לדלג לתוכן

מאכלי קנאביס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלוש עוגות חשיש שהוכנו עם קנאביס. עוגות אלה לעיתים מכונות "ספייס בראוניז"
ג'יימי אוונס, מחברת הספר "משקאות קנאביס", מחזיקה קוקטייל בו מעורבב קנאביס

מאכלי קנאביס, מכונה גם מזון המושרה בקנאביס הם מוצרי מזון, או משקה המכילים תמצית קנאביס כמרכיב פעיל.[1] מאכלי קנאביס הם אחת מהדרכים לצרוך קנאביס והם עשויים להשפיע על אנשים לפרק זמן ארוך יותר מאשר עישון קנאביס.[2]

רוב המאכלים והמשקאות מכילים כמות משמעותית של THC, שיכול לגרום למגוון רחב של השפעות, כולל הרפיה, אופוריה, תיאבון מוגבר, עייפות וחרדה.[3] מאכלים המכילים THC נצרכים לרוב למטרות בילוי ורפואה.[4]

בישראל חברות רבות המייצרות ומשווקות משקאות ומאכלי קנאביס.[5]

האזכור המוקדם ביותר של מזון המושרה בקנאביס היה עוד בסביבות שנת 2000 לפני הספירה בהודו.[6] אחת המסורות הוותיקות של צריכת קנאביס היא משקה המכונה "באנג". המשקה עשוי יוגורט, אגוזים, תבלינים ומי ורדים. הבאנג הוא המשקה הרשמי של פסטיבל הולי הנחגג על ידי הינדואיסטים, בפרט אלו הסוגים לאלה קאלי.[7][8]

Majoun (ריבת קנאביס) היא סוג מוקדם נוסף של קנאביס אכיל. הריבה נוצרה לראשונה על ידי שבטי הברברים הנוודים של צפון אפריקה סביב המאה ה-11. המתכון המסורתי של מג'ון דורש תמצית קנאביס, זרעי דטורה, דבש, אגוזים ולפעמים תמרים ותאנים.

האזכור הראשון למאכלי קנאביס באירופה הוא בספר בישול בשם "De Honesta Voluptate et Valetudine", אשר מתורגם ל"על תענוג ובריאות מכובדים" שנכתב על ידי ברטולומיאו פלטינה בשנת 1465. המתכון הראשון למאכל קנאביס הופיע בארצות הברית בתחילת שנות ה-60 בספר בישול בשם "ספר הבישול של אליס ב. טוקלאס" שנכתב על ידי אליס ב. טוקלאס. המתכון נקרא "פאדג' חשיש". שמה של טוקלאס והבראוניז שלה הפכו לשם נרדף לקנאביס בשנות ה-60.[9]

בכמה מדינות בארצות הברית אשר ביצעו לגליזציה של קנאביס, מאכלי ומשקאות קנאביס עלו דרמטית במכירות.

צריכת קנאביס דרך אכילה עלולה להשפיע במשך זמן רב יותר, תוך כ-90 דקות, ויכולה להיות אינטנסיבית יותר משאיפת קנאביס. באופן כללי, מוצרי קנאביס אכילים מתעכלים לאט יותר. תופעות הלוואי השכיחות של בליעת מאכלי קנאביס כוללות תיאבון מוגבר, יובש בפה ועיניים אדומות.

תגובות רפואיות אפשריות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאכלי קנאביס מכילים THC, שאחראי למאפיינים הפסיכוטרופיים של תחושת נינוחות ואופוריה, ו-CBD, שעשוי להיות בעל השפעות גופניות, ללא התכונות הפסיכואקטיביות. תופעות כאלה עשויות לכלול שיכוך כאבים, ירידה בדלקות והשפעות נגד התקפים. אכילת קנאביס עם CBD יכולה להפחית את הסימפטומים של פסיכוזה וחרדה. שמנים למאכל, תמיסות וכדורים נקבעו לאנשים הסובלים מסרטן בכדי לשפר את התיאבון, הכאב או הירידה במשקל.[10]

תופעות לוואי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק ממשתמשי הקנאביס דיווחו על תופעות לוואי, כגון בלבול, הזיות, התקפי חרדה, פרנויה והשפעות פסיכוטיות אינטנסיביות. קנאביס עלול לגרום לליקויים לטווח קצר בקוגניציה, בזיכרון, בערנות, בקואורדינציה ובאיזון שיכולים להגביר את הסיכון לנפילות, במיוחד אצל אנשים מבוגרים, ולהפוך את הנהיגה ברכב למסוכנת.

מנת יתר עלולה להתרחש מכיוון שאי אפשר לקבוע את המינון של THC במאכלים ללא ציוד מעבדה מיוחד והוא משתנה ממוצר למוצר. מנת יתר עלולה לגרום לליקויים התנהגותיים, כגון פרנויה, לקות בניידות ובחילה. סיכונים אחרים, כתוצאה משימוש קבוע בקנאביס, כוללים השפעות מזיקות להתפתחות המוח, תפקוד הלב, הזיכרון והקוגניציה, ובריאות פסיכיאטרית.

