לדלג לתוכן

למה צחקה מיכל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"למה צחקה מיכל"
סינגל בביצוע הגשש החיוור
יצא לאור 1970
סוגה זמר עברי
שפה עברית
כתיבה נעמי שמר
לחן נעמי שמר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

"למה צחקה מיכל" הוא פזמון שכתבה והלחינה נעמי שמר ובוצע על ידי להקת "הגשש החיוור".

הפזמון מתבסס על המסופר בספר שמואל ב' אודות דוד בהעלותו את ארון הברית לירושלים לאחר אחת ממלחמותיו. דוד מעלה את הארון ורוקד לפניו, למורת רוחה של מיכל בת שאול, רעייתו, שהתנהגות זו נראתה בעיניה כהתנהגות שאינה מכובדת למלך:

וְדָוִד מְכַרְכֵּר בְּכָל עֹז לִפְנֵי ה' וְדָוִד חָגוּר אֵפוֹד בָּד. וְדָוִד וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל מַעֲלִים אֶת אֲרוֹן ה' בִּתְרוּעָה וּבְקוֹל שׁוֹפָר. וְהָיָה אֲרוֹן ה' בָּא עִיר דָּוִד וּמִיכַל בַּת שָׁאוּל נִשְׁקְפָה בְּעַד הַחַלּוֹן וַתֵּרֶא אֶת הַמֶּלֶךְ דָּוִד מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר לִפְנֵי ה' וַתִּבֶז לוֹ בְּלִבָּהּ. ... וַתֵּצֵא מִיכַל בַּת שָׁאוּל לִקְרַאת דָּוִד וַתֹּאמֶר - מַה נִּכְבַּד הַיּוֹם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר נִגְלָה הַיּוֹם לְעֵינֵי אַמְהוֹת עֲבָדָיו כְּהִגָּלוֹת נִגְלוֹת אַחַד הָרֵקִים.

דוד דחה את ביקורתה של מיכל:

וַיּאמֶר דָּוִד אֶל מִיכַל: לִפְנֵי ה' אֲשֶׁר בָּחַר בִּי מֵאָבִיךְ וּמִכָּל בֵּיתוֹ לְצַוֹּת אוֹתִי נָגִיד עַל עַם ה' עַל יִשְׂרָאֵל, וְשִׂחַקְתִּי לִפְנֵי ה'. וּנְקַלֹּתִי עוֹד מִזֹּאת, וְהָיִיתִי שָׁפָל בְּעֵינָי וְעִם הָאֲמָהוֹת אֲשֶׁר אָמַרְתְּ עִמָּם אִכָּבֵדָה.

רקע אקטואלי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיכל בת שאול צופה מחלון ביתה בדוד רוקד לפני ארון הברית, ציור מעשה ידי פרנצ'סקו סאלוויאטי משנת 1552 – 1554.
מיכל בת שאול צופה מהחלון בדוד. ציור מעשה ידי ג'יימס טיסו משנת 1896 לערך.

השיר "מים לדוד המלך" הושר על ידי להקת "הגשש החיוור" בפסטיבל הזמר כשחבריה לבושים במעין טוניקות. בעת ביצוע הפזמון החוזר הניפו חברי הלהקה את ידיהם, ועקב כך בצבצו תחתוניהם. היו שצחקו מהופעה זו, אך היו לא מעט שביקרו הופעה זו כבלתי-ראויה. יצחק שמעוני, שהיה מנחה הערב בו הופיעה הלהקה עם החצאיות, אמר ש"השיר עומד לשיפוט ולא הביצוע".

הפזמון "למה צחקה מיכל"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הפזמון "למה צחקה מיכל" כתבה נעמי שמר כמענה למבקרי ההופעה של הגשש החיוור, כשהיא שמה את ביקורתם בפיה של מיכל:

זו בושה להתפרחח
באפוד כזה קצר
לפזז בלב שמח
בתרועה ובקול שופר

האפוד המוזכר בפזמון נצמד ללשון המקרא, אך מרמז לטוניקות שלבשו הגששים.

הבית האחרון של השיר נפרד מהנושא התנ"כי, והוא תשובה ישירה של להקת הגשש החיוור למבקריה:

ומאז אני יודע
ומאז אני שקט
לכבוד לי לשמח
להצחיק ולרקד.
אז נגנו, נגנו לי הלאה
כינורות וחלילים
מה שטוב היה למלך
הוא טוב גם בשבילי.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]