מדבר פארן
וַיִּסְעוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל לְמַסְעֵיהֶם, מִמִּדְבַּר סִינָי; וַיִּשְׁכֹּן הֶעָנָן, בְּמִדְבַּר פָּארָן.
מִדְבַּר פָּארָן מוזכר שבע פעמים בתנ"ך, בדרך כלל כשם כללי למדבריות חצי האי סיני וגם כשם כולל לשטחו של חצי האי סיני[1]. שמו של המדבר מופיע בתנ"ך כאחד מהאתרים בו חנו בני ישראל בתקופת הנדודים במדבר[2].
אזכוריו בתנ"ך
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספר בראשית, כ"א, כ"א מסופר כי לאחר שאברהם גירש את הגר וישמעאל, התיישב ישמעאל במדבר פארן: ”וַיֵּשֶׁב בְּמִדְבַּר פָּארָן וַתִּקַּח-לוֹ אִמּוֹ אִשָּׁה מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם”.
במהלך נדודי בני ישראל במדבר מוזכר מדבר פארן כמקום בו חנו בני ישראל[3]. עוד מסופר בספר במדבר כי, בני ישראל יצאו לדרכם אל מדבר פארן לאחר שמרים נרפאה מהצרעת[4]. שנים עשר המרגלים אשר שלח משה יצאו לתור את הארץ ממדבר פארן[5].
בסיפור נבל הכרמלי יוצא דוד לכיוון מדבר פארן[6]. ייתכן כי המחבר המקראי מעוניין להדגיש כי דוד יצא מגבולות הארץ מיד עם היוודע דבר מותו של שמואל[7]. יש הסוברים כי נוסח המסורה השתבש ואין זו אלא טעות כתיב של המחבר המקראי וזאת לפי גרסת תרגום השבעים B בו מופיע הכתוב: "מדבר מעון". ייתכן שהכוונה לעיר המקראית מעון. וכך גם מפני שבהמשכו של הסיפור מתברר כי דוד נמצא בנחלת יהודה[8].
פארן בתלמוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתלמוד מובאת דעה ש"מדבר פארן" הוא שם נרדף למדבר סיני:
והיינו דאמר רבי יוסי ברבי חנינא ה' שמות יש לו: מדבר צין - שנצטוו ישראל עליו, מדבר קדש - שנתקדשו ישראל עליו, מדבר קדמות - שנתנה קדומה עליו, מדבר פארן - שפרו ורבו עליה ישראל, מדבר סיני - שירדה שנאה לעכו"ם עליו. ומה שמו? חורב שמו.
זיהוי המקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראב"ע כותב בפירושו[9]: ”וטעם וישכן הענן במדבר פארן, שם כלל לתבערה שהוא קברות התאוה, ולחצרות ורתמה ומסעים רבים, והעד שלא הזכיר הכתוב בפרשת אלה מסעי ויחנו במדבר פארן.”
יואל אליצור סובר כי מדבר פארן הוא האזור ההררי ממערב לערבה, כלומר פארן מציין את אזור המדבר הגדול במרכז חצי האי סיני[10]. לשיטתו איל פארן ומדבר פארן הם שני אזורים שונים, כאשר הוא מזהה את איל פארן עם הערבה[11].
השם פארן מופיע גם במפת פויטינגר.
מדבר פארן במסורת האסלאם
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמו של מדבר פארן אינו נזכר בקוראן אך האזור בו נמצאת העיר מכה נקרא גם הוא פארן. שם זה מיוחס למדבר פארן המוזכר בתנ"ך.
המסורת המוסלמית טוענת כי גבולות מדבר פארן הם גבולות החג'אז וכי ישמעאל השתקע במקום, שבו עומדת העיר מכה בערב הסעודית[12]. כך כתב היהודי שהתאסלם סמואל אל-מוגרבי בספרו אפחאם אל-יהוד, וטען שהתורה ניבאה את הופעתה העתידית של נבואת מוחמד ממדבר פארן: ”וַיֹּאמַר יְהוָה מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ”.[13]
הגאוגרף יאקות אל-חמאווי, טוען כי פארן היא מילה עברית, שהושאלה לערבית וכי פארן הוא אחד משמותיה של העיר מכה המוזכרים בתורה[14]. "תל פארן" היא שמה של אחת הגבעות אשר נמצאת באזור העיר מכה[14].
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יעקב ליכט, פירוש על ספר במדבר: א-י, ירושלים, מאגנס, תשמ"ה, עמ' 160.
- ^ מפת מדבר פארן, מכוונת אל המזרח, מציגה את מסלול נדודי בני ישראל במדבר. אדריכם, 1590, באתר אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
- ^ ספר במדבר, פרק י', פסוק י"ב
- ^ ספר במדבר, פרק י"ב, פסוק ט"ז
- ^ ספר במדבר, פרק י"ג, פסוק ג', כ"ג
- ^ ספר שמואל א', פרק כ"ה, פסוק א'
- ^ גרשון גליל, עולם התנ"ך: שמואל א', תל אביב, דוידזון עתי, 1993, עמ' 197.
- ^ שמעון בר אפרת, מקרא לישראל: שמואל א, ירושלים, מאגנס, 1996, עמ' 313.
- ^ ספר במדבר, פרק י', פסוק ל"א
- ^ יואל אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגוליהם, ירושלים, יד בן צבי, תשע"ב, עמ' 426.
- ^ יואל אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגוליהם, ירושלים, יד בן צבי, תשע"ב, עמ' 38.
- ^ Sir Sayyid Aḥmad Khān (1870). A series of essays on the life of Mohammad: and subjects subsidiary thereto. London: Trübner & co. pp. 74–76.
- ^ ספר דברים, פרק ל"ג, פסוק ב'
- ^ 1 2 Reuven Firestone (1990). Title Journeys in holy lands: the evolution of the Abraham-Ishmael legends in Islamic exegesis. SUNY Press. pp. 65, 205. ISBN 0-7914-0331-9, 9780791403310.
תמונת מפת פויטינגר רחבה, אפשר לגלגל אותה על הסרגל.
| אזורים בארץ ישראל | ||
|---|---|---|
| רמת הגולן וסביבתה | הר חרמון • טרכון • חורן • הבשן • רמת הגולן | |
| הגליל והעמקים | הגליל העליון • אצבע הגליל • הגליל המערבי • הגליל התחתון • עמק יזרעאל | |
| מישור החוף | מישור החוף הצפוני • הכרמל • השרון • מישור חוף יהודה • גוש דן • מישור החוף הדרומי | |
| הבקע הסורי-אפריקני | בקעת הירדן • עמק החולה • ארץ כינרות • עמק בית שאן • הערבה • בקעת ים המלח | |
| מרכז שדרת ההר המערבית | השומרון • הרי בנימין • השפלה • יהודה • מדבר יהודה | |
| שאר עבר הירדן | הגלעד • ארץ המישור • עמון • מואב • הרי אדום | |
| הנגב | הנגב הצפוני • חבל אשכול (חבל הבשור) • בקעת באר שבע • מכתשים בנגב • הר הנגב • מדבר פארן • הרי אילת | |