] |
| רפי בכרך | 1976–1977[15][16] | שדה בוקר |
| יעקב יוגב | 1978–1982 | רביבים |
| משה חקלאי | 1983–1987[17] | משאבי שדה[18] |
| רפי בכרך (כהונה שנייה) | 1988–1990 | שדה בוקר |
| שמואל ריפמן | 1991 עד לפטירתו בינואר 2017 | רביבים |
| ערן דורון | מ-2017 | מדרשת בן-גוריון |
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מועצה אזורית רמת הנגב
- פרופיל מועצה אזורית רמת הנגב נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
- מועצה אזורית רמת הנגב, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
- ממלכתו של יוחנן זריז, מאת פ. יורמו, צילומים א. ירון, דבר, יום שישי, ספטמבר 02, 1955; עמוד 14
עדי כהן, "קראו לנו ה'קיסריה של הנגב'. להיות בעל וילה זה פשע?", באתר TheMarker, 3 בינואר 2020
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 6 לטבלת הדירוג המלא.
- ^ אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה האזורית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף אוגוסט 2024 (אומדן).
- ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ פרופיל מועצה אזורית רמת הנגב באתר הלמ"ס
- ^ שתי נקודות, חלוצה ואופקים, הוקמו בנגב, הצופה, 20 בנובמבר 1947
- ^ ש. קפלן, משאבי שדה ורביבים נאבקים על הנגב, על המשמר, 10 ביולי 1953
- ^ פ. יורמן, ממלכתו של יוחנן זריז, דבר, 2 בספטמבר 1955
- ^ דף הנצחה באתר קיבוץ רביבים
- ^ ביטאון המועצה, 2011
- ^ יוקם מושב חדש באזור הר הנגב, דבר, 11 באוגוסט 1972
- ^ מודעת אבל על יהושע לבבי
- ^ דורש פיקוח על כביש משאבי שדה-רביבים, דבר, יום רביעי, יולי 17, 1974; עמוד 5
- ^ צבי אילן, אטד יאחז ברמת הנגב, דבר, 30 בינואר 1977
- ^ ריאיון עם רפי בכרך ומרעיו
- ^ אמיר רוזנבליט, דאגת חקלאי הנגב, דבר, 25 בדצמבר 1983
דאגה ביישובי רמת הנגב בשל שני מנשי מיקוש, אמיר רוזנבליט, דבר, יום רביעי, אפריל 06, 1983; עמוד 3 - ^ שדה שבנגב, משולם עד, דבר, יום שישי, מאי 09, 1980; עמוד 17
- ^ Fellows, David (26 באוגוסט 2018). "It's Official: Ramat HaNegev, Israel Is Boulder's New Sister City". Boulder Jewish News (באנגלית).
{{cite news}}: (עזרה)
| ||||||||||||||||
 | ||
|---|---|---|
| מחוז הצפון | אל-בטוף • בוסתאן אל-מרג' • גולן • הגלבוע • הגליל העליון • הגליל התחתון • מבואות החרמון • מגידו • מטה אשר • מעלה יוסף • מרום הגליל • משגב • עמק הירדן • עמק המעיינות • עמק יזרעאל | |
| מחוז חיפה | אלונה • זבולון • חוף הכרמל • מנשה | |
| מחוז המרכז | ברנר • גדרות • גזר • גן רווה • דרום השרון • חבל יבנה • חבל מודיעין • חוף השרון • לב השרון • נחל שורק • עמק חפר • שדות דן | |
| מחוז ירושלים | מטה יהודה | |
| מחוז הדרום | אל קסום • אשכול • באר טוביה • בני שמעון • הערבה התיכונה • חבל אילות • חוף אשקלון • יואב • לכיש • מרחבים • נווה מדבר • רמת הנגב • שדות נגב • שער הנגב • שפיר • תמר | |
| אזור יהודה והשומרון | גוש עציון • הר חברון • מגילות ים המלח • מטה בנימין • ערבות הירדן • שומרון | |
| ||
|---|---|---|
| נפות | נפת אשקלון • נפת באר שבע |  |
| ערים | אופקים • אילת • אשדוד • אשקלון • באר שבע • דימונה • נתיבות • ערד • קריית גת • קריית מלאכי • רהט • שדרות | |
| מועצות מקומיות | חורה • ירוחם • כסייפה • להבים • לקייה • מיתר • מצפה רמון • עומר • ערערה בנגב • שגב שלום • תל שבע | |
| מועצות אזוריות | אל קסום • אשכול • באר טוביה • בני שמעון • הערבה התיכונה • חבל אילות • חוף אשקלון • יואב • לכיש • מרחבים • נווה מדבר • רמת הנגב • שדות נגב • שער הנגב • שפיר • תמר | |
| מועצה מקומית תעשייתית | נאות חובב | |
| מועצות אזוריות שבוטלו | אבו בסמה | |
| יישובים לשעבר | כרמון • נוה יאיר • אשלים | |
| יישובים עתידיים | דניאל • דרור • נווה תמרים • כסיף • עבדה • מעלה אהרן • שפיר | |