שימוש ארוך טווח במריחואנה יכול לגרום לליקויים קוגניטיביים ולהוביל גם להפרעת שימוש בקנאביס (CUD).[11]

חליטות אכילות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
גומי מאכל עם THC

השפעת הקנאביס על המזון תהיה דרך שומן שעורבב בו THC. במילים אחרות, כל מזון המכיל חמאה, שמן, חלב או כל חומר שומני יכול להפוך למאכל, אם יערבבו באותם חומרים THC. בייצור ביתי, לרוב, הדבר מתבצע דרך חימום השומן במחבת, על אש קטנה, למשך מספר שעות, כשבשומן מעורבב קנאביס. דוגמאות למזונות המושרשים בקנאביס כוללים מאפים, ממתקים, תפוחי אדמה ועוד. מאפים המכילים קנאבינואידים נוטים להיות בעלי גוון ירוק מעט ולעיתים קרובות פולטים ריח חלש של קנאביס, אך, לפעמים ההבחנה בין אותם מאפים למאפים רגילים תהי מסובכת. טעם קנאביס עדין עשוי להיות מזוהה אם משתמשים בכמויות קנאביס מספיקות.

משקה המושרה בקנאביס הוא משקה המושרה ב-THC ויכול להיות חזק כמו מזון המושרה בקנאביס. במדינות ארצות הברית אשר הכשירו קנאביס לשימוש פנאי, משקאות היו כ-4% משוק הקנאביס בשנת 2014 אך ירדו לכ-1.5% מהשוק בשנת 2016. משקאות חדורי קנאביס יכולים להגיע בצורה של קפה, תה, סודה ואלכוהול. זאת, לצד משקאות מסורתיים, כגון משקה הבאנג בהודו.

תמיסות הן תמציות קנאביס חזקות המבוססות על אלכוהול. הם נחשבים למאכל כיוון שהם אמורים להיספג דרך הפה והלשון. תמיסות מונחות בדרך כלל מתחת ללשון באמצעות טפטפת כדי לאפשר לה להיספג במחזור הדם. ניתן להוסיף תמיסות לכל מזון או משקה. הדבר מספק שליטה רבה יותר על מינון הקנאביס בהשוואה למזונות או משקאות המושרשים בקנאביס.

אבקת קנבינואידים הניתנת להמסה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבקת קנבינואידים הניתנת להמסה היא חסרת טעם וריח אך עדיין מספקת את היתרונות הרפואיים של קנאביס. היא מסיסה במים וניתן לערבב אותה לתוך מזון ומשקאות.

מאכלים שהושרו בקנאביס משפיעים תוך כ-90 דקות, לעומתם, אבקת קנבינואידים משפיעה תוך 20 דקות, עקב מסיסות האבקה, שמאפשרת לפה, למעיים ולכבד לספוג את ה-THC מהר יותר.

מאכלים המכילים קנאבידיול (CBD) אינם פסיכואקטיביים ואינם משכרים ומכילים 0.03% THC. סוג זה של מאכלים מספק את היתרונות הרפואיים של קנאביס ללא ההשפעות הפסיכואקטיביות של THC.

כמוסות קנאביס עוברות חילוף חומרים במעיים. אלה, יכולות להכיל THC או CBD והן מהוות דרך קלה ונוחה יותר לניהול שימוש רפואי בקנאביס.

ערך מורחב – שמן קנאביס

שמן קנאביס הוא מוצר המשלב קנאביס עם כל סוג של שמן בישול. ניתן להשתמש בשמן קנאביס לאפייה אך הוא מעורבב בדרך כלל להכנת רטבים או מבושל עם אוכל. שמן קוקוס הוא שמן בישול נפוץ, אך אפשרויות אחרות הן שמן זית, אבוקדו ושמן אגוז.

חמאת קנאביס, או קנבוט, היא חמאה לא מלוחה המעורבת בקנאביס ומים. ניצנים מנוקים ומיובשים ספוגים בחמאה מומסת או בשמן לקראת הצריכה.

ההשפעות השליליות של הקנאביס על הבריאות יכולות להתגבר בצורה האכילה, שכן זו גורמת לחוסר זהירות ולצריכה אינטניסיבית מדי - הן בשל המשך הארוך שלוקח לקנאביס להשפיע, והן בשל ההשפעה האינטנסיבית. בנוסף, אין לצרכן ידע בדבר כמות הקנאביס במוצר אכיל - היא יכולה להשתנות מאוד. בנוסף, לאנשים יכולות להיות תגובות שונות מאוד לאותה כמות THC כאשר 2.5 מ"ג יספיק לאנשים מסוימים שיחושו בהשפעות בעוד שלאחרים נדרשים 50 מ"ג.

מחקר במימון המכון הלאומי לשימוש בסמים בשם "טעימות THC: הבטחות ואתגרים של מאכלי קנאביס" מצא כי שימוש כבד וארוך טווח בקנאביס אכיל פוגם בהתפתחות המוח ומחמיר את בריאות הנפש והלב. מצד שני, המחקר גילה גם שאכילת קנאביס אינה משפיעה על תפקוד הריאות ואינה מגבירה את הסיכון לסרטן. המחקר מודה שצריכת יתר של קנאביס אינה קטלנית; עד כה, מעולם לא היה מוות הקשור לרעילות האמיתית של קנאביס. עם זאת, היה מוות אחד שכלל אכילת קנאביס[דרוש מקור].

ריכוז גבוה של THC הוכח כגורם להזיות וחרדה אצל אנשים מסוימים; לרוב, התסמינים הללו נמשכים רק כל עוד אותו אדם נמצא תחת השפעה, אך אנשים מסוימים יכולים להיות מושפעים למשך מספר ימים[דרוש מקור].

מוצרי קנאביס אכילים רבים בארצות הברית ארוזים באופן שפונה לילדים, יחד עם זאת מאכלי קנאביס היו הגורם העיקרי לביקורי בריאות הקשורים לצריכת קנאביס מקרית על ידי ילדים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מאכלי קנאביס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.